פורטל:גרמניה/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1
מתנדב פרוסי לבוש במדי הפרייקופס

מקור צבעי השחור-אדום-זהב אשר מהווים את הדגל הגרמני שאוב מצבעי המדים של הליצו פרייקורפס, כוח מתנדבים פרוסי אשר הוקם ולחם במלחמות הנפוליאוניות. כוח מתנדבים זה, שעל חייליו היה לדאוג לעצמם לציוד ולביגוד, לבש מדים שחורים השזורים בעיטורי דרגה אדומים ובכפתורי פליז זהובים. הצבע השחור נבחר משיקולים פרקטיים שכן שחור היה הצבע היחידי בו ניתן היה לצבוע את בגדי האזרחים בצורה אחידה וללא כל גוון שונה. מתנדבי הכוח, שרובם היו סטודנטים מכל רחבי גרמניה, הפיצו את סכמת הצבעים שזוהתה לאחר המלחמות עם הרעיונות הרפובליקניים והדמוקרטיים שבהם האמינו המתנדבים, ברחבי גרמניה. הנאצים כינו את סכמת הצבעים הזאת בשורת כינויי גנאי כ"שחור-אדום-חרדל" או אף "שחור-אדום-צואה" כלעג לרפובליקת ויימאר אשר קדמה לגרמניה הנאצית.

עריכה | תבנית | שיחה
2
חיפושית אדומה

לידתה של "פולקסווגן סימן 1", המוכרת יותר כחיפושית, הייתה בפנייה של אדולף היטלר למהנדס הרכב פרדיננד פורשה לעצב מכונית זולה וחסכונית בדלק. בגרמניה הנאצית יוצרה המכונית בעזרת גוף שנקרא "כוח באמצעות שמחה". לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה גרמניה המערבית לייצר את כלי הרכב, תחילה בחסות בעלות הברית ואחר כך באופן עצמאי ובמדינות ברזיל, מקסיקו, דרום אפריקה וניגריה. עם הזמן הפכה החיפושית לאחת המכוניות הנמכרות ביותר בהיסטוריה - למעלה מ-21.5 מיליון חיפושיות יוצרו עד שנת 2003, בה הופסק ייצור כלי הרכב. במשך השנים הספיקה החיפושית לככב במספר רב של סרטי קולנוע ולהפוך לסמל תרבותי פופולרי וחינני.

עריכה | תבנית | שיחה
3
Zeppelin over Tower of David. Jerusalem. matpc.13812.jpg

בשנת 1895 רשם הרוזן פרדיננד פון צפלין פטנט על ספינת האוויר, הקרויה על שמו. ב-1899 החלה בניית ספינת הצפלין הראשונה, וזו נעשתה במפעל צף על פני ימת קונסטנץ שבגרמניה. הודות לעובדה כי אולם ההרכבה צף על המים, ניתן היה לכוון את פתחיו בהתאם לכיוון הרוח, כדי לאפשר את המראת הספינה. אב הטיפוס של הצפלין לא הפגין ביצועים, שהצליחו לשכנע משקיעים, הדגם נגרט והמפעל נסגר. אולם רעיון הצפלין לא נגנז, ואב הטיפוס השני נבנה ב-1906 בכספים שגויסו בהגרלת לוטו. אלא שאב טיפוס זה התקלקל ויצא מכלל פעולה בטיסתו היחידה. רק אב הטיפוס השלישי הוכיח הצלחה גדולה, ובין 1906 ל-1908 טס 45 טיסות ו-4,398 ק"מ, ונקנה בידי הצבא, ולמרות שאב הטיפוס הרביעי נשרף על הקרקע, בשל סערה, לפני טיסתו הראשונה, החל ייצור המוני של ספינות אוויר אלו. בשנת 1930 אירעה ריאקציה כימית בגז המימן שבאחת מספינות הצפלין הבריטיות, בזמן טיסתה, וכל נוסעיה נהרגו. בשנת 1937 קרה אסון דומה ומפורסם לספינה גרמנית שהגיעה לארצות הברית. מאז הוחלף המימן שבצפלינים בהליום. פעמיים ביקר הצפלין מגרמניה בשמי ארץ ישראל. ב-26 במרץ 1929 הגיע מצפון, עבר את חיפה, השליך חבילה ובה מכתבים על גג בתל אביב והמשיך לירושלים. ב-11 באפריל 1931 הגיע מדרום, לאחר ששט בשמי קהיר, הגיע לסיור קצר בשמי ירושלים.

עריכה | תבנית | שיחה
4
EnigmaMachine.jpg

האניגמהיוונית: αἴνιγμα - תעלומה, חידה) היא משפחה של מכונות להצפנה ולפיענוח של מסרים טקסטואליים, ששימשו את הכוחות הגרמנים והאיטלקים במלחמת העולם השנייה. בזכות התקשורת המוצפנת שאפשרה האניגמה, הצליח הקריגסמרינהצי הגרמני), ובמיוחד צי הצוללות, להטיל מצור אפקטיבי על בריטניה. בעלות הברית הצליחו לפצח את ההצפנה, ובמשך רוב המלחמה פיענחו מספר גדול של הודעות מוצפנות. פיצוח הצופן הקנה לצי הבריטי יתרון משמעותי במלחמה מול חיל הים הגרמני.

עריכה | תבנית | שיחה
5
פילי האבן הגדולים, בכניסה לגן החיות בברלין

גן החיות של ברלין הוא אחד מגני החיות הגדולים בגרמניה ובאירופה ומהעתיקים בעולם. הגן נוסד בחודש אוגוסט 1844 בברלין, בירת הממלכה הפרוסית והיה גן החיות הראשון שנבנה בגרמניה. גן החיות נחשב כגדול בעולם מבחינת מספר המינים, החיים בו: מעל 1500 מינים ומעל 14,000 בעלי חיים.

עריכה | תבנית | שיחה
6 ב-1871 הקימו חברי תנועת הטמפלרים הגרמנים מושבה חקלאית בשם שרונה, צפונית ליפו. בעת מלחמת העולם השנייה חלק מאנשי המושבה הוגלו, וחלקם נכלאו, על ידי השלטונות הבריטיים. לאחר המלחמה הורשו אנשי המושבה לשוב לבתיהם, אך עם התברר ממדי השואה, החליטו אנשי המחתרות שלא לאפשר להם להישאר, וב-1946 הפלמ"ח התנקש בחייו של גוטהילף וגנר, ממנהיגי התנועה. על אדמות המושבה קמה לימים הקריה בתל אביב, המשמשת את משרדי הממשלה, אולפני רשות השידור וצה"ל. בעת הרחבת רחוב קפלן הועתקו ממקומם אחדים ממבני המושבה לצורך שימורם. עריכה | תבנית | שיחה
7
הספרייה הריקה של מיכה אולמן, מוארת בלילה

כיכר בבל בעיר ברלין, בשמה דאז כיכר האופרה, נודעה בשל אירוע שריפת הספרים שהתרחש במקום ב-10 במאי 1933, אז נשרפו כ-20 אלף ספרים, כולל עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס ועוד סופרים רבים. טקס שריפת הספרים התרחש בעקבות יוזמה שר התעמולה הגרמני, יוזף גבלס. במהלך הלילה סטודנטים ופרופסורים, בליווי מוזיקלי של מקהלות אס אס ו-אס אה, שרפו למעלה מ-20 אלף ספרים של כ-200 סופרים, אנשי מדע, פילוסופים, אנשי אמנות ועיתונאים, כשני שלישים מהם יהודים, אותם בזזו מספריות סמוכות ואוספים פרטיים רבים.

עריכה | תבנית | שיחה
8
בית החולים היהודי בברלין, 2007

עקב הקפדנות וההיצמדות להוראות בגרמניה הנאצית ניצלו חייהם של מאות חולים קשים וסיעודיים שהיו מאושפזים בבית החולים היהודי בברלין. לפי הוראות המשטר הנאצי, חויבו חולים אלה בטיפול ובהיתר כתוב של ועדה רפואית לפני העלאתם למשלוח, ובהיעדר אישור כזה לא יכלו להישלח למחנות ריכוז והשמדה. מנהל בית החולים דוקטור ולטר לוסטיג כמעט שלא שחרר ממנו חולים בשנות המלחמה ובכך הצילם. ואולם בהוראת הגסטאפו הוא נאלץ לצמצם את צוות העובדים, ו-300 העובדים אותם פיטר נשלחו לאושוויץ. לוסטיג הוצא להורג על ידי הרוסים כמשתף פעולה עם הנאצים לאחר ששניים מהחולים שהבריאו, נשלחו למחנה השמדה וניצלו, הצביעו עליו כאחראי לשילוחם.

עריכה | תבנית | שיחה
9
יורק בקר צוחק בתצלום תקריב צבעוני, כשהוא בגיל האמידה

הספר, יעקב השקרן, המגולל בהומור רב את סיפורם העצוב של יהודי גטו לודז', עובד לשני סרטי קולנוע עטורי פרסים. האחד בגרמניה המזרחית ב-1974 והשני בארצות הברית ב-1999. למעשה, הסופר ותסריטאי, יורק בקר, התכוון מלכתחילה להוציא את היצירה כסרט, ולא כספר. האולפן החל ללהק שחקנים לצורך העניין, אך העבודה על הסרט הופסקה 1966, לאחר שמפלגת האיחוד הסוציאליסטי גינתה את תעשיית הקולנוע כחתרנית ופוגעת בקומוניזם. כמו כן, הבמאי המיועד, פרנק באייר, הוכנס לרשימה השחורה, ומיזמי קולנוע רבים בוטלו בגלל הפגיעה הצפויה בהכנסות, שגרם הצנזור באותה תקופה. רק בעקבות ביטול הפקת הסרט, החליט בקר להפוך את התסריט לספר. וזה יצא לאור ב-1969, הצליח, ופתח את הדלת לאישור הפקת הסרט בגרמניה המזרחית.

עריכה | תבנית | שיחה
10
תמונת פני אדולף היטלר, 1936

המפלגה הנאצית הגרמנית לא צצה בואקום רעיוני. חוץ מההשראה, שקיבלה מהמפלגה הפשיסטית האיטלקית, רעיונותיה ניזונו גם מרעיונות אגודת תולהגרמנית: Thule Gesellschaft). זו הייתה אגודה, שעסקה בתורת הנסתר, וגרסה כי כדור הארץ חלול, ושמוצא הגזע הארי באי הצפוני הלא מזוהה, "תולה", שתיאר מגלה הארצות היווני, פיתאס, בשנת 330 לפני הספירה. האגודה גם עסקה באנתרופוסופיה. היטלר מעולם לא היה חבר באגודה זו. הוא הצטרף (למעשה הוא צורף) למפלגה הנאצית, כשזו הייתה בצעדיה הראשונים, ונתמכה בידי סניף מינכן של האגודה. רבים מחברי אגודת תולה תפסו תפקידי מפתח במפלגה הנאצית, ביניהם דיטריך אקרט (שהיטלר הקדיש לו את ספרו, מיין קמפף), גוטפרייט פדר, הנס פרנק, קרל הרר, רודולף הס, אלפרד רוזנברג ויוליוס שטרייכר. שבועון האגודה הפך לביטאון המפלגה הנאצית, פלקישר באובכטר. אולם האגודה עצמה הייתה אחד הארגונים הרבים, שדוכאו לאחר שהיטלר תפס את השלטון. מייסד סניף מינכן של האגודה, רודולף פון זבוטנדורף, נעצר בידי הנאצים, וספרו על אודות אגודת תולה, "לפני שהיטלר בא" (Bevor Hitler kam), נאסר לפרסום.

עריכה | תבנית | שיחה
11
חומת ברלין עם "רצועת המוות" (משמאל), שטח סטרילי שהיה סגור לאזרחים

חומת ברלין הייתה חומת בטון באורך כולל של כ-156 קילומטר אשר הקיפה את מובלעת ברלין המערבית שבשליטת מערב גרמניה. החומה חילקה בין השנים 1961 ו-1989 את ברלין, עד 1945 בירת גרמניה, לשני חלקים - ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית, וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה. החומה נחשבה לאחד מסמליה העיקריים של המלחמה הקרה.

עריכה | תבנית | שיחה
12
ציור מספר גוזמאותיו של הברון, משנת 1896

הברון מינכהאוזן היה אציל גרמני שהיה ידוע כגוזמאי. כמה מסיפורי הברון, כפי שסופרו לאחר מכן על ידי אחרים, כללו רכיבה על כדור תותח, מסע אל הירח, היחלצות מביצה בעזרת משיכת שיערו שלו, סוסו שנחצה בעוד הוא ממשיך לרכוב על חלקו הקדמי, המנגינות שקפאו בחצוצרה ונשמעו רק כאשר הפשירו לאחר מכן, טיול לירח על שתיל אפונה, אייל שמצמיח עץ דובדבנים מקרניו ועוד. סינדרום התמכרות לבתי חולים, הפרעה פסיכיאטרית שהלוקים בה מעמידים פני חולה, קרוי על שמו.

עריכה | תבנית | שיחה
13
יומני היטלר על שער המגזין "Stern"

בשנת 1983, פרסם מגזין החדשות הגרמני שטרן קטעים מכתבים שנטען שהם יומניו של אדולף היטלר, שנודעו אחר-כך בשם יומני היטלר. המגזין שילם 10 מיליון מרק גרמני (שווה ערך לכ-6 מיליון דולר באותו זמן) עבור שישים ספרונים ושתי "מחברות מיוחדות" על טיסתו של רודולף הס לבריטניה, שכיסו את התקופה שבין שנת 1932 עד 1945. בתוך שבועיים מהפרסום התגלה שהיומנים הם "זיוף מגושם וגרוטסקי" שנכתבו על נייר מודרני בעזרת דיו מודרנית וכללו אי דיוקים היסטוריים רבים, התוכן הועתק ברובו מספר של נאומים של היטלר שנוספו להם הערות 'אישיות'. היומנים נכתבו למעשה על ידי קונרד קוּיָאוּ (Kujau), זייפן משטוטגרט שביחד עם שותפו לדבר העבירה נשפטו בשנת 1985 ונדונו, כל אחד, ל-42 חודשי מאסר.

עריכה | תבנית | שיחה
14
הפרנזהטורם

מגדל הטלוויזיה של ברלין (הפרנזהטורם) נבנה בין השנים 19651969 ביוזמת ממשלת גרמניה המזרחית במטרה לסמל את העיר ברלין ואת המדינה הקומוניסטית. כאשר השמש משתקפת על כדור הפלדה שבראש המגדל, יוצרת ההשתקפות צורת "צלב". השתקפות זו כונתה על ידי תושבי ברלין ומזרח גרמניה בשם "נקמת האפיפיור" (בגרמנית: "Rache des Papstes"), בשל האופי האנטי דתי של מזרח גרמניה אשר מגדל זה נועד להיות סימלה, למול אופיו הדתי של סימן הצלב אשר הופיע על המגדל.

עריכה | תבנית | שיחה
15
מקס פון פטנקופר

החוקר הגרמני מקס פון פטנקופר האמין שחיידקים עלולים להפוך למיאזמה בתנאים מסוימים, אך הוא התנגד לגישה שלפיה החיידקים מהווים גורם ישיר למחלות. בהתאם לעצתו, מי השתייה של המבורג לא סוננו. ב-1892 תקפה מגפת כולרה את העיר, ופון פטנקופר זכה לביקורת פומבית. על מנת לשקם את מעמדו החליט פון פטנקופר לבלוע מים מזוהמים בחיידקי ויבריו כולרה, שסיפק לו רוברט קוך, יריבו המושבע. הוא פיתח תסמינים קלים של כולרה, אך למרבה הפלא הבריא תוך כמה ימים. כיום משערים שגופו פיתח חיסון לכולרה עקב חשיפה קודמת לחיידק, או שאולי עוזרו של קוך החליט לחוס על חייו ושלח לו מנה מדוללת של תרבית חיידקים.

עריכה | תבנית | שיחה
16
דגל ברלין

בניגוד לערי בירה אחרות באירופה, כמו לונדון, פריז ומדריד, נחשבת עלות המחיה בברלין לנמוכה בהשוואה לשאר חלקי גרמניה. ברלין היא מהעניות שבערי גרמניה, ושיעור האבטלה ומקבלי קצבאות הסעד בה גבוה מאוד. נכון לשנת 2004 היה חובה של ברלין בגובה 46 מיליארד אירו והעיר הייתה על סף פשיטת רגל.

עריכה | תבנית | שיחה
17
תצלום בקבוק הרואין אשר שווק על ידי חברת "באייר"

הסם הרואין סונתז לראשונה ב-1874 על ידי הכימאי הבריטי סי.אר.איי רייט, שעבד בבית חולים בלונדון. היינריך דרסלר, אשר עבד בחברת התרופות הגרמנית "באייר" ועמד בראש הצוות שפיתח את האספירין, הבחין שהחומר החדש פעיל יותר ממורפין. חברת באייר רשמה את הסימן הרשום "הרואין" (במשמעות של "טיפול הרואי", מהמילה הגרמנית Heroisch). בין השנים 1898 ו-1910, לפני שכל השפעות הסם התגלו, החלה החברה לשווקו כתחליף לא-ממכר למורפין וכתרופת שיעול לילדים.

עריכה | תבנית | שיחה
18 ארמון הרפובליקה או פאלאסט דר רפובליקגרמנית: Palast der Republik) היה מבנה במרכז ברלין, על אי המוזיאונים, לגדת נהר השפרה, אשר שימש כמקום מושב הפולקסקאמר, הפרלמנט של גרמניה המזרחית. כמו כן המבנה הכיל שני אולמות כנסים, גלריות אמנות, מסעדות ומגרש באולינג.

ארמון הרפובליקה הוקם בין השנים 1973-1976 בסגנון אדריכלות קומוניסטי. המבנה עוטר במנורות רבות ובעיטורי זכוכית עד שזכה לכיוני "חנות המנורות של אריך" (בגרמנית: Erichs Lampenladen) כשהכוונה לאריך הונקר ולאולם המבואה בו היו 1001 מנורות.

המבנה נבנה במטרה לשמש כ"ארמון העם", ולא רק כבניין הפרלמנט. לכן נבנו בבניין מסעדות, אתר החלקה על הקרח, מגרש באולינג וכן אולמות כנסים. בשל העדר מתקנים דומים במזרח ברלין זכו המתקנים בבניין לפופולריות בקרב תושבי ברלין המזרחית. אולם הכנסים הגדול שימש למופעים ואירועים תרבותיים. אולם זה היה בצורת משושה שרוחבו 67 מטרים וגובהו 18 מטרים. במת האולם הייתה בעלת גודל משתנה הנע בין 170 ל-1000 מ"ר. מספר המושבים באולם נע בין 1,000 ל-4,500.

עריכה | תבנית | שיחה
19
הסוס הנס החכם בפעולה

הנס החכם היה כינויו של סוס שחי בגרמניה בסוף המאה ה-19 והתפרסם ב"יכולתו" יוצאת הדופן לענות נכונה על שאלות בחשבון. התופעה נבחנה בידי ועדה של 13 מדענים בולטים, שאת בדיקותיה עבר הסוס בהצלחה, ולאחר מכן בידי הפסיכולוג אוסקר פפונגסט. פפונגסט מצא כי הסוס הגיב למעשה לסימנים תת-מודעיים שהעבירו לו השואלים, וזאת משום שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה.

עריכה | תבנית | שיחה
20 ארמון הרפובליקה או פאלאסט דר רפובליקגרמנית: Palast der Republik) היה מבנה במרכז ברלין, על אי המוזיאונים, לגדת נהר השפרה, אשר שימש כמקום מושב הפולקסקאמר, הפרלמנט של גרמניה המזרחית. כמו כן המבנה הכיל שני אולמות כנסים, גלריות אמנות, מסעדות ומגרש באולינג.

ארמון הרפובליקה הוקם בין השנים 1973-1976 בסגנון אדריכלות קומוניסטי.

זמן קצר לפני איחוד גרמניה, באוקטובר 1990 התגלה כי הבניין מזוהם באזבסט. המבנה נסגר לציבור ב-19 בספטמבר 1990 ובמשך כעשור, עד שנת 2003, נוקה הבניין מאזבסט. כמו כן הוצאו ממנו כל חפצי האמנות שבו והבניין הוכן להריסה. בנובמבר 2003 החליט הבונדסטאג על הריסת המבנה.

עריכה | תבנית | שיחה
21
היינריך ותומאס מאן בצעירותם

שני האחים למשפחת מאן הספרותית, מגדולי הסופרים הגרמנים במאה העשרים, היינריך מאן ותומאס מאן, חלמו בצעירותם לחלוק ביום מן הימים את פרס נובל לספרות. על אף ההערכה הבינלאומית הרבה לשניהם, זכה תומאס מאן לבדו בפרס בשנת 1929 עבור ספרו הקלאסי "בית בודנברוק". תומאס, שהיה רק בשנות החמישים לחייו, המשיך לכתוב מדי יום ביומו עד אחרון ימיו במקביל לפעילות הומניסטית נרחבת שהציבה אותו כדוברה הראשי של "גרמניה האחרת" בימי מלחמת העולם השנייה ולאחריה. שנה לאחר פרסום ספרו הנודע "דוקטור פאוסטוס" (1947) זכה תומאס מאן, שוב ללא אחיו, במועמדות שנייה לפרס נובל לספרות - מאורע יחיד במינו בכל תולדות הפרס. ב-1950 זכה תומאס מאן בפרס גתה - השני בחשיבותו לפרס נובל - הן מטעם גרמניה המערביתפרנקפורט אם מיין) והן מטעם גרמניה המזרחיתוויימאר) - מאורע יחיד במינו בכל תולדות הפרס. עשרים וחמש שנה לאחר מכן זכה אף בנו, ההיסטוריון והסופר גולו מאן, בפרס הגרמני - מאורע יחיד במינו, אף הוא, בכל תולדות הפרס.

עריכה | תבנית | שיחה
22
מפת יוון

בחג הפסחא של שנת 1847 אסרה ממשלת יוון לבצע שרפה טקסית של תמונת יהודה איש קריות, וזאת לבקשת נציג משפחת רוטשילד ששהה באתונה. בתגובה פתח ההמון במהומות אנטישמיות, במסגרתן בזזו ושרפו את ביתו של יהודי, אזרח בריטניה, בשם דוד פסיפיקו. הפרעות הביאו למצור ימי של ממשלת בריטניה על יוון שנמשך חודשיים, וכמעט והביא למלחמה בין בריטניה, יוון, רוסיה וצרפת. המצור נפסק רק לאחר שממשלת יוון שילמה לפסיפיקו פיצויים על רכושו.

עריכה | תבנית | שיחה
23
פריץ הבר

הגז הרעיל ציקלון בה ששימש את הנאצים לרצח יהודים בזמן השואה, פותח בשנות ה-20 של המאה ה-20 בידי "החברה הגרמנית לבקרת מזיקים" שבראשה עמד הכימאי היהודי-גרמני פריץ הבר, חתן פרס נובל לכימיה. הבר זכה בשנת 1918 בפרס נובל, ובאותה השנה ממש הוכרז כפושע מלחמה. את פרס נובל קיבל על עבודתו על "הסינתזה של האמוניה", שהיוותה אבן יסוד בייצור דשן כימי, ותרמה לצמצום הרעב והארכת תוחלת החיים בעולם כולו. יחד עם זאת, הוא היה אבי לוחמת הגזים הגרמנית במלחמת העולם הראשונה. למרות שהיה רוב חייו מומר, בסוף חייו חזר וראה בעצמו יהודי והסכים להצעתו של חיים ויצמן לעמוד בראש המחלקה לכימיה פיזיקלית במכון זיו ברחובות. לבסוף נפטר הבר ב-1934 מהתקף לב בבית קפה בבזל, בדרכו לארץ ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
24 ה-9 בנובמבר הוא תאריך שבו התרחשו מספר אירועי מפתח בהיסטוריה של גרמניה. המונח הגרמני לציון יום זה נקרא "Schicksalstag" (שׁיקְזַאלְסְטַאגְ; "יום הגורל"), בו נעשה שימוש זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה בידי מספר היסטוריונים ועיתונאים ושימוש נרחב בידי כלי התקשורת הגרמנים לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989. מבין האירועים הרבים שפקדו את גרמניה בתאריך זה, ניתן למנות חמישה אירועים מכוננים לאורך ההיסטוריה: ב-1848 הוצא להורג המנהיג הליברלי רוברט בלום, פעולה שנתפסה לעיתים קרובות כאירוע הסמלי לכישלון האולטימטיבי של מהפכות 1848; ב-1918 קרס הרייך השני במהלך המהפכה הגרמנית ובמקומו עלתה רפובליקת ויימאר; ב-1923 נכשל ניסיון המהפכה של היטלר לעלות לשלטון (הפוטש במרתף הבירה), אך העלה את היטלר למעמד של דמות דומיננטית בפוליטיקה הגרמנית; ב-1938 התרחש ליל הבדולח שהיה הטבח הגדול הראשון ביהודי גרמניה; ב-1989 הופלה חומת ברלין, פעולה שהחלה סדרה של אירועים שבעטיהם אוחדה גרמניה מחדש. עריכה | תבנית | שיחה
25
וילהלם רנטגן

הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן גילה ב-1895 את קרינת הרנטגן במקרה, בעת שערך ניסוי בשפופרת קתודית אטומה, והבחין כי לוח שהיה מונח בקרבת השפופרת החל לזהור בחשכה. התגלית חוללה מהפכה בעולם הפיזיקה והרפואה, וזיכתה את רנטגן בפרס נובל הראשון בפיזיקה ובתהילת עולם. פרדריק סמית, פיזיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, החמיץ את התגלית ואת התהילה. שנה קודם לגילויו של רנטגן, ב-1894, סמית שם לב לכך שלוחות צילום שהונחו בקרבת שפופרות קתודיות נטו להתערפל. במקום לחקור את התופעה, הוא פשוט הורה להעביר את לוחות הצילום למקום אחר.

עריכה | תבנית | שיחה
26
צילום לוויין של האי טסל

בסוף מלחמת העולם השנייה נכנעה גרמניה ב-8 במאי 1945, אך לחימתם של חיילים גרמנים כנגד ההתקוממות הגאורגית בטסל נמשכה עוד שנים-עשר יום לאחר מכן. רק ב-20 במאי 1945 הצליחו כוחות קנדיים להשקיט את "זירת הלחימה האירופאית האחרונה".

עריכה | תבנית | שיחה
27
העגלה הממונעת של קרל בנץ

מפתח המנועים גוטליב דיימלר והמהנדס וקרל בנץ, האבות המייסדים של החברות "דיימלר-מרצדס" ו"בנץ" שהתמזגו והפכו ליצרנית המכוניות מרצדס-בנץ, לא נפגשו מעולם, למרות שעבדו במקביל, ובמרחק של כמאה ק"מ זה מזה. החברות התמזגו בשנת 1926, 26 שנים לאחר מותו של דיימלר.

עריכה | תבנית | שיחה
28
פרידריך שילר

את האמרהכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת" טבע המחזאי הגרמני פרידריך שילר בדרמה "קשר פיאֶסקו בגנואה", שפורסמה בשנת 1783. בתרגום לעברית שנעשה בתקופת הנאורות הופיעה האמרה בצורה "הכושי כילה מלאכתו לעשות, הכושי יוכל להלוך ולשום לדרך פעמיו".

עריכה | תבנית | שיחה
29
מושב נהלל שתוכנן על ידי ריכרד קאופמן

האדריכל ומתכנן הערים ריכרד קאופמן, שפעל בתקופת היישוב, אחראי לחלק נכבד מהמבנים המפורסמים בתקופתו כגון בית ראש הממשלה, לתכנונם של למעלה ממאה יישובים בישראל בהם כפר יהושע ואף היה שותף לבסיס תוכנית המתאר של תל אביב. מבין היישובים שתכנן מפורסם מאד מושב נהלל הבנוי כעיגול שמוסדות היישוב במרכזו, ברוח ערי הגנים. למרבה האירוניה דווקא לעצמו קאופמן לא תיכנן בית, ואף לא קנה אחד, אלא גר כל חייו בדירות שכורות.

עריכה | תבנית | שיחה
30
סמל בית המלוכה הבריטי

בית המלוכה הבריטי הנוכחי הוא למעשה שושלת מלוכה גרמנית. ב-1714 עלה לשלטון המלך ג'ורג' הראשון, שהיה נסיך גרמני בשם גאורג לודוויג, שאף לא ידע לדבר אנגלית. נכדו, ג'ורג' השלישי, כבר דיבר אנגלית שוטפת. נכדתו של ג'ורג' השלישי, המלכה ויקטוריה, הייתה גרמנייה מצד שני הוריה. ב-1840 נישאה ויקטוריה לנסיך הגרמני אלברט סקסה-קובורג-גותה, שנתן את שמו לבית המלוכה החל מ-1901. ב-1917, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, החליף המלך ג'ורג' החמישי את שם משפחתו משמה הגרמני סקסה-קובורג-גותה לשם בעל הנופך הבריטי וינדזור, הואיל ונטען כי אין זה יאה שיהיה שם גרמני לבית המלוכה, בזמן שגרמניה היא אויב לבריטים.

עריכה | תבנית | שיחה
31
Bundesarchiv Bild 146-1991-076-14A, Kaiser Wilhelm II..jpg

יחסו של וילהלם השני, קיסר גרמניה ליהודים היה מעורב. לחובתו נרשמו במספר הזדמנויות התבטאויות אנטישמיות בוטות, ומאידך, הגיעו היהודים תחת שלטונו לפריחה תרבותית ולמשרות רמות. עם תחילת פעילותו הציונית של תיאודור הרצל, תלה הרצל תקוות גדולות בתמיכת הקיסר וילהלם השני בתנועה הציונית. מסעו לארץ ישראל היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות. ביקורו נחשב לאחד האירועים המרכזיים בתולדות ארץ ישראל בסוף המאה ה-19, ומוזכר בהרחבה בכתבים של התקופה. בהקשר זה ביקורו נתן חיזוק להתיישבות הגרמנית בארץ ישראל, שהתבטאה בהקמת כנסיות, מוסדות ציבור ומושבות טמפלריות. הוא הקים את מתחם אוגוסטה ויקטוריה בירושלים, לכבודו הוקם אובליסק הקיסר בחיפה ומושבת הטמפלים וילהלמה נקראה על שמו.

עריכה | תבנית | שיחה
32
Wappen Deutsches Reich - Reichsadler 1889.png

הרייך הגרמני (Deutsches Reich) היה שמה הרשמי של גרמניה בשנים 18711945 בשפה הגרמנית. השם נכנס לשימוש עם איחוד גרמניה במאה ה-19 והפיכתה למדינת לאום בתור האימפריה הגרמנית. כינוי זה מתבסס על התפיסה המתייחסת לאימפריה הרומית הקדושה בתור הרייך (קיסרות או אימפריה) הראשון (ובהתאם לאידאולוגיה הנאצית, גרמניה הנאצית היא הרייך השלישי). ההתעלמות הגרמנית מהמונח "הרייך השני" היא פועל יוצא מתהליך הדה-נאציפיקציה שעברה גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה. עם זאת, השם נותר שמה הרשמי של המדינה הן בתקופת האימפריה הגרמנית והן בתקופה שלאחריה, עד לכיבושה של גרמניה הנאצית ב-1945 בסיום מלחמת העולם השנייה. כך שגם בתקופת רפובליקת ויימאר וגם בתקופת גרמניה הנאצית שמה הרשמי של המדינה היה Deutsches Reich.

עריכה | תבנית | שיחה
33 רחוב ה-17 ביוני הנמצא במרכז ברלין מהווה את המשכו לכיוון מערב של שדרת אונטר דן לינדן. הרחוב חוצה את הטירגארטן. בקצהו המזרחי נמצא שער ברנדנבורג ובקצהו המערב נמצאת כיכר ארנסט רויטר שבשרלוטנבורג. הדרך נסללה בשנת 1799 ושימשה כדרך הראשית לברלין מכיוון מערב. בתקופת השלטון הנאצית הורחבה הדרך כחלק מציר מזרח-מערב שנבנה עבור התהלוכות הצבאיות של המפלגה הנאצית. בשלהי מלחמת העולם השנייה, במהלך הקרב על ברלין, ולאחר שהעיר הוקפה על ידי הצבא הסובייטי ובשל הארטילריה הסובייטית לא יכלו הנאצים להשתמש בשדות התעופה של ברלין, שימשה דרך זו כאתר הנחיתה העיקרי של בכירי הצבא הנאצי אשר הגיעו לפיהררבונקר. עריכה | תבנית | שיחה
34
East Side Gallery.JPG

גלריית איסט סייד היא השריד הארוך ביותר (1.3 ק"מ) שנותר מחומת ברלין. על גבי החומה צוירו 106 ציורי קיר על ידי אמנים מכל רחבי העולם. הציור הראשון ציור על ידי כריסטין מק לין בדצמבר 1989, זמן קצר לאחר "נפילת" החומה. הציורים שצוירו זמן קצר לאחר נפילת "מסך הברזל", בהם הציורים של ג'ים אביניון ות'יירי נואר, מתעדים את תקוות תושבי מזרח אירופה לעתיד חופשי וטוב יותר. הגלריה מהווה אתר תיירותי פופולרי, וככל הנראה גלריית ציורי הגרפיטי הגדולה בעולם.

עריכה | תבנית | שיחה
35
אנדרטת השואה

במהלך הקמת אנדרטת השואה באוקטובר 2003 הסתבר כי החברה הגרמנית דגוסה, אשר סיפקה חומר כנגד גרפיטי על מנת להגן על הקוביות, היא החברה שייצרה את גז ציקלון B בימי השואה. לאחר שיקול דעת המשיכה העבודה, לרבות מעורבות החברה דגוסה, כאשר החברה התחייבה לספק את הצבע לצביעת הקוביות בלא עלות גם בעת ההקמה, וגם בכל צביעה עתידית של האנדרטה.

עריכה | תבנית | שיחה
36
בלונים מעוגנים מגינים על שמי לונדון

במלחמת העולם השנייה הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הוקפה העיר בבלונים מעוגנים. כיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים, הם נאלצו להגביה טוס ויכולת דיוק הטלת הפצצות שלהם נפגעה. לא הייתה זאת הפעם הראשונה בה נעשה שימוש צבאי בכדורים פורחים. בעת מלחמת צרפת–פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח. במלחמת האזרחים האמריקאית הקים צבא האיחוד יחידת בלונים מיוחדת שייעודה תצפית על כוחות הקונפדרציה, והיו בה שמונה בלוני תצפית.

עריכה | תבנית | שיחה
37
התמונה המעובדת של הנפת הדגל. השעון הימני רוטש ועובה העשן המיתמר מעל ברלין
התמונה המקורית של הנפת הדגל. ניתן לראות בבירור את השעון הנוסף על ידו הימנית של החייל בתחתית התמונה
יבגני חאלדיי, צלם רוסי שהצטרף לצבא האדום, התקנא בתצלום הנפת הדגל באיוו ג'ימה של ג'ו רוזנטל, ונשא עמו את דגל ברית המועצות כדי ליצור תמונת ניצחון מקבילה עבור ארצו. לאחר כיבוש הרייכסטג שבברלין ב-2 במאי 1945, הגיע חאלדיי למבנה ההרוס וביקש מכמה חיילים שיניפו את הדגל. על אף שהתמונה בוימה, היא הפכה לאחת המפורסמות בהיסטוריה של הצילום. בתמונה המקורית של חאלדיי מבצבצים שני שעונים על ידו של אחד החיילים, ככל הנראה שלל ביזה מאחת הגופות שפגש בדרכו. כדי לא לבייש את הצבא האדום רוטשה התמונה ואחד השעונים הועלם. באותה הזדמנות הוסיף חאלדיי עשן לתצלום כדי להאדיר את הרושם.
עריכה | תבנית | שיחה
38
Aloneyabbachurch.JPG

יהודים רבים מבני היישוב נלכדו באירופה שתחת הכיבוש הנאצי, עם פתיחת מלחמת העולם השנייה. במקביל, היו הטמפלרים, בני כת דתית גרמנית שגרו בארץ ישראל, כלואים במחנות מעצר. לחץ של אנשי הסוכנות היהודית מצד אחד, ושל גרמנים שקרוביהם היו נתונים במעצר בארץ ישראל מן הצד השני, הביא לעסקת חילופין יוצאת דופן, בזמן בו התאמצו הגרמנים להשמיד את כל היהודים שנפלו תחת שלטונם. בין יולי 1944 למרץ 1945 הוחלפו 551 יהודים מהמחנות בברגן-בלזן וברוונסבריק תמורת 455 טמפלרים שנשלחו לגרמניה.

עריכה | תבנית | שיחה
39
סמל תנועת הוולאפיק

השפה המתוכננת הראשונה שאומצה כשפה מדוברת לא הייתה אספרנטו, קלינגונית או שפות בני הלילית של טולקין, כי אם וולאפיק (Volapük). שפה זו הומצאה בשנת 1879 על ידי הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר שטען כי אלקים התגלה לו בחלומו וציווה עליו ליצור שפה בינלאומית. למרות ששלאייר ביסס את השפה על אנגלית מפושטת, הוא שיבץ בה אומלאוטים - תנועות קשות לביטוי שמקורן בגרמנית. כתוצאה מכך, אלפי הדוברים שגייסה וולאפיק בשיא פריחתה נותרו ברובם גרמנים. בעקבות ויכוחים אידאולוגיים, מאבקי שליטה והמצאת האספרנטו על ידי זמנהוף, דעך מעמד השפה וכיום היא מדוברת על ידי פחות מ-30 דוברים. אולם, יש מי שטרם נואש מעשיית נפשות לשפה. כך, לדוגמה, הורחבה הוויקיפדיה בשפת וולאפיק, עד לכ-120,000 ערכים, זאת באמצעות תוכנת בוט המייצרת ערכים לפי תבנית.

עריכה | תבנית | שיחה
40
הספרייה הריקה של מיכה אולמן, מוארת בלילה

לזכר אירוע שריפת הספרים בכיכר בבל על ידי המפלגה הנאצית הוקמה במקום אנדרטת הספרייה הריקה על ידי האומן הישראלי מיכה אולמן. האנדרטה נחנכה ב-20 במרץ 1995. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים רקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים. ליד האנדרטה שני לוחות ברונזה עליהם חקוק, בין היתר, ציטוטו הנבואי של המשורר הגרמני-יהודי, היינריך היינה:

"הייתה זו רק הקדמה. במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו בסוף גם בני אדם".
עריכה | תבנית | שיחה
41 נהוג לזקוף את כישלון מבצע ברברוסה בעיקר לזכותם של "גנרל חורף", טכניקת האדמה החרוכה ותנאי השטח של רוסיה. אך לו היה נשאל מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר, הוא היה נותן סיבה משלו: בשנת 1940 פלשה איטליה הפשיסטית בהנהגתו של בניטו מוסוליני ליוון. ההכנות למלחמה היו שטחיות ומרושלות. הדבר הביא לכך שצבא יוון הלא מיומן הצליח להדוף את צבא איטליה, תוך כדי שהוא מנצל לטובתו את תנאי מזג האוויר הקשים ששררו באזור. הדבר הביא להצבתם של כוחות בריטיים באזור, ולגרמניה לא הייתה בררה אלא לפלוש ולהצטרף למערכה בבלקן, בניגוד לתוכנית המקורית. הדבר עיכב את היציאה למבצע ברברוסה במספר שבועות ולהקטנת הכוחות הפולשים לברית המועצות. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כשהפסדה של גרמניה כבר נראה לעין, טען היטלר שלולא הפלישה האיטלקית המיותרת מבצע ברברוסה היה נוחל הצלחה. עריכה | תבנית | שיחה
42
צילום צבע של פובוס, 2008

יוהאנס קפלר, אסטרונום ומתמטיקאי בן המאה ה-16, טען כי למאדים שני ירחים, שנים רבות לפני שפותחו הטלסקופים המשוכללים שאפשרו לראות כי הוא צדק. רק ב-1877 נתגלו ירחי מאדים הזעירים, פובוס ודימוס, על ידי האסטרונום האמריקאי אסף הול, ותחזיתו של קפלר התאמתה. אבל טענתו של קפלר לא הייתה ניחוש גרידא. ב-1610 צפה גלילאו גליליי לראשונה בקיומם של ארבעה ירחים סביב צדק. קפלר סבר שישנה חוקיות מסוימת במספר הירחים סביב כוכבי הלכת, וניחש שמדובר בסדרה הנדסית. לכדור הארץ ירח יחיד, למאדים שניים, ולצדק, כפי שהיה ידוע באותה עת, ארבעה. כיום ידוע שסביב צדק חגים לא פחות מ-67 ירחים, מה שמקלקל את הסדרה של קפלר אבל לא מפחית מנכונות ניחושו.

עריכה | תבנית | שיחה
43 פיזיקה גרמנית או פיזיקה ארית הייתה תנועה בגרמניה הנאצית שהתנגדה למה שנתפס בעיניה כ"פיזיקה יהודית", והתייחס לתורות הפיזיקליות המתקדמות באותה תקופה, תורת הקוונטים ותורת היחסות, שלהן תרם רבות המדען היהודי אלברט איינשטיין. שם התנועה היה כותרתו של ספר משנת 1936 של הפיזיקאי פיליפ לנארד, זוכה פרס נובל ואנטישמי, שניסה להסביר את התגליות החדשות באותה תקופה תוך שימוש בפיזיקה קלאסית, ללא שימוש בתורות ה"יהודיות", בין היתר באמצעות תורות שהיו ידועות כשגויות כמו האתר.

התנועה החלה בעקבות מלחמת העולם הראשונה והסכם ורסאי, שהציתו רגשות לאומניים בגרמניה. נראה שגם שמרנות מדעית תרמה להצלחת התנועה, בעיקר ניסיון להגן על הפיזיקה הקלאסית שבה התמחו הפיזיקאים עד אותה תקופה, והתנגדותם לתורות המודרניות שגרמו לשינוי רדיקלי של כל אופן החשיבה בפיזיקה. התנועה קיבלה תמיכה שלטונית מהמפלגה הנאצית, שמצאה בה דרך ולגיטימציה נוספת למימוש רעיונותיה הגזעניים בשנות ה-30.

התנועה זכתה להצלחות מסוימות אך נתקלה בקשיים. הפיזיקאי הנאצי הנודע ורנר הייזנברג היה מחלוצי תורת הקוונטים, ולכן התנגד לקיפאון המדעי שהתנועה ניסתה לכפות. עד סוף שנות ה-30 גם תורת היחסות זכתה לתמיכה גורפת של הקהילה המדעית והתנגדות לה לא נתפשה עוד כאפשרית.

עריכה | תבנית | שיחה
44
וילהלם וונדט

אף כי נהוג לקבוע כי תחילתה של הפסיכולוגיה כמדע מיוחסת על ידי רבים לווילהלם וונדט הגרמני מאוניברסיטת לייפציג בשנת 1879, היא כבר התחילה ביוון העתיקה בבית מדרשם של סוקרטס, אפלטון, היפוקרטס ואריסטו. היפוקרטס ואפלטון קבעו כי יש לאדם שלוש נפשות: טבעית, חיונית ושכלית. אפלטון קבע כי אצל חולי הנפש ישנו קונפליקט בין החלקים השונים, במיוחד השכלי לעומת היצרי, וקבע שהטיפול צריך להיות לא באמצעות השמעת מוזיקה כפי שהיה מקובל אז, אלא באמצעות לימוד פילוסופיה. אריסטו תלמידו הגדול, מייסד דרך האמצע, היה כנראה הראשון בהיסטוריה שייחד ספר שלם לתורת הנפש ("על הנפש").

עריכה | תבנית | שיחה
45
דגם פצצת האטום "ילד קטן" שפותחה במסגרת פרויקט מנהטן והוטלה על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945

לאו סילארד היה פיזיקאי יהודי-גרמני שהגה את רעיון תגובת השרשרת הגרעינית שהולידה את פצצת האטום. סילארד ושותפים נוספים לפרויקט מנהטן האמינו שפצצת האטום תשמש רק כנשק הרתעתי, שיגרום לגרמניה הנאצית ויפן להיכנע, ולא יעשה בה שימוש כנגד אוכלוסייה אזרחית. כדי להבטיח שאכן כך יהיה, כתב סילארד עצומה ברוח זו, עליה חתמו 155 מדענים מצוות הפרויקט, ושלח אותה לנשיא ארצות הברית הארי טרומן בבקשה, שיציג את יכולת הפצצה באמצעות ניסוי גרעיני שירתיע את היפנים. אולם, העצומה מעולם לא הגיעה לידיו של טרומן, ודבר קיומה פורסם רק ב-1961, 16 שנים לאחר שהוטלו שתי פצצות אטום על הירושימה ונגסאקי.

עריכה | תבנית | שיחה
46
פרידריך הגדול

מלך פרוסיה פרידריך הגדול סבל קשות בילדותו ובנעוריו מיחסו הנוקשה של אביו, המלך פרידריך וילהלם הראשון. בגיל 18 ברח הנסיך מביתו, יחד עם חבר בשם האנס פון קאטה, בכוונה להגיע לאנגליה. השניים נתפסו והמלך הורה להוציא להורג את פון קאטה לעיני פרידריך הצעיר, ולשפוט את פרידריך עצמו בעוון בגידה.

עריכה | תבנית | שיחה
47
-
הוספה
48 עריכה | תבנית | שיחה
49 עריכה | תבנית | שיחה
50
-
הוספה
51 עריכה | תבנית | שיחה
52 עריכה | תבנית | שיחה
53 עריכה | תבנית | שיחה
54
-
הוספה
55 עריכה | תבנית | שיחה
56
-
הוספה
57 עריכה | תבנית | שיחה
58
-
הוספה
59 עריכה | תבנית | שיחה
60 עריכה | תבנית | שיחה
61 עריכה | תבנית | שיחה
62 עריכה | תבנית | שיחה