גרמא בשבת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר עשיית אחת ממלאכות שבת האסורות - בצורה שאינה ישירה. מוסכם על רוב הפוסקים, כי פעולה שמתבצעת בגרמא, אינה אסורה מן התורה. בימינו ישנם מכונים העוסקים בפתרונות טכנולוגיים, למקרים של צורך חיוני של רפואה וביטחון, שחלקם מתבססים על ידי היתר 'גרמא'[1].

מקור

גרם כיבוי

כאמור כבר במשנה נזכר היתר 'גרמא' בקשר להיתר כיבוי שרפה בשבת, באופן שהכיבוי אינו נעשה באופן ישיר:[2] ”רבִּי שִמְעוֹן בֶּן נָנָס אוֹמֵר: פּוֹרְסִין עוֹר שֶל גְדִי עַל גַּבֵּי שִׁדָה, תֵּבָה וּמִגְּדָל - שֶאָחֲז בָּהֶן אֵת הָאוּר: מִפּנֵי שֶהוֹא מְחָרֵך. וְעוֹשִׂין מְחִצָה בְּכָל הַכֵּלִים - בּין מְלֵאִים בּין רֵיקָנִים, בִּשְבִיל שֶלֹא תַּעֲבֹר הַדְּלֵקָה. רַבִּי יוֹסִי אוֹסֵר בִכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִים מְלֵאִין מַיִם, לְפִי שֶאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הָאוּר - וְהֵן מִתְבַּקְעִין, וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵקָה.”

העולה מדברי המשנה, שנחלקו רבי שמעון בן ננס ורבי יוסי האם מותר להציב מחיצה של כלים חדשים המלאים מים בפני הדליקה, במטרה שכשהאש תפגש עם כדי המים, הכלים החדשים יתבקעו, ואז יצאו המים מהכדים אל האש, ויכבו אותה. בתלמוד שם מבואר[3] שגם לדעת רבי יוסי, היתר גרמא תקף, אלא שלדעתו יש לחשוש באופן נקודתי בגרם כיבוי, משום שאם נאפשר לאדם לכבות בדרך גרמא, יבוא לכבות גם בידיים, מחמת בהילותו על אובדן הממון.

עוד מבואר בתלמוד שם,[3] שההיתר העקרוני לכבות באופן זה, נשען על הלימוד מהמקרא, לפיו מה שנאסר הוא דווקא מלאכה שנעשית בידיים ומתייחסת באופן ישיר לאדם העושה אותה, אך מלאכות המתבצעות בעקיפין, שלא באופן ישיר, מותר: ”לא תעשה כל מלאכה[4] עשייה הוא דאסור גרמא שרי (=מותר).” בתלמוד הובא היתר גרמא גם לגבי איסור מחיקת השם.

להלכה

להלכה נחלקו הפוסקים האם גרמא מותר לכתחילה אף בשלא לצורך (צורך גדול \ צורך מצווה \ הפסד), או שכל היתר הגרמא הוא רק בכגון זה. בספר המרדכי[5] הביא את דעת רבינו יואל שכתב שאין להתיר רק במקום הפסד, כדעתו פסק הרב משה איסרליש[6]. אולם דעת הרא"ש להתיר אפילו בלא הפסד[7] וכך דעת הרב יוסף קארו[8] ועוד[9]. יש שהתירו רק באופן שאינו מכוון לתוצאה אלא היא נגרמת ממעשיו שלא בכוונה.[10]. אולם ביום טוב התירו רבים אף לכתחילה[11].

הגדרת גרמא

האחרונים נחלקו כיצד להגדיר גרמא - איזה מעשה יש להחשיבו כעושה מלאכה בידיים, ואיזה מעשה נחשב כגרמא. הרב חיים עוזר גרודזנסקי בספרו "אחיעזר" מציע חלוקה בין סוגים שונים של גרמא - כאלו שבהכרח יקרו, כמו הזורה לרוח והמשתמש ב"ריחיים של מים", לעומת מקרה של אי ודאות - כמו במקרה של כיבוי האש על ידי כדי מים[12].

ככלל, כל שנראה שהפעולה נמשכת מכוח מעשיו הישירים של האדם הרי היא נחשבת כעשייה שלו ואיסורה מהתורה. וכאשר אין ניכר שהפעולה נעשית מכוח מעשיו אלא רק נגרמת מהם, הרי זה 'גרמא'. למשל, כאשר האדם מסיר סכר והמים שהתחילו לזרום חוללו פעולה, אם הפעולה נעשתה במקום קרוב, הרי היא נקראת 'כוח ראשון' והיא נחשבת מעשה גמור של האדם. ואם הפעולה התחוללה במקום רחוק, היא נקראת 'כוח שני', והיא 'גרמא'.

באופן דומה, אם המלאכה נעשתה מיד, הרי היא פעולה ישירה ואסורה מהתורה, ואם המעשה של האדם גרם לכך שלאחר זמן תיעשה המלאכה, הרי זה 'גרמא'. הרב עובדיה והרב יצחק יוסף סומכים פסיקותיהם באופן משמעותי על הגדרה זו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מכון צומת באלון שבות, ומכון מדעי טכנולוגי להלכה בשכונת בית וגן בירושלים.
  2. ^ משנה, מסכת שבת, פרק ט"ז, משנה ה'
  3. ^ 3.0 3.1 תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"כ עמוד ב'.
  4. ^ ספר שמות, פרק כ', פסוק ט'
  5. ^ שבת סימן שצ"ט
  6. ^ הג"ה על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן של"ד, סעיף כ"ב
  7. ^ כך הבין הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר את דעת הרא"ש. מגן אברהם סימן תקי"ד סק"ז.
  8. ^ כן כתב הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק י' סימן כו (הערה מס' 2) בהוצאה החדשה.
  9. ^ ט"ז תקיד, ו, גר"א שיד.
  10. ^ אבן העוזר אורח חיים שכח
  11. ^ מאמר מרדכי, שעה"צ תקיד, לא;
  12. ^ אחיעזר חלק ג' סימן ס'


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0