נדב בן ירבעם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נדב בן ירבעם
נהרג ב'תתקפ"ו
גבתון
מדינה ממלכת ישראל
שושלת בית ירבעם
תואר מלך ישראל
אב ירבעם בן נבט
מלך ישראל ה־2
ב'תתקפ"הב'תתקפ"ו
מנהיג דת בתקופה הנביאים עזריהו בן עודד וחנני הרואה[1]

נָדָב הוא אישיות מהתנ"ך, היה המלך השני של ממלכת ישראל. מלך משנת ב'תתקפ"ה עד ב'תתקפ"ו. היה בנו של ירבעם.

המשיך את דרכו של ירבעם אביו, ועשה את הרע בעיני ה'. הדבר התבטא במעשים רעים[2] ובהשארת העגלים: "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ אָבִיו וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל"[3].

מלך פחות משנתיים, ונהרג על ידי שר צבאו בעשא כאשר היו עם צבאם במצור על הפלשתים בגבתון. בהרג זה החל בעשא את רציחת כל בית ירבעם אותה השלים לאחר שהחל למלוך, ובזאת התקיימה נבואת אחיה השילוני שניבא את השמדת בית ירבעם בגלל רשעותם הרבה. בעשא ירש את כסאו.

בתקופתו מלך בממלכת יהודה אסא בן אבים.

עלייתו לשלטון מתוארת בספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק כ' וקורות חייו מתוארים בספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים כ"ה-ל"א.

הערות שוליים

  1. על פי סדר הדורות הקצר מהדורת תשס"ו עמ' 44.
  2. פירוש המלבי"ם על הפסוק הבא.
  3. ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ו