קריית מלאכי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קרית מלאכי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קריית מלאכי
סמל קריית מלאכי
Kiryat Malakhi Aerial View.jpg
מבט מהאוויר על העיר
שם בערבית קסטינה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אליהו (ללו) זוהר
גובה ממוצע[1] ‎62 מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 26,221 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 85
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.9% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 5,700 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 27
תחום שיפוט[2] 4,600 דונם
    - דירוג ארצי 200
31°43′57″N 34°44′46″E / 31.7324026359359°N 34.7460605531834°E / 31.7324026359359; 34.7460605531834
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי 177
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3623
    - דירוג ארצי 223
לאום ודת[2]
יהודים: 98%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.1%
גילאי 5 - 9 10.8%
גילאי 10 - 14 8.4%
גילאי 15 - 19 6.1%
גילאי 20 - 29 16.0%
גילאי 30 - 44 19.4%
גילאי 45 - 59 12.0%
גילאי 60 - 64 4.8%
גילאי 65 ומעלה 10.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 10
תלמידים 4,726
 –  יסודי 3,127
 –  על-יסודי 1,599
מספר כיתות 225
ממוצע תלמידים לכיתה 23.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל קריית מלאכי נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
k-m.org.il

קִרְיַת מַלְאָכִי היא עיר במחוז הדרום במישור חוף יהודה, בסמוך לצומת מלאכי ("קסטינה") המחבר את כביש 40 וכביש 3. המקום נוסד לראשונה ב-1950 כמעברת קסטינה שהוקמה על אדמות הכפר הערבי קסטינה ו"מחנה קסטינה" של הצבא הבריטי ששכנו במקום עד מלחמת העצמאות[4]. העיר נקראת על שם העיר לוס אנג'לס (Angeles בספרדית - מלאכים)[5], שיהודיה תרמו כספים להקמתה. קריית מלאכי הוכרזה כעיר בשנת 1998, ובשנת 2018 התגוררו בה כ-23,000 אלף תושבים.

היסטוריה

בשנת 1933 רכש שמואל פומברובסקי, יהודי מארצות הברית, 700 דונם בסמוך לבאר טוביה באזור עליו נמצאת כיום קריית מלאכי. במקום ניטע פרדס והייתה כוונה להקים במקום יישוב יהודי בשם "קריית שמואל" לבני המעמד הבינוני[6]. במקום נחפרה באר וכדי לשמור עליה הוקם בניין מבטון הקיים עד היום ומכונה "בית הראשונים". תוכנית ההתיישבות לא הצליחה והמקום סבל מהתקפות של ערבים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט[7], במהלכם שימש הבית הדו-קומתי כעמדה קדמית להגנת האזור. עם הקמת המועצה האזורית באר טוביה, שימש הבית כמקום משכנה הראשון.

במלחמת העצמאות התרחשו באזור קרבות קשים במסגרת ניסיונות צה"ל לבלום את פלישת הצבא המצרי מדרום, אך באר טוביה עצמה לא הותקפה. רק לקראת סוף המלחמה הצליח צה"ל להדוף את ההתקפה המצרית.

לאחר המלחמה יושב המחנה הבריטי הנטוש בעולים חדשים שזרמו לארץ. המתיישבים הראשונים היו עולים מרומניה, עיראק וכורדיסטן, שסופקה להם תעסוקה כפועלים במושבות החקלאיות הסמוכות. תחילת ההתיישבות במקום באוקטובר 1950. את המקום ראו בתחילה כמחנה מעבר זמני, אך עם התגברות גל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה התפתח המחנה למעברה שנודעה כמעברת קסטינה. המחנה חרג מגבולות המחנה הבריטי המקורי ונמלא במאות אוהלים ופחונים, בהם התגוררו עולים מארצות מוצא שונות בדחק ובתנאים קשים. קשים במיוחד היו חודשי החורף, בהם סבלו התושבים מגשמים עזים וקור מלווים ברוחות שסחפו את האוהלים והרכוש הדל. מושבי הסביבה לא יכלו לספק תעסוקה לאוכלוסיית המעברה ההולכת וגדלה, והתוכניות לפרק את מחנה העולים לאחר תקופת ההתבססות הראשונית התבררו כאופטימיות מדי על רקע המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ ומדיניות הצנע.

ב-1952 הוחלט להפוך את המעברה הזמנית ליישוב קבע, והחלו להקצות בתים ושטחי אדמה לתושבים להקמת משקי עזר. למקום הופנו עוד ועוד עולים במטרה לחזק את המקום ולפתחו כיישוב שיוכל ברבות הימים לשאת את עצמו תעסוקתית וכלכלית. על פני השנים הבאות החלו ניצנים ראשונים של פיתוח תעשייה ומקורות תעסוקה במקום, במקביל לשליחת גלים נוספים של עולים חדשים שהארץ מלאה בהם. עדיין נעדרו במקום מקורות תעסוקה מספקים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, ומרירות מרמות האבטלה התפשטה בקרב תושבי המקום, שהתפתחה לעיתים להפגנות כנגד הממשלה מלוות בחסימות כבישים.

אט-אט הלך והתבסס היישוב במקום, התפתחו בו מקורות תעסוקה ומפעלים רבים והוא הלך וקיבל אופי עירוני של עיירת פיתוח. במקביל, המשיך היישוב לקלוט עולים בכל אחד מגלי העלייה שאפיינו את הארץ בתקופות השונות- בשנות ה-50 וה-60 מצפון אפריקה, מצרים ורומניה, בשנים 1969 ו-1970 מברית המועצות (בעיקר גאורגיה ובוכרה, כולל חסידי חב"ד רבים), ובשנות ה-80 וה-90 מברית המועצות ואתיופיה.

בשטח שנקנה על ידי שמואל פומברובסקי קמה בשנים האחרונות שכונה חדשה בשמה המקורי - קריית שמואל.

ביום השני למבצע עמוד ענן ברצועת עזה נהרגו שלושה אזרחים ישראליים ושני אזרחים נוספים נפצעו מפגיעת רקטת גראד בבניין מגורים בעיר.

מעמד מוניציפלי

בתחילה השתייכה קריית מלאכי למועצה אזורית באר טוביה. בשנת 1958 היא הוכרזה כמועצה מקומית[8] ובשנת 1998[9], לאחר שמספר תושביה עלה לכ-20,000 איש, הייתה לעיר.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בקריית מלאכי 26,221 תושבים (מקום 85 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 71.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,137 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[10]

קריית מלאכי היא העיר בעלת שיעור יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 16.4%[11].

ראשי המועצה והעיר

ראשי המועצה:

ראשי העיר:

רבני העיר

הרב האשכנזי הקודם של העיר היה רבי ישראל אריה גרשטנקורן, שכיהן כרב במשך 37 שנים. הרב הספרדי הראשון היה הרב יוסף עזרן שלאחר מכן עבר לכהן כרב בראשון לציון. כיום, רב העיר הוא הרב חיים פינטו המשמש כיום בעיקר כרבה של העיר אשדוד.

במאי 2012 החליטה מועצת העיר למנות את הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי לרב[13], אך ההחלטה לא בוצעה בפועל[14].

באוגוסט 2010 הוקם בעיר על ידי הרב פינטו, בית דין רבני לדיני ממונות. לאב בית הדין מונה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ויחד עמו מונו לדיינים הרב יעקב שוויכה וחתנו של רב העיר הרב שמואל אוחנה[15].

שכונות העיר

שכונת נחלת הר חב"ד

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נחלת הר חב"ד
בית הספר למלאכה בקריית מלאכי

ב-1969, הקימו חסידי חב"ד שכונה עבור חסידים שעלו מרוסיה באותה העת, בדרומה של קריית מלאכי[16]. השכונה איכלסה גם עולים מגאורגיה ובוכרה. השכונה שנקראת בשם נחלת הר חב"ד[17] התפתחה עם השנים לשכונה המונה כ-2,800 תושבים[18]

השכונה מנוהלת על ידי הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי שהוא גם מזכיר ומנהל בית דין רבני חב"ד. הניהול הפרטני מנוהל על ידי ועד שכונתי פנימי בראשות הרב מרדכי גורדצקי ושניים מנציגיה נכנסו לכהן בעירייה. התפתחות השכונה הרחיבה את שטחה הבנוי של קריית מלאכי לכיוון דרום וקרבה אותה לעבר מושב כפר ורבורג.

בשנת 2000 קם על ידי ועד נחלת הר חב"ד שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא בשם "נחלת מנחם", בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות ולהם מקווה טהרה ובית כנסת.

במהלך מבצע עמוד ענן ברצועת עזה נפגע בניין בשכונה בעיר מפגיעה ישירה של רקטת גראד, ונהרגו ממנו שלושה אזרחים.

שכונת המחנה

השכונה הוקמה ב-2017

שכונת כרמי הנדיב

גלריה

לקריאה נוספת

  • זושא וולף, נחלת הר חב"ד, הוצאת מכון ימי תמימים, 2008 - אודות שכונת חב"ד[19].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קריית מלאכי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ All that remains : the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948, Washington, D.C.: Institute for Palestine Studies, 1992, עמ' 130-131, מסת"ב 0-88728-224-5
  5. ^ ועדת השמות הממשלתית, ישיבה מס' 15 (עמ' 40), ‏30.12.1951
  6. ^ תוכנית ליישוב עברי חדש, דבר, 23 בספטמבר 1936
  7. ^ מי עוזר להתקפות על קריית שמואל, דבר, 5 בספטמבר 1936
  8. ^ תוקם מועצה מקומית בקרית מלאכי, חרות, 8 באוגוסט 1958
  9. ^ אכרזת העיריות (קריית מלאכי), התשנ"ח - 1998, 8 באפריל 1998, קובץ התקנות 5897, עמ' 708–709, 10 במאי 1998
  10. ^ פרופיל קריית מלאכי באתר הלמ"ס
  11. ^ "האוכלוסייה ממוצא אתיופי - בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015
  12. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית קריית מלאכי, ילקוט הפרסומים 4164, 17 בנובמבר 1993, עמוד 728
  13. ^ מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר, יום שני, ט"ו אייר תשע"ב
  14. ^ אלי ג'אן, כתבנו בדרום, קרית מלאכי: כמה רבנים יש לעיר? תלוי את מי שואלים, באתר כיכר השבת
  15. ^ מנחם כהן, בדרך לרב קרית-מלאכי: הרב ירוסלבסקי מונה לאב בית-הדין, באתר חב"ד און ליין, י"ג אלול תש"ע
  16. ^ על הקמתה של השכונה ראה: שבועון כפר חב"ד, גיליון 1787, עמודים 36-41
  17. ^ שם השכונה נחלת הר חב"ד הוא גם ראשי תיבות בהיפוך של "חנה", על שם חנה שניאורסון
  18. ^ עדינה חכם, מציאות בנחלת חב"ד: 5 חדרים ב-600 אלף שקל, באתר ynet, 29 במאי 2012
  19. ^ הקובץ


ראשי עיריית קריית מלאכי
חיים גושן עבודי דוד-אלבג משה קצב יוסף ונונו משה שמעון ליאור קצב מוטי מלכה יוסי חדד אליהו זוהר
19591960 19601969, 19701974 19691970, 19741981 19811993 19931998 19982003 20032013 2013 2013 ואילך
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0