המכלול:הידעת?
ראשי | דיונים |
הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של המכלול. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי המכלול. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של המכלול. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.
שימו לב: מכלולאים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.
ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בהמכלול.
מאגר ערכי "הידעת?" היומיים
היום | ||
---|---|---|
17 באוגוסט 2025 |
![]() סימן האמפרסנד (&) החל את דרכו כליגטורה של המילה הלטינית et שפירושה הוא "וגם". הסימן נחשב עד סוף המאה ה־19 כאות בפני עצמה, האות האחרונה באלפבית הלטיני. אף כי המילה "את" שימשה כבר בלשון המקרא במשמעות של "עִם" ועד היום הטיותיה משמשות באותו אופן (כמו במילים "איתי" ו"איתנו"), השימוש השגור ב"את" כו"ו החיבור בשמותיהן של שותפויות, נגזר בעיקר מתעתיק המילה הלטינית et. |
עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
אוגוסט 2025 | ||
---|---|---|
1 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 1 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
2 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 2 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
3 באוגוסט 2025 |
בשנת 1925, לאחר מהפכת אוקטובר, שונה שמה של העיר צָאריצין (Цари́цын), שנקראה על שמו של צאר רוסיה, לסטָלינגרד (Сталингра́д), על שמו של יוסיף סטלין. זאת, כחלק מניסיונותיו של המשטר המהפכני למחות את זכרו של המשטר הצארי ולהאדיר את שלטונו של סטלין. ב-1961, כחלק מהצעדים לדה-סטליניזציה ולצמצום פולחן אישיותו של סטלין, החליטה ממשלת חרושצ'וב על שינוי שם העיר לשמה הנוכחי, וולגוגרד (Волгогра́д, "עירהּ של הוולגה"). אלא, שישנם שישה ימים בשנה שבהם העיר חוזרת לשמה ההיסטורי, "סטלינגרד", כאמצעי להנצחת גבורתהּ של העיר בקרב סטלינגרד וגבורתה של רוסיה במלחמת העולם השנייה. ששת הימים הם 2 בפברואר (יום סיום קרב סטלינגרד), 9 במאי (יום הניצחון), 22 ביוני (יום תחילת מבצע ברברוסה), 23 באוגוסט (יום תחילת קרב סטלינגרד), 2 בספטמבר (יום סיום מבצע סערת אוגוסט) ו-19 בנובמבר (יום תחילת מבצע אורנוס) |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 באוגוסט 2025 |
![]() ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 עורר עניין רב בקרב מדענים וחובבי אסטרונומיה שנסעו במיוחד לאזורים בהם נצפה ליקוי חמה מלא. בניגריה נדרשה היערכות מיוחדת של כוחות הבטחון לקראת האירוע לאחר שב-9 בינואר 2001 פרצו בעיר מידוגורי בצפון-מזרח ניגריה מהומות קשות בעקבות ליקוי לבנה. קבוצות צעירים מוסלמים התפרעו בעיר ותקפו בעיקר כנסיות, ומטרות נוצריות אחרות, בטיעון שאלקים מסתיר את הירח כעונש לכופרים. עקב כך הוציא שר ההסברה הניגרי הודעה מטעם הממשלה הקוראת לתושבים לא להיכנס לפאניקה לקראת ליקוי החמה ב-2006. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 באוגוסט 2025 |
![]() הקרטוגרף הצרפתי פייר ז'אקוטן, שהיה קצין בצבא נפוליאון, הוא הראשון שיצר מפה של ארץ ישראל באמצעות מכשירי מדידה מודרניים. העבודה על המפה, שנעשתה לשם צרכים צבאיים, החלה ב־1799 ונמשכה בהפסקות עד הדפסתה ב־1808. אולם אז אסר נפוליאון את פרסומה בשל הגדרתה כ"סוד מדינה". עם בוא הרסטורציה, בשנת 1818, התפרסמה המפה והפכה לאבן דרך חשובה בחקר ארץ ישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 באוגוסט 2025 |
![]() היהלום יקר יותר מאבני חן אחרות, בעיקר בגלל מוסכמות חברתיות (שחלקן נובע משיווק וויסות שוק חכם, שביצע קרטל היהלומים דה בירס במשך עשרות שנים). גם דירוג המחיר בין היהלומים עצמם נובע ממוסכמות. ישנן מוסכמות לשקלול גורמים כמו גודל היהלום (קרט) וניקיונו הפנימי. היהלומים הטבעיים נוצרו בשכבות קרקע עמוקות בהרבה מכל אבן יקרה אחרת. חומרים אחרים, שנלכדו בתוך יהלומים, הם למעשה, דגימות קרקע משכבות עמוקות מאוד, שספק אם יש דרך אחרת לדגום, ולכן חומרים אלו מעניינים מאוד את הגאולוגים. לעומתם, מלטשי היהלומים רואים בהם לכלוך, ומסלקים אותם מהיהלומים. הניקוי מתבצע על ידי חלוקת היהלום הגדול וה"מלוכלך" למספר יהלומים קטנים, שכל אחד מהם גובל במקום בו היה קודם ה"לכלוך". |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 באוגוסט 2025 |
![]() ![]() על חותם נשיא ארצות הברית ניתן לראות עיטם לבן-ראש, שהוא העוף הלאומי של ארצות הברית, האוחז ברגלו הימנית ענף עץ זית וברגלו השמאלית שלושה עשר חצים, המסמלים את שלוש עשרה מושבותיה הקדומות של ארצות הברית. כיום, פניו של העיטם מופנות לצד הרגל האוחזת בענפי עץ הזית, אולם בין השנים 1916–1945 היו פניו של העיטם מופנות לצד הרגל האוחזת בחצים. כך נוצרה האגדה העממית כי ראשו של העיטם מופנה בהתאם למצבהּ של ארצות הברית: בעתות שלום ראשו פונה לענפי עץ הזית, ובעתות מלחמה – לחצים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 באוגוסט 2025 |
![]() היחלצותו של ארנסט שקלטון מאנטארקטיקה ב-1916 נחשבת לאחת המופלאות ביותר. משלחתו ניסתה לחצות את היבשת דרך הקוטב הדרומי, כותרה בקרח כשנה וערכה מסע במזחלות קרח ובשלוש סירות הצלה עד לאי הפיל. שקלטון וחמישה ספנים הפליגו באחת הסירות, שכונתה ג'יימס קיירד על שם אחד ממממני המסע, לעבר איי ג'ורג'יה הדרומית כדי להזעיק עזרה. ההפלגה בת 1,300 הקילומטר הייתה בתנאי מזג אוויר איומים, כשברשותם רק סקסטנט וכרונומטר לניווט. סירתם נשברה בסופה והם נאלצו לחצות את רכס הרי האי, תשושים וללא ציוד, במסע שגם מטפסים מקצועיים מתקשים בו. לאחר שלושה ניסיונות כושלים, חילץ שקלטון את שאר 22 אנשיו מאי הפיל ללא פגע. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 באוגוסט 2025 |
![]() החצב הוא אחד מ"מבשרי הסתיו", ואכן הוא מתחיל להציץ מתוך הבצל שלו סביב ט"ו באב, ויש הדורשים את שמו מהצירוף "חצי-אב". עם זאת, הסיבה המוכרת יותר לשמו של החצב, היא יכולתו "לחצוב" בסלע ולהקשות על אלו שמנסים לעקור אותו. במדרש מסופר כי יהושע בן נון השתמש בחצב כדי לסמן באופן ברור את הגבול בין נחלות השבטים, כך שלא יוכלו לעקור את הצמח בקלות ולנסות לגנוב שטח אלה מאלה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 באוגוסט 2025 |
![]() השערת הרצף, שניסח מייסד תורת הקבוצות, גאורג קנטור, הייתה אחת הבעיות הפתוחות החשובות במתמטיקה, ואף הייתה הראשונה ברשימת 23 הבעיות הפתוחות של המתמטיקה, שמנה דויד הילברט בשנת 1900. משך שנים קנטור ואחרים ניסו להוכיח את ההשערה, או להפריכה, אך לא הצליחו לעשות זאת. רק בשנת 1937 חלה התקדמות מסוימת במעמדה, כאשר קורט גדל הצליח להוכיח כי הנחת אמיתותה משתלבת במערכת האקסיומות המתמטיות המקובלות בלי לערערה. עם זאת, ב־1963, הראה פול כהן כי גם ההנחה ההפוכה, השוללת את השערת הרצף, משתלבת באותה מערכת בלי לערערה. כך בעצם הוכח שהשערת הרצף היא טענה מתמטית שאמיתותה אינה תלויה ביתר האקסיומות המקובלות, ובעצם היא טענה שלא ניתן להפריכה ולא ניתן להוכיחה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
11 באוגוסט 2025 |
![]() טלאל מלך ירדן עלה לכס המלוכה בירדן ב־1951, ומלך רק במשך 11 חודשים עד שאובחן כסובל מסכיזופרניה ונשלח למוסד לחולי נפש. את כיסאו ירש ב־11 באוגוסט 1952 בנו הבכור חוסיין, שניצל מלא פחות מ־12 ניסיונות התנקשות בחייו. כשהיה בן 15 בלבד, עוד לפני שהוכתר למלך, ניצל ממוות כאשר אחד הקליעים שירה מתנקש לעבר סבו, עבדאללה הראשון, פגע בו, אך מדליה שענד על חזהו עצרה את הקליע. באותה תקרית, שהתרחשה במסגד אל-אקצא שבעיר העתיקה של ירושלים, נרצח ביריות הסב, המלך עבדאללה הראשון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 באוגוסט 2025 |
המילה "רובע", פירושה, על פי רוב, הוא חלק גדול מעיר, שכונה או צבר שכונות. בשפות רבות (למשל עברית, אנגלית, גרמנית וצרפתית), מילה זו דומה למילה "רֶבַע". ישנה תפיסה שגויה, על פיה הקשר בין המילים "רובע" ו"רבע" נובע מכך שבעיר העתיקה של ירושלים, יש בעת החדשה ארבעה רבעים (הרובע היהודי, הנוצרי, הארמני והמוסלמי). תפישה שגויה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שעד 1967 היה בעיר העתיקה רובע נוסף – הרובע המוגרבי. גם לא עם העובדה שרובעי העיר העתיקה של ירושלים בעת החדשה התגבשו רק במאה ה-19, אחרי שהמילה "רובע" השתרשה כבר בשפות רבות. למעשה, מקור המילה הוא בנוהג של הרומי לסלול בערים רבות שני רחובות מרכזיים: "קארדו מקסימוס" ו"דקומנוס" (כך חולקה גם ירושלים בעת העתיקה). הרחובות שנסללו לאורכה ולרוחבה של העיר חילקו אותה לארבע שכונות |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 באוגוסט 2025 |
![]() בשנת 1993 נפתחה חקירה פלילית כנגד פיל צימרמן בעילה שהפצת תוכנת ההצפנה PGP שפיתח ופרסם בקבוצות הדיון יוזנט, הינה עבירה על חוקי הייצוא. בעוד חוקי הייצוא של ארצות הברית אוסרים על ייצוא נשק ואמצעי הצפנה חזקים, ייצוא של ספרים אינו יכול להיות מוגבל, עקב חופש הדיבור המעוגן בחוקה. כתגובה, פרסם צימרמן ספר, שהכיל הדפסה של קוד המקור של תוכנת PGP. על ספר זה לא קיימת הגבלת ייצוא, וכל אדם החפץ בתוכנה יכול היה להקליד או לסרוק את דפי הספר ובכך לטעון את התוכנה אל מחשבו. חוקי ייצוא הנוגעים להצפנה עדיין קיימים בארצות הברית, אך עברו שינוי מהותי לאור מקרה זה ומקרים דומים, וכיום ניתן להפיץ תוכנה הכוללת הצפנה בצורה פשוטה יחסית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
14 באוגוסט 2025 |
![]() ברבות ממשחות השיניים המיוצרות כיום קיימים נציצים, שהם גבישים סיליקטיים, אשר משייפים ומנקים בעדינות את משטח השן מפלאק ומשאריות מזון. שימוש דומה יש למרכיב הסיליקה שבחול: בעת ניקוי פניהם של מבני אבן באמצעות התזת חול, הסיליקה שבחול משייפת את משטח האבן ומקלפת ממנו את הפיח, את החלודה, את האבנית ואת שאריות המשקעים המכתימים או המאכלים אותו |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 באוגוסט 2025 |
![]() עם שוך הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות, נפגשו בבית נטוש בשכונת מוסררה מפקד חטיבת עציוני, משה דיין ומפקד הרגימנט ה־6 של הלגיון הערבי, עבדאללה א-תל. המפקדים שרטטו את קווי העמדות שבהן כל כוח שלט וקווים אלו הפכו להיות קווי הפסקת האש. הקו הירדני נקרא הקו הירוק, משום שזה היה צבע עפרון השעווה של עבדאללה. שני המפקדים חשבו שהקו שהם מתווים יהיה רק קו הפסקת אש זמני, ולא הקפידו במיוחד על התוואי, אולם הקו הפך לקבוע עם הסכמי שביתת הנשק, ובירושלים, שבה סומן הקו במפה בעלת קנה מידה גדול, עובי העיפרון קבע בעצם שטחי הפקר שעוביים הגיע עד לכ־60 מטר. וכך, חצה הקו העירוני שכונות וחצרות לשניים, ומקרים כמו בניית בית שימוש הצריכו דיון מיוחד בוועדת שביתת הנשק של האו"ם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
16 באוגוסט 2025 |
![]() סלרי הוא אחד מהמאכלים לגביהם מקובלת הסברה שבאכילתם המאזן האנרגטי שלילי, אולם דווקא בסלרי הדבר לא נכון. שורש הסלרי הוא אמנם בעל ערך קלורי מועט מאוד, כך שכמות הקלוריות המתווספת לגוף בעת אכילתו עומדת על 16 קלוריות בלבד למאה גרם סלרי, אולם היא עדיין גבוהה יותר מהמאמץ הנדרש לעיכול הירק. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 באוגוסט 2025 |
![]() סימן האמפרסנד (&) החל את דרכו כליגטורה של המילה הלטינית et שפירושה הוא "וגם". הסימן נחשב עד סוף המאה ה־19 כאות בפני עצמה, האות האחרונה באלפבית הלטיני. אף כי המילה "את" שימשה כבר בלשון המקרא במשמעות של "עִם" ועד היום הטיותיה משמשות באותו אופן (כמו במילים "איתי" ו"איתנו"), השימוש השגור ב"את" כו"ו החיבור בשמותיהן של שותפויות, נגזר בעיקר מתעתיק המילה הלטינית et. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 18 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
19 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 19 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
20 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 20 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
21 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 21 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
22 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 22 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
23 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 23 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
24 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 24 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
25 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 25 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
26 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 26 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
27 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 27 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
28 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 28 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
29 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 29 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
30 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 30 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
31 באוגוסט 2025 | תבנית:הידעת? 31 באוגוסט 2025 | עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |