|
5 ביולי 2021
כ"ה בתמוז ה'תשפ"א
הידעת?/185
|
סר פטריק גדס, ביולוג וסוציולוג בהכשרתו ומתכנן ערים חלוצי, היה אחראי לתוכנית גדס, תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב, בה עוצבו רחובותיה של העיר. נכדתו, אן גדס, הייתה מעורבת בסוף שנות השישים של המאה ה-20 בבג"ץ שליט שהסעיר את מדינת ישראל בשאלה מיהו יהודי. גדס, נוצריה בדתה, נישאה לרב סרן בנימין שליט. הזוג ביקש לרשום את ילדיהם כבעלי לאום יהודי, ונענה בשלילה על ידי משרד הפנים. שליט עתר לבג"ץ, ובתור אחד הנימוקים הובא פועלו של גדס הסב. העתירה התקבלה, ובעקבותיה שונה חוק השבות.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
|
6 ביולי 2021
כ"ו בתמוז ה'תשפ"א
הידעת?/186
|
רק מעטים זוכים לענוד את אחד מעיטורי צה"ל, אך לשני חיילים ישראלים הוענקו לא פחות מחמישה עיטורים של צבא הגנה לישראל. השניים הם סרן נחמיה כהן והרמטכ"ל ה-14 רב אלוף אהוד ברק. לשניהם הוענקו עיטור המופת וארבעה צל"שי רמטכ"ל, העיטורים השלישי והרביעי בחשיבותם. כל העיטורים של כהן וברק ניתנו על פעולות מסווגות שבוצעו במהלך שירותם בסיירת מטכ"ל. ברק, בהיותו רמטכ"ל, עוטר גם באות לגיון ההצטיינות של ארצות הברית, בדרגת מפקד.
בנוסף לאלו, זכו חיילים נוספים במספר עיטורים, בהם בולטים: אביגדור קהלני שעוטר בעיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר, ובעיטור המופת, עובד לדיז'נסקי ואמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה-15, שעוטרו שניהם פעמיים בעיטור העוז, העיטור השני בחשיבותו, וכן עמוס ירקוני, שעוטר בעיטור המופת ובשלושה ציונים לשבח.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
|
8 ביולי 2021
כ"ח בתמוז ה'תשפ"א
הידעת?/188
|
בעת החדשה יש שכיחות גבוהה, ביחס לגודל האוכלוסייה, של שחמטאים ממוצא יהודי שכיכבו בצמרת עולם השחמט. כך, למשל, ארבעה מתוך חמשת השחקנים בנבחרת הלאומית של פולין, שזכתה באולימפיאדת השחמט השלישית, אשר נערכה בהמבורג שבגרמניה ביולי 1930, היו יהודים. בנוסף לשחמטאים אלו, עקיבא רובינשטיין, סבלי טרטקובר, דויד פז'פיורקה ופאולין פרידמן, גם שלושת הזוכים במדליות האישיות באותה תחרות היו יהודים: עקיבא רובינשטיין זכה במדליית זהב, סאלו פלור מצ'כוסלובקיה זכה בכסף ויצחק קשדן מארצות הברית קיבל את הארד.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
|
14 ביולי 2021
ה' באב ה'תשפ"א
הידעת?/194
|
טלאל מלך ירדן עלה לכס המלוכה בירדן ב־1951, ומלך רק במשך 11 חודשים עד שאובחן כסובל מסכיזופרניה ונשלח למוסד לחולי נפש. את כיסאו ירש ב־11 באוגוסט 1952 בנו הבכור חוסיין, שניצל מלא פחות מ־12 ניסיונות התנקשות בחייו. כשהיה בן 15 בלבד, עוד לפני שהוכתר למלך, ניצל ממוות כאשר אחד הקליעים שירה מתנקש לעבר סבו, עבדאללה הראשון, פגע בו, אך מדליה שענד על חזהו עצרה את הקליע. באותה תקרית, שהתרחשה במסגד אל-אקצא שבעיר העתיקה של ירושלים, נרצח ביריות הסב, המלך עבדאללה הראשון.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
|
19 ביולי 2021
י' באב ה'תשפ"א
הידעת?/199
|
המוח הוא האיבר שאחראי על עיבוד קלט מהחושים, על ההכרה ועל ההתנהגות, אך בעת העתיקה הוא נחשב לא פעם למיותר. בתהליך החניטה במצרים העתיקה, מתוך כוונה שאיברי המת יהיו למשמרת עד לעולם הבא, הלב הושאר במקומו אך יתר האיברים הפנימיים הושמו בכדים שנשאו דמויות של אלילים מצריים. המוח, לעומת זאת, גורד החוצה דרך הנחיריים באמצעות ווים ואז הושלך. בתנ"ך המילה "מוח" אינה מוזכרת כלל, למעט בהקשר של מח עצם. הפילוסוף היווני אריסטו סבר כי תפקידו של המוח הוא לצנן את הדם, במאה ה-20, לעומת זאת, נעשו ניסיונות דווקא לשמר את המוחות של מדענים דגולים, כמו אלברט איינשטיין, לצורך מחקר.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
|
21 ביולי 2021
י"ב באב ה'תשפ"א
הידעת?/201
|
המילה רֵאשׁית, הפותחת את ספר בראשית, קשורה אמנם למילה רֹאשׁ, אך היא נהגית בצורה שונה (כלומר, רֵאשִית ולא רֹאשִית). הסיבה לכך היא שבשפה העברית ישנם שני בסיסים נפרדים בעלי משמעות זהה: רֹאשׁ ורֵאשׁ. שניהם נגזרים משורש משותף, אך משקליהם שונים. הבסיס רֵאשׁ אינו מתפקד כמילה עצמאית, אלא רק כחלק ממילה. המילה הארמית רֵישׁ, שמשמעותה זהה לרֹאשׁ בעברית, מקבילה מבחינה מורפולוגית דווקא לבסיס רֵאשׁ. היא מופיעה בצירופים רבים כמו: "ריש גלותא", "ריש מתיבתא", "בריש גלי", ועוד. בספר דניאל מופיע גם כתיב המילה באל"ף: "בֵּאדַיִן חֶלְמָא כְתַב, רֵאשׁ מִלִּין אֲמַר", והפירוש הוא ראש המילים, כלומר תחילת הדברים.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
|
22 ביולי 2021
י"ג באב ה'תשפ"א
הידעת?/202
|
ארמון סנסוסי הוא ארמון הקיץ לשעבר של המלך הפרוסי הפרוטסטנטי פרידריך הגדול, הבנוי בסגנון הרוקוקו ונחשב למקביל הגרמני לארמון ורסאי שבצרפת. ארמון זה שוכן בתוך פארק רחב ממדים, שההולך בו נתקל במבני שטות דמויי כנסייה, כיאה לארמון של מלך נוצרי. אולם, אחד המבנים יוצאי הדופן בפארק דומה מבחינת חזותו למסגד עות'מאני. למעשה, זהו בית המשאבה של המזרקה הגדולה של הארמון, שהמים הבוקעים מבסיסה זינקו לגובה 38 מטרים. ה"מינרט" של המסגד היה למעשה הארובה של המשאבה, והמבנה הוסיף לגיוון האדריכלי של נוף העיר פוטסדאם. המשאבה נועדה להתחרות בעליונות הטכנולוגית של אנגליה באותה תקופה, אך פעולתה הופסקה לאחר שהוחלפה במשאבות חשמליות מודרניות. בית המשאבה נבנה בהוראתו של המלך פרידריך וילהלם הרביעי, שהיה אדוק באמונתו הפרוטסטנטית ואף השפיע על אשתו לעתיד, אליזבת לודוויקה, להמיר את דתה מקתוליות.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
|
28 ביולי 2021
י"ט באב ה'תשפ"א
הידעת?/208
|
תאורן המקובל של לוחות הברית, בספרות, באמנות ימי הביניים ואף בימינו, הוא כשל זוג תיבות שבסיסן מלבני בעל קצה מעוגל. תיאור זה הינו טעון מקור, מאחר שיתכן והוא מנוגד לתאורן המבואר בתלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד א'), בו מבואר שצורתן הייתה כשל זוג קוביות שאורך צלען שישה טפחים (כחצי מטר). אך לעומת זאת, ניתן למצוא לתיאור העיגולי שלהן מקור מהשוואת שני מקורות: המשנה (במסכת אבות פרק ה, משנה ו) שכותבת שהלוחות נבראו בסוף ששת ימי בראשית, והתלמוד הירושלמי (במסכת שבועות פרק ג' משנה ח' ועוד) הקובע כי במעשה בראשית לא נבראו דברים מרובעים כלל "תני רשב"ג אומר: אין מרובע מששת ימי בראשית". ולפיכך משמע שעל הלוחות להיות בעלות קצה עיגולי. לוחות הברית מורכבות משני לוחות, בלוח הראשון נחקקו דיברות האמונה - ארבעת הדיברות שבין אדם למקום והדיבר של כיבוד אב ואם, ובלוח השני נחקקו חמשת הדיברות שבין אדם לחברו.
|
עריכה - תבנית - שיחה
|
|
.svg)
.jpg){kind=link}
