רבי יעקב יהושע פלק
ערך זה עוסק ברבי יעקב יהושע פלק מחבר ה"פני יהושע". אם התכוונתם לרבי יהושע פלק, מפרש ה| לידה |
19 בדצמבר 1680 כ"ח בכסלו ה'תמ"א  קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 1756 (בגיל 75) י"ד בשבט ה'תקט"ז  אופנבך, רוזנות הסן-דרמשטאדט |
| כינוי | הפני יהושע |
| מקום פעילות | לבוב, ברלין ופרנקפורט על המיין |
| השתייכות | יהדות אשכנז |
| תחומי עיסוק | גמרא |
| תלמידיו | רבי דב בער ממזריטש הרב נתן מז |
| חיבוריו | פני יהושע |
רבי יעקב יהושע פַלְק[1] (1680, כ"ח בכסלו ה'תמ"א – 1756, י"ד בשבט ה'תקט"ז) היה רבן של לבוב, ברלין, מץ ופרנקפורט על המיין. מחבר סדרת ספרי פני יהושע על התלמוד הבבלי.
תולדות חייו
נולד בקרקוב[2] בכ"ח בכסלו תמ"א (1680) לרבי צבי הירש, שהיה חבר בית הדין בעירו, ולמרים בת הרב אברהם הלוי, חתן רבי יהושע העשיל בעל "מגיני שלמה", שעל שמו נקרא הרך הנולד - יהושע. השם יעקב נוסף לו ברבות השנים בעקבות מחלה.[דרוש מקור]
למד תורה אצל רבותיו, תחילה בבית דודו שמואל, ולאחר מכן בקרקוב ובבובה אצל הרב חיים רייצעס. נישא ללאה בתו של רבי שלמה סג"ל לנדא מלבוב, עבר ללבוב, ושם נתמנה למשגיח על המלמדים והמורים בבתי התלמוד תורה.
הוא נבחר לפרנס העיר והחזיק ישיבה בביתו.
בג' בכסלו ה'תס"ג (1702) נספו אשתו, חמותו ובתו הקטנה בפיצוץ של מחסני אבק שרפה בעיר, שגרם להחרבת ביתו ובתים נוספים, וכן לשרפה ברחבי העיר, אך הרב פאלק שרד.
בהקדמה לספרו "פני יהושע" כתב שהמניע לכתיבת הספר הייתה פיצוץ מחסן חומר הנפץ בעיר,[3] עת הבית בו ישב ולימד קרס על כל יושביו ובעיר פרצה שרפה. בשכבו תחת ההריסות הוא נדר לה' שאם יוציאו משם יעסוק כל חייו בלימוד התורה וגם ימשיך במה שהתחיל אבי סבתו, מחבר הספר "מגיני שלמה" – תירוץ קושיות בעלי התוספות על רש"י. מיד כשסיים את נדרו נפתח בפניו שביל בין העמודים שקרסו.[4] רבי מנחם מנדל מקוצק סיפר עליו, שקודם שחיבר את הספר למד את הש"ס 36 פעמים: "רבינו זצ"ל הפליא מגדולת בעל פני יהושע, שקודם שהתחיל לחבר ספרו למד את הש"ס ל"ו פעמים".[5]
נישא בשנית לטויבא, בת הגביר ישכר מלבוב, אשר החזיקו במשך כל חייו. לאחר פטירתה ממחלה ממושכת, נשא את גיטא איגר, אשר החיד"א מספר אודותיה כי במסעותיו הגיע לעיר וורמיזא שם התארח אצל הפני יהושע, ואשתו של הרב הייתה למדנית גדולה והרב ואשתו דברו ביניהם בלימוד.[6] קיבל סמיכה מאת החכם צבי.
כיהן ברבנות בעיירות הגליציאניות טרלא וליסקא (לינסק), וכן בריטשוול ובקריב. מליסקא נקרא למלא את מקום הרב ר' צבי הירש אשכנזי בלבוב, שנפטר בא' באייר תע"ח (1718). בשנת 1720 בחרה הקהילה במקומו את ר' משה חיים בן-ליזרל (נינו של רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא) כרב העיר. ר' יהושע הוזמן על ידי מחותנו, ר' אריה לייבוש לבוצ'אץ' ומשם ניהל, ללא הצלחה מרובה, מלחמה על המשך כהונתו בלבוב.
בשלהי שנת 1730 נקרא לכהן כרב בברלין, במקומו של רבי משה לבוב שפוטר ממשרתו לאחר כהונה קצרה,[7] ובתחילת שנת 1731 הגיע אליה.[8] לאחר שדן לחובה את נתן פייטל (בן) חיים אפרים, אחד מראשי העיר, התנכל לו זה והצר צעדיו, עד שהוכרח לעזוב את העיר. פלק התקבל לרבה של יהדות מץ בשנת 1734 במקום הרב ר' יעקב ריישר. בשנת 1741 נבחר לרב הראשי בפרנקפורט, במקומו של רבי יעקב פופרש שנפטר שנה לפני כן.
במחלוקת בין ר' יונתן אייבשיץ ור' יעקב עמדין צידד באחרון, בניגוד לעמדת רוב תושבי עירו, ונאלץ לעזוב בשנת 1751 (כמה מכתבים בעניין אליו וממנו הודפסו בספרי הפולמוס הרבים שהוציא ר' יעקב עמדין. בשנים האחרונות נמצא כתב החרם על רבי יהונתן אייבשיץ ששלח לפרנסי קהילות אה"ו, בכתב ידו.[9] מכתב התגובה של הפרנסים ששללו את ההאשמות, הודפס בספר לוחות עדות שהוציא ר' יהונתן אייבשיץ). כתב השגות על לוחות עדות בחיבור בשם חרבות צורים.[10]
לאחר שנאלץ לעזוב את פרנקפורט, הוא התגורר במנהיים ולאחר מכן בוורמייזא, שם שהה כמה שנים. לבקשת גדולי פרנקפורט הסכים לשוב לעיר בשנית לפני פסח תקי"ג (1753) אך מתנגדיו מנעו ממנו לדרוש בשבת הגדול. הוא סירב להשלים עם פגיעה כזו בכבודו[דרוש מקור], ועל כן עזב את העיר ועבר לעיר הסמוכה אופנבך, שם התחיל לכתוב את תשובתו בעניין המחלוקת, אך נפל למשכב, בעת שהסכימו קהילת פרנקפורט לקבלו בחזרה התגבר חוליו, ונפטר בי"ד בשבט תקט"ז, (17 בינואר 1756). בקהילת פרנקפורט נכתבה תפילת יזכור לעלוי נשמתו.
חיבוריו
ערך מורחב – פני יהושע
- פני יהושע – ספרו החשוב חידושים על הש"ס.
הספר נדפס במקור בארבעה חלקים: חלק שני נדפס באמסטרדם שנת ה'תצ"ט (1739), חלק ראשון נדפס בפרנקפורט על המיין בשנת ה'תקי"ב 1752, חלק שלישי נדפס בפרנקפורט בשנת מותו של הפני יהושע - ה'תקט"ז (1756). חלק רביעי נדפס לאחר מותו. הספר מבאר את סוגיות הש"ס על־פי גדולי המפרשים, בעיקר התוספות ורש"י - שהמחבר היה מצאצאיהם. הביאור נעשה בשיטת העיון, החקירה, הסברה והפלפול. אופיינית לחיבור זה הירידה לפרטי הפרטים של כל סוגיה. אף ששיטת הלימוד המקובלת בדורות האחרונים רחוקה למדי מדרכו, זוכה הספר לפופולריות רבה בישיבות והוא אחד מאבני היסוד במשא־ומתן התלמודי. ספרו כולל חידושים על מסכתות ברכות, שבת, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, חולין, מכות, שבועות, ועוד כמה חידושים על מסכתות שונות. לעומת זאת נשארו בכתב יד חידושיו למסכת בבא בתרא.
כאמור, בהקדמה לספרו, הסביר שאת הספר כתב לאחר הנדר להמשיך בדרכו של אבי סבתו של אביו בספר 'מגיני שלמה' ולפרש את כל השאלות של בעלי התוספות על פירוש רש"י בש"ס.
משפחתו
שושלת בית דוד: משפחות רבניות רבות מתייחסות לפני יהושע, ומציינות זאת, מפני שהפני יהושע הוא צאצא של מחבר 'מגיני שלמה', ומחבר 'מגיני שלמה' היה מיוחס לפי הקדמת ספרו לרבינו תם, סבו רש"י, ובהמשך לרבי יוחנן הסנדלר ולדוד המלך.
צאצאיו:
- בתו גיטל - נספתה עם אמה בפיצוץ מחסן חומר נפץ, בשנת ה'תס"ג (סביבת 1702).
- בתו מייטל - דברי התורה של בעלה הרב שלמה דב (בעריש) הרצפלד, אב"ד גלוגא, הודפסו בספר פני יהושע תחת הכותרת 'חתנא דבי נשיאה'. נפטרה בפסח שני ה'תצ"ג (סביבת 1733)[11]
- בנו רבי נתן, שהדפיס את ספרי אביו. כתב יד ספרו 'שארית נתן', הדן בסוגיות תלמודיות בסגנון אביו, נמצא כ-140 שנה לאחר שאבד, והודפס עם ספרו של אחיו אריה לייב.[12] היה אב בית דין העיירה דברומיל.
- בנו רבי יששכר דב (בעריש). אביו של הרב צבי הירש רוזניס.[13] מחבר קונטרס 'חזקת אבהתא' שהודפס בתוך ספרו של בנו הרב רוזניס - 'תשע שיטות'.
- בנו רבי שמואל מבראדי.[דרוש מקור]
- בנו רבי אריה ליב היה אב בית הדין בפודהייץ, ומאוחר יותר רבה של רוטרדם ורב בהנובר, חתנו של רבי חיים יונה תאומים, ומחבר הספר "פני אריה".[14] נפטר בהנובר, באדר ה'תקמ"ט (1789). דברי בנו של רבי אריה, דב (בעריש) הודפסו בספרו של אביו עם הערות ממנו, והוא אף מונה לרבה של הנובר אחר פטירת אביו. בנו שמואל ברנשטיין היה רבה של אמשטרדם.[15]
דור שני:
- בת רבי נתן נישאה לרב מאפטא
- בנו של רבי יששכר דב הוא הרב צבי הירש רוזניס, מוציא לאור ובעל בית דפוס עברי, בשיתוף עם אשתו השנייה יהודית, מחבר הספר 'תשע שיטות' - למעשה תשעה ספרונים ביניהן 'משרת ענבים' 'אמתלא' ועוד, ונותן ההסכמות לספרי הקבלה וביניהם מהמקורבים לרב יהונתן אייבשיץ ולשיטתו, בניגוד לדעת סבו.
- בנה של מייטל היה הרב אהרן יהושע אליהו הרצפלד, אב בית דין רביץ' במשך יותר משלושים שנה, ונפטר בגיל מופלג בג' באלול ה'תר"ו (1846).[16]
לקריאה נוספת
- י"מ תא-שמע, "דברים אחדים על הספר "פני יהושע" ועל מחברו", בתוך: מחקרים בתולדות יהודי אשכנז, תשס"ח, עמ' 277–285.
- י"מ תא-שמע, "הגר"א ובעל "שאגת אריה", ה"פני יהושע" וספר "ציון לנפש חיה": לתולדותיהם של הזרמים החדשים בספרות הרבנית ערב תנועת ההשכלה", בתוך: סידרא טו (תשנ"ט), עמ' 181–191.
- מרדכי הלוי הורוויץ, ר' יעקב יהושע פאלק, בתוך: רבני פרנקפורט, מוסד הרב קוק, ירושלים 1972, עמ' 90–118.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:יעקב יהושע פלק |
- אליעזר ליזר לאנדסהוטה, ר' יעקב יושע מקראקא, תולדות אנשי שם ופעולתם בעדת ברלין, עמודים 27–30, ברלין תרמ"ד, באתר Hebrewbooks
- חיים נתן דמביצר, תולדות רבינו הגאון הגדול מו"ה יעקב יהושע מקראקא, כלילת יופי חלק א' , דף ק"ח,ב' – קט"ו,ב', קראקא תרמ"ח, באתר Hebrewbooks
- שלמה באבער, ה"ר יעקב יהושע ב"ר צבי הירש, אנשי שם - על רבני העיר לבוב, עמ' 104–108, קראקא תרנ"ה, באתר Hebrewbooks
- יקותיאל אריה קמלהר, הרב הגאון מוה"ר יעקב יהושע זצ"ל, דור דעה, עמ' ט"ו, פיעטרקוב תרצ"ה, באתר Hebrewbooks
- רבי יעקב יהושע פלק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- אבישי אלבוים, נשיא ארץ ישראל, מתוך הבלוג "עם הספר" של ספריית הרמב"ם
- בית העלמין בו טמון הפני יהושע, מתוך אתר "קברי צדיקים"
- ר' יעקב יהושע פאלק בעל פני יהושע באתר "MyTzadik"
- ספר פני יהושע
הערות שוליים
- ^ לפי הגנאלוג פאול יעקבי (ר' ערך בוויקיגניה), השם נכתב "פלק" ולא "פאלק". לדבריו, עד לסוף המאה ה-18 או ראשית המאה ה-19, היה השם "פלק" שמו הפרטי (היידי-גרמני) של כל יהודי מרכז-אירופי ששמו העברי היה יהושע. השם פלק אינו מופיע בדף השער של אף אחד משלושת הכרכים של פני יהושע.
- ^ לפי דעה אחרת נולד בעיירה ונדזימשל ליד ריישא שבפולין.
- ^ יש המבינים מדבריו שרעידת אדמה גרמה לפיצוץ
- ^ אז אמרתי, עודני בתוך הגל, אם יהיה אלקים עמדי והוציאני מן המקום הזה לשלום... לא אמנע עצמי מכותלי בית המדרש ולשקוד על דלתי העיון בסוגיית הש"ס ופוסקים... ובזה חשקה נפשי לילך בעקבות אבותי ה"ה (הרב הנכבד או: הרי הוא) אבי אמי-רבתא הגאון המנוח המפורסם הרב המא"הג מוה' (המאור הגדול מורנו הרב, או: המאור הגולה - מורנו הרב) יושע, אשר שמו בקרבי (כלומר שהוא קרוי על שמו) האב"ד דק"ק (אב בית הדין של קהילת קודש) קראקא שחיבר ספר מגיני שלמה ליישב קושיות התוס' על רש"י ז"ל וליישב מה שמניחין התוספות בתימא. ולעת ההיא עדיין לא זכינו לאורו של הספר הנ"ל, רק מאשר אבותינו ספרו לנו ולמשמע אוזן תאבה נפשי (משחק מילים עם הפסוק באיכה) ללכת גם אני בדרכיו... רק כל זמן שנתחדש לי שום דבר בסוגיית הגמרא או בפירש"י ותוס' והיה הדבר נוטה בעיני - שהוא על צד דרך לימוד האמיתית, לפי דרך קדמונינו ורבותינו: אותה אבחר ואקרב לכתוב בספר הזכרונות... אמנם כן באשר שכבר נדפס ספר שו"ת לאדוני זקיני המנוח הגאון המפורסם מו"ה יושע, הנקרא גם כן בשם 'פני יהושע' (הערה: נדפס אחר מותו של מחבר ה'מגיני שלמה') לכן קראתי הספר הלז גם בשם 'אפי זוטרי' כי קטן הוא לגבי אפי רברבי - הוא החיבור של אא"ז זצ"ל (אבי אדוני זקני זכר צדיק לברכה).
- ^ ר' מנחם מנדל מקוצק, אמת ואמונה (עמ' עג), באתר דעת
- ^ ספר "מעגל טוב" לחיד"א.
- ^ אליעזר לאנדסהוט, תולדות אנשי השם, עמ' 23–26.
- ^ שלמה בובר, אנשי שם, קרקוי, תרנ"ה, עמ' 106.
- ^ ר' שלש מאמריו המחקריים של שניאור זלמן להמן (המכונה גם סיד ליימן) "כשרב מואשם בכפירה" (אנגלית) באתר ספריית ליהמן
- ^ פרופ' ליימן, https://seforimblog.com/2019/11/the-alleged-blindness-of-r-jacob-joshua-falk-during-the-emden-eibeschuetz-controversy/
- ^ על ביתו של הפני יהושע 'כלילת יופי' דף קט"ו - 115. (באתר היברובוקס)
- ^ שארית נתן, פני אריה והספד על רבי נתן ספרי האחים, בניו של הפני יהושע: 'שארית נתן' של ר' נתן, 'פני אריה' של ר' אריה לייב הודפסו בה'תרמ"ח (סביבות 1888) בלבוב, לאחר גניזתם בכתב יד משך כ-140 שנה.
- ^ אנשי שם, שלמה (מרטין) בובר ומקורותיו מהספר "כלילת יופי" וזו לשון מצבתו של הרב רוזניס:
אהה ליום תוכחת
איך נגדע קרן צבי, ונשבר מקל צבי תפארה
פאר הדור והדרו ה"ה (הרי הוא, או: הרב הנכבד) אדונינו מורינו ורבינו הרב המפורסם
איש אמת ונקי כפים שלשלת היוחסין
מו"ה (מורנו הרב) צבי הירש
אב"ד (אב בית דין) דפה"ק (דפה (של כאן) הקהילה-קדושה) לבוב והגליל
במ"ח ס' (=בעל מחבר ספר) תשע שיטות למהר"ץ רוזאניש
בן הגאון הגדול המפורסם מוהרר ישכר בעריש
בהגאון הגדול מופת הדור נשיא ארץ ישראל
במ"ח ספר פני יהושע
ונפטר ז"ך כסלו תקס"א לפ"ק, תנצב"ה (אתר ספרי עברית) - ^ הודפס עם ספרו של אחיו רבי נתן, ר' בהערה על הספר 'שארית נתן'.
- ^ נראה ששמות המשפחה נשמרו על פי האם, במשפחה זו
- ^ ידועות תשובותיו עוד משנת ה'תקפ"א (סביבות 1828) ולפחות עד שנת ה'תר"א (סביבות 1841) בה נתן הסכמה לרב מקורטשין.
