יהואחז (מלך יהודה)
| לידה | 632 לפנה"ס | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
המאה ה-7 לפנה"ס תקופת הביניים השלישית במצרים (אנ') | ||||||
| מדינה | ממלכת יהודה | ||||||
| שושלת בית דוד | |||||||
| |||||||
| |||||||
יְהוֹאָחָז (גם יוֹאָחָז) הוא דמות מקראית, בנו של יאשיהו, הראשון מבין ארבעת מלכי יהודה האחרונים שמלכו לאחר מות יאשיהו. הוא מלך במשך שלושה חודשים. שנת מלכותו מתוארכת לשנת 609 לפנה"ס.
אזכורים בתנ"ך
מלכותו של יהואחז מתוארת בספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוקים ל-לד[1]:
- "וירכבהו (את יאשיהו) עבדיו מת ממגדו ויבאהו ירושלם ויקברהו בקברתו וייקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אתו וימליכו אתו תחת אביו. בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה. ויעש הרע בעיני ה' ככל אשר עשו אבתיו. ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת ממלך בירושלם ויתן ענש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב. וימלך פרעה נכה את אליקים בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את שמו יהויקים ואת יהואחז לקח ויבא מצרים וימת שם."
תיאור מאוד דומה מופיע בספר דברי הימים[2].
רמז ליהואחז, בלי להזכיר את שמו, מופיע בספר יחזקאל בנבואה על מלכי יהודה האחרונים[3]:
- "ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל. ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה. ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל. וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים."
רש"י, רד"ק והמצודות, מבארים שמדובר ביהואחז.
השם יהואחז אינו מופיע ברשימת בני יאשיהו בתחילת ספר דברי הימים א'[4]:
- "ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלשי צדקיהו הרביעי שלום"
המפרשים בקשו לזהות את יהואחז ברשימה זאת. היו שהסבירו שברשימה מופיע שמו מלידה וש"יהואחז" היה שמו משהומלך. אולם הדעות חלוקת לגבי הזיהוי של יהואחז ברשימה.
הגמרא[5] מביאה את דברי רבי יוחנן: שיוחנן המוזכר בפסוק זה הוא יהואחז, וכך מפרשים רש"י[6], רד"ק והמצודות[7]. על פי פירוש זה, הציון "הבכור" ניתן ליוחנן = יהואחז, מכיוון שהיה הבן הגדול של חמוטל בת ירמיהו אשתו הראשית של יאשיהו.
אבן עזרא בפירושו לדניאל, פרק א, טוען שיהואחז הוא שלום בן יאשיהו. אליה שמואל הרטום כותב שזוהי "ההשערה הקרובה ביותר"[8]. שלום מופיע בספר ירמיהו בנבואה על מלכי יהודה[9]:
- "אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. כִּי כֹה אָמַר ה' אֶל שַׁלֻּם בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמֹּלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו אֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה לֹא יָשׁוּב שָׁם עוֹד. כִּי בִּמְקוֹם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתוֹ שָׁם יָמוּת וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד."
תולדותיו
יואחז הוא בנו של יאשיהו ושל אשתו חמוטל בת ירמיהו מלבנה. בגיל 23 נבחר על ידי "עם הארץ" לרשת את כסאו של אביו שנהרג בקרב מגידו[10]. צדקיהו, אחיו של יהואחז מאותה אם, חמוטל בת ירמיהו, הומלך על יהודה על ידי הבבלים לאחר הגליית יהויכין בן יהויקים, אולי עדות לכך שמשפחת האם חמוטל הייתה פרו-בבלית. הגמרא דנה בשאלה כיצד המליכו עם הארץ את יהואחז במקום יהויקים המבוגר ממנו ועונה שיהויקים לא היה ראוי להחליף את אביו[5]: "יהויקים לאו ממלא מקום אבותיו הוה". באותו מקום הגמרא גם מתייחסת למילים "וימשחו אתו" ומציינת שלא כל מלך נמשח בשמן ורק בגלל שיהואחז הומלך תחת העדפתו על פני יהויקים הוא נמשח[5].
על פי המסופר בתנ"ך, הוא כיהן רק שלושה חודשים במלוכה, לפני שהודח בידי פרעה נכו השני (מלכים ב', כ"ג, ל"ג) ונלקח בשבי למצרים. הכרוניקה הבבלית טוענת שהקרב בין המצרים והבבלים על חרן (שהייתה בידי הבבלים) נערך מתמוז (יולי-אוגוסט) עד אלול (אוגוסט-ספטמבר). אם כך, יאשיהו נהרג בתמוז, 609 לפנה"ס או חודש לפני כן, כשהמצרים עשו את דרכם לעבר חרן. יהואחז הומלך למלך בחודש תמוז, והודח שלושה חודשים מאוחר יותר, בחודש תשרי[11], כאשר פרעה נכה שב מהמלחמה בחרן.
תוך כדי ההתארגנות מחדש בסוריה נכו זימן את יהואחז להגיע לרבלה ואסר אותו. נכו מינה את אחיו הבוגר, אליקים, למלך תחת השם יהויקים. על יהודה הוטל קנס של 100 כיכרות כסף וככר זהב אחת. יהואחז הובא למצרים כאסיר, ושם מת[12].
על ימי מלכותו הקצרים לא נודע כמעט דבר. מכך שבספר מלכים כתוב שהוא עשה "הרע בעיני ה'" היו שהסיקו שיהואחז התיר את עבודת האלילים אותה אסר אביו.
הערות שוליים
- ↑ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוקים ל'-ל"ד
- ↑ (ספר דברי הימים ב', פרק ל"ו, פסוק א'-ד
- ↑ ספר יחזקאל, פרק י"ט, פסוקים א'-ד'
- ↑ (ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ט"ו
- ^ 5.0 5.1 5.2 תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"א עמוד ב'
- ↑ רש"י, ירמיהו, כב, יא
- ↑ מקראות גדולות דברי הימים א, ג, טו
- ↑ תורה נביאים כתובים מפורשים על ידי פרופ' א.ש. הרטום, הוצאת יבנה, תל אביב, ירמיהו, כב, יא
- ↑ ספר ירמיהו, פרק כ"ב, פסוקים י'-י"ב
- ↑ מלכים ב', כ"ג, כ"ט ודברי הימים ב', ל"ה, כ'-כ"ד
- ↑ מלכים ב', כ"ג, ל"א
- ↑ מלכים ב', כ"ג, ל"ג-ל"ה ודברי הימים ב', כ"ו, א'-ד'
| מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| מלכי יהודה וישראל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מלכי ישראל המאוחדת | שאול המלך • דוד המלך • שלמה המלך | 
| |||
| מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יורם • אחזיה • עתליה • יואש • אמציה • עוזיהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | ||||
| מלכי ישראל | איש בושת • ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יהואחז • יואש • ירבעם השני • זכריה • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | ||||
| בית חשמונאי |
| ||||
| מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני | ||||
יהואחז (מלך יהודה)37678174Q336832