פורטל:תנ"ך/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	בכל ארבעים ושישה הפרקים של ספר יחזקאל, מופיע השם יחזקאל פעמיים בלבד. בכל שאר המקרים, פונה אליו ה' בתואר "בן אדם".	עריכה | תבנית | שיחה
2	בתנ"ך מופיעים רק שני מקרים של לידת תאומים: סיפור לידת יעקב ועשיו (ספר בראשית, פרק כ"ה) סיפור לידת פרץ וזרח (ספר בראשית, פרק ל"ח) המקרים מופיעים שניהם בספר בראשית, בראשון מופיע הביטוי "והנה תומים בבטנה" ובשני "והנה תאומים בבטנה".	עריכה | תבנית | שיחה
3	בתרגום המידות של תיבת נח (אמה) למונחי ימינו, (אמה=חצי מטר) אורך התיבה היה כ-150 מטר, הרוחב כ-25 מטר, והגובה כ-15 מטר, בערך כגודלה של נושאת מטוסים קטנה,	עריכה | תבנית | שיחה
4	בספר מלכים ב' מסופר על יהוא בן יהושפט בן נמשי שביצע הפיכה והרג את יורם מלך ישראל, אחזיה מלך יהודה ואת איזבל הצידונית, אמו של יורם. יהוא שתפס את השלטון בישראל, והכרית את פולחן אליל הבעל, היה מוכר בנהיגתו המהירה במרכבה, ועליו נאמר: "כי בשגעון ינהג" (ספר מלכים ב', פרק ט', פסוק כ'). בעקבות הסיפור התנכ"י, נוצרה באנגלית המילה Jehu (מבוטא: ג'יהיוּ) שמשמעותה המקורית נהג מהיר, ומאוחר יותר פשוט נהג.	עריכה | תבנית | שיחה
5	ארבעת הפרקים הראשונים של מגילת איכה כתובים כל אחד באקרוסטיכון אלפבית, כלומר, האותיות הפותחות את פסוקי הפרק הן לפי סדר האלפבית. אולם, רק בפרק א' האקרוסטיכון מושלם; בשלושת הפרקים הבאים האות פ' מופיעה לפני האות ע'. המדרש באיכה רבה, פרשה ב', פסקה כ' מסביר זאת בכך ”שהיו אומרים בפיהם מה שלא ראו בעיניהם”.	עריכה | תבנית | שיחה
6	לא רק נביאים היו בכלל ישראל, חז"ל ספרו גם שבע נביאות: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר. מרים, דבורה וחולדה כונו "נביאות" עוד בתנ"ך, והיתר הוגדרו כנביאות על ידי חז"ל (תלמוד בבלי, מגילה דף י"ד ע"א).	עריכה | תבנית | שיחה
7	בתנ"ך, מופיע בארבעה מקומות דגש חזק באות אל"ף, בניגוד לכללי הדקדוק שאינם מאפשרים את הדגשת האות א' לעולם. אחד מהם בספר בראשית, פרק מ"ג, פסוק כ"ו: "וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת־הַמִּנְחָה". כמו כן, האות רי"ש, שגם היא אינה מקבלת דגש לפי הכללים, דגושה 15 פעמים בתנ"ך. על פי ספר יצירה ישנן שבע אותיות שמקבלות דגש קל - בג"ד כפֹּרת.	עריכה | תבנית | שיחה
8	בתקופה ההלניסטית רווחה במצרים גרסה אלטרנטיבית לסיפור יציאת מצרים. בניגוד למציאות שבה ה' שחרר את עם ישראל תוך שהוא מכה את המצרים במכות שגורמות למגפות ולאסונות מרובים, בגרסה המצרית שפותחה עקב סיפור יציאת מצרים שאינו מחמיא למצרים ולאליליהם בכדי להחזיר את כבודם האבוד, היהודים מתוארים כשנואים וכמצורעים, שבשל כך מגורשים בחרפה ממצרים.	עריכה | תבנית | שיחה
9	במגילת אסתר הנקראת בחג פורים, נעדר לחלוטין שם ה' ויש לכך פירושים רבים. אחת המעניינות היא של האבן עזרא, ממפרשי המקרא, בהקדמתו לפירושו על המגילה שמרדכי כתב את המגילה למען הפרסים, וכיוון שלא רצה שהם יחליפו את שם ה' בשמו של אליל פרסי, הוא לא הזכיר את שם ה' במגילה.	עריכה | תבנית | שיחה
10	עד שהחלה כתיבת תורה שבעל פה בתקופת התנאים, ספרי התנ"ך היו הספרים היחידים בארון הספרים היהודי! לבד מסידור התפילה שהיה כבר שהתפילה נתייסדה על ידי אנשי כנסת הגדולה	עריכה | תבנית | שיחה
11	שניים מטעמי המקרא, קרני פרה (֟) וירח בן יומו (לפי האשכנזים, ואצל הספרדים: ירח) (֪), מופיעים פעם אחת בתורה, אולם בכל התנ"ך (למעט ספרי אמ"ת) הם מופיעים 16 פעמים. דווקא הטעמים הנדירים בדרגה פחותה יותר בתורה: שלשלת (֓) ומרכא כפולה (לאשכנזים, ולפי הספרדים תרי טעמי) (֦), נדירים יותר ביתר התנ"ך (7 פעמים, 14 פעמים בהתאמה).	עריכה | תבנית | שיחה
12	הספר הקצר ביותר בתנ"ך כולו הוא ספר עובדיה, הספר הרביעי בתרי עשר. ספר זה מכיל רק פרק אחד ובתוכו עשרים ואחד פסוקים. לעומתו, הספר הארוך ביותר בתנ"ך הוא התהילים, אשר מכיל 150 פרקים ולמעלה מ-2,000 פסוקים.	עריכה | תבנית | שיחה
13	הצייר האנגלי המפורסם ויליאם הולמן האנט דבק בסגנון ציור ריאליסטי, הדוגל בהצגת החיים כפי שהם. דוגמה לכך היא סיפור הציור "השעיר המשתלח לעזאזל". האנט ביקש להציג את השעיר לעזאזל, על פי ספר ויקרא וישעיהו, ולשם כך החליט להשתמש בעז אמיתית כמודל לציורו ולציירה על רקע הנוף המתאים לתיאור התנ"כי. לשם כך לקח עז אל הר סדום והציבה על רקע הרי אדום. כדי להשלים את הריאליזם הביא האנט את העז למצב של התייבשות תחת השמש הקופחת בטרם החל לציירה. הדבר עלה בחייה של העז בטרם הושלם הציור, אך האנט לא אמר נואש, חזר לירושלים וקנה עז נוספת. תהליך זה חזר על עצמו פעמיים נוספות בטרם הצליח האנט להשלים את ציורו.	עריכה | תבנית | שיחה
14	-	הוספה
15	המילה חשמל מופיעה שלוש פעמים בתנ"ך וכולן בספר יחזקאל בהקשר למעשה המרכבה ולהתגלותו של ה' ומלאכיו, עם מראה של אש ואור. בתרגום השבעים תרגמו את המילה "חשמל" למילה היוונית "אלקטרון". מחדשי השפה העברית בחרו לעברת חזרה electricity ל"חשמל".	עריכה | תבנית | שיחה
16	חג שמחת תורה, המציין את סיום סבב הקריאה בתורה, קיים בשם זה רק מאז ימי הביניים. לפני כן הוא נקרא "יום סיום הספר", "יום הסיום" ואף "שמיני עצרת". החג נחגג בארץ ישראל ביום שמיני עצרת, המצוין, על פי מצוות התורה, בכ"ב בתשרי. אולם בגולה הוא נחגג למחרת, ביום טוב שני של גלויות, מכיוון שמקור החג הוא במנהג בבלי, שעל פיו מסיימים את קריאת כל התורה במשך שנה אחת. המנהג התקבל מאוחר יותר גם בארץ ישראל, שבה היה נהוג קודם לכן לקרוא את התורה פעמיים במחזור של שבע שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
17		עריכה | תבנית | שיחה
18	-	הוספה
19	-	הוספה
20	-	הוספה

בחזרה לפורטל