רבי משה פאלייר מקוברין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמו"ר מקוברין
רבי משה מקוברין
לידה 11 בדצמבר 1783
ט"ז בכסלו תקמ"ד
פיֶיסק
פטירה 13 באפריל 1858 (בגיל 74)
כ"ט בניסן תרי"ח
רבותיו רבי מרדכי מלעכוויטש. רבי נח מלעכוויטש
חיבוריו אמרות טהורות, אמרות משה
אדמו"ר קוברין ה־ראשון
סיון ה'תקצ"ג – כ"ט בניסן תרי"ח
רבי נח נפתלי פאלווסקי ←

רבי משה פאלייר (ט"ז בכסלו תקמ"ד (11 בדצמבר 1783) - כ"ט בניסן תרי"ח (13 באפריל 1858); נודע בשם רבי משה מקוברין או הקוברינֶר) היה אדמו"ר בולט בליטא ההיסטורית (בלארוס של היום) באמצע המאה ה-19. מן האבות הרוחניים של חסידות סלונים והאדמו"ר הראשון מקוברין. היה נשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין.

ביוגרפיה

נולד בפיֶיסק שעל יד קוברין (הסמוכה לבריסק) לישראל אליעזר. למד אצל הרב משה משרשוב ובהמשך אצל רבי מרדכי מלעכוויטש. מסופר כי בעקבות דבקותו ברבו זה גירשו חותנו מביתו. כן העיד עליו רבו שבכל יום הוא מגלה דרך חדשה בעניין "בכל דרכיך דעהו"[1]. נהג להקפיד על טבילה במקווה, גם כאשר היה קר כקרח.

לאחר פטירת רבו דבק בבנו, רבי נח מלעכוויטש. כשנפטר גם הוא בשנת תקצ"ג (1832) התמנה תחתיו אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב, בנו של אחיו רבי אהרן, לכהן כאדמו"ר, אך בתקופת חג השבועות פרש תלמידו רבי משה מקוברין עם רוב העדה והקימו את חסידות קוברין. למרות שהיה אדמו"ר נסע כחסיד אל רבי ישראל מרוז'ין, שקיבלו בכבוד רב.

נודע בענוותו. ואף אמר כי ייתן שינסרו עצים על ראשו אם תדע שתצמח מכך טובה ליהודי. על אוהל קברו נכתב שמי שיפריז בשבחו "אקום ואטור בו בזה ובבא, אבל מותר לכל אחד להגיד עלי שהייתי אוהב ישראל".

לאחר פטירתו פנו רוב חסידיו לרבי אברהם וינברג, מייסד שושלת חסידות סלונים. ומיעוטם המשיכו לנסוע לנכדו רבי נח נפתלי מקוברין.

משנתו

כמו רבו רבי מרדכי מלעכוויטש, המשיך את דרכה של חסידות קרלין המדגישה את חשיבות התפילה בהתלהבות. תמך בעלייה לארץ ישראל וחסידיו הקימו בית מדרש בטבריה.

כן היה מדגיש בקרב חסידיו "שכל חבורה בישראל יש להם שער בשמים והשער שלנו הוא אמונה ושפלות"[2].

דברי תורתו רוכזו בספר אמרות טהורות, ורשה תר"ע, וכן באמרות משה, בני ברק תשמ"ט, ורבים מאמרותיו נדפסו בספר תורת אבות.

לקריאה נוספת

  • זאב רבינוביץ, החסידות הליטאית, עמ' 127
  • יצחק אלפסי (עורך), אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, ירושלים תשס"ה, עמ' רצד-רצה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מכון אמונה ודעת, תורת אבות, ישיבת בית אברהם סלונים, ירושלים תשכ"ט, עמ' רצג
  2. ^ רבי מרדכי חיים סלאנים בהקדמתו לספר בית אברהם, ניסן תשי"א.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0