רבי מרדכי ווצלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מרדכי ווצלר
לידה תקס"א
פולדא, גרמניה
פטירה ב' בטבת תרל"ט (בגיל 77 בערך)
פרנקפורט, גרמניה
מקום קבורה פרנקפורט, גרמניה
למד ב ישיבת הנאו, ישיבת וירצבורג
מקום פעילות גודנסברג, גרמניה
תחומי עיסוק רב, פוסק
רבותיו רבי משה טוביה זונדהיימר, רבי אברהם בינג
אב רבי גרשון ווצלר
צאצאים רבי משה טוביה ווצלר
חותן רבי יעקב פוזן
חתנים רבי אליעזר פוזן
רבה של גודנסברג

רבי מרדכי ווצלר (נכתב גם וועצלר, תקס"א - ב' בטבת תרל"ט) היה רבה של גודנסברג שבמדינת הסן בגרמניה וממנהיגי יהדות גרמניה.

ביוגרפיה

נולד בשנת תקס"א (1801) בפולדא שבמדינת הסן בגרמניה לרבי גרשון ווצלר. בילדותו לא היה בית ספר יהודי בפולדא, והעשירים היו שוכרים מורה פרטי לילדיהם שילמדם גמרא ומשניות, ואביו שלא היה לו אמצעים לשלם למורה פרטי, דאג שיתחבר לבני עשירים כדי שילמד עמם. לאחר זמן נפסק הקשר, והוא התחנן לאחד מאנשי העיר שהיה סוחר תלמיד חכם שילמד עמו, ואכן למד עמו במשך תקופה ממושכת[1].

בהיותו בגיל 14, נסע מפולדא להנאו, כדי ללמוד בישיבתו של רבי משה טוביה זונדהיימר. בין ידידיו מתקופת לימודו בישיבה היה רבי קאפל לוינשטיין, לימים רבה של גיילינגן, שבמדינת באדן בגרמניה[2]. בשנת 1819 ליווה את רבו רבי משה טוביה לאסיפה בעניני חיזוק הדת שהתקיימה בקאסל, ולימים סיפר שהרבה הדרכה קיבל מהאסיפה ההיא[3]. לאחר מכן, נסע לוירצבורג בממלכת בוואריה שבגרמניה, שם למד אצל רבי אברהם בינג. לאחר מכן, חזר להנאו, שם למד שוב מספר חדשים אצל רבי משה טוביה זונדהיימר, ונסמך על ידו להוראה[4].

בשנת תק"צ, החל לכהן כרבה של גודנסברג שבמדינת הסן בגרמניה, וכן כרבו של גליל פריטצלר[1].

היה מרבה לדבר ולדרוש על מצות מעשר כספים, והיה דואג מאוד לעניי העיר. הקים בית כנסת בגודנסברג לצעירים, שם ניהלו תלמידיו את סדרי התפילות, מכיון שבבית הכנסת הגדול של הזקנים רובם היו עמי הארץ אשר אפילו לא ידעו קרוא וכתוב. היה לו גם ספר תורה פרטי משלו, ובספר תורה זה היו קוראים בבית הכנסת שלו[5].

בתחילת בואו לגודנסברג, ספג ביקורת מהזקנים בעיר, שהסתכלו עליו כמי שאינו אורתודוקסי דיו, מכיון שבעירם נהגו שלא לאכול תפוחי אדמה בפסח, וכן נהגו שלא לזרוע בצלים, והוא התיר להם את שני הדברים, אף שמצד שני היה מחמיר לעצמו שלא לאכול מצה שרויה. אמנם עם הזמן זכה להערכה רבה מכל תושבי העיר[1].

היה קם מדי יום לפנות בוקר, ומוסר לפני תפילת שחרית שיעור במשניות לעילוי נשמת רבו רבי משה טוביה זונדהיימר, כאשר מדי שנה היו מסיימים את כל הששה סדרי משנה בד' בתשרי, יום היארצייט של רבו. מלבד פסיקת ההלכה, ניהל את כל עניני הרבנות בעיר, כמו הסמכת שוחטים, אסיפת פרנסי הקהל, כתבים לממשלה, וכן היה מוסר מספר שיעורים מדי יום למבוגרים, לבחורים ולילדים[6].

היו מגיעות אליו שאלות מורכבות בהלכה מרחבי יהדות גרמניה כולה, כמו ממחוזות המבורג, וולף-האגען, קאסל, הופגייסמר, וולדק וורבורג. כמו כן, לאחר פטירת רבי משה טוביה זונדהיימר, הגיעו אליו שאלות רבות מתושבי הנאו שלא סמכו על פסקיו של הרב החדש[1].

עמד בקשרי ידידות קרובים עם הרב ראמאן רבה של קאסל, הרב רוזנברג רבה של פולדא, הרב פלזנשטיין רבה של הנאו, הרב שוורצשילד רבה של שלוכטרן, ובמיוחד עם הרב פרנקל רבה של ווינצנהויזן שלא עשה דבר ללא התייעצות עם הרב ווצלר[7].

בזקנותו עבר להתגורר בפרנקפורט דמיין, עד לפטירתו בליל שבת זאת חנוכה ב' בטבת תרל"ט. נקבר בבית הקברות בפרנקפורט. על מצבת קברו נכתב: ”פ"נ הרה"ג מהור"ר מרדכי בן כהר"ה גרשון ווטצלאר זצ"ל מק"ק פולדא יע"א, אשר ישב בק"ק גודענזבערג יע"א על כס הרבנות דגלילות פריטצלאר ומעלזונגן שש וארבעים שנה, לבו היה שלם עם ה' ותורתו, ומגמת כפיו תמיד לחזק אמונתינו הקדושה, להגדיל תורה ולהאדירה, נפטר בשם טוב בליל ש"ק פרשת מקץ, ונקבר בכבוד גדול בהספד רב יום א' ג' טבת שנת ויש תקוה לאחריתיך לפ"ק, תנצב"ה[7].

כמה מדברי תורתו נדפסו בספרי גדולי דורו והדור שלאחריו, ביניהם: רבי יעקב אטלינגר[8], רבי עזריאל הילדסהיימר[9] ורבי שמחה במברגר[10].

משפחתו

לא ידוע מי היתה אשתו הראשונה.

בזיווג שני נשא את הינדלה, בתו של רבי יעקב פוזן, הדיין של פרנקפורט דמיין בתקופת ההפלאה ובנו רבי צבי הירש הורוביץ (פרנקפורט).

צאצאיו מזיווגו השני:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 עדות תלמידו הרב יפת שהיה מורה בפרנקפורט, כתב עת יודישע יאהרביכער, קובץ 22, 1931.
  2. רבי מרדכי היה מרבה לספר על ידידו רבי קאפל, שהיה בקיא במאה סימנים ביורה דעה.
  3. הרב יום טוב ליפמן ראקוב, דברי שיר, קובץ ה', עמ' 12., גייטסהד, שבט תשס"ה, באתר אוצר החכמה.
  4. היתר הוראה זה נדפס בספרו שו"ת אור פני משה, פרנקפורט תרפ"ח, באתר היברובוקס.
  5. הרב יום טוב ליפמן ראקוב, דברי שיר, קובץ ה', עמ' 13, גייטסהד, שבט תשס"ה, באתר אוצר החכמה.
  6. הרב יום טוב ליפמן ראקוב, דברי שיר, קובץ ה', עמ' 14, גייטסהד, שבט תשס"ה, באתר אוצר החכמה.
  7. ^ 7.0 7.1 הרב יום טוב ליפמן ראקוב, דברי שיר, קובץ ה', עמ' 17, גייטסהד, שבט תשס"ה, באתר אוצר החכמה.
  8. רבי יעקב אטלינגר, שו"ת ערוך לנר החדשות, חלק ב' סימן קנ"א.
  9. רבי עזריאל הילדסהיימר, חידושי רבי עזריאל על מסכת ברכות, מכון ירושלים תש"ס.
  10. רבי שמחה במברגר, שו"ת זכר שמחה, סימן ל"ד, באתר היברובוקס.
  11. נקרא על שם רבו רבי משה טוביה זונדהיימר.