המכלול:הידעת?

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראשי דיונים

הידעת? הוא פרויקט להצגת קטעי מידע ועובדות מעניינות בעמוד הראשי של המכלול. קטעי "הידעת?" הם קוריוזים המתחברים לערכי המכלול. התאריך המופיע בצד כל קוריוז בדף זה אינו קשור בהכרח לתאריך שבו אירע, אלא לתאריך שבו הוא מוצג בעמוד הראשי של המכלול. לדיונים אודות החלפת הידיעות והצעות לידיעות חדשות, גשו לדף השיחה המתאים.

שימו לב: מכלולאים חדשים מתבקשים שלא לערוך את פסקאות "הידעת?". פסקאות אלו מופיעות, בסופו של דבר, בעמוד הראשי, ועל כן רצוי להשאירן למשתמשים הוותיקים המכירים מקרוב את נוהלי העבודה.

ראו גם: הידעת? אקראי המשלב קטעי הידעת? גם מהפורטלים השונים בהמכלול.

מאגר ערכי "הידעת?" היומיים

היום
15 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 15 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2022 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2023 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2024 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
ספטמבר 2025
1 בספטמבר 2025
ג'ושוע נורטון, קיסר אמריקה ומגן מקסיקו מטעם עצמו
ג'ושוע נורטון, קיסר אמריקה ומגן מקסיקו מטעם עצמו

בשנת 1859, יהודי תושב סן פרנסיסקו בשם ג'ושוע נורטון הכריז על עצמו כ"קיסר ארצות הברית" (בהמשך הוסיף גם את התואר "מגן מקסיקו"). למרות שאף גוף רשמי לא ייחס חשיבות להצהרותיו, נורטון פרסם מספר "צווים קיסריים" בהם קרא לפרק את הקונגרס, את שתי המפלגות הגדולות (הדמוקרטית והרפובליקנית), ואף דרש להוציא את הכינוי "פריסקו", קיצור של סן פרנסיסקו, מהחוק. נורטון האקצנטרי התפרסם במהרה בעקבות הכרזותיו ואף קיבל "מדי קיסר" שהותאמו עבורו ממדי קצין רשמיים על ידי קצינים בצבא ארצות הברית שהוצבו בסן פרנסיסקו, וכשאלו התבלו קיבל מדים חדשים ממועצת העיר. הוא היה סורק את העיר מדי יום לבוש במדיו במטרה לבחון את התשתיות והשיטור המקומי, ולעיתים נתן נאומים פילוסופיים לעוברים ולשבים. הוא כלכל את עצמו באמצעות "דולרים קיסריים" שהיה מדפיס וחותם עליהם בכתב יד, ובהם היה משלם במסעדות שהסכימו לקבלם (ולמעשה לשרתו ללא תמורה) או שהיה מוכר אותם תמורת דולרים אמיתיים לתיירים. בעוד פועלו נזכר בעיקר בחיוך מזלזל, הוא גם היה פעיל חברתית וניסה להתערב ואף למנוע פרעות כנגד מהגרי עבודה מסין, שהתחוללו בעיר באותה תקופה.

עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2025
e מוגדר כך שהשטח הצבוע בתכלת שווה ל־1
e מוגדר כך שהשטח הצבוע בתכלת שווה ל־1

e הוא מספר טרנסצנדנטי וקבוע מתמטי חשוב בעל שימושים רבים באנליזה מתמטית, והוא משמש כבסיס הלוגריתם הטבעי, אם כי אינו מוכר כמו פאי (π). חברת גוגל, בעלת מנוע החיפוש הפופולרי גוגל, ציינה בבקשתה הראשונה להנפקת ניירות ערך את סכום ההנפקה בסכום לא עגול של 2,718,281,828 דולר, כלומר e מיליארד דולר בקירוב. גם הגרסאות של תוכנת Metafont ממוספרות במספרים 2, 2.7, 2.71, וכן הלאה, כך שילכו ויתקרבו ל-e. רעיון המספור על פי מספר אוילר הוא פרי מוחו של ממציא התוכנה, מדען המחשב דונלד קנות'.

עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2025
אוקאפי בפלורידה
אוקאפי בפלורידה

בעבר שוער כי הג'ירף אינו יכול להשמיע שום קול, אולם מדענים גילו כי הג'ירפים מתקשרים בקולות תת-שמעיים ("אינפרה-סאונד") המופקים בתדירות הנמוכה מ-20 הרץ. גם האוקאפי, חיה ממשפחת הג'ירפיים, מתקשר בקולות תת-שמיעתיים. הוא דומה לג'ירף גם בהתנהגות הבריחה שלו, בעת שהוא חש בזרים סביבו. אלא שבניגוד לג'ירף, האוקפי אינו מתקבץ בעדרים והוא נמוך מהג'ירף - גובהו כ-2.15 מטרים. כמו כן, האוקפי גר במעבה היער ולא בסוואנה. מסיבות אלו, הזואולוגים ותרבות המערב בכלל, לא הכירו את האוקפי עד למאה ה-20. עבור העולם המערבי, האוקפי היה בגדר שמועה לא סבירה, כמו החד קרן.

עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2025

נשיא ארצות הברית בעת מלחמת העולם השנייה, פרנקלין דלאנו רוזוולט, קבע להיפגש עם מלך ערב הסעודית אבן סעוד לאחר ועידת יאלטה, כל זאת מבלי להיוועץ עם ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל. כאשר נודע דבר הפגישה לצ'רצ'יל, הוא דאג להשיג לעצמו הזמנה לפגישה. כמתנה לאבן סעוד, הביא עמו צ'רצ'יל תיבת בשמים שמחירה היה כמאה ליש"ט. אבן סעוד, לעומת זאת, הביא כמתנה חרבות משובצות יהלומים לצ'רצ'יל ולשר החוץ הבריטי אנתוני אידן, וענקי פנינים לנשותיהם, מה שגרם למתנתו של צ'רצ'יל להיראות עלובה. כדי לתקן את הרושם צ'רצ'יל תירץ ואמר שזוהי רק מתנת ביניים עד שתגיע המתנה האמיתית: הדגם החדש של המכונית רולס-רויס, מכונית שבפועל הייתה מיועדת לאליזבת, אשתו של מלך בריטניה ג'ורג' השישי. צ'רצ'יל נאלץ לקנות לאליזבת מכונית אחרת, עליה שילם באמצעות היהלומים ממתנתו של אבן סעוד. אבן סעוד, עם זאת, מעולם לא השתמש במכונית שקיבל, מכיוון שההגה היה בצד ימין, כנהוג באנגליה, ובניגוד למקובל בערב הסעודית.

עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 5 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 6 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2025
מודל DNA אנושי
מודל DNA אנושי

אף על פי שהמונחים "מחלה תורשתית" ו"מחלה גנטית" משמשים לרוב כמונחים נרדפים, לא כל הפגמים המקודדים בקוד הגנטי וגורמים למחלה או ללקות מולדת הם תורשתיים. תסמונת רט, למשל, היא תסמונת מולדת וגנטית, אך אינה מוגדרת כתורשתית. תסמונת רט נגרמת לרוב ממוטציה בתא של הזכר בטרם הגיעו אל התא של הנקבה. דהיינו, הוריו של מי שסובל מתסמונת רט הינם בריאים, והמוטציה אינה קיימת בחומר התורשתי שלהם. ברוב מוחלט מן המקרים, לקות זו גם אינה מורשת לצאצאי הסובלים ממנה משום שאלה על פי רוב, חסרי יכולת תקשורתית מינימאלית המאפשרת קשרי אישות. לעומת זאת, ניסויים מראים שמחלות פריוניות בשמרים הן, בחלק מהמקרים, מחלות תורשתיות (עוברות מדור לדור) שאינן גנטיות. באדם טרם נמצאה מחלה תורשתית שאינה גנטית.

עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2025
גנימד, הירח הגדול ביותר של צדק

69 ירחים התגלו לכוכב הלכת צדק עד שנת 2017, חלקם נוצרו יחד עם כוכב צדק עצמו וחלקם הם בכלל אסטרואידים שנלכדו לכח המשיכה שלו, רוב הירחים של צדק מקיפים אותו בכיוון ההפוך לתנועת ציר הסיבוב שלו עצמו, קבוצת הירחים הקרובה ביותר לצדק מכונה קבוצת הירחים הפנימיים, והיא כוללת ארבעה ירחים בעלי צבע אדום (מטיס, אדרסטאה,אמלת'אה ותבה) כמות המכתשים בהם גבוהה במיוחד בשל פגיעת מטאורואידים, הקבוצה השנייה היא קבוצת הירחים הגליליאניים, והיא נקראת כך על שמו של גלילאו גליליי שהיה הראשון שגילה אותם בעת שצפה בשנת 1610 בטלסקופ לעבר צדק, קבוצה זו מרכיבה את ארבעת הירחים העיקריים והגדולים ביותר של צדק (איו, אירופה, גנימד וקליסטו), במרחק של יותר מ-7 מיליון קילומטר מצדק ישנם עוד 7 ירחים, שמסלולם נטוי בזווית של 153 מעלות בממוצע יחסית למישור המשווה של צדק, חמש מתוכם מרכיבים את 'קבוצת הימליה' (לדה, הימליה, ליסיתאה, אלרה, דיה), שאר הירחים, 54 במספר, נמצאים במרחק של יותר מ-17 מליון קילומטר מצדק, והם נעים בכיוון ההפוך לסיבוב של כוכב הלכת צדק, רובם מרכיבים את קבוצות הירחים אננקה, קארמה ופסיפאה.

עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2025

כאשר פלשה גרמניה לדנמרק במלחמת העולם השנייה, המיס ג'ורג' דה הוושי את מדליות הנובל של הפיזיקאים מקס פון לאואה וג'יימס פרנק במי מלך (כמודגם בתמונה), וזאת על מנת למנוע מהנאצים לגנוב אותן. הוא הציב את התמיסה שנוצרה על מדף במעבדתו במכון נילס בוהר, ועזב לשוודיה. כשחזר, לאחר המלחמה, מצא את התמיסה במקומה, ושיקע את הזהב מהתמיסה. קרן נובל אז יצקה מחדש את המדליות תוך שימוש בזהב המקורי. דה הוושי, שהיה כימאי פיזיקלי הונגרי ממוצא יהודי, זכה אף הוא בפרס נובל לכימיה לשנת 1943, על תרומתו לפיתוח שיטת הסמנים הרדיואקטיביים והשימוש בה לחקר תהליכים כימיים וביולוגיים ביצורים חיים

עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2025

ליידי ג'יין גריי, נינתו של הנרי השביעי, הייתה מלכת אנגליה בשנת 1553. גריי ידועה כ"מלכת תשעת הימים" שכן מלכותה נמשכה בין 10 ביולי עד 19 ביולי בלבד. מרי העקובה מדם, שמלכה אחריה, פקדה להוציאה להורג במצודת לונדון ב-12 בפברואר 1554, והיא בת 16 בלבד.

עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2025
פרי הקשיו

קשיו (שם מדעי: Anacardium occidentale) הוא מין של עץ בעל פרחים ממשפחת האלתיים, והוא גדל באזור אמריקה הדרומית, ומוצאו בצפון מזרח ברזיל. מברזיל, הביאו הפורטוגזים את עץ הקשיו לאפריקה ולדרום מזרח אסיה, עליו בשרניים וגדולים (לעיתים עד גודל של 22 על 14 ס"מ), הפרחים מסודרים בתפרחת מרובת פרחים מקובצים, מתוך עלי הגביע של הפרח מתפתח פרי מדומה גדול ובעל צורת אגס, הקרוי לרוב "תפוח קשיו". והוא בעל בשר רך ומתוק, ואינו מכיל גרעינים, על אף שהוא נחשב כמעדן באזור ברזיל, הוא אינו מגודל לייצוא היות שאינו משתמר היטב במסע וכעבור 24 שעות מרגע הקטיף מתחיל תפוח הקשיו לתסוס, מיץ הקשיו נמכר לרוב בברזיל ופופולרי מאד, מפימת הפרי, היכן שהיה הפרח, מתפתח הפרי האמיתי של העץ - בית גלעין דמוי אגוז, זהו "אגוז הקשיו", שמבחינה בוטנית אינו נחשב כאגוז, אלא כפרי הדומה לשקד, אגוז הקשיו הטרי שנקטף מעל תפוח הקשיו, מכיל קליפה כפולה הרוויה בשרף רעיל, שרף זה מכיל חומר בשם Urushiol מגע שלו עם העור יכול להביא לגירוי, ובבליעה לתגובת הרעלה, כל אגוז קשיו צריך לעבור טיפול מדויק על מנת להסיר את קליפתו בלי להגיר מהשרף על האגוז, לרוב הקליפה מוסרת בחימום עז, כגון אידוי או טיגון, והזרע מחולץ ממנה ומנוקה, ונבדק פרטנית. טיפול זה יקר יחסית לטיפול באגוזים אחרים, ומגולם במחיר אגוזי הקשיו. מגדלות הקשיו הבולטות למטרות ייצוא הן וייטנאם, ניגריה, גאנה, חוף השנהב, הודו, ברזיל ואינדונזיה.

עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2025
מקווה במצדה

שרידי מקוואות רבים התגלו בחפירות ארכיאולוגיות רבות ברחבי הארץ, מה שמעיד על שמירת הטהרה בזמן הבית בקרב העם בכלל ובקרב הכהנים בפרט, כך שמלבד המקוואות שנמצאו בחפירות בערים וביישובים היהודיים כמו בחורבות גמלא ואושא, נמצאו גם מקוואות ששימשו את המורדים במרד בר כוכבא, בחורבת מדרס, ובכפר האורנים. גם במצדה נמצאו שני מערכות טבילה ציבוריים ששימשו את המורדים בתקופת המרד הגדול ברומאים, ואפילו מקווה ששימש את ארמונו של הורדוס בקיסריה.

מקוואות רבים במיוחד נמצאו בירושלים ובסביבתה ובדרכים המובילות אליה, מקוואות אלו שימשו את הכהנים ועולי הרגלים שהיו צריכים להיטהר לפני אכילת קדשים וכניסה להר הבית. דוגמא בולטת לכך היא מרכז הטהרה שנחשף בחפירות הגן הארכיאולוגי בירושלים, בו היו מקוואות רבים בתוך מבנה אבן עצום בגודלו, וכן המקווה שנחשף בבית השרוף, בית של משפחת כהנים, שטבלו בו ככל הנראה לאכילת תרומה וקדשים.

בחלק מהמבנים הללו נמצאה מחיצה על מדרגות המקווה, מחיצה ששימשה ככל הנראה להפריד בין היורדים לטבול שהם עדיין טמאים לבין הטהורים שעולים מן הבור.

עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2025
מפת טובאלו
מפת טובאלו

אוכלוסיית מדינת טובאלו היא מהקטנות בעולם (הקטנה ביותר אחרי נאורו וקריית הוותיקן), ולכן בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ביותר. כשרצתה טובאלו להצטרף לאו"ם, התברר לה שהעלות לכך היא כ-100,000 דולרים אמריקניים, ופרנסי המדינה החליטו למכור את סיומת האינטרנט האטרקטיבית שלה, ‎.tv, לחברות מסחריות או ליחידים. ההנחה הייתה שסיומת זו תהיה מבוקשת היות שהיא גם קיצור של המילה "טלוויזיה" באנגלית (Television); ואכן, כיום מקבלת ממשלת טובאלו תמלוגים של כמיליון דולר לרבעון עבור סיומת האינטרנט, סכום המהווה חלק נכבד מתקציב המדינה.

עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2025
פצצת כדור פורח יפנית ממלחמת העולם השנייה
פצצת כדור פורח יפנית ממלחמת העולם השנייה

פעמים אחדות במהלך מלחמת העולם השנייה הובאה המלחמה לקרבת ארצות הברית על ידי צוללות גרמניות ויפניות. פצצת כדור פורח יפנית גרמה להריגת אישה וחמישה ילדים באורגון ב-5 במאי 1945. הם היו הקרבנות היחידים שנהרגו במלחמה זו על אדמת ארצות הברית היבשתית כתוצאה ישירה של התקפת אויב.

עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 15 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 16 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 17 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 18 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 19 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 20 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 21 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 22 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 23 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 24 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 25 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 26 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 27 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 28 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 29 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2025 תבנית:הידעת? 30 בספטמבר 2025 עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2022 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2023 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2024 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר