רבי ישראל חיים ברוין
| לידה | ה'תקצ"ד |
|---|---|
| פטירה |
16 ביוני 1906 (בגיל 72 בערך) כ"ג בסיון ה'תרס"ו |
| כינוי | העברי |
| אב"ד מיהאלדע ורב בבודפסט | |
רבי ישראל חיים ברוין - העברי[1] (ה'תקצ"ד - כ"ג בסיון ה'תרס"ו) היה מצדיקי הונגריה, שימש אב"ד מיהאלדע ורב בבודפסט.
קורות חייו
נולד בשנת ה'תקצ"ד לרב יהודה אריה ולרחל ברוין בבאלקאני שבמחוז סאבולץ' שבהונגריה. למד אצל רבי שמואל שמעלקא מסעליש בעל 'צרור החיים'. בכ"א בסיון ה'תרי"ב נשא את רייזל בת ר' שמשון כ"ץ לוסטיג ועבר לגור במיהאלדע. היה עשיר גדול והיו לו שדות ויערות רבים, וכן הוא עסק במסחר בטבק. הצלחתו עוררה את קנאתם של אנטישמים מקומיים, ששרפו ביום כיפור את כל רכושו והעלילו עליו שהוא שרף אותם, מסיבה זאת נאלץ לעקור מן העיר ועבר לבודפשט בערך בשנת ה'תרנ"ה.
היה ידידם של רבי יצחק רייך נשיא הלשכה האורתודוקסית בבודפסט ושל רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיאה ופעלו יחד למען יהדות הונגריה, נסע כמה פעמים עם רבי הלל ברחבי הונגריה לצורך חיזוק היהדות. הוא בלט במאבקו כנגד חבישת פאה נכרית שהחלה להתפשט אז בהונגריה, ובכל מקום שהגיע לשם היה נושא דרשות נגד חבישת הפאה, והיה שורף אותן בפומבי. בשנותיו האחרונות אף לא היה מקבל קוויטלעך מנשים החובשות פאה.
במשך השנים התקרב לחסידות והיה תלמידו של רבי צבי הירש מליסקא ורבי משולם פייש לאווי מטאהש. כן נסע לרבי יקותיאל יהודה טייטלבוים ה"ייטב לב" מסיגט. רבי ישעיה מקרסטיר סיפר שהרבי מליסקא היה מכבדו מאד מחמת גודל צדקותו, וכן רבי מרדכי מנדבורנה היה מכבדו והתבטא כלפי כפועל ישועות. בבודפשט פתח בית מדרש בשם "ארץ ישראל שטיבל", ובו תיקן כמה תקנות למתפללי בית המדרש[2], חיבר את "ספר התקנות" לצאצאיו וכן ספר "פרי עץ אבות" על התורה.
בי"א באדר ב' ה'תרנ"א נפטרה אשתו ונקברה בקאלוב, רבי ישראל חיים כתב את נוסח המצבה - כמאה ועשרים שורות עם שבחיה ומעשיה הטובים - וסיים: "כתבתי אלא מקצת ממעלותיה ושבחיה הטובים, כי קטן המקום מהכיל"[3], רבי ישראל חיים נפטר בבודפשט בכ"ג בסיון תרס"ו ועל פי צוואתו הובילו אותו לקבורה בקאלוב ליד אשתו, רבי מרדכי לייב וינקלר הספיד אותו ואמר עליו שהיה אחד מל"ו צדיקים. לאחר הקבורה כאשר זז האבן שעל קבר אשתו וחצי מהאבן כיסה גם את קברו, פסק רב העיר רבי מנחם ברודי שאין להקים מצבה נוספת על קברו, מאחר שכל השבחים שכתב על אשתו נכונים גם כלפיו[4][5].
צאצאיו
לרבי ישראל נולדו ארבעה בנים שלמדו אצל המהר"ם שיק, וחמש בנות, מבין צאצאיו נודעו במיוחד:
- חתנו - בעל בתו חיה שרה, רבי יעקב פרנקפורטר, שרבי יחזקאל שרגא משינאווא הסמיכו לאדמו"ר בקאשוי, נפטר בכ"ב בחשון תש"ג.
- חתנו - בעל בתו דינה, רבי יצחק כ"ץ ממלא מקום חמיו ברבנות בית המדרש, נפטר בט"ו בסיון תרצ"ד.
- בתו סימא (תרמ"ט - כ"ח בחשוון תשמ"ב) אשת רבי אהרן ראטה משומרי אמונים.
כמו כן נמנים על צאצאיו רבי יחזקאל שרגא מערץ, והרב יעקב הגר מסרט ויז'ניץ.
קישורים חיצוניים
- עלי זכרון, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי ישראל חיים ברוין באתר אייוועלט.
- אחד היה אברהם, עמוד 133-140, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה, עמוד 425, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
הערות שוליים
- ^ כינה את עצמו בשם העברי על שמו של אברהם העברי, וכן על פי דברי יוסף שנאמר עליו "איש עברי", וכן יונה הנביא שאמר (ספר יונה, פרק א', פסוק ט') 'ויאמר אליהם עברי אנכי', היינו שאמר להם ידוע יהיה לכם שעברי אנכי, וממילא 'ואת ה' אלקי השמים אני ירא' (מתוך דבריו בספר התקנות אות ס"ג ואות ק"כ).
- ^ תקנות בית המדרש.
- ^ תמונות המציבה - צד א', צד ב'.
- ^ ראה ספר "שמחים לשמרו" עמוד קצ"ו.
- ^ אחד היה אברהם, עמוד 139.