פורטל:תקשורת/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	בשנת 1970 הצליחו לראשונה להעביר מידע סיפרתי באמצעות מחשבים דרך קוי טלפון אנלוגי. היו אלו חוקרים מאוניברסיטת UCLA שהצליחו ליצור תקשורת בין מחשב שנמצא בקמפוס האוניברסיטה בלוס אנג'לס עם מחשב של חברת SRI בקליפורניה.	עריכה | תבנית | שיחה
2	פיירפוקס הוא לא רק דפדפן אינטרנט, אלא גם סוג של דוב פנדה הנפוץ בסצ'ואן, צפון בורמה ונפאל והידוע בשם פנדה אדום.	עריכה | תבנית | שיחה
3	השלט רחוק הראשון בעולם, המיועד לטלוויזיה, הוצג על ידי חברת זנית ב-1950. המכשיר שנקרא "Lazy Bones" ("עצמות עצלות") העביר פקודות באמצעות כבל. בשנת 1955 הציגה זנית את השלט האלחוטי הראשון שפעל באמצעות אור נראה. השימוש באור נראה גרם לבעיות רבות משום שכל חשיפה למקור אור או לשמש הייתה מפעילה את הטלוויזיה. כדי להתגבר על הבעיה החלו לפתח שלטים הפועלים בתדרי תת-אדום, קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך יותר משל האור הנראה, ולכן השלט אינו מושפע מחשיפה לאור נראה.	עריכה | תבנית | שיחה
4	מספר ממציאים שקדו במקביל על המצאת הרדיו בעשור האחרון של המאה ה-19. המוצלח שבהם היה ניקולה טסלה הסרבי, והפטנט שלו על שידורי רדיו נרשם ב-1900 במשרד הפטנטים האמריקאי. כעבור ארבע שנים, בלחצם של בעלי הון, החליט המשרד להעניק את הבכורה על המצאת הרדיו לגוליילמו מרקוני האיטלקי. מרקוני, שזכה על תגלית זו גם בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1909, סיים את חייו כפשיסט וידיד קרוב של בניטו מוסוליני. טסלה מת בודד וחסר כול, חצי שנה בלבד לפני שבית המשפט העליון של ארצות הברית החליט להחזיר לו את הזכויות על המצאת הרדיו, בשנת 1943.	עריכה | תבנית | שיחה
5	אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), והיפנים ב"מושי מושי" (אני מדבר).	עריכה | תבנית | שיחה
6	בימי הביניים נהגו לשים הערות שוליים בספרים לטיניים בנוסח: "זה ביוונית; זה לא ניתן לקריאה", ליד קטעים כתובים יוונית. ויליאם שייקספיר כבר השתמש בביטוי "זה יוונית בשבילי" כמטאפורה לדבר לא מובן, ובעברית הביטוי קיבל את הצורה: זה סינית בשבילי. הצרפתים והפינים מעדיפים לומר: "זה בעברית", כשהם לא מבינים כלום, ורק הסינים יאמרו על טקסט לא מובן: "זה כתב שמיימי".	עריכה | תבנית | שיחה
7	ב-1 באפריל 1957, התוכנית "פנורמה" של ה-BBC שידרה כתבה על שיפור יבול הספגטי, בעקבות מזג אוויר נוח והיעלמותם של מזיקי הספגטי, והראתה בה את קטיפת הספגטי מעצי הספגטי. לאחר השידור מאות אנשים התקשרו למשרדי הBBC ושאלו איפה ניתן להשיג עצי ספגטי.	עריכה | תבנית | שיחה
8	תקלת קריאה, שנקלטה בציבור כגמגום, אשר נעשתה בעת נאום לאומה שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, חיזקה את תדמיתו של אשכול כאדם מהוסס. ברם, הגמגום לא נבע מהססנות אלא מבעיה טכנית. הנאום הודפס במכונת כתיבה, ודקות לפני הקראתו ביקש אשכול מהשר ישראל גלילי לערוך אותו. גלילי ביצע בו מספר תיקונים בכתב ידו. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים, עצר אשכול למספר שניות ופנה בלחישה לנמצאים באולפן, אירוע שנקלט כגמגום. ה"גמגום" נתן נקודת אחיזה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומהציבור הובילו להחלפתו בתפקידו הנוסף כשר הביטחון ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד, ולכן גרסת ההקלטה שאותה ניתן לשמוע היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור. לימים קיבל הנאום את הכינוי הנאום המגומגם.	עריכה | תבנית | שיחה
9	שידורי הרדיו בארץ ישראל התחילו עם שידורו הראשון של קול ירושלים, ממשרדי התחנה ברמאללה. ב-30 במרץ 1936 בשעה 16:17 הגיע לרמאללה הנציב העליון, ארתור גרנפל ווקופ. הנציב חיבר את המשדר לזרם החשמל, והמנהל הכללי של הדואר בארץ ישראל, ויליאם הדסון, פתח את השידורים בהכריזו "It is Jerusalem Calling". לאחר מכן נשמעה קריאה דומה בערבית מפי השדרן קעבאני, ולאחריו קרא קריין עברי בשם עבאדי, "הלו! הלו! ירושלים מדברת!".	עריכה | תבנית | שיחה
10	צעיר הנופלים במערכות ישראל היה נסים גיני, ילד בן עשר שנים בלבד, אשר נהרג ב-28 במאי 1948, כאשר שימש קשר בין עמדות הלוחמים ברובע היהודי בעיר העתיקה במהלך מלחמת העצמאות.	עריכה | תבנית | שיחה
11	תחנת הרדיו קול ישראל בערבית שימשה בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל גם ללוחמה פסיכולוגית. כך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. מאז שנות ה-80 צומצם היקף שידורי התעמולה בתחנה, והוגדל היקף שידורי האקטואליה.	עריכה | תבנית | שיחה
12		עריכה | תבנית | שיחה
13	ב-1 באפריל 1981 הודיעו בחדשות הבוקר של קול ישראל כי נפסל תוארה של מכבי תל אביב בכדורסל כאלופת אירופה הטרייה, משום שקהל האוהדים שנכח באולם פרץ למגרש כשנייה אחת לפני תום המשחק ולכן לא נסתיים משחק זה במועדו הרשמי, ולפי חוקת הכדורסל יש לקיים משחק חוזר. במהלך הבוקר ההוא רעשה הארץ, עד אשר חזר בו קול ישראל מדבריו והבהיר כי מדובר בכזב לכבוד האחד באפריל, יום הכזבים הבינלאומי.	עריכה | תבנית | שיחה
14	קלוד אלווד שאנון (30 באפריל 1916 - 24 בפברואר 2001), אבי תורת האינפורמציה ובעל תרומה נכבדה למדע הקריפטוגרפיה והאלקטרוניקה. הראה ששיטת ההצפנה המבוססת על מפתח חד פעמי בטוחה לחלוטין. יישום זה של תורת האינפורמציה היה הצעד הראשון במחקר המתמטי של שיטות הצפנה. ספרו המפורסם ביותר עוסק בתאוריה המתמטית של תקשורת. בספרו זה ובכתביו האחרים הוא פיתח רעיונות המשמשים בסיס לצורת התפעול של מחשבים מודרניים, לרעיון של הספרה הבינארית (הסיבית או הביט), וכן לתורת ההצפנה (הקריפטוגרפיה). שאנון נולד בפטוסקי אשר במדינת מישיגן בארצות הברית. את שש-עשרה שנות חייו הראשונות עבר בגיילורד, מישיגן, שם למד בבית ספר ציבורי וסיים את תיכון גיילורד בשנת 1932. כשגדל, עבד כשליח עבור חברת וסטרן יוניון. בשנת 1932 החל ללמוד באוניברסיטת מישיגן, שם לקח קורס בו נחשף לעבודותיו של ג'ורג' בול. בשנת 1936 סיים עם שני תארים, במתמטיקה ובהנדסת חשמל, לאחר מכן החל לעבוד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם עבד על מנתח דיפרנציאלי, פרי עבודתו של ואנואר בוש, מחשב אנלוגי, הלכה למעשה. כשלמד את מבנה המעגלים של המכונה, ראה שנון כי עקרונותיו של בול יכולים להוות כלי רב-עצמה. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
15	אנטוניו סאנטי ג'וזפה מאוצ'י (באיטלקית: Antonio Santi Giuseppe Meucci),‏ (13 באפריל 1808- 18 באוקטובר 1896) היה ממציא איטלקי שהמציא את האבטיפוס הראשון של הטלפון המודרני. בשנת 2002 הכיר בית הנבחרים של ארצות הברית במאוצ'י כממציא הטלפון. מאוצ'י נולד בסאן פרדיאנו, פרוור של פירנצה. הוא למד כימיה והנדסה מכנית באקדמיה של פירנצה לאומנות, ועבד בתיאטראות כטכנאי במה. ב־7 באוגוסט 1834 הוא נשא לאישה את אסתר מוצ'י, מעצבת תלבושות. בעקבות השתתפות בקונספירציה שעירבה את התנועה לאיחוד איטליה בשנים 1833-1834, נאסר מאוצ'י לשלושה חודשים וסבל ממעקב והטרדה של המשטרה. בעקבות המאסר היגרו מאוצ'י ואשתו לאמריקה באוקטובר 1835, עצירתם הראשונה הייתה בקובה שם קיבל מאוצ'י עבודה בהוואנה. ב־1850, מאוצ'י היגר לארצות הברית והתיישב בסטייטן איילנד שבניו יורק, שם גר לשארית חייו. בסביבות 1854 מאוצ'י המציא מכשיר שאיפשר לו לתקשר בין חדר בקומה השנייה של ביתו לבין מעבדתו במרתף, וזאת על מנת לתקשר עם אשתו הנכה שסבלה משיגרון (רֵימטיזם), לפני כן המציא מכשיר שאיפשר לתקשר באמצעות צינור בין חדר הבקרה לבמה בתיאטרון. לערך המלא	עריכה | תבנית | שיחה
16	במחצית השנייה של המאה ה-20 נעשו כמה ניסויים בלשניים שבהם ניסו ללמד קופי אדם להשתמש בשפה טבעית או בשפה מתוכננת במטרה להתחקות אחר התפתחות השפה במין האנושי. פריצת דרך משמעותית הייתה בראשית שנות ה-80, בעת שהתגלה באחד הניסויים שקוף בונובו צעיר ששמו קאנזי מסוגל לתקשר עם בני אדם באמצעות שפת לוגוגרמות שפותחה במיוחד עבור הניסוי, והוא אף מבין שאלות באנגלית ומסוגל להשיב עליהן באמצעות הקלדת התשובה בשפת הלוגוגרמות. קאנזי עצמו כלל לא השתתף בניסוי אולם הוא נכח ב"שיעורי השפה" שקיבלה אמו המאמצת, שבעצם חטפה אותו מנקבה אחרת, בעת שהיה גור.	עריכה | תבנית | שיחה
17	בחברה האנושית יש דרכים רבות לברך פני אדם זר, אך בכולן מועבר אותו מסר, המברך אינו מהווה איום על הזר. הרומאים נהגו להרים את כף יד ימין הפתוחה בברכה, ובכך להראות שאין בידם כלי נשק. בחברות אחרות מקובל ללחוץ את יד ימין לשלום, תוך העברת מסר דומה. בימי הביניים האבירים היו מרימים את מכסה העיניים בקסדתם כאשר היו נפגשים באביר אחר, על מנת שיוכלו לזהותם כאוהב ולא כאויב. מנהג זה שרד למעשה עד ימינו, והוא המקור להצדעה המקובלת בצבא.	עריכה | תבנית | שיחה
18	תקלת קריאה, שנקלטה בציבור כגמגום, אשר נעשתה בעת נאום לאומה שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, חיזקה את תדמיתו של אשכול כאדם מהוסס. ברם, הגמגום לא נבע מהססנות אלא מבעיה טכנית. הנאום הודפס במכונת כתיבה, ודקות לפני הקראתו ביקש אשכול מהשר ישראל גלילי לערוך אותו. גלילי ביצע בו מספר תיקונים בכתב ידו. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים, עצר אשכול למספר שניות ופנה בלחישה לנמצאים באולפן, אירוע שנקלט כגמגום. ה"גמגום" נתן נקודת אחיזה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומהציבור הובילו להחלפתו בתפקידו הנוסף כשר הביטחון ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד, ולכן גרסת ההקלטה שאותה ניתן לשמוע היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור. לימים קיבל הנאום את הכינוי הנאום המגומגם.	עריכה | תבנית | שיחה
19	האניגמה (מיוונית: αἴνιγμα – תעלומה, חידה) היא משפחה של מכונות להצפנה ולפיענוח של מסרים טקסטואליים, ששימשו את הכוחות הגרמנים והאיטלקים במלחמת העולם השנייה. בזכות התקשורת המוצפנת שאפשרה האניגמה, הצליח הקריגסמרינה (הצי הגרמני), ובמיוחד צי הצוללות, להטיל מצור אפקטיבי על בריטניה. בעלות הברית הצליחו לפצח את ההצפנה, ובמשך רוב המלחמה פיענחו מספר גדול של הודעות מוצפנות. פיצוח הצופן הקנה לצי הבריטי יתרון משמעותי במלחמה מול חיל הים הגרמני.	עריכה | תבנית | שיחה
20	תחום עניין מעט יוצא דופן בפועלו של המתמטיקאי קרל פרידריך גאוס, היה חקר האפשרות של קיום חיים מחוץ לכדור הארץ. גאוס היה הראשון שהעלה רעיון יצירתי איך להעביר מסר אופטי לחוצנים תבוניים אחרים. גלי הרדיו לא נתגלו עדיין, כך שתקשורת אלחוטית לא הובאה בחשבון. הרעיון של גאוס היה לטעת במדבר סהרה שטח מוריק בן מאות קמ"ר בצורת תרשים של משפט פיתגורס. אם יבחינו החוצנים בטלסקופים שלהם בצורה הזאת, הם יבינו כי הסבירות שהיא מקרית נמוכה ביותר ויסיקו שיצרה אותה ציוויליזציה מתקדמת.	עריכה | תבנית | שיחה
21	בספרו של דאגלס אדמס, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, מוצג דג בבל, שנעיצתו באוזן מאפשרת שמיעה חופשית של כל שפה. מקור שם הדג הוא בסיפור מגדל בבל מן התנ"ך, שהוא למעשה ההסבר התנ"כי להיווצרות השפות השונות בקרב בני האדם. דג בבל הוא דרכו של אדמס ליצור פרודיה על הבדלי השפה בין תרבויות שונות, נושא שנוטים להתעלם ממנו בספרות המדע הבדיוני. על שמו של יצור מופלא זה קרוי פרויקט Babel Fish של מנוע החיפוש Alta Vista, המספק תרגום סביר של טקסטים שאותרו באינטרנט.	עריכה | תבנית | שיחה
22	עבדאללה השני מלך ירדן השתתף בשנת 1995 בפרק בסדרת הטלוויזיה מסע בין כוכבים: וויאג'ר, כשעוד היה נסיך. המלך, מעריץ ידוע של הסדרה, השתתף בתפקיד אורח, ללא מלל, בפרק בעונה השנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
23	בתקופת מלחמת העולם השנייה, היה דוד הכהן איש הקשר בין ארגון "ההגנה" למודיעין הבריטי. שיתוף פעולה זה נעשה על פי הסכם שנחתם בלונדון ב־1940 בין הסוכנות היהודית לבין המודיעין הבריטי. בביתו של דוד הכהן בחיפה הותקנה תחנת רדיו חשאית שכונתה רדיו לבאנט צרפת החופשית ושידרה שידורי תעמולה לכוחות צבא וישי בסוריה ובלבנון, שקדמה לפלישה לסוריה וללבנון ב-8 ביוני 1941. התחנה הופעלה על ידי אנשי "ההגנה" והשידורים נעשו על ידי קצינים צרפתיים מכוחות "צרפת החופשית" של הגנרל דה גול.	עריכה | תבנית | שיחה
24	לשפת האספרנטו תפקיד חשוב בהגותה של הדת היפנית אואומוטו, הרואה בה כלי לאחדות והרמוניה עולמית. משום כך נחשב אליעזר לודוויג זמנהוף, הבלשן היהודי-פולני שהמציא את שפת האספרנטו, לקאמי (מעין אליל) בדת. גם עבור זמנהוף לא הייתה השפה שפיתח כלי לשוני בלבד, אלא מכשיר לקידום ההשקפה שבה דגל, הומארניסמו, השקפה הרואה את השוויון והאחדות בין בני האדם כולם כערכים עליונים. תחילה כינה השקפה זו "הילליסמו", בהשראת תורתו של הלל הזקן.	עריכה | תבנית | שיחה
25	עד שנת 1998 טיסות לעבר הירח היו משימות יקרות שרק מדינות גדולות יכלו להרשות לעצמן. אך סיפורו של הלוויין AsiaSat 3 שינה את התפיסה. מהנדסי חברת "יוז לוויינים" ניסו להציל לוויין תקשורת שלא הגיע למסלולו המיועד, ושיגרו אותו למשימה סביב הירח. השימוש בכוח המשיכה של הירח הציל את הלוויין אך גם הכניס אותו לספרי ההיסטוריה בכך שהפך אותו לגוף המסחרי הראשון ששוגר לירח! (למידע נוסף)	עריכה | תבנית | שיחה
26	כמו בשפות אוסטרונזיות רבות, גם בשפת טוק פיסין, אחת השפות הרשמיות בפפואה גינאה החדשה, המבוססת על שילוב של אנגלית, גרמנית ומספר שפות מקומיות בתקופת הקולוניאליזם, ישנם שני ביטויים לגוף ראשון רבים (אנחנו): אחד כולל את האדם אליו מדברים (אני ואתה), והשני אינו כולל (אני והוא, בלעדיך). בפפואה גינאה החדשה קיים המגוון הלשוני הגדול ביותר מכל מדינות העולם. אוכלוסייתה המצומצמת, הכוללת כ־5.5 מיליון איש, דוברת לא פחות מ־820 שפות שונות, כ־13% מכלל השפות המדוברות בעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
27		עריכה | תבנית | שיחה
28	מיליוני צופים חזו בפיגועי 11 בספטמבר, שהיו מתקפות הטרור הגדולות בהיסטוריה, בשידור ישיר בטלוויזיה. שניים מהתצלומים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי הם תצלום האדם הנופל והנפת הדגל בגראונד זירו. תצלום האדם הנופל, אלמוני שזהותו לא התבררה עד היום, הקופץ אל מותו מהמגדל הדרומי במגדלי התאומים, נגנז, לאחר שנשלחו תגובות נזעמות למערכות העיתונים. הקוראים טענו שהתצלום פוגע בפרטיותו של המצולם. התצלום פורסם מחדש רק כעבור שש שנים. לעומת זאת, תצלום הנפת הדגל בגראונד זירו, שבו נראים שלושה כבאים המניפים את דגל ארצות הברית על הריסות אחד המגדלים, הפך לסמל של פטריוטיות בארצות הברית, פורסם שוב ושוב והמצולמים בו אף נפגשו עם נשיא ארצות הברית, ג'ורג' ווקר בוש.	עריכה | תבנית | שיחה
29	הסופר הצרפתי ז'ורז' פרק אהב לכתוב תוך אילוצים מלאכותיים נוקשים. ספרו "ההיעלמות" (La Disparition) שנכתב ב-1969 הוא רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e. אילוץ כזה קשה במיוחד בשפה הצרפתית, שהאות e היא הנפוצה בה ביותר, והיא גם חלק מהמילה et שהיא ו"ו החיבור בצרפתית. הסופר הצליח להתחמק מהשימוש ב-et כו"ו החיבור בעזרת מילה עתיקה ששימשה פעם כמחברת. גם בתרגום לאנגלית של הספר הצליח המתרגם להתחמק משימוש באות זו. ב-1972 פרסם פרק רומן משלים, שבו מבין אותיות התנועה השתמש רק באחת, e.	עריכה | תבנית | שיחה
30	סימן האמפרסנד (&) החל את דרכו כליגטורה של המילה הלטינית et שפירושה הוא "וגם". הסימן נחשב עד סוף המאה ה־19 כאות בפני עצמה, האות האחרונה באלפבית הלטיני. המילה העברית "את", המופיעה בשמותיהן של שותפויות רבות במשמעות ו' החיבור, כמו למשל בשמה של תוכנית הטלוויזיה "לונדון את קירשנבאום", היא למעשה תעתיק של המילה הלטינית.	עריכה | תבנית | שיחה
31	אוכלוסיית מדינת טובאלו היא הקטנה בעולם, להוציא את הוותיקן, ולכן בעלת תוצר מקומי גולמי נמוך ביותר. כשרצתה טובאלו להצטרף לאו"ם, התברר לה שהעלות לכך היא כ-100,000 דולרים אמריקניים ופרנסי המדינה החליטו למכור את סיומת האינטרנט האטרקטיבית שלה ‎.tv לחברות מסחריות או ליחידים. ההנחה הייתה שסיומת זו תהיה מבוקשת היות שהיא גם קיצור של המילה טלוויזיה באנגלית (Television); ואכן, כיום מקבלת ממשלת טובאלו תמלוגים של כמיליון דולר לרבעון עבור סיומת האינטרנט, סכום המהווה חלק נכבד מתקציב המדינה.	עריכה | תבנית | שיחה
32	מקור הסלנג המתייחס למאית הלירה הישראלית כגרוש הוא בשמה של מאית הלירה הטורקית, קורוש. הקורוש מגיע משם מטבע גרמני עתיק גרושן, שהתגלגל ממילה לטינית-וולגרית "grossus" שהוא קיצור של "denarius grossus", שמשמעותה "מטבע עבה". שם מטבע זה, על הטיותיו השונות, מהווה מקור לשמם של מטבעות רשמיים במדינות רבות באירופה ובמזרח התיכון כמו מצרים, סודאן, פולין, אוסטריה (לפני המעבר לאירו) ועוד. כמו כן הוא מהווה מקור לסלנג במדינות נוספות כמו גרמניה, אוקראינה ובולגריה, נוסף על ישראל.	עריכה | תבנית | שיחה
33	וידקון קוויזלינג היה ראש ממשלת נורווגיה בזמן מלחמת העולם השנייה. ב-9 באפריל 1940 היה קוויזלינג לאדם הראשון בהיסטוריה שהכריז על הפיכה בשידור במהדורת החדשות, כאשר הדיח את המלך הוקון השביעי. בשל שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים, הוצא להורג בידי כיתת יורים ב-24 באוקטובר 1945. מאז משמש שמו "קוויזלינג" כמילה נרדפת לבוגד בשפות אירופיות רבות.	עריכה | תבנית | שיחה
34	כמעט כל השפות הטבעיות בימינו הן גלגולים של שפות קדומות יותר שהשתנו במרוצת הדורות. בכל זאת, יש עדיין מקרים נדירים של היווצרות שפות טבעיות חדשות, בפרט שפות סימנים. אחד המקרים הידועים הוא היווצרות שפת הסימנים של ניקרגואה באופן ספונטני, בשנות השמונים של המאה ה-20, בקרב ילדים חירשים שקובצו בבית ספר מיוחד בעיר מנגואה. התופעה עוררה התרגשות רבה בקרב בלשנים ברחבי העולם שכן היא הציתה מחדש את הוויכוח בשאלת קיומו של דקדוק אוניברסלי. גם שפת הסימנים של שבט א-סייד היא שפת סימנים חדשה יחסית,, שהחלה להיווצר, לפי ההערכות, בשנות ה-30 של המאה ה-20.	עריכה | תבנית | שיחה
35	לקראת עלייתו לשידור של החלק השני של העונה השישית של סדרת הטלוויזיה "הסופרנוס", העלו שני מעריצי הסדרה סרטון המורכב מקטעים ערוכים מפרקי הסדרה לאתר YouTube. הסרטון מסכם את עלילות גיבוריה, אנשי המאפיה בניו ג'רזי, כמעין הכנה לפרקים החדשים. כאשר נודע הדבר ליוצר הסדרה דייוויד צ'ייס הוא הביע שביעות רצון מהסרטון ואף ביקש ממפיקי HBO שלא לדרוש הסרת הסרטון מהאתר אף על פי שהיווה הפרת זכויות יוצרים. הסרטון הפך לפופולרי ביותר ואף הוצג באתר השייך לחברת ויאקום, המפעילה את ערוץ Showtime המתחרה ל-HBO, ונתנה בכך פרסומת ליריבתה לשוק ואף סייעה לצופי הערוץ המתחרה להתעדכן בכל הפרטים.	עריכה | תבנית | שיחה
36	באימפריית האינקה לא נעשה שימוש בכתב. למרות היעדר הכתב, ניהולה של מערכת מדינית כה גדולה דרש צורה מסוימת של אחסון מידע מתמטי, כגון מיסים, כלי נשק, בהמות וכו'. לצורך אחסון המידע המתמטי השתמשו בני האינקה בכלי הנקרא קִיפּו, מילולית: "קשר". הקיפו היה עשוי חבלים כך שאחסון המידע עליו התבצע באמצעות יצירת קשרים עליהם.	עריכה | תבנית | שיחה
37	אתרי החדשות באינטרנט מהווים תחרות לעיתונות המודפסת, בעיקר בזכות העדכניות המיידית שלהם, לעומת העיתון המתעדכן רק פעם ביום. מבחינה מסוימת, הטוקבק הוא גרסת האינטרנט של מדור "מכתבים למערכת" שבעיתונות המודפסת, ובנוסף למיידיות שלו הוא מציג יתרון נוסף: לעומת הסלקטיביות הגבוהה בפרסום מכתבים למערכת, הנובעת מהמקום המוגבל המוקצב להם בעיתון, תגובות הטוקבק מתפרסמות כמעט ללא הגבלה, ורק תגובות חריגות במיוחד נפסלות לפרסום. שילוב ייחודי בין הטוקבק ובין העיתון המודפס מתבצע במוסף TheMarker של עיתון "הארץ", שבו מודפסים מדי יום קטעי טוקבק אחדים שהופיעו ביום הקודם באתר האינטרנט המקביל למוסף זה. העיתון הגדיל לעשות בגיליונו מיום 20 בפברואר 2007, שבו פרסם שני עמודים של תגובות הגולשים למאמר שהתפרסם שבוע קודם לכן במוסף המודפס ובאתר המקביל לו.	עריכה | תבנית | שיחה
38	הירחון "המעורר", שערך יוסף חיים ברנר בתחילת המאה העשרים בלונדון, יצא לאור במשך פחות משנתיים – בשנים 1907-1906 – אך השתתפו בו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה. שמו של הירחון הפך עם השנים למעין סיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה.	עריכה | תבנית | שיחה
39	את רוחו של היישוב בשנות המאבק ביטא היטב טורו של נתן אלתרמן המכונה הטור השביעי שפורסם בעיתון דבר. לטור זה קדם טור בשם "סקיצות תל אביביות" שפורסם במשך ארבעה חודשים מיולי 1934 עליו חתם אלתרמן בשם העט "אלוף נון". לאחר מכן כתב אלתרמן במשך שמונה שנים טור בשם "רגעים" בעיתון הארץ, עליו חתם בכינוי "אגב". רק בשנת 1943 החל לפרסם בעיתון "דבר" את "הטור השביעי" עליו חתם בשמו המלא.	עריכה | תבנית | שיחה
40	בשנת 2008 נשלחה, עקב טעות מחשב, הודעה על איחור בתשלום אגרת רדיו גרמני, לפרידריך שילר, המשורר הגרמני בן המאה ה-18. דרישת החוב, בסך 17 אירו, נשלחה לבית ספר יסודי הקרוי על שמו של שילר.	עריכה | תבנית | שיחה
41	קהילה לומדת וירטואלית, או קהילת לימוד וירטואלית היא קהילה וירטואלית שעיקרה הוא פעילויות לימודיות. קהילה לומדת וירטואלית מורכבת מקבוצה של אנשים בעלי נושא או תחום עניין משותף, העוסקים בהחלפת ידע ועיבוד מידע. הקמת קהילות לימוד וירטואליות, נשענת על תאוריות שיתוף ומסורת תאורטית של מספר הוגים. ביניהם: ז'אן פיאז'ה שטען כי באמצעות שיתוף פעולה עם השווים להם במעמד, ילדים מסוגלים לאמץ דרכי חשיבה חדשות. לב ויגוצקי, שהציע כי תהליך הלמידה הוא תהליך חברתי. בנוסף, גם הווארד גארדנר שבתאוריה שלו על אינטליגנציות מרובות עמד על כך שאנשים שונים לומדים בדרכים שונות.	עריכה | תבנית | שיחה
42	עברית היא השפה השנייה, אחרי איטלקית, שנכתבו בה שירים במבנה של סונטה. המשורר עמנואל הרומי כתב סונטות עבריות במאה ה-14, במקביל בערך לפעילותם של פטררקה ודנטה.	עריכה | תבנית | שיחה
43	במדינת ישראל נפוץ מאוד המיתוג הזר בעולם הפרסום. בשנים האחרונות המיתוג הזר הפך לנורמה, במיוחד בשדה התקשורת. המדובר לא רק בשימוש בשמות לועזיים, שהיה נפוץ גם בעבר, כי אם באמריקניזציה בולטת, עד כדי מחיקת כל זכר לישראליות של המוצר. דוגמאות בולטות בתחום האינטרנט הן: חברת "אינטרנט זהב" מיתגה עצמה ב-2004 כ"smile". מאוחר יותר, כשהתאחדה עם חברת "קווי זהב", הפך סמייל לשם החברה המאוחדת. לשלושת העיתונים הגדולים בישראל שמות עבריים שנקבעו עם היווסדם, לפני עשרות שנים. לאתרי האינטרנט שלהם, שהוקמו בתחילת המאה ה-21, שמות בעלי נטייה אמריקנית ברורה: ynet, nrg, ו-TheMarker. הגדיל לעשות "הארץ", שבעקבות אתר האינטרנט שלו שינה גם את שמו של מוסף הכלכלה ל-TheMarker.	עריכה | תבנית | שיחה
44	עד המאה ה-18 משמעות המלה פרודיה היתה: שיר שחיקה את סגנונו של שיר אחר באופן מלעיג. ג'ונתן סוויפט היה הראשון שהשתמש במונח, כנראה בטעות, במשמעות הרחבה שאנו מקנים לו היום - כל חיקוי קומי (ספרותי, בימתי או אחר) של סגנון, המכוון להלעיג. עם זאת, ייתכן שהשימוש שעשה סוויפט היה פרודיה בעצמו, על יצירותיו של ג'ון דריידן, שנהג להסביר את הברור מאליו באמצעות מלים שאולות משפות אחרות.	עריכה | תבנית | שיחה
45	כאשר בשנת 1960 חיפשו במשרד ההגנה האמריקאי רשת תקשורת שתשרוד מתקפה גרעינית הם פנו לתאגיד RAND. אחד העובדים בתאגיד, פול באראן, המציא רשת עמידה ובעלת איכות גבוהה. הרעיון מצא חן בעיני פקידי משרד ההגנה, אך כאשר הם ביקשו מחברת AT&T (תאגיד התקשורת היחיד בארצות הברית באותה תקופה) לבנות אבטיפוס, החברה טענה כי הרעיון לא ניתן לביצוע. בשנת 1968 נבנתה על פי מודל זה רשת ה-ARPANET שהפכה לימים לרשת האינטרנט.	עריכה | תבנית | שיחה
46	מספרים על לואיס קרול ששלח למלכה ויקטוריה את ספרו "חיבור בסיסי על דטרמיננטים", העוסק במתמטיקה, לאחר שזו כתבה לו כי נהנתה לקרוא את הרפתקאות אליס בארץ הפלאות וביקשה לקבל את חיבורו הבא עם פרסומו. כיום משערים שזו אגדה אורבנית.	עריכה | תבנית | שיחה
47	קהילה לומדת וירטואלית, או קהילת לימוד וירטואלית היא קהילה וירטואלית שעיקרה הוא פעילויות לימודיות. קהילה לומדת וירטואלית מורכבת מקבוצה של אנשים בעלי נושא או תחום עניין משותף, העוסקים בהחלפת ידע ועיבוד מידע. הקמת קהילות לימוד וירטואליות, נשענת על תאוריות שיתוף ומסורת תאורטית של מספר הוגים. ביניהם: ז'אן פיאז'ה שטען כי באמצעות שיתוף פעולה עם השווים להם במעמד, ילדים מסוגלים לאמץ דרכי חשיבה חדשות. לב ויגוצקי, שהציע כי תהליך הלמידה הוא תהליך חברתי. בנוסף, גם הווארד גארדנר שבתאוריה שלו על אינטליגנציות מרובות עמד על כך שאנשים שונים לומדים בדרכים שונות.	עריכה | תבנית | שיחה
48	אתרי החדשות באינטרנט מהווים תחרות לעיתונות המודפסת, בעיקר בזכות העדכניות המיידית שלהם, לעומת העיתון המתעדכן רק פעם ביום. מבחינה מסוימת, הטוקבק הוא גרסת האינטרנט של מדור "מכתבים למערכת" שבעיתונות המודפסת, ובנוסף למיידיות שלו הוא מציג יתרון נוסף: לעומת הסלקטיביות הגבוהה בפרסום מכתבים למערכת, הנובעת מהמקום המוגבל המוקצב להם בעיתון, תגובות הטוקבק מתפרסמות כמעט ללא הגבלה, ורק תגובות חריגות במיוחד נפסלות לפרסום. שילוב ייחודי בין הטוקבק ובין העיתון המודפס מתבצע במוסף TheMarker של עיתון "הארץ", שבו מודפסים מדי יום קטעי טוקבק אחדים שהופיעו ביום הקודם באתר האינטרנט המקביל למוסף זה. העיתון הגדיל לעשות בגיליונו מיום 20 בפברואר 2007, שבו פרסם שני עמודים של תגובות הגולשים למאמר שהתפרסם שבוע קודם לכן במוסף המודפס ובאתר המקביל לו.	עריכה | תבנית | שיחה
49		עריכה | תבנית | שיחה
50	שון פנינג, מפתח השירות "נפסטר", הופיע בהופעת אורח, בתפקיד עצמו, בסרט "הג'וב האיטלקי" (2003). בסרט, סת' גרין האשים את פנינג בגניבת נפסטר ממנו בזמן שהוא ישן. באנגלית המילה "nap" משמעותה "שינה". בסרט נעשה משחק מילים, ונאמר שמקור המילה Napster הוא במילה "nap".	עריכה | תבנית | שיחה
51	בול דואר שהנפיק דואר ישראל בשנת 1959 הוקדש לשירות הטלקס שסופק באותה תקופה באמצעות הדואר. כחלק מעיצוב הבול שולב סרט נייר מנוקב ועליו מסר מקודד באמצעות קוד בודו. המסר המופיע בבול הוא דואר ישראל: ד=(00101), ו=(00111), א=(10000), ר=(01010), רווח=(00100), י=(10100), ש=(00011), ר=(01010), א=(10000), ל=(01111), רווח=(00100).	עריכה | תבנית | שיחה
52		עריכה | תבנית | שיחה
53	בולי דואר מונפקים במגוון צורות וצבעים. צורות נפוצות הן ריבוע, מלבן ומשולש. במדינות מסוימות אף הונפקו בולים בצורת מעוין ועיגול. צורות יוצאות דופן במיוחד היו בול בצורת מגן דוד שהיה חלק מגיליונית זיכרון שהונפקה על ידי השירות הבולאי בישראל בשנת 2008 לרגל יום העצמאות, ובולים בצורת בננה, מלון ואגוזי קוקוס שהונפקו במדינת האיים טונגה שבאוקיינוס השקט. כל הבולים הללו הם בולי דואר רשמיים, והם שימשו בעבר או משמשים כיום למשלוח מכתבים.	עריכה | תבנית | שיחה
54	הפניה פורטל:מדינת ישראל/הידעת?/37	עריכה | תבנית | שיחה
55	עם מותו של האפיפיור המכהן, מוכרז בוותיקן, באופן רשמי על תחילתה של תקופה המכונה בשם "הכס פנוי" (Sede vacante). תקופה הנמשכת עד למינוי אפיפיור חדש. מאז תחילת המאה ה-20 נמשכה תקופה זו ימים ספורים בלבד (13 - 20 יום), אולם במאות ה-13 עד ה-15 ידועים מספר מקרים, בהם נמשכה תקופת הכס הפנוי כשנתיים וחצי בכל פעם. העובדה שבראש הכנסייה אין אפיפיור מכהן מקבלת ביטוי מוחשי בהחלפת הכתר המשולב בסמל האפיפיור בדמותה של שמשייה מפוספסת בצבעי אדום וצהוב. לאורך מאות שנים מקובל להנפיק בתקופה זו מטבע מיוחד הכולל את הסמל עם השמשייה, ומאז הקמת מדינת קריית הוותיקן בשנת 1929 מונפק גם בול דואר מיוחד בתקופת הכס הפנוי. הבול הראשון מסוג זה הונפק על ידי דואר הוותיקן ביום 20 בפברואר 1939, בעקבות מותו של האפיפיור פיוס האחד עשר ביום 10 בפברואר 1939. ההנפקה כללה הוספת הדפס רכב על הבול המקורי שהונפק בשנת 1929. התוספת הכילה את השמשייה (אשר כיסתה את הכתר שהופיע בבול המקורי), את המילים Sede vacante ואת השנה 1939 בספרות רומיות (MCMXXXIX).	עריכה | תבנית | שיחה
56	הפניה פורטל:מדינת ישראל/הידעת?/38	עריכה | תבנית | שיחה
57	ישראל היא המדינה הראשונה בעולם אשר הנפיקה בול דואר המוקדש לנושא המחשב. ביום 13 באפריל 1964 הנפיק דואר ישראל בול שהציג את המחשב האלקטרוני. הוא היה חלק מסדרה בת שלושה בולים אשר הונפקו לכבוד יום העצמאות השישה עשר של מדינת ישראל, והדגישו את השתתפות ישראל בשטחי המדע. שני הבולים האחרים בסדרה הוקדשו ל-"ספקטרוסקופיה של כדור הארץ" ול-"מולקולות גדולות מהתא החי". הסבר	עריכה | תבנית | שיחה
58	הפניה פורטל:מדינת ישראל/הידעת?/39	עריכה | תבנית | שיחה
59	חותמות למלך, אשר לדעת רוב החוקרים מיוחסות לתקופתו של חזקיהו מלך יהודה, סימלו בעיני אנשי דור הקמת המדינה את אחת מתקופות השיא בתולדות עם ישראל בארצו. הם בחרו לשלב את הסמל של מגילה עפה, בצירוף המילה למלך בכתב עברי קדום, בסדרת בולי הדואר השנייה של מדינת ישראל. בולים אלו הונפקו ביום 26 בספטמבר 1948 לכבוד חגי תשרי, סדרה ראשונה במסגרת בולי מועדים לשמחה. הבולים עוצבו על ידי אוטה וליש, אשר עיצב גם את סדרת בולי דאר עברי עליהם הופיעו מטבעות מתקופת המרד הגדול ומרד בר כוכבא.	עריכה | תבנית | שיחה
60	הפניה פורטל:מדינת ישראל/הידעת?/50	עריכה | תבנית | שיחה
61	ב-27 בנובמבר 2007 פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" מודעת אבל פיקטיבית שנשאה את שמו של "אברהם אזולאי", גיבור סרטו של אפרים קישון "השוטר אזולאי". ברשימת ה"אבלים" הופיעו שמותיהם של שבעה שוטרים מנהריה, שכונו בשם "השוטרים הנוקמים", ונחשדו בניסיון לפגוע בעבריין בעיר. בכך הופר צו איסור פרסום שהטיל בית המשפט על שמות החשודים.	עריכה | תבנית | שיחה
62	המקור הראשון המזכיר את המונח "עברית" ככינוי לשפה העברית, הוא בכלל מקור יווני, מן המאה השנייה לפני הספירה. עד אז שימש המונח "עברי" כתיאור למוצאם של בני ישראל, (מ"עבר הנהר", מצאצאי עבר או מה"ח'בירו"). במקרא אנו מוצאים את המונח "יהודית" ככינוי לשפה העברית (או לניב הירושלמי של הממלכה הדרומית), ורק מלשון חז"ל ואילך הוכנס המונח "עברית" לשימוש כשם השפה.	עריכה | תבנית | שיחה
63	הפניה פורטל:קולנוע/הידעת?/7	עריכה | תבנית | שיחה
64	בשנת 1950,הוכנסה לשימוש סדרת מטבעות חדשה "פרוטה" (בהשראת הפרוטה מימי חז"ל), בערכים נקובים של מטבע "5 פרוטה" ומטבע "10 פרוטה" במקום "5 פרוטות" ו-"10 פרוטות" בהתאמה. לנוכח הטעות הנפיק בשנת 1956 בנק ישראל, סדרה מיוחדת בערך נקוב "10 פרוטות". בעקבות מדיניות הקיצוב, האינפלציה והפיחות איבד מטבע הפרוטה כל ערך והחל משנת 1960 חלה חלוקה חדשה בשם שבחרה ההאקדמיה ללשון העברית "אגורה". מטבע הפרוטה המשיך לשמש הילך חוקי במדינת ישראל עד להנפקת ה"אגורה חדשה" שהונפקה עם ה"שקל" (הישן) בשנת 1980.	עריכה | תבנית | שיחה
65	הפניה פורטל:קולנוע/הידעת?/12	עריכה | תבנית | שיחה
66		עריכה | תבנית | שיחה
67	הנס החכם היה כינויו של סוס שחי בגרמניה בסוף המאה ה-19 והתפרסם ב"יכולתו האינטלקטואלית" יוצאת הדופן לענות נכונה על שאלות בחשבון. התופעה נבחנה בידי ועדה של 13 מדענים בולטים, שאת בדיקותיה עבר הסוס בהצלחה, ולאחר מכן בידי הפסיכולוג אוסקר פפונגסט. פפונגסט מצא כי הסוס הגיב למעשה לסימנים תת-מודעים שהעבירו לו השואלים, וזאת משום שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה.	עריכה | תבנית | שיחה
68	תפישה שגויה רווחת, מפרשת את המילה "עוּגָה", בשיר הילדים עוגה עוגה, במשמעות של עוגה למאכל (קינוח). בן ציון פישלר בספרו "לשוננו לעם" מציג שער של ספר ילדים, שבו הכותרת היא "עוגה עוגה" והילדים רוקדים סביב עוגת מאכל. אולם בשיר זה, משמעות מילה זו היא הציווי "רקוד במעגל". אם כי באופן עקרוני, התפישה השגויה הזו, לא כל כך שגויה. יש קשר בין המילה "עיגול" לבין עוגת מאכל או דבר מאפה. על כך מעיד הפסוק "וַיֹּאפוּ אֶת-הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם, עֻגֹת מַצּוֹת--כִּי לֹא חָמֵץ..." (שמות יב לט).	עריכה | תבנית | שיחה
69		עריכה | תבנית | שיחה
70	חדירתה לאטמוספירה של סקיילאב הייתה אירוע תקשורתי בינלאומי שהביא לשיווק חולצות וכובעים עליהם צוירו מטרות, ולהימורים על זמן ומקום החדירה. בשל טעות בחישוב שביצעה נאס"א, חלקי התחנה התרסקו דרום־מזרחית לפרת', אוסטרליה המערבית. במקרה יצא כי תחרות מיס תבל תוכננה לימים ספורים אחר כך, ב־20 ביולי 1979, בפרת', ולכן פיסה גדולה של סקיילאב הוצגה על הבימה.	עריכה | תבנית | שיחה
71		עריכה | תבנית | שיחה
72	הפניה פורטל:ספרות/הידעת?/47	עריכה | תבנית | שיחה
73	הפניה פורטל:טלוויזיה/הידעת?/5	עריכה | תבנית | שיחה
74	בשנת 1906 הרצה ג'ק לונדון, שכבר היה סופר מפורסם, באוניברסיטת ייל על המהפכה החברתית. למחרת ראיין אותו עיתונאי צעיר בשם סינקלר לואיס והשניים התיידדו. כעבור כמה שנים פנה לואיס, שהיה במצב כלכלי לא טוב, ללונדון והציע למכור לו נושאים לסיפורים. לונדון הסכים וקנה נושאים אחדים במחיר של שבעה דולר וחצי ליחידה. אחדים מהסיפורים המוצלחים ביותר של לונדון נכתבו על פי נושאים אלה. לואיס עצמו זכה בפרס נובל לספרות ב-1930.	עריכה | תבנית | שיחה
75	הפניה פורטל:טלוויזיה/הידעת?/12	עריכה | תבנית | שיחה
76	במשך שנתיים שט סמואל לנגהורן קלמנס הצעיר בספינה על נהר המיסיסיפי, עד שהוסמך לנווט מדופלם. תעודת הנווט הקנתה לו את הזכות להשיט ספינה כבדה, בעלת שוקע של שני פאתום (יחידת מידה לאורך השקולה לשש רגליים או כ-1.83 מטרים). עומק מים זה נדרש לספינות הנהר כדי לשוט בבטחה ללא חשש לעלייה על שרטון. לימים, כשנהיה עיתונאי מתחיל, סמואל בחר שם עט, המציין עומק זה. שם העט שבחר היה מארק טוויין (Mark Twain), שפירושו "סַמֵן שניים" (המילה twain היא מילה נרדפת ל-two ומקורה באנגלית עתיקה).	עריכה | תבנית | שיחה
77	הפניה פורטל:טלוויזיה/הידעת?/15	עריכה | תבנית | שיחה
78	הפניה פורטל:ספרות/הידעת?/26	עריכה | תבנית | שיחה
79	-	הוספה
80	הפניה פורטל:ספרות/הידעת?/35	עריכה | תבנית | שיחה
81	-	הוספה
82	ב-1898 אירע פיצוץ בספינת הצי האמריקני "מיין" (USS Maine), שעגנה בנמל הוואנה שבקובה. הספינה טבעה ו-260 ממלחיה נהרגו. העיתונות האמריקנית טענה שמדובר בחבלה, שנעשתה על ידי הספרדים ועודדה את הציבור האמריקני לדרוש ממנהיגיו לצאת למלחמה. זאת למרות שלעיתונאים לא הייתה שום הוכחה לחבלה כל שהיא ולהיסטוריונים אין הוכחה כזו עד היום (ככל הנראה הפיצוץ נבע מדליפת גז). ואכן, תוך חודשים אחדים, המדינאים נכנעו ללחץ ופתחו במלחמת ארצות הברית–ספרד. בראש המסיתים עמדו העיתונאים המפורסמים ויליאם רנדולף הרסט וג'וזף פוליצר. הרסט הוא זה, שיצירת המופת, "האזרח קיין", המספרת באהדה על פועלו העיתונאי. פוליצר הוא זה, שעל שמו קרוי "פרס פוליצר", הניתן לעיתונאים איכותיים.	עריכה | תבנית | שיחה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	בשנת 1981, ערב הבחירות לכנסת העשירית, התראיין יעקב מרידור, מבכירי המועמדים ברשימת הליכוד, לרשתות הרדיו והודיע כי מדען, העובד עמו, המציא מתקן לייצור אנרגיה, המתבסס על תהליך כימי, בעל יעילות ותפוקה בלתי רגילות. להמחשת אופי ההמצאה, "מהפכה עולמית שעדיין לא ניתן לתפוס אותה", אמר למראיינת: "זה כאילו לקחת נורה רגילה של בית, ואת מאירה במנורה הזאת עיר שלמה, כמו רמת גן". בזיכרון הקולקטיבי הישראלי שובש המשפט והפך להבטחה לנורה שתאיר את כל רמת גן. במרץ 1982, בעודו מכהן כשר הכלכלה, נתן מרידור פומבי להמצאה, במשדר מיוחד של הטלוויזיה, וכבש לכמה ימים את הכותרות הראשיות של העיתונים. המומחים שהגיבו בעיתונות היו חלוקים בדעותיהם. אך אפילו ההאופטימיים ביותר ביניהם התלהבו מההמצאה פחות מכפי שהתלהב השר. משנחשף כי הממציא, דני ברמן, הוא נוכל שהורשע בדין, הפך השר ללעג וקלס למשך שנים רבות.	עריכה | תבנית | שיחה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	ב-29 באוקטובר 1957 השליך משה דואק רימון בכנסת. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתות משה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר, ושר התחבורה משה כרמל. בזמן אשפוזו של בן-גוריון פגע שלישו הצבאי נחמיה ארגוב ברוכב אופניים. רוכב האופניים, דוד קדוש, נפצע קשה באירוע והרופאים הביעו חשש לחייו. כתוצאה מכך, שם ארגוב בן ה-43 קץ לחייו. ארגוב השאיר אחריו מכתב אישי לבן-גוריון, וכן ציווה את כל רכושו למשפחת קורבן התאונה, אם כי קדוש (שהחלים) ומשפחתו, סירבו לקחת את הירושה. מחשש לבריאותו של בן-גוריון הסתירו את דבר מותו של ארגוב. העיתונים באותם ימים הדפיסו מהדורה מצונזרת מיוחדת שהתעלמה ממותו הטרגי של ארגוב, ואשר הופצה במתכונת זו רק בבית החולים, כדי שבן-גוריון לא יבחין.	עריכה | תבנית | שיחה
90	כעיתונאי, רפי נלסון סיקר ספינה דנית, ששטה בתעלת סואץ, בשנת 1957, ונשבה על סיפונה בידי המצרים. כשהוחזר ארצה, הוא נשפט על מסירת מידע מסווג לאויב, נקנס באלף לירות וקיבל מאסר על תנאי. זאת למרות שנלסון הוכיח במשפטו, שכלל לא היה בידיו מידע מסווג משמעותי. נלסון השתחרר מצה"ל עשר שנים קודם לכן, כי הפך לנכה צה"ל, וכל ידיעותיו על היערכות הצבא יכלו להיאסף בקלות בידי כל תייר וכל קורא של ביטאון צה"ל, "במחנה". בנוסף הוכיח נלסון, כי גם המידע הזה נסחט ממנו בעינויים. נלסון הורשע כי סיפר בחקירתו, שעודד למסור את המידע בעזרת הבטחה כוזבת, כי יהיה העיתונאי הישראלי הראשון, שיראיין את נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר.	עריכה | תבנית | שיחה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	לשווייץ יש ארבע שפות רשמיות: גרמנית – ש-63% מאזרחיה דוברים ניבים שלה כשפות אם, צרפתית – ש-19% מאזרחיה דוברים כשפת אם, איטלקית – שבערך 4% מאזרחיה דוברים ניבים שלה כשפת אם, ורומאנש – שפתות מאחוז מאזרחיה דוברים ניבים שלה כשפת אם. לבד מארבע השפות הרשמיות, יש עוד שפות, שאזרחי שווייץ מדברים מזה מאות רבות של שנים, כמו הפרנקו-פרובנסאלית. על שטרות הכסף, שמוציאה ממשלת שווייץ (בתמונה), מופיעים הדפסים בארבע השפות הרשמיות. אך על בולי הדואר אין מקום להדפיס בארבע שפות, והדפסה רק באחת מהן תפגע במעמד האחרות. לכן על כל בוליה של שווייץ מצוינת המילה הלווטיה (Helvetia), שהיא שם המדינה בלטינית – שפה, שספק אם יש אזרח שווייצרי כל שהוא, שדובר אותה כשפת אם.	עריכה | תבנית | שיחה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	בשנת 1983, פרסם מגזין החדשות הגרמני "שטרן" קטעי מכתבים, שנטען שהם יומניו של אדולף היטלר. אלה נודעו אחר-כך בשם "יומני היטלר". המגזין שילם 10 מיליון מרק גרמני (שווה ערך לכ-6 מיליון דולר באותו זמן) עבור שישים ספרונים ושתי "מחברות מיוחדות" על טיסתו של רודולף הס לבריטניה, שכיסו את התקופה שבין שנת 1932 עד 1945. בתוך שבועיים מהפרסום התגלה שהיומנים הם "זיוף מגושם וגרוטסקי" שנכתבו על נייר מודרני בעזרת דיו מודרנית וכללו אי-דיוקים היסטוריים רבים; התוכן הועתק ברובו מספר שקיבץ את נאומיו של היטלר, שלהם נוספו הערות אישיות לכאורה. שני האחראים לזיוף נתפסו ובשנת 1985 נידונו ל-42 חודשי מאסר כל אחד.	עריכה | תבנית | שיחה
98	-	הוספה
99	ספר השיאים של גינס הוא קובץ מפורסם של שיאים, המעודכנים תדיר. מהדורה מעודכנת שלו מתפרסמת מדי שנה. הספר מאגד שיאים רבים שתועדו, בעיקר בנוגע ליכולות אנושיות ולמוצרים אותם ייצר האדם. לספר יוקרה רבה, ואנשים רבים טורחים רבות, אך ורק על מנת להירשם בו כשיאנים. זאת למרות, שהרישום בספר לא מקנה שום תמורה חומרית. מספר שיאי עולם, שנכללו בעבר בספר, הוסרו במהדורות מאוחרות יותר, או לפחות הפסיקו להתעדכן, וזאת מסיבות אתיות. למשל, פרסום השיא "חתול הבית הכבד ביותר", הוסר כי גרם למספר בעלי חתולים, לפטם את חתוליהם, כדי להיכנס לספר. גם כל השיאים הקשורים בהספק אכילה ושתייה, לרבות צריכת משקאות חריפים, הוסרו מהספר, מחשש לבריאות האנשים השואפים להיות שיאנים. כמו כן, השיאים בבליעת חרבות ובצלילה חופשית חדלו להתעדכן, כי אנשים סיכנו את חייהם כדי לשבור אותם. לבקשת משרד האוצר האמריקני, גם השיא באגירת מטבעות של סנט אחד, חדל להתעדכן. כנראה שאנשים, שניסו לשבור שיא זה, גרמו להפרעה מורגשת בביצוע עסקאות במזומן.	עריכה | תבנית | שיחה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל