פורטל:כלכלה/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	מקור הסלנג המתייחס למאית הלירה הישראלית כגרוש הוא בשמה של מאית הלירה הטורקית, קורוש. הקורוש מגיע משם מטבע גרמני עתיק "גרושן", שהתגלגל ממילה לטינית-וולגרית "grossus" שהוא קיצור של "denarius grossus", שמשמעותה "מטבע עבה". שם מטבע זה, על הטיותיו השונות, מהווה מקור לשמם של מטבעות רשמיים במדינות רבות באירופה ובמזרח התיכון כמו מצרים, סודאן, פולין, אוסטריה (לפני המעבר לאירו) ועוד. כמו כן הוא מהווה מקור לסלנג במדינות נוספות כמו גרמניה, אוקראינה ובולגריה, נוסף על ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
2	שמו המקורי של שר הפנים הצרפתי היהודי בעת מלחמת העולם השנייה, ז'ורז' מאנדל, היה לואי רוטשילד, והוא אימץ את השם מאנדל על מנת שלא להיות מזוהה עם משפחת הבנקאים המפורסמת, משפחת רוטשילד.	עריכה | תבנית | שיחה
3	אנדרטת פרנקלין דלאנו רוזוולט, הנמצאת בוושינגטון ומנציחה את ארבע תקופות כהונתו של פרנקלין דלאנו רוזוולט כנשיא ארצות הברית, מנציחה את תקופת השפל הכלכלי הגדול ואת תקופת מלחמת העולם השנייה, וגם את פאלא - הכלב הנשיאותי.	עריכה | תבנית | שיחה
4	מס הכנסה בצורתו המודרנית הוטל לראשונה על ידי ראש ממשלת בריטניה, ויליאם פיט הבן. המס נכלל בתקציב של שנת 1798, עקב הצורך לממן את המלחמה נגד צרפת הנפוליאונית. ההכנסה השנתית המינימלית החייבת במס הייתה 60 לירות שטרלינג, ושיעור המס ברמה המינימלית היה פחות מאחוז. שיעור המס המרבי, על הכנסות של 200 לירות שטרלינג ומעלה, היה 10 אחוזים. קודם להטלת המס, התקבלו הכנסות הממשלה ממסים על רכוש, ממסי צריכה וממכס.	עריכה | תבנית | שיחה
5	רוב הכנסותיו של אתר העסקים "אמזון" הן לא ממכירה של מספר מוגבל של רבי-מכר כמו בחנויות המסורתיות אלא ממספר עצום של פריטים בעלי פופולריות נמוכה. חנות רגילה מכילה בדרך כלל עד 130,000 ספרים. רוב הכנסותיה של אמזון הן מספרים שלא נכללים ברשימת 130,000 הספרים הנמכרים ביותר. הרעיון לאפשר קניית מיליוני מוצרים ללא חשיבות לדרישה בשוק, נקרא עקרון הזנב הארוך. זהו כינוי מקובל לתכונה ידועה של התפלגויות סטטיסטיות בהם ישנה אוכלוסייה מעטה עם הסתברות גבוהה ואוכלוסייה רבה עם הסתברות נמוכה, ש"מזדנבת". במקרים רבים, המשקל של ה"זנב" גדול מהמשקל של החלק הראשון. הביטוי הושאל מתחום הסטטיסטיקה על ידי כריס אנדרסן, עורך מגזין Wired לתיאור תופעות כלכליות ותרבותיות הבאות לידי ביטוי במיוחד בערוצי שיווק מתקדמים כגון האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית.	עריכה | תבנית | שיחה
6	יום הפועלים הבינלאומי, הנחוג ב-1 במאי, והדגל האדום, סמל הסוציאליזם, נקבעו בעקבות מהומות היימרקט בשיקגו, מהומות שהתפתחו בעקבות שביתה שערכו האיגודים המקצועיים בארצות הברית למען הגבלת יום העבודה ל-8 שעות. במהלך המהומות נהרגו 60 פועלים ו-7 שוטרים וצבעו של הדגל האדום מזכיר את דמם השפוך.	עריכה | תבנית | שיחה
7	פרס נובל לכלכלה איננו חלק ממורשתו של אלפרד נובל, יוזם פרס נובל. בפרס זה, המחולק מאז שנת 1969, זכו עד שנת 2007 60 כלכלנים. בולטת מאד העובדה כי מקרב הזוכים, שיעור מקבלי הפרס מבין הבוגרים, המרצים והחוקרים של אוניברסיטת שיקגו גבוה מאד ומגיע ל-25 זוכים. לאחר שרוברט לוקאס, חבר סגל האוניברסיטה, התגרש ב-1988, דאגה גרושתו ריטה, שהייתה מודעת ליוקרתו של רוברט ולסטטיסטיקה החריגה, להכניס להסכם הגירושין סעיף, שבו נקבע כי אם יזכה בפרס נובל במהלך שבע השנים הבאות, סכום הפרס יחולק בין שניהם. לוקאס אכן זכה בפרס ב-1995, על עבודתו בתחום של ציפיות רציונליות, ואשתו לשעבר, שציפיותיה אכן הוכחו כרציונליות, קיבלה מחצית מהסכום.	עריכה | תבנית | שיחה
8	בשנת 1950 הוכנסה לשימוש בישראל סדרת מטבעות חדשה שנקראה פרוטה, בהשראת הפרוטה מתקופת המשנה. על המטבעות נטבע "1 פרוטה", "5 פרוטה", "10 פרוטה", עד "500 פרוטה". במטבעות "5 פרוטה" ו"10 פרוטה" הייתה טעות לשון משום ששבמטבעות אלה יש לציין את שם המטבע בצורת הרבים - "פרוטות". לפיכך הנפיק בנק ישראל ב-1956 סדרה מיוחדת עם השם הנכון "10 פרוטות", אך מטבע "5 פרוטה" לא תוקן. בשל האינפלציה והפיחות איבד מטבע הפרוטה מערכו וב-1960 חולקה הלירה הישראלית מחדש למאה אגורות, שם שנבחר על ידי האקדמיה ללשון העברית.	עריכה | תבנית | שיחה
9	על שטרות האירו מופיעים גשרים וחלונות, שנועדו לסמל את השקיפות והאחדות של האיחוד האירופי. על כל שטר החלון והגשר בסגנון שונה של אדריכלות אירופית, לפי סדר כרונולוגי: על שטר €5 אדריכלות קלאסית, על €10 אדריכלות רומנסקית, על €20 אדריכלות גותית, על €50 אדריכלות רנסאנס, על €100 אדריכלות בארוק, על €200 אדריכלות אר נובו ועל €500 אדריכלות מודרנית. מעצבי השטרות הקפידו להסיר מהם כל סימנים מזהים לגשרים או בניינים ספציפיים.	עריכה | תבנית | שיחה
10	עד לשנת 1927 היה ההילך החוקי בארץ ישראל הלירה המצרית. רק בשנה זו הונהגה הלירה הארץ ישראלית, שהייתה שוות ערך ללירה שטרלינג הבריטית וצמודה אליה. גם לאחר קום מדינת ישראל המשיכה הלירה הארץ ישראלית, המחולקת לאלף מיל, להיות ההילך החוקי, עד שהוחלפה בידי הלירה הישראלית, המחולקת לאלף פרוטות בשנת 1952.	עריכה | תבנית | שיחה
11	שם המטבע האמריקאי דולר הוא שיבוש של שם המטבע המרכז אירופאי טאלר. שם הטאלר נגזר מהסיומת של Joachimsthaler, מטבע של העיר הבוהמית Joachimsthal, כיום יאכינוב, שהופץ משנת 1518. פירושו המילולי של הטאלר הוא "של העמק", מהמילה הגרמנית "Thal", שפירושה עמק. השם טאלר, עם שיבושים קלים, הוא המקור לשמותיהם של מטבעות לאומיים נוספים, כמו ה"טולר" הסלובני, עד החלפתו באירו ב-2007 וה"דאלדר" ההולנדי. האריה שהוטבע על המטבע ההולנדי הפופולרי "רייקסדאלדר" הוא המקור לשמותיהם של מטבעות לאומיים כגון ה"לאו" (אריה) הרומני, ה"לב" הבולגרי וה"לק" האלבני.	עריכה | תבנית | שיחה
12	צורתו המיוחדת של מוזיאון גוגנהיים בילבאו התאפשרה בעיקר בזכות ציפוי הטיטניום שנותן למבנה את המראה הייחודי. בנייתו היעילה של המוזיאון לא הייתה יוצאת לפועל לולא צניחת מחירי הטיטניום, מחצב יקר במיוחד בדרך כלל, בעקבות הפרטת משאביה של ברית המועצות בשנות ה-90 של המאה ה-20.	עריכה | תבנית | שיחה
13	סחר חליפין שהיה נהוג לפני המצאת הכסף אינו שכיח כיום כבעבר. למרות זאת, בשל מחסור כספי, נחתמה עסקה בשנות ה-60 בין ישראל לברית המועצות, לפיה תרכוש ישראל את מגרש הרוסים בירושלים תמורת שני מיליון לירות בכסף, ומיליון וחצי נוספים בתפוזים. ישראל הייתה אז אחת מיצואניות התפוזים הגדולות בעולם, ובעקבות העסקה נשלחו לברית המועצות כמויות גדולות של תפוזי Jaffa, עד שהחוב כוסה במלואו.	עריכה | תבנית | שיחה
14	שכר מינימום הוא שכר העבודה (לשעת עבודה, ליום עבודה או לחודש עבודה), הנמוך ביותר אותו רשאי מעסיק לשלם לעובד. לקביעת שכר המינימום משמשות דרכים אחדות: חוק, תקנה מינהלית או הסכם קיבוצי. היעד המרכזי המוצהר של שכר מינימום הוא להבטיח לכל עובד שכר מינימלי לשם שמירה על כבודו של העובד ומניעת ניצולו. אף שהסדרים לקביעת שכר מינימום רווחים במדינות רבות, יש המתנגדים לשכר המינימום בטענה שהוא פוגע בעובדים החלשים ביותר ומונע מהם לעבוד. בין החוקרים ישנם חילוקי דעות תאורטיים ומחקריים מהותיים בשאלה האם שכר המינימום אכן מביא לשכירים משכורת גבוהה משהיו מקבלים אילולא היה קיים, ולגבי הקשר בין שכר המינימום לפערי הכנסה, אבטלה וצמיחה.	עריכה | תבנית | שיחה
15	רשת בתי הקפה סטארבקס שנוסדה בסיאטל קרויה על שמו של סטארבק, מגיבורי הרומן "מובי דיק", פרי עטו של הסופר הרמן מלוויל. תחילה, אחד ממייסדי הרשת שאהב את הספר רצה לקרוא לה "פקווד", על שם ספינתם של ציידי הלווייתנים, אך יתר השותפים התנגדו. כיום פרוסה הרשת במדינות רבות בעולם, וישראל היא אחד המקומות הבודדים שבהם היא נכשלה. בתור סמל קפיטליסטי, מהווה סטארבקס יעד למאבקם של ארגוני אנטי גלובליזציה.	עריכה | תבנית | שיחה
16	עבור סוחרי סמים קשים, העברת הכספים היא אתגר לא פחות גדול, מאשר העברת הסחורה. זאת משום שבסוג סחר זה, כמעט כל התמורה מתקבלת במזומן, בשטרות של סכומי כסף קטנים, ונפח הסחורה קטן בהרבה מנפח המזומן. הברחה של כוס אבקה ממקסיקו לטקסס, מקדימה הברחה של קיטבגים אחדים של שטרות לכיוון השני, או שהיא מקדימה הגעה עם הקיטבגים לסניף בנק טקסני, תוך ניסיון להערים על פקחי החוק למניעת הלבנת הון.	עריכה | תבנית | שיחה
17	בשנת 1962, הונהגה בשוק האירופי המשותף "מדיניות חקלאית משותפת" – קובץ חוקים וכללים לסבסוד החקלאות האירופית ולמניע אבטלת חקלאים בשנים דלות ביקוש. מדיניות זו צרכה כ-70% מתקציב ארגון השוק האירופי המשותף, וביטויה הידוע ביותר היה "הר החמאה". דהיינו, מהתערבות רגולטורית, החקלאים ייצרו אותה בכמות שעלתה בהרבה על הביקוש בשוק, ועודף גדול של חמאה נערם במחסנים, ואף הגיע לשיא של חצי מיליון טון בשנת 1975, ול-1.4 מיליון בשנת 1987. ניסיונות אירופיים להיפטר מהחמאה על ידי שיווקה לארצות העולם השלישי במחירים נמוכים נתקלו בהתנגדות תקיפה מצד ארצות הברית, ששאפה לשמור על רמת מחירים גבוהה בעבור יצואני החמאה שלה. לבסוף, בשנת 1985 נחתם הסכם בין מדינות אירופה לארצות הברית שהסדיר הפצה זו. בנוסף, בשנת 1988 הוכנס לשוק האירופי המשותף מנגנון של מייצבי שוק, ואמצעים אלה הצליחו "להמיס" את רוב רובו של "הר החמאה", אם כי לא להעלימו כליל. אולם בשנת 2002 שוב נערמו מאות אלפי טון חמאה במחסנים.	עריכה | תבנית | שיחה
18	בשנת 1980, הכריז מנחם בגין על החלפת הלירה הישראלית בשקל. מהלך זה הוצג כמהפכני, אך למעשה הוא היה טכני לחלוטין. ראשית, המהלך היה ציות לחוק, שהכנסת השישית קיבלה כבר 11 שנים קודם לכן. שנית, המילה שקל, היא עברות של המילה לירה: בעת העתיקה, ה״שקל״ היה יחידת מידה למשקל, שערכה היה כ-11 גרם. מתכות (ומאוחר יותר, מטבעות) שמשקלן היה שקל, שבריו או כפולותיו, שימשו כאמצעי תשלום. באותו אופן, ה״לירה״ היא קיצור של המילה הלטינית ״ליברה״ (באנגלית: פאונד), שהיא יחידת מידה למשקל, שערכה כחצי קילוגרם. יתרה מזאת, הביטוי הלועזי ״לירה שטרלינג״, הוא כמעט תרגומו של הביטוי העברי – ״שקל כסף״, משום שסטרלינג הוא סגסוגת של כסף המהווה 92.5% מתכולתה.	עריכה | תבנית | שיחה
19	בשנת 1971 הונהגה שיטת החלוקה העשרונית על ההילך החוקי של בריטניה, הלירה שטרלינג. לפני כן הלירה שטרלינג התחלקה ל-20 שילינג, כאשר כל שילינג התחלק ל-12 פני. כלומר, ליש"ט הכילה 240 פני. עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 היה המטבע הקטן ביותר בבריטניה, רבע פני. כלומר 1/960 לירה שטרלינג, והוא כונה פרת'ינג (Farthing). במאה ה-19 הונפקו ערכים נמוכים יותר, של חצי פרת'ינג, שליש פרת'ינג ואף רבע פרת'ינג. עם המעבר לשיטה העשרונית, המטבע הקדם-עשרוני של 6 פני (Sixpence) הוחלף ב-2.5 פני עשרוניים. לכן, כדי להקל על ההמרה, הונהג באופן זמני גם מטבע של חצי פני חדש (ששווי היה למעשה 1/200 של לירה שטרלינג). היו גם חלוקות חלופיות של הלירה שבוטאו במטבעות. למשל, רבע לירה כונה "כתר" (Crown) ושוויו היה 5 שילינגים (כלומר, 60 פני ישנים), ושמינית הלירה כונתה "חצי כתר" (Half a Crown), ושוויה היה 2 שילינגים ו-6 פני (כלומר, 30 פני ישנים). עד 1971 היה נהוג גם לנקוב חלק מהמחירים ב"גינאה" או "גיני" (Guinea). הגינאה הייתה מטבע זהב, שבוטל ב-1816, ואשר שוויו היה 21 שילינג (כלומר לירה אחת ושילינג אחד, או 1.05 לירות). כיום נעשה שימוש במונח "גינאה" רק במרוצי סוסים, כעניין של מסורת.	עריכה | תבנית | שיחה
20	גולדה מאיר סיפרה שבהיותה אם צעירה בירושלים, חייתה בעוני. כדי להכניס את ילדהּ הבכור לגן הילדים היה עליה להסכים לכבס את בגדי כל הילדים בגן, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.	עריכה | תבנית | שיחה
21	בשנת 1923 ייסד פנחס רוטנברג את חברת החשמל לארץ ישראל. את המימון הראשוני, בסך 1000 לירות שטרלינג, לעריכת המדידות הראשונות של ספיקת הירדן ולהכנת השרטוטים הראשונית של תוכנית המפעל ההידרו-חשמלי, קיבל רוטנברג מברל כצנלסון מכספי קפא"י - "קרן פועלי ארץ ישראל" שהוקמה על ידי פועלי ציון.	עריכה | תבנית | שיחה
22	דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וספקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.	עריכה | תבנית | שיחה
23	e הוא מספר טרנסצנדנטי וקבוע מתמטי חשוב בעל שימושים רבים באנליזה מתמטית, והוא משמש כבסיס הלוגריתם הטבעי, אם כי אינו מוכר כמו פאי (π). חברת גוגל, בעלת מנוע החיפוש הפופולרי גוגל, ציינה בבקשתה הראשונה להנפקת ניירות ערך את סכום ההנפקה בסכום לא עגול של 2,718,281,828 דולר, כלומר e מיליארד דולר בקירוב. גם הגרסאות של תוכנת Metafont ממוספרות במספרים 2, 2.7, 2.71, וכן הלאה, כך שילכו ויתקרבו ל-e; רעיון המספור על פי מספר אוילר הוא פרי מוחו של ממציא התוכנה, מדען המחשב דונלד קנות'.	עריכה | תבנית | שיחה
24	ב-31 ביולי 1667 נחתם חוזה ברדה במסגרתו החליפו ההולנדים את ניו אמסטרדם, היא ניו יורק של היום, במושבה הבריטית הקטנה סורינאם, שבאמריקה הדרומית, ובאי ראן באיי מאלוקו שבאינדונזיה. אחת מסיבות ההחלפה, מבחינת ההולנדים, הייתה גידולי הסוכר והטבק הפוטנציאליים בסורינאם, והמסחר באגוז המוסקט שבאי ראן, שבאותה תקופה נתפסו כמבטיחים התעשרות רבה יותר, בהשוואה למושבה ניו אמסטרדם.	עריכה | תבנית | שיחה
25	רבים יודעים כי כמה מציוריו של הצייר הספרדי הנודע פבלו פיקאסו, ממפתחי הקוביזם, נמכרו בעשרות מיליוני דולרים. בהם, "נער עם מקטרת" שנמכר במאי 2004 תמורת 104 מיליון דולר, הציור היקר ביותר שנמכר במכירה פומבית עד אז, ו"דורה מאר עם חתול" שנמכר במאי 2006 תמורת 95.2 מיליון דולר. פרט פחות ידוע אודות פיקאסו הוא אורך שמו המלא: פבלו דיאגו חוסה סנטיאגו פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דה לוס רמדיוס קריספין קריספיניאנו דה לה סנטיסימה טרינידאד רואיס אי פיקאסו.	עריכה | תבנית | שיחה
26	היהלום יקר יותר מאבני חן אחרות, בעיקר בגלל מוסכמות חברתיות (שחלקן נובע משיווק וויסות שוק חכם, שביצע קרטל היהלומים דה בירס במשך עשרות שנים). גם דירוג המחיר בין היהלומים עצמם נובע ממוסכמות. ישנן מוסכמות לשקלול גורמים כמו גודל היהלום (קרט) וניקיונו הפנימי. היהלומים הטבעיים נוצרו בשכבות קרקע עמוקות בהרבה מכל אבן יקרה אחרת. חומרים אחרים, שנלכדו בתוך יהלומים, הם למעשה, דגימות קרקע משכבות עמוקות מאוד, שספק אם יש דרך אחרת לדגום, ולכן חומרים אלו מעניינים מאוד את הגאולוגים. לעומתם, מלטשי היהלומים רואים בהם לכלוך, ומסלקים אותם מהיהלומים. הניקוי מתבצע על ידי חלוקת היהלום הגדול וה"מלוכלך" למספר יהלומים קטנים, שכל אחד מהם גובל במקום בו היה קודם ה"לכלוך"	עריכה | תבנית | שיחה
27	-	הוספה
28	אוכלוסיית מדינת טובאלו היא מהקטנות בעולם (הקטנה ביותר אחרי נאורו וקריית הוותיקן), ולכן בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ביותר. כשרצתה טובאלו להצטרף לאו"ם, התברר לה שהעלות לכך היא כ-100,000 דולרים אמריקניים, ופרנסי המדינה החליטו למכור את סיומת האינטרנט האטרקטיבית שלה, ‎.tv, לחברות מסחריות או ליחידים. ההנחה הייתה שסיומת זו תהיה מבוקשת היות שהיא גם קיצור של המילה "טלוויזיה" באנגלית (Television); ואכן, כיום מקבלת ממשלת טובאלו תמלוגים של כמיליון דולר לרבעון עבור סיומת האינטרנט, סכום המהווה חלק נכבד מתקציב המדינה.	עריכה | תבנית | שיחה
29	בהסכם הגירושים של אלברט איינשטיין ממילבה מאריץ', שנחתם ב-1919, נכתב שאם יזכה אלברט בפרס נובל לפיזיקה יעבור הכסף למילבה. כעבור שנתיים דנה ועדת הפרס במועמדותו של איינשטיין, אך החליטה שעבודתו תאורטית מדי, והפרס לא חולק באותה שנה. בשנה הבאה גבר הלחץ הציבורי והתקשורתי, והוועדה נאותה להעניק לו את הפרס רטרואקטיבית, לשנת 1921, אך בנימוקיה צוינה רק עבודתו על האפקט הפוטואלקטרי, ולא על פיתוח תורת היחסות, עבודתו העיקרית, שאותה חברי הוועדה לא הבינו. בעת ההכרזה היה איינשטיין בדרכו לביקור ביפן והוא כלל לא טרח להגיע לטקס בסטוקהולם. כשהועבר לו הפרס, בסך 32,000 דולר, הוא הפקיד רק חלק מהסכום בחשבון הבנק של מילבה, ואילו שאר הכסף שהושקע בארצות הברית איבד את מרבית ערכו בתקופת השפל הגדול.	עריכה | תבנית | שיחה
30	-	הוספה

בחזרה לפורטל