המכלול:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של המכלול. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי המכלול. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של המכלול. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: מכלולאים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בהמכלול.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

אפריל 2024
1 באפריל 2024	במהלך השנים כלי תקשורת וגופים אחרים נהגו לשדר ידיעת כזב בתאריך הלועזי אחד באפריל. דוגמה לידיעה כזו הוא הקטע הבא: התרכובת הכימית דו-מימן חד-חמצני, המכונה גם חומצה הידרוקסילית, היא נוזל חסר צבע, חסר טעם ונטול ריח. התרכובת מהווה מרכיב חשוב בגשם חומצי, תורמת לאפקט החממה, גורמת לארוזיה בטבע, ולקורוזיה וחלודה במתכות. בליעתו של החומר עלולה לגרום לחוסר איזון במאזן האלקטרוליטי של הגוף ולהטלת שתן מרובה. למרות זאת יצרני משקאות קלים מחדירים חומר זה למוצריהם, מפעלי תעשייה ממשיכים להשתמש בו, וכמויות עצומות ממנו נשפכות מדי יום לים ולנהרות ומחלחלות למי התהום.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2024	בין מעשיו של משיח השקר שבתי צבי, שנעשו בשיא הפופולריות שלו בשנת 1666, בלט ביטול ימי הצום והתענית, דוגמת שבעה עשר בתמוז ותשעה באב. התנהגותו המוזרה של צבי, שסבל ככל הנראה מהפרעה דו-קוטבית, הגיעה לשיאה כמה חודשים קודם לכן, כשפרץ יחד עם מאות מאמינים לבית הכנסת של מתנגדיו בעיר איזמיר, הזמין שבעה ממקורביו לעלות לתורה, ביים תקיעת שופר בעזרת ידיו ומינה את העולים לתורה ואת אחיו ל"מלכים" במקומות שונים בעולם. שבתי צבי עצמו יצא באותה עת לקושטא תוך שהוא רומז כי בכוונתו להסיר את כתרו של הסולטאן מהמט הרביעי ולמלוך תחתיו.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2024	מפלי ניאגרה, בגבול שבין ארצות הברית לקנדה, שימשו כר פעולה פורה לפעלולנים: בשנת 1829, זינק סם פטץ' מראש סולם גבוה אל הגיא שמתחת למפלים ונשאר בחיים. ב-1859, הילך ז'אן פרנסואה גרבלה על חבל מתוח בין שתי גדות הנהר. ב-1901, חצתה המורה אנני אדסון טיילור את המפלים בתוך חבית החמצה. כעבור עשור, ניסה גם בובי ליץ' לחצות את המפלים, בתוך חבית מתכת גדולה. הוא שרד את החבלות והשברים שנגרמו במהלך הנפילה, אך נהרג ב-1926 לאחר שהחליק על קליפת תפוז. מאז, תועדו עוד 13 ניסיונות אנושיים לחצות את המפלים בתוך מתקן או על גבו. חלקם הסתיימו בפציעות ובמוות.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2024	מפלי ניאגרה, בגבול שבין ארצות הברית לקנדה, שימשו כר פעולה פורה לפעלולנים: בשנת 1829, זינק סם פטץ' מראש סולם גבוה אל הגיא שמתחת למפלים ונשאר בחיים. ב-1859, הילך ז'אן פרנסואה גרבלה על חבל מתוח בין שתי גדות הנהר. ב-1901, חצתה המורה אנני אדסון טיילור את המפלים בתוך חבית החמצה. כעבור עשור, ניסה גם בובי ליץ' לחצות את המפלים, בתוך חבית מתכת גדולה. הוא שרד את החבלות והשברים שנגרמו במהלך הנפילה, אך נהרג ב-1926 לאחר שהחליק על קליפת תפוז. מאז, תועדו עוד 13 ניסיונות אנושיים לחצות את המפלים בתוך מתקן או על גבו. חלקם הסתיימו בפציעות ובמוות.	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2024	מארי קירי, בין הנשים הבודדות שזכו בפרס נובל, נמנית עם ארבעת האנשים שזכו בפרס פעמיים. קירי זכתה בפרס נובל לפיזיקה ב-1903 יחד עם בעלה פייר קירי ועם אנרי בקרל על גילוי תופעת הרדיואקטיביות והבנתה, וב-1911 היא זכתה בגפה בפרס נובל לכימיה על גילוי הרדיום והפולוניום. הזוגות במשפחת קירי המשיכו את מסורת הזכייה, כאשר אירן ז'וליו-קירי, בתם של הזוג קירי שחקרה אף היא את תופעת הרדיואקטיביות, זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1935 יחד עם בעלה פרדריק. ואם לא די בזאת, בעלה של בתם השנייה של הזוג קירי, הנרי לבואז, עמד בראש ארגון יוניצף כאשר הארגון זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2024	ב-13 באפריל 1981 זכתה העיתונאית האמריקנית ג'נט קוק בפרס פוליצר, הנחשב לפרס החשוב ביותר לעיתונות הכתובה, אך נאלצה להחזירו כעבור ימים אחדים. קוק פרסמה ב-29 בספטמבר 1980 בעיתון "הוושינגטון פוסט" סיפור שלא היה ולא נברא על ילד מכור לסמים. הסיפור נכתב בצורה משכנעת כל כך עד שזיכה אותה בפרס. לאחר שהתבררה הבדיה, החזירה קוק את הפרס ופוטרה מהעיתון.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2024	בספר החינוך, כתובה מצווה נוספת שאינה כתובה בספר המצוות לרמב"ם, והיא שאסור להקריב קורבן פסח בבמת יחיד. למרות זאת, בספר החינוך ישנן 613 מצוות, מפני שהמצווה שאסור שזר יאכל מקרבנות שהם קדשי קדשים, מופיעה בספר המצוות לרמב"ם ולא בספר החינוך.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2024	הברכה היהודית הנדירה ביותר היא ברכת החמה. ברכת החמה היא ברכת ראייה אותה מברכים בתקופת ניסן, כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים. השמש חוזרת למקומה המקורי בו הייתה בבריאת העולם, באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה. על כן הברכה נאמרת בימי רביעי בלבד, יום בריאת המאורות על פי ספר בראשית, אחת ל-10,227 ימים. תאריך אמירת הברכה הוא ה-26 במרץ בלוח היוליאני, שעל פי הקירוב שלו נקבע זמן הברכה. בלוח הגריגוריאני, המקובל כיום, התאריך חל ב-8 באפריל עבור המאה ה-20 והמאה ה-21 וה-9 באפריל עבור המאה ה-22, כתוצאה מהתרחבות הפער בין הלוחות. הפעם הקודמת בה נאמרה הברכה הייתה ב-8 באפריל 2009 (י"ד בניסן ה'תשס"ט), והפעם הבאה תהיה ב-8 באפריל 2037 (כ"ג בניסן ה'תשצ"ז).	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2024	נשיא טורקמניסטן לשעבר, ספרמורט ניאזוב, חוקק חוק האוסר על בני עמו לגדל שפם או זקן, והעניק לחודשי השנה את השמות שלו ושל בני משפחתו. ניאזוב נחשב לדיקטטור ועריץ, ועודד פולחן אישיות סביב דמותו. תחת האמונה שלטורקמניסטן אין זהות לאומית, הוא ניסה לבנות את זהות המדינה בדמותו שלו. את עצמו כינה "טורקמנבאשי", אבי הטורקמנים, דמותו נראתה בכל מקום, ותמונתו התנוססה על פריטים רבים, החל בשטרות כסף ובטפסי בנקים, וכלה במודעות רחוב בערים, בבתי הספר ואפילו על בקבוקי וודקה. ניאזוב שלט במדינה מ-1991 עד מותו ב-21 בדצמבר 2006.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2024	פילים, בשונה מרוב בעלי החיים, מגיבים בטקסיות הדומה לאבל אנושי, כאשר אחד הפרטים בעדר מת. הם מסרבים לעזוב את גופתו במשך כמה ימים, ממאנים לאכול, ולא מאפשרים לאוכלי נבלות להתקרב אל הפגר. בתצפיות שנערכו, התברר גם כי פילים שעוברים ליד שלדים ושרידי עצמות של פילים אחרים, לאו דווקא מאלה שהיו חברים בעדר, נעצרים ממהלכם, עומדים זמן מה, ורק אז ממשיכים, כאילו היה זה טקס אבל פרטי משלהם.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2024	על אף המשתמע משמו, כתב רש"י לא הומצא על ידי רש"י. שם הכתב מגיע מהדפסת הספר הראשון בעברית, "פירוש רש"י על התורה", שיצא לאור ברג'ו די קלבריה, אשר באיטליה, בשנת 1475. "כתב רש"י", המבוסס על כתב יהודי־ספרדי, שימש בספר לצורך פירושו של רש"י. בצורה זו, ניתן היה להבדיל בנקל בין הפירוש ובין הטקסט המקראי שנכתב באלפבית העברי הפורמלי, "הכתב המרובע". רש"י עצמו השתמש בגרסה מוקדמת של כתב רהוט יהודי־אשכנזי בכתביו.	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2024	בקרב פורט סאמטר, הקרב הראשון של מלחמת האזרחים האמריקנית, נהרג חייל אחד בלבד. הוא לא נהרג במהלך פעילות מבצעית, אלא בתאונה. לאחר סיומו של המצור שבו צבא הקונפדרציה צר על מבצר פורט סאמטר אשר אויש בחיל מצב קטן של צבא ארצות הברית, ערך מפקד הכוח מסדר של משמר כבוד, בו נורה מטח כבוד בעת הורדת דגל המבצר מראש התורן. מהתפוצצות באחד מהתותחים נהרג חייל אחד ואחר נפצע אנושות.	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2024	יש הטוענים כי התואר "הדוכס מיורק" מקולל. זאת כיוון שהתואר, אשר מוענק לאחיו הצעיר של יורש העצר, הנסיך מוויילס, לא הועבר בירושה על ידי אף אחד מעשרת הדוכסים שכיהנו מאז 1474. ארבע פעמים הדוכס מת ללא בנים וחמש פעמים הפך הדוכס למלך. גם לדוכס הנוכחי, הנסיך אנדרו, השישי בסדר הירושה לכתר הבריטי, אין בנים, אלא רק בנות. מי שעשוי להיות "הדוכס הבא מיורק" הוא הנסיך הארי, בנו של צ'ארלס השלישי ואחיו הצעיר של הנסיך ויליאם. מקומות רבים נקראו על-שם דוכסי יורק השונים, בהם העיר ניו יורק שנקראה על שמו של ג'יימס סטוארט, בנו השני של צ'ארלס הראשון שלימים מלך בשם ג'יימס השני. ראשון הדוכסים מיורק היה אדמונד, בנו הרביעי של המלך אדוארד השלישי, שהעביר את התואר בירושה לבנו אדוארד, שנהרג בקרב אז'נקור. משם התואר עבר לאחיינו של אדוארד, ריצ'רד ומשם לבנו, אדוארד הרביעי, שתפס את המלוכה כנציג בית יורק, במה שנקרא לימים "מלחמות השושנים".	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2024	אפקט קוריוליס, הקובע שגופים סוטים מתנועה בקו ישר במערכת ייחוס מסתובבת, הוא הגורם לצורה הספירלית של תנועת האוויר ליד שקע ברומטרי בכלל, ובסופה טרופית בפרט. בכל הנוגע לאוויר, האפקט גורם לכך שמצפון לקו המשווה של כדור הארץ גושי אוויר גדולים ינועו נגד כיוון השעון סביב השקע, בעוד שמדרום לו הם ינועו עם כיוון השעון. עם זאת, בניגוד לאמונה הרווחת, השפעת האפקט על כיוון ירידת המים בכיור היא שולית, וזו מושפעת מגורמים רבים ובראשם צורת הכיור.	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2024	התלמוד הוא חיבור קולקטיבי שבו מסוכמת ההלכה האמוראית כפירוש למשנה ולברייתות, שהתפתח בשני מרכזים: בבל וארץ ישראל. אין בתלמוד התייחסות לכל הנושאים במשנה; כך למשל לא השתמר תלמוד ירושלמי על סדר קדשים. אולם, בשנת 1906 פרסמו פרשן התלמוד שלמה יהודה אלגאזי פרידלנדר והמדפיס יעקב וידר סדר קדשים לתלמוד הירושלמי על פי כתב יד נדיר שהתגלגל לטענתם לטורקיה עם אנוס מליסבון, והם הצליחו לשאול אותו לחצי שנה בלבד על מנת להעתיקו. הספרים שהוצאו על ידם זכו להצלחה רבה והחפץ חיים אף עבר להניח תפילין לפי שיטת רבנו תם בעקבות חיזוק שמצא בסדר החדש. לאחר כמה חודשים התעוררו חשדות לגבי הטקסט, משום שרוב הסדר הורכב מסוגיות בנושאים קרובים כמו בכורות וזבחים, שהועתקו מסדרים אחרים עם תוספות של פרידלנדר. בסופו של דבר הוכרז הספר כזיוף.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2024	שעורה, אחת מחמשת מיני דגן על רוב המאכלים מברכים לפני אכילתם ברכה אחת ייעודית לאותו מאכל בכל צורה שבה הוא נאכל, מלבד אם אוכלים אותם בצורה שאינה תקינה (כגון אכילת תבלין כשלעצמו, או פרי בוסר וכדומה), שאז מברכים עליהם ברכה פחותה יותר. שונים מהכלל הם יין ולחם, שבגלל חשיבותם הם קובעים ברכה לעצמם, ברכת בורא פרי הגפן וברכת המוציא, לא כברכת הדבר ממנו הם נעשו - ענבים ודגן. מלבד היין והלחם, חמשת מיני דגן שונים משאר מיני המאכל בכך שיש עליהם כמה ברכות שונות, הנקבעות לפי צורת האכילה: על אכילת קמח דגן - מברכים שהכל נהיה בדברו הכוסס דגן חי, או דגן שהתבשל בשלמותו - ברכתו בורא פרי האדמה על תבשילי דגן או פת הבאה בכיסנין - מברכים בורא מיני מזונות ועל הלחם - מברכים המוציא לחם מן הארץ.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2024	אף על פי שיהדות בריטניה היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ומונה כרבע מיליון בני אדם, הצו המורה על גירוש יהודי אנגליה משנת 1290, שניתן על ידי המלך אדוארד הראשון, עדיין בתוקף ומעולם לא בוטל. למרות שהצו משנת 1290 לא בוטל באופן פורמלי, לאחר שהאמנציפציה ו-Jewish Relief Act 1858 ביטלו כל אפליה בין אנגליקנים לשאר אזרחי אנגליה, אין משמעות מעשית לצו זה.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2024	הנס החכם היה כינויו של סוס שחי בגרמניה בסוף המאה ה-19 והתפרסם ב"יכולתו" יוצאת הדופן לענות נכונה על שאלות בחשבון. התופעה נבחנה בידי ועדה של 13 מדענים בולטים, שאת בדיקותיה עבר הסוס בהצלחה, ולאחר מכן בידי הפסיכולוג אוסקר פפונגסט. פפונגסט מצא כי הסוס הגיב למעשה לסימנים תת-מודעיים שהעבירו לו השואלים, וזאת משום שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2024	ב-9 במרץ 2006 אישרה האסיפה הלאומית של ונצואלה את שינוי סמל ונצואלה, שינוי שנכנס לתוקפו ב"יום הדגל" ב-12 במרץ 2006. על-פי ההחלטה, הסוס שעל הסמל יופיע דוהר שמאלה במקום באופן שהיה עד אז, ימינה תוך הפניית ראשו לאחור. השינוי נעשה בהנחייתו של הנשיא הסוציאליסטי והאנטי-אמריקאי הוגו צ'אווס, לבקשתה של בתו בת התשע, אשר לא אהבה את מראה הסוס המסתכל לאחור.	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2024	מעת שאדם מתחיל לשהות באוויר דליל בחמצן, גופו מתאקלם בהדרגה לתנאים החדשים. במהלך ההתאקלמות גדל איוורור הריאות, גדלים תפוקת הלב וריכוז ההמוגלובין בדם ומשתפרת יכולת העברת החמצן מהאוויר לנימים בריאות. אולם התועלת מהתאקלמות, ארוכה ככל שתהיה, אינה משתווה ליכולתם של ילידים תושבי הרים גבוהים. שינויי ההתאקלמות בגופם מתחילים עוד מינקות, נמשכת במהלך התפתחותם הגופנית, ונראה שחלקם אף עברו הסתגלות התפתחותית. כך למשל נפח ריאותיהם גדול יותר משאר בני האדם, קומתם נמוכה יותר, חלקו הימני של לבם גדול יותר והעברת החמצן לתאי גופם יעילה יותר. במדידת יכולת העבודה של שריריהם בגובה של כ-5,200 מטרים, נמצא כי היא קרובה לנורמלית בעוד שזו של ילידי מקומות נמוכים שהתאקלמו במשך חודשיים עמדה על כ-70 אחוזים בלבד מיכולת נורמלית.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2024	רוחות הן הגורם העיקרי לתנודות של גורדי שחקים, אך הן מעולם לא השפיעו במיוחד על מגדל אייפל, הנמצא ברובע השביעי של פריז, צרפת. זאת, בשל העובדה שהוא בנוי ממסבכי ברזל המקנים יציבות רבה למגדל. גם בעת סופה במהירות של 169.2 קמ"ש, שנמדדה במרכז אירופה ב-26 בדצמבר 1999, התנודד המגדל רק 8 ס"מ. הגורם המרכזי לתנודת המגדל הוא דווקא השמש. בימים בהירים אור השמש מחמם את קורות המגדל, וכיוון שמתכת מתרחבת עם התחממותה, המגדל נוטה ב-16 - 18 ס"מ לכיוון הנגדי לקרינת השמש. לאחר שקיעת החמה חוזר המגדל למצבו המאונך הרגיל.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2024	בעברית, אותיות מנצפ"ך הן אותיות בעלות שתי צורות כתיבה, שבאחת מהן משתמשים רק בסוף מילה. למעשה, מקור שתי הצורות הוא באות קדומה אחת שדומה לצורה הסופית דווקא. מקורו של הכתב העברי המודרני באלפבית הארמי שהיה בשימוש הסופרים הארמים שכתבו עבור האימפריה הפרסית, בה שימשה השפה הארמית כלינגואה פרנקה. בכתב זה הייתה לכל אות צורה אחת בלבד. בעברית הייתה מסורת של כתיבה בלתי פורמלית, ואותיות מנצפ"ך המופיעות באמצע מילה קיבלו צורה חדשה, "מעוגלת" יותר, ללא ה"זנבון" שהפריע למהירות הכתיבה. בסוף מילה צורת האותיות הללו לא הפריעה שכן בלאו הכי היד נעצרת, ועל כן הצורה הסופית של אותיות נצפ"ך כמעט זהה לצורת האות בארמית. יוצאת מן הכלל היא מ"ם, שמקבילתה הארמית לא דומה גם לצורה הסופית.	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2024	צופן ההחלפה אתב"ש אינו משמש רק כצופן, אלא גם בתור ראשי תיבות. ראשי התיבות של אתב"ש מסייעים לזכירת הימים בהם יחולו חגי ישראל, על פי ימי חג הפסח. א"ת - תשעה באב שאינו נדחה יחול ביום בשבוע בו חל היום הראשון של פסח שלפניו, ומכאן גם אחת הסיבות שהביצה, מאכל אבלות, מופיעה בקערת ליל הסדר. ב"ש - שבועות, ביום השני של פסח שלפניו . ג"ר - ראש השנה, ביום השלישי של פסח שלפניו. ד"ק - שמחת תורה בחו"ל, יום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת הוא יום קריאת התורה, ביום הרביעי של פסח שלפניו. ה"צ - יום הכיפורים (צום), ביום החמישי של פסח שלפניו. ו"פ - פורים, ביום השישי של פסח שלאחריו. בדורנו, יש המוסיפים את ראשי התיבות - ז"ע, לפיו יום העצמאות (עצמאות), כאשר הוא לא נדחה, יחול ביום בשבוע של שביעי של פסח שלפניו. ראשי התיבות ז"ע מתאימים גם לחטא העגל (עגל), שאירע לפי המסורת ביום בשבוע בו חל שביעי של פסח.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2024	רוב האירועים שבעטים אנו חוגגים את חג הפורים אירעו בעצם בפסח. התענית של אסתר ומרדכי החלה בערב פסח והמשיכה ביום טוב ראשון של פסח וביום טוב שני של גלויות. שתי המשתאות, הכניסה של אסתר לחדרו של אחשורוש, הושטת השרביט, הלילה בו נדדה שנת המלך, רכיבתו של מרדכי על הסוס וגם תליית המן – כולם אירעו בחג הפסח. כבר בפרק ג', פסוק ז' במגילת אסתר נכתב: "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן...". מקור תאריך החג באדר הוא תאריך ביצוע גזירת "להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים" – י"ג באדר. יום לאחר מכן, י"ד באדר, נחו היהודים ממלחמתם ולכן נקבע בו החג. בשושן הבירה שבה נמשכה הלחימה יום נוסף, נקבע החג לפי יום המנוחה שלהם- ט"ו באדר.	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2024	המילה העברית שיבולת (Shibboleth) הפכה לשם גנרי בשפות רבות למילה המאפשרת גילוי זהותו הלאומית של אדם. מקור המילה בספר שופטים, שם מסופר שלאחר שבני שבט אפרים איימו על יפתח הגלעדי כי ישרפו את ביתו, החלו אנשי גלעד להרוג בהם. בני אפרים פתחו במנוסה לעברו המערבי של נהר הירדן, ואנשי גלעד, שנזקקו לתחבולה כדי לזהותם, הורו לכל העוברים במעברות הירדן בהן שלטו, להגיד את המילה שיבולת. בני אפרים, שביטאו את המילה כסיבולת, זוהו, נתפסו ונטבחו, 42,000 איש ביום אחד. דוגמה ל"שיבולת" היא המילה סכוונינגן, שמו של כפר על חוף הים הצפוני בהולנד, וכיום רובע של העיר האג. כשאנשי המחתרת ההולנדית ניסו ללכוד גרמנים שהתחזו להולנדים במלחמת העולם השנייה, הם דרשו מהחשודים לומר את המילה "סכוונינגן" (Scheveningen), משום שהגייתה של מילה זו בגרמנית (שוונינגן) שונה מהגייתה בהולנדית.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2024	בין מדינות רבות בעולם קיימים סכסוכי גבולות. בהם בני עשרות שנים, כגון הסכסוך הישראלי-ערבי או הסכסוך בין הודו לפקיסטן על חבל קשמיר. מקובל לחשוב כי בין מדינות המערב כבר לא קיימים בעת האחרונה סכסוכים מעין אלה, אך למרבה ההפתעה דווקא בין קנדה ודנמרק התנהל עד לאחרונה סכסוך טריטוריאלי על האי הנס. זהו אי קטנטן, כגודלה של העיר העתיקה בירושלים, נידח ובלתי מיושב הנמצא במרכז תעלת קנדי שבמצר נארס, מול החוף הצפון-מערבי של האי גרינלנד. על אף שהאי עצמו חסר חשיבות, השליטה בו עשויה להיות משמעותית לקביעת ריבונות לאורך המעבר הצפון מערבי והאוקיינוס הארקטי. הסכסוך עצמו לא הגיע לידי לחימה, אולם התרחשו במסגרתו מספר התגרויות צבאיות ודיפלומטיות, ושתי המדינות הניפו את דגלן על האי מספר פעמים. הסכסוך בא אל קיצו ביוני 2022, כאשר המדינות חילקו ביניהן את האי כמעט שווה בשווה.	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2024	תבנית:הידעת? 27 באפריל 2024	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2024	תבנית:הידעת? 28 באפריל 2024	עריכה - תבנית - שיחה
29 באפריל 2024	תבנית:הידעת? 29 באפריל 2024	עריכה - תבנית - שיחה
30 באפריל 2024	חג המימונה נחגג במוצאי שביעי של פסח, באסרו חג (בישראל בכ"ב בניסן ובחוץ לארץ בכ"ג בניסן), בקרב יהדות מרוקו. מקורו של החג בכך שבפסח היו נזהרים בקהילות אלה שלא לאכול מחוץ לביתם מחשש חמץ, והקפידו על חומרה זו מאוד. ולכן, מיד לאחר פסח, היו מארחים זה את זה, כדי להראות שההימנעות מהאכילה המשותפת לא הייתה מחמת איבה. המאכל המאפיין את החג הוא המופלטה שאין בה צורך בהתפחה וזמן ההכנה הקצר מאפשר את הכנתה מיד עם צאת החג, ללא חשש חמץ שעבר עליו הפסח.	עריכה - תבנית - שיחה