ספר צומת
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב מנחם פרל, הרב הראל דביר, הרב מנשה צימרמן |
| סוגה | הלכה |
| נושא | יישומים טכנולוגיים על פי ההלכה |
| הסכמות | הרב יעקב אריאל, ואחרים |
| הוצאה | |
| הוצאה | מכון צומת |
| תאריך הוצאה | תשפ"ה, 2024 |
| מספר עמודים | 294+376 |
| עורך | הרב הראל דביר |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH997013201783805171/NLI |
ספר צומת היא סדרת ספרי הלכה העוסקים בנושאי הלכה וטכנולוגיה ובעיקר חשמל בשבת. הספרים יוצאים לאור על ידי מכון צומת החל משנת תשפ"ה (2024) ומסכמים את הידע ההלכתי והטכנולוגי שנצבר במכון בנושאים אלה. הספרים נכתבים על ידי הרבנים מנחם פרל (ראש מכון צומת), הראל דביר (שגם עורך את הספרים) ומנשה צימרמן, ומסקנותיהם ההלכתיות נבחנות ומאושרות על ידי הרב יעקב אריאל.[1] בשנת תשפ"ה יצאו לאור שני הכרכים הראשונים, העוסקים במושגי יסוד בהלכה ובטכנולוגיה ובמכשירי חשמל ביתיים ותשתיות מגורים, וצפויים לצאת לאור שני כרכים נוספים שיעסקו במוסדות ציבור ומרכזים רפואיים.
רקע
ערך מורחב – מכון צומת
מכון צומת הוא מכון מחקר תורני יישומי שהוקם בשנת תשל"ז (1977) על ידי הרב ישראל רוזן באלון שבות, במגמה לפעול בצמתי המפגש שבין דרישות ההלכה והתפתחות הטכנולוגיה, ולבנות חברה מודרנית על פי ההלכה. המכון מפתח התאמות הלכתית-טכנולוגיות למכשירים ומצבים מגוונים, ומעניק מענה וייעוץ לאנשים פרטיים, ליצרנים ויבואנים, למלונות ובתי הארחה, למוסדות רפואה וגריאטריה ועוד.
במשך השנים התבססה ועוצבה במכון תפיסה הלכתית מקיפה בנושאי הלכה וטכנולוגיה. הרב רוזן פרסם בכתב העת תחומין[2] מספר מאמרי ליבה סביב עקרונות היסוד ההלכתיים-טכנולוגיים: המשכת מצב חשמלי בשבת,[3] שינוי זרם חשמלי בשבת,[4] גרמא בשבת[5] ועוד; אך גישת המכון במלואה ואופן יישומה במכשירים החשמליים השונים לא פורסמו לציבור. הרב רוזן תכנן להוציא לאור ספר מקיף בנושא,[6] אך הדבר לא עלה בידו.[7]
מעט לפני פטירת הרב רוזן בחשוון תשע"ח (2017), נכנס הרב מנחם פרל לתפקיד ראש מכון צומת. הרב פרל הקים במכון מחלקה הלכתית והטיל על חבריה את כתיבת הספר. הרב פרל אף פנה לרב יעקב אריאל וביקש ממנו ללוות את מכון צומת ולאשר את כלל פסיקותיו. כתיבת שני הכרכים הראשונים ארכה ארבע שנים, וכללה התייעצויות רבות עם מהנדסים ואנשי מקצוע שונים במכון ומחוצה לו, וכן סדרת פגישות עם הרב אריאל.
מבנה הספר ותוכנו
כרך א': מושגי יסוד; מוצרי חשמל ביתיים
הכרך פותח בשבעה פרקי מבוא על מושגי יסוד בהלכה וטכנולוגיה בשבת. כל פרק מהם פותח בהגדרת המושג הנידון בפרק, וממשיך לדיון ההלכתי המסתיים במסקנות. נושאי הפרקים: מהות איסור הפעלת מכשירי חשמל בשבת, אוטומציה בפעילות חשמלית בשבת (שביתת כלים), המשכת מצב חשמלי בשבת, שינוי עוצמת זרם חשמלי קיים, הפעלה בגרמא, איסור מוקצה במכשירי חשמל, רישום דיגיטלי בשבת.
לאחר פרקי המבוא, 24 פרקים העוסקים במכשירי חשמל ביתיים, במבנה קבוע: פתיחה בהצגת מנגנון הפעולה ואופן השימוש, המשך בסקירת השאלות ההלכתיות המתעוררות, ולאחר מכן דיון הלכתי המסתיים במסקנות. נושאי הפרקים: מיחם, פלטה, מקרר, תנור אפייה, מדיח כלים, משטח עבודה,[8] כיריים גז, כיריים חשמליות, כיריים אינדוקציה, מיקרוגל, מסנן מים ביתי, חג"ז, כרית ניקוי לשטיפת כלים בשבת, מיניבר, נפת קמח, סיר בישול איטי, מכשיר רב-תכליתי לבישול, סו-ויד, מכונת אספרסו ידנית ניידת, מכשיר להכנת מי סודה, בקבוק מים חכם, נר שבת חשמלי, מנורת שבת שולחנית לשבת, מכונת גילוח.
כרך ב': מערכות ותשתיות הבית
הכרך פותח בשני מושגי יסוד: חיישנים, מניעת מונע. לאחר מכן שבעה פרקים העוסקים במערכות שונות לחימום וקירור אוויר: מזגן, הסקה מרכזית, חימום תת-רצפתי, פאנל חימום, מאוורר, מצנן אוויר, סדין חימום חשמלי. אחריהם שישה פרקים העוסקים במערכות חימום מים: דוד חשמלי, דוד שמש, דוד שמש עם מחליף חום, משאבת חום לחימום מים, מחליף חום במערכת סגורה, מתקן חימום מים מהיר. לאחר מכן: מעלית שבת, משאבת לחץ מים, ברז חשמלי, משאבת סילוק שפכים, אסלה חכמה, פיר ודחסן אשפה, פח אשפה ציבורי חכם, שעון שבת, בית חכם, עוזר אישי וירטואלי, מד מים דיגיטלי, מונה חשמל, גוף תאורה עם גלאי תנועה, תריס חשמלי, מצלמת אבטחה, עינית אלקטרונית לדלת, מנעול חשמלי, מערכת אזעקה, כספת חשמלית, סורגים חכמים.
סגנון הספר ומקורות שפורסמו בו לראשונה
הספר כולל תמונות ותרשימים רבים להמחשה. הרב הראל דביר כתב: "בכתיבת הספר נעשה ניסיון שיטתי להציג את מגוון הדעות ומקורותיהן, כולל דעות אשר אינן מקובלות הלכה למעשה על מכון צומת, כך שגם הנוהגים אחרת ימצאו בו תועלת".[9] כל אחד מהכרכים מסתיים בנספח ארוך של התכתבויות רבות בין מחברי הספר ובין פוסק ההלכה עלום השם, מחבר ספר אורחותיך למדני. הספר כולל ציטוטים מיומנו ומכתביו האישיים של הרב רוזן, ובהם בין היתר קטעים המתפרסמים לראשונה מתוך סיכומי פגישות והתייעצויות של הרב רוזן עם הרבנים שלמה זלמן אוירבך, יוסף שלום אלישיב, שאול ישראלי, יהושע ישעיה נויבירט (מחבר הספר שמירת שבת כהלכתה), אביגדֹר נבנצל ואחרים.[10]
אירוע השקה – ועידת מכון צומת ומקור ראשון
אירוע ההשקה של הספר עמד במרכזה של ועידת מכון צומת ועיתון מקור ראשון,[11] שהתקיימה בבנייני האומה בירושלים בכ"ז בתשרי תשפ"ו, 19.10.2025,[12] ובהשתתפות נשיא המדינה יצחק הרצוג,[13] שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הרב הראשי לישראל קלמן בר, עורך מקור ראשון קלמן ליבסקינד ואחרים. הוועידה כללה פאנלים מגוונים בנושאי הלכה וטכנולוגיה במדינת ישראל, בהשתתפות דמויות מפתח מתחומים שונים, העוסקות בזוויות שונות של ממשקי הלכה וטכנולוגיה וצביון השבת במרחב הציבורי במדינת ישראל, ובהן השופט נעם סולברג,[14] ח"כ מיכאל מלכיאלי, איש הפרסום רוני ארזי, העיתונאי עמיחי אתאלי, ראש ענף הלכה ברבנות הצבאית הרב סא"ל אודי שוורץ, המומחית לאבטחת מידע שרה קופ, קבלן הבניין עו"ד שלום וסרטייל, הרב יוני לביא, מהנדסת עיריית ירושלים ענבר וייס, ואחרים. הוועידה נחתמה בפאנל של מחברי הספר, הרבנים דביר וצימרמן, עם העיתונאית אילת כהנא. לקראת הוועידה פורסם מוסף מיוחד לעיתון מקור ראשון בשם 'בין קודש לקוד', שהוקדש כולו לכתבות על מכון צומת בכלל וספר צומת בפרט.[15]
במהלך הוועידה התרחשה תקרית דיפלומטית, כאשר התייחס השר סמוטריץ' לאפשרות של הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, והתבטא: "אם סעודיה אומרת לנו: נורמליזציה בתמורה למדינה פלסטינית, אז חברים, לא תודה. תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר בסעודיה". התבטאותו, שכונתה בתקשורת "נאום הגמלים", גררה גינויים מגורמים ישראליים וסעודים,[16][17] והסתייגו ממנה גם אנשי ימין כחגי לובר[18] ואיתמר בן גביר. בהמשך סמוטריץ' פרסם התנצלות על כך.[19] לפי דני זקן בשם "גורם מדיני" עלום שם, התבטאות זו תרמה לצמצום מעורבותה של ערב הסעודית בדיונים על עתיד רצועת עזה לאחר סיום מלחמת חרבות ברזל.[20]
תגובות וביקורות
הספר קיבל מכתבי ברכה והסכמות מהרבנים יעקב אריאל, בנימין חותה, דוד לאו, דוב ליאור, יוסף צבי רימון, אריה שטרן, ומחבר ספר אורחותיך למדני. הרב אריאל צירף עשרות הערות שהודפסו לאורך הספר. חלק מרבנים אלו הסתייגו מתכנים מסוימים בספר: הרב שטרן הסתייג מהקביעה המופיעה בספר שיש איסור בישולי גויים בכיריים אינדוקציה, ואף כשהכנסת התקע לשקע חשמל נעשתה על ידי יהודי. הרב חותה כתב שמצד אחד, "ברור שבמפעל כביר זה התועלת שיש במכון צומת היא לאין ערוך... ולכן גם אני בשאלות הרבות שאני נשאל אני פונה בתחילה לידידי וחביבי איש אמת הרה"ג מנחם פרל שליט"א", ומצד שני, "יש מוצרים שיש בהם חורבן השבת והיהדות... ואף בהוראת הרב ראש המכון [=הרב פרל], הרבה מוצרים הרב לא מאשר לאדם לרוכשם, אם לא שיביא אישור כתוב מרב שמתיר לו שימוש בהם". מחבר ספר אורחותיך למדני העיר הערות רבות על הספר, ובכללן הסתייגות משימוש במנגנון המשכת מצב חשמלי לצורך פתיחת דלת על ידי כרטיס מגנטי בשבת.[21]
הרב יואל קטן כתב שהתמציתיות שבה נכתב הספר אינה סותרת להיותו בהיר ומובן לקריאה.[22] העיתונאית אילת כהנא תיארה את הספר כ"מעין אנציקלופדיה שימושית עבור הצרכן שומר ההלכה... [הספר מכסה] את כל הדיונים ההלכתיים-טכנולוגיים של השנים האחרונות".[23] הרב פרופ' נריה גוטל, בביקורת שכתב על הספר,[24] עמד של שני נושאים שנעדרים מן הספר: שיטת כמה מחכמי צפון אפריקה בהפעלת מכשירי חשמל בשבת וביום טוב, וכן התפתחויות טכנולוגיות עכשוויות כרכב אוטונומי.
קישורים חיצוניים
- ספר צומת, באתר מכון צומת
הערות שוליים
- ↑ כלשונו במכתב ברכה לספר: "עברתי יחד עם חוקרי צומת על הספר ועל מסקנותיו ואני מסכים עמהם הלכה למעשה".
- ↑ ומאוחר יותר בספרו "בחצוצרות בית ה'" (הוצאת צוף, ירושלים תשע"ד).
- ↑ 'המשכת מצב' במלאכות שבת עקרון הלכטכני ויישומיו, תחומין כז (תשס"ז) עמ' 13-1. גרסה ראשונית של המאמר פורסמה על ידי הרב רוזן עוד לפני הקמת מכון צומת (בתקופה שבה עבד במכון מדעי טכנולוגי להלכה): פתרון להפעלה חשמלית חיונית בשבת (עקרון "התמדת המצב"), מורשה י (תשל"ו) עמ' 71-58.
- ↑ שינוי זרם חשמלי בשבת – עקרון הלכטכני ויישומיו, תחומין כו (תשס"ו) עמ' 97-83.
- ↑ 'גרמא' בשבת – מושג ושימושיו, תחומין לד (תשע"ד) עמ' 30-19.
- ↑
הרב רימון בוועידת צמת: “המציאות המודרנית ללא כיוון של תורה - הולכת לאיבוד”, בעיתון מקור ראשון, 23 באוקטובר 2025
- ↑ לדעת עורך הספר, הרב הראל דביר, הסיבה לכך היא ש"הרב רוזן היה אדם מאוד ראשוני, פורץ דרך והמצאתי, וכנראה שצריך נשמות אחרות בשביל העבודה שאנחנו קיבלנו" (מתוך דבריו באירוע ההשקה לספר, כאן, בדקה ה-7:32:30).
- ↑ פסיקה חדשה: האם אפשר להכשיר לפסח שיש גרניט-פורצלן?, בעיתון מקור ראשון, 1 באפריל 2025
- ↑ הרב הראל דביר, סקירת ספרים: ספר צומת א-ב, האוצר צט (שבט תשפ"ה) עמ' ש-שא
- ↑ ראו במרוכז במפתח הנושאים לספר, תחת הכותרת: 'פוסקים ותלמידי חכמים שדבריהם הובאו לראשונה בספר'.
- ↑ ועידת צֹמת: הלכה בעידן הטכנולוגי, באתר מקור ראשון, כ"ז בתשרי תשפ"ו (19.10.2025)
- ↑ מקור ראשון (2025-10-23), שידור חי מוועידת צמת ומקור ראשון: הלכה בעידן הטכנולוגי, נבדק ב-2025-11-13
- ↑ הנשיא הרצוג בכנס צמת: "ארה"ב מחויבת לשינוי המציאות", באתר www.makorrishon.co.il
- ↑ סולברג: בגץ המרכולים היה פספוס גדול - הפוליטיקה הפכה דיון חברתי לעימות עקרוני, באתר News1 מחלקה ראשונה, 23 באוקטובר 2025
- ↑ מקור ראשון, מוסף מיוחד: בין קודש לקוד, כ"ה בתשרי תשפ"ו, 17.10.2025.
- ↑ שילֹה פריד, ליאור בן ארי, "נאום הגמלים" של סמוטריץ' - וההתנצלות, באתר ynet, 23 באוקטובר 2025
- ↑ ליאור באקאלו, שימשיכו לרכוב על גמלים? כמה דברים שלשר האוצר סמוטריץ' כדאי לדעת על כלכלת סעודיה, באתר מאקו, 23 באוקטובר 2025
- ↑ סערת הגמלים של סמוטריץ': "טעות של צודק", באתר "סרוגים", 24 באוקטובר 2025
- ↑ שמעון בן עזרא, התגובות בסעודיה ל'נאום הגמלים': "לא מתייחסים לדבריו ברצינות", באתר בחדרי חרדים, 23 באוקטובר 2025
- ↑ דני זקן, סעודיה נסוגה - וחמאס מתחזק: הנזק האמיתי של "נאום הגמלים" של סמוטריץ', באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2025
- ↑ ספר צומת ב, עמ' 264.
- ↑ הרב יואל קטן, נתקבלו במערכת: ספר צומת א-ב, המעין 252 [סה,ב] (טבת תשפ"ה) עמ' 158-157.
- ↑ מקור ראשון, מוסף בין קודש לקוד (ראו לעיל), עמ' 26-24.
- ↑ "גם מבקריו החריפים של מכון צומת מעידים על חשיבותו". מקור ראשון. 2025-02-25. נבדק ב-2025-11-13.
ספר צומת42300206