המכלול:הידעת?

ראשי

דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של המכלול. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי המכלול. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של המכלול. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: מכלולאים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בהמכלול.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
14 ביוני 2025	הכור הגרעיני המלאכותי הראשון נבנה על ידי אנריקו פרמי במסגרת פרויקט מנהטן, בעת מלחמת העולם השנייה, מתחת ליציעי מגרש הפוטבול של אוניברסיטת שיקגו הקרוי "אצטדיון סטאג". למעשה, פרמי היה גם הראשון שהצליח לבצע ביקוע גרעיני בתנאי מעבדה כבר ב-1934, אבל הוא לא פירש נכונה את תוצאות הניסוי. בשנת 1939 הבינה הפיזיקאית היהודיה ליזה מייטנר, בעת ששהתה בשוודיה לאחר שברחה מאימת הנאצים, כי גרעין האורניום בוקע בניסוי שביצע אוטו האן תחת הנחייתה בברלין. נילס בוהר ואחרים מיהרו להסיק שהתהליך מאפשר את תגובת השרשרת הגרעינית שאותה הגה לאו סילארד ב-1933, ופרמי היה הראשון שיישם תגובת שרשרת זו בכור בשיקגו ב-2 בדצמבר 1942.	עריכה - תבנית - שיחה

יוני 2025
1 ביוני 2025	מוזס וילהלם שפירא מוזס וילהלם שפירא היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. ב-1873 הסתבך בפרשת זיוף, כשמכר למוזיאון בברלין אלפי חרסים, מואביים כביכול, שהתבררו כעבודת זיוף של קדרים בני התקופה. כעשר שנים לאחר מכן, בשנת 1883, הודיע כי רכש אוסף של מגילות מתקופת הבית השני שהתגלו במערות באזור ים המלח. הגילוי הרעיש את עולם הארכאולוגיה, ומשך עניין מצד מספר מוזיאונים, בהם המוזיאון הבריטי, שאף הציג שתיים מהמגילות בתערוכה שאליה נהרו אלפי מבקרים, ובהם ראש ממשלת בריטניה ויליאם גלאדסטון. שפירא כמעט שמכר את המגילות למוזיאון הבריטי עבור סכום עתק של מיליון לירות שטרלינג, אך ארכאולוגים שבדקו את המגילות, בראשם שארל קלרמון-גנו, טירפדו את העִסקה, וטענו כי המגילות מזויפות. שפירא עזב את לונדון בבושת פנים, כשהוא ממורמר ומושפל. במהלך החודשים הבאים נדד ללא מטרה בערי אירופה, כשהוא הולך ומאבד את צלילות דעתו. ב-11 במרץ 1884 שם קץ לחייו, ביריית אקדח, בחדרו במלון קטן ברוטרדם. המגילות נמכרו בסכום זעום לאספן פרטי, ובהמשך התגלגלו ואבדו עקבותיהן. בשנות הארבעים של המאה ה-20 נתגלו מגילות ים המלח במערות בקומראן, וערערו את אחת מההנחות המרכזיות של מלומדי המאה התשע-עשרה ביחס למגילות שפירא – ההנחה שלא ייתכן שמגילות קלף ישתמרו משך אלפי שנים במערה טחובה. משמעות גילוי זה היא שייתכן שמגילות שפירא אינן מזויפות והן החמצה ארכאולוגית אדירה	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביוני 2025	זיקוקין די-נור הסינים המציאו את אבק השרפה והשתמשו בו לא רק עבור רקטות, ששימשו ככלי נשק, אלא גם לשיגור זיקוקין די-נור (בתמונה). למעשה, הייתה זו גרסה ראשונית של המנוע הרקטי שמשמש כיום עבור רקטות, טילים ומשגרי לוויינים וחלליות.	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביוני 2025	העגלה הממונעת של קרל בנץ גוטליב דיימלר וקרל בנץ, האבות המייסדים של החברות "דיימלר-מרצדס" ו"בנץ" שהתמזגו והפכו ליצרנית המכוניות מרצדס-בנץ, לא נפגשו מעולם, למרות שעבדו במקביל, ובמרחק של כמאה ק"מ זה מזה. החברות התמזגו בשנת 1926, 26 שנים לאחר מותו של דיימלר.	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביוני 2025	עטיפת הספר יוליסס הרומן יוליסס שנכתב בידי הסופר האירי ג'יימס ג'ויס, מתרחש כולו ביום אחד – 16 ביוני 1904, היום בו פגש ג'ויס את רעייתו לעתיד, נורה ברנקל. יוליסס, הנחשב לאחד מהרומנים הגדולים של המאה העשרים, מחזיק בתוכו 841 עמודים. הספר נחשב לקשה מאד לקריאה, ולנחלתם של מעטים, עקב היותו כתוב במגוון סגנונות ספרותיים ובמיוחד בסגנון זרם התודעה, ומשובץ באינספור ארמזים וצירופי לשון נופל על לשון, המצריכים מהקורא ידע רחב והתעמקות. הספר מתאר את מסעו של הגיבור הבדיוני לאופולד בלום ברחבי דבלין באותו יום, תוך השוואתו הפארודית לאודיסאוס. הספר וגיבורו בלום, שמוצאו יהודי, זכו להנצחתם ביום החג החילוני בלומסדיי הנחגג מדי שנה ב-16 ביוני ברחבי העולם ובפרט בדבלין עצמה.	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביוני 2025	מחלות ומגפות רבות נושאות שמות של אזורים או מדינות, לדוגמה: קדחת מערב הנילוס, קדחת ים-תיכונית משפחתית, קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שושנת יריחו, שפעת סינגפור והשפעת הספרדית. גם העגבת זכתה לכינויים רבים על שם מדינות רבות: באיטליה היא נקראה במשך מאות שנים בשם "המחלה הצרפתית". בצרפת היא נקראה "המחלה האנגלית", ביפן - "המחלה הפורטוגלית", ברוסיה - "המחלה הפולנית" ובפולין - "המחלה הגרמנית". בשנת 2015 החליט ארגון הבריאות העולמי, שאין לתת למחלות או גורמי זיהום שמות של מקומות גאוגרפיים.	עריכה - תבנית - שיחה
6 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 6 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביוני 2025	הימות הגדולות; מבט מהחלל בימת יורון נמצא האי מאניטולין שהוא האי הגדול ביותר המצוי בתוך אגם. שטחו 2,776 קמ"ר וחופיו המפורצים משמשים לנופש ולדיג. באי עצמו נמצאת ימת מאניטו ששטחה 106.42 קמ"ר, ובתוכה ישנם כמה איים קטנים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביוני 2025	ב-1943, עם פרישת איטליה ממלחמת העולם השנייה, השתלטו הגרמנים על האי היווני זקינתוס. המפקד הגרמני דרש את רשימת כל יהודי האי, כדי להעבירם להשמדה. ראש עיריית זקינתוס והארכיבישוף המיטרופוליט של האי מסרו לו דף ובו שני שמות בלבד – שמותיהם שלהם, באמרם: "אנו היהודים הראשונים באי. אם ברצונך לקחת את היהודים שלנו אנו הולכים איתם". תושבי הכפרים והפרטיזנים החביאו את יהודי האי וכלכלו אותם, למרות הרעב ששרר שם. בספטמבר 1944 נעשה ניסיון נוסף לאתר את היהודים כדי להעביר אותם להשמדה, אך מפקד הפרטיזנים באי איים שיפגע בחיילים הגרמניים אם יגרשו את היהודים. הקהילה היהודית של זקינתוס ניצלה בשלמותה, בניגוד לקהילות אחרות ביוון שהושמדו בשואה. ב-1978 הוענק לארכיבישוף כריסוסטומוס דימיטריו ולראש העיר לוקאס קארר אות חסיד אומות העולם.	עריכה - תבנית - שיחה
9 ביוני 2025	ספל קפה בשנת 1633, כ-80 שנה לאחר פתיחתו של בית הקפה הראשון באימפריה העות'מאנית, הוציא הסולטאן מורט הרביעי את הקפה מחוץ לחוק, כחלק מרפורמות שהנהיג שאסרו גם על מוצרי הטבק והאלכוהול, זאת אף על פי שכנראה היה אלכוהוליסט בעצמו. העונש על שתיית קפה בתקופה זו היה עונש מוות, והסולטאן נהג להסתובב בעצמו בבתי הקפה ולוודא אישית שהורגים את מי שמפר את החוק. החוק החזיק מעמד שנה אחת בלבד, אז בוטל על ידי המופתי של האימפריה העות'מאנית, מוחמד בהאי אפנדי, שהוציא פתווה המתיר את העישון ושתיית הקפה, מתוך העיקרון שכל מה שאינו אסור במפורש במסורת האסלאמית - מותר.	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביוני 2025	מחקר מתמטי של אמנות האוריגמי היפנית גילה שחישוב דרך הקיפול של דגמי אוריגמי היא בעיה NP שלמה, כלומר בעיה קשה במיוחד לפתרון. בבסיס החקר המתמטי של האוריגמי עומדות שבע אקסיומות המגדירות את הפעולות הגאומטריות האפשריות בתהליך הקיפול. טכניקות הקיפול של אוריגמי נמצאות בשימוש גם בתכנון הנדסי של מתקנים מתקפלים "חכמים", כגון מפרשים סולאריים מתקפלים עבור לוויינים, תומכנים זעירים מתקפלים עבור צנתרי לב, כריות אוויר לכלי רכב המתנפחות באופן יעיל יותר, כיפות מתקפלות עבור אצטדיוני ענק, שלדות רכב המתקפלות באופן שיספוג טוב יותר פגיעות מהתנגשויות ועוד.	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביוני 2025	אליאס נח'לה אליאס נח'לה כיהן כחבר הכנסת במשך 14 שנים במפלגת לוויין של מפא"י, קידמה ופיתוח, אך שהותו בישראל וקרבתו להנהגה במדינת ישראל לא היו מובנים מאליהם. לאחר ששירת מגיל צעיר בחיל הספר העבר-ירדני, בתקופת מלחמת העצמאות הצטרף לצבא ההצלה שלחם לצד ערביי ארץ ישראל ונגד הקמת המדינה. בעקבות מבצע חירם התיישב בלבנון, ושם שהה כארבע שנים עד שהתאפשרה חזרתו לישראל במסגרת הסכם איחוד משפחות. שנה לאחר מכן הוא החל בפעילות ציבורית מקומית בכפר מגוריו, ראמה. בשנת 1959 נבחר לכנסת, ובכנסת השביעית הגיע למעמד סגן יושב ראש הכנסת.	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביוני 2025	פרדיננד מגלן, הראשון לחצות את האוקיינוס השקט האדם הראשון שהקיף את כדור הארץ, לדעת חלק מההיסטוריונים, היה גבר יליד מלזיה בשם אנריקה, שהוטבל לנצרות במלאקה. הוא נלקח למסעו של פרדיננד מגלן, שהחל בספרד, כמתרגם למלאית, הקיף עם הצוות את יבשת אמריקה הדרומית במצר מגלן, חצה את האוקיינוס השקט והגיע לפיליפינים ב-1521. שם נמלט מהמשלחת וחזר למקום הולדתו, תוך שהוא משלים את הקפת כדור הארץ מערבה. מגלן עצמו נהרג בפיליפינים, ולא זכה להיות בין 22 המלחים ששבו לספרד. יומני הספינה, שפיגרו ביממה אחרי לוח השנה בספרד, אימתו את ההשערה בדבר איבוד יממה בהקפת העולם מערבה, ויצרו את הצורך בקו תאריך בינלאומי.	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביוני 2025	הלוחות האסטרונומיים שחיבר רבי אברהם זכות באמצע המאה ה-15 החליפו לוחות ישנים יותר מהמאה ה-13, שאף הם חוברו על ידי מלומדים יהודים. הלוחות החדשים שימשו בין היתר את כריסטופר קולומבוס במסעותיו, יחד עם לוחות שחיבר יוהאן מולר מנירנברג שבגרמניה. במסעו הרביעי נקלע קולומבוס לעימות עם ילידים שסירבו לספק מזון לו ולצוותו. קולומבוס שהיה על סף ייאוש, עיין בלוחות של מולר וראה כי ליקוי ירח צפוי להתרחש למחרת, 29 בפברואר 1504. הוא איים עליהם ש"יעלים" להם את הירח, ומשכך קרה, נחרדו הילידים וסיפקו לו את כל מבוקשו.	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביוני 2025	הכור הגרעיני המלאכותי הראשון נבנה על ידי אנריקו פרמי במסגרת פרויקט מנהטן, בעת מלחמת העולם השנייה, מתחת ליציעי מגרש הפוטבול של אוניברסיטת שיקגו הקרוי "אצטדיון סטאג". למעשה, פרמי היה גם הראשון שהצליח לבצע ביקוע גרעיני בתנאי מעבדה כבר ב-1934, אבל הוא לא פירש נכונה את תוצאות הניסוי. בשנת 1939 הבינה הפיזיקאית היהודיה ליזה מייטנר, בעת ששהתה בשוודיה לאחר שברחה מאימת הנאצים, כי גרעין האורניום בוקע בניסוי שביצע אוטו האן תחת הנחייתה בברלין. נילס בוהר ואחרים מיהרו להסיק שהתהליך מאפשר את תגובת השרשרת הגרעינית שאותה הגה לאו סילארד ב-1933, ופרמי היה הראשון שיישם תגובת שרשרת זו בכור בשיקגו ב-2 בדצמבר 1942.	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביוני 2025	ארנסט בווין בשנות ה-40 במשך שנים, עד למינויו כשר החוץ של בריטניה, נודע ארנסט בווין כתומך עקבי בדרישות הציונים. לכן כניסתו למשרד החוץ, משרד שהיה ידוע בשל עמדתו הפרו-ערבית, הגבירה את התקווה שהתוכנית הפרו-ציונית של מפלגת הלייבור עומדת בפני הגשמה. אך תקווה זו התבדתה, ובתולדות המאבק על הקמת מדינת ישראל נודע בווין דווקא כמי שהוביל את המדיניות הבריטית למניעת עלייה יהודית חופשית לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, וכמייצג עמדה אנטי-ציונית חריפה בתוך ממשלת בריטניה. ייתכן שהגורם לשינוי זה הוא יועצו רב ההשפעה הרולד בילי, ששלל את הציונות ואת שאיפות היהודים להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בווין, שהיה חסר השכלה ומשולל כל ניסיון בדיפלומטיה וביחסים בינלאומיים, הושפע ככל הנראה מיועצו בעל ההשכלה הגבוהה והניסיון המדיני, ושינה את יחסו בשאלת ארץ ישראל.	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביוני 2025	דקה מעוברת בדקה יש שישים שניות אך אחת לכמה זמן נקבעת דקה המונה 61 שניות. מכיוון שקצב הסיבוב של כדור הארץ אינו קבוע, וחלה בו האטה זעירה, נוצר מעת לעת פער בין הזמן הנמדד בשעונים האטומיים ובין הזמן המחושב מתצפיות אסטרונומיות. הפער אינו עולה על חלקיק שנייה, אך הוא מצטבר לכדי שנייה שלמה מדי כמה שנים. כאשר ההפרש המצטבר עולה על 0.9 שניות, עוצרים את השעונים האטומיים לשנייה אחת, וכך מתקבלת דקה מעוברת בת 61 שניות. בין השנים 1998-1972, שנייה אחת הוספה כמעט כל שנה. לאחרונה הוספה שנייה כזו בין סיום שנת 2005 לתחילת 2006, בין סיום שנת 2008 לתחילת 2009 וב-30 ביוני 2012 ו-2015.	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 17 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 18 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 19 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 20 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 21 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 22 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 23 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 24 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 25 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 26 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 27 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 28 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 29 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביוני 2025	תבנית:הידעת? 30 ביוני 2025	עריכה - תבנית - שיחה