חסידות שומרי אמונים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות שומרי אמונים
האדמו"ר הראשון, רבי אהרן ראטה בעל ה"שומר אמונים"
האדמו"ר הראשון, רבי אהרן ראטה בעל ה"שומר אמונים"
מידע
מקום ייסוד ארץ ישראל
תאריך ייסוד תרצ"ג
מייסד רבי אהרן ראטה
אדמו"ר הרב שלמה ראטה
הרב גדליה משה ראטה
הרב יעקב יצחק ראטה
הרב מרדכי ראטה
הרב אברהם חיים ראטה

חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים רבי אהרן ראטה. את הנהגתו המשיך בנו רבי אברהם חיים ראטה ששימש כאדמו"ר החסידות, לצד חתנו רבי אברהם יצחק קאהן שהקים חסידות חדשה בשם תולדות אהרן. החסידות הקימה שכונת מגורים סמוך לשכונת מאה שערים בירושלים, הנקראת קריית שומרי אמונים. בסמוך לה שוכן בית מדרש של ראש השושלת רבי אהרן ראטה וכולל אברכים. בעיר בני ברק יש לחסידות בית מדרש, ישיבה קטנה, תלמוד תורה וכולל אברכים.

רבי אהרן ראטה

רבי אהרן ראטה, הקים בשנת תרפ"א את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, כחבורת אברכים פרושים. בשנת תרפ"ח עלה רבי אהרן לארץ ישראל וייסד בית מדרש בשכונת מאה שערים. עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, בשנת תרצ"ג שינה רבי אהרן את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת בין היתר על פי מאמר חז"ל[1]: ”פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיה כו, ב) - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן”.

רבי אהרן נפטר בו' בניסן ה'תש"ז. לאחר פטירתו התפלגו תלמידיו לשניים. רובם בחרו בחתנו רבי אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות תולדות אהרן. תלמידים אחרים קיבלו כרבם את בנו רבי אברהם חיים, שירש את בית מדרשו של אביו.

רבי אברהם חיים ראטה

האדמו"ר רבי אברהם חיים ראטה שכונה תחילה האדמו"ר מברגסז על שם עיר הולדתו, היה חתנו של רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל. היה בעל תפילה שניחן בקול ערב.

בתחילת שנות ה-תש"ך, הקים האדמו"ר את קריית שומרי אמונים בין השכונות הירושלמיות הוותיקות מאה שערים ובית ישראל, סמוך לשער מנדלבוים, בה אף ייסד תלמוד תורה וישיבות. בשנת תשל"ו עבר לעיר בני ברק, ואף העביר לשם את ישיבותיו ובה הקים את בית מדרשו ברחוב שפת אמת ובה התגורר רוב ימות השנה לבד מחלק מהחגים שבהם שהה בירושלים. נפטר בה' באלול תשע"ב.

בשנת תשס"ד - נפתח בית המדרש של החסידות בעיר אשדוד, שם שימש בנו רבי רפאל אהרן כרב הקהילה, ובשנת תשס"ח - הקימה החסידות בית מדרש גם בעיר בית שמש. בסוף עשור ה-תש"ס נפתחה מחדש ישיבה קטנה של החסידות בירושלים.

הדור השלישי

לאחר פטירת רבי אברהם חיים בצוואתו מינה את ארבעת בניו לכהן כאדמו"רים[2]:

  • בנו הגדול רבי רפאל אהרן (שהוכתר בשנת תשל"ו לרב הקריה בירושלים וכיהן גם כרב השטיבל באשדוד) מונה לאדמו"ר בבני ברק. נפטר בכ"ג באב תש"פ[3].
  • בנו הרב גדליה משה, מונה לאדמו"ר באשדוד.
  • בנו הרב שלמה, מונה לאדמו"ר בירושלים.
  • בנו הרב יעקב יצחק (נולד בי"ח בשבט תשי"ח), נשוי לבת הרב יצחק אייזיק שנייבאלג האדמו"ר מזידיטשויב-באר שבע. הוא מכהן כאדמו"ר בקריית גת, והקים שם בית מדרש בשנת תשע"ד. בבית מדרשו מתפללים גם חסידי אחיו האדמורי"ם, הגרים בקריית גת[4]. ירש על פי הצוואה את זכויות היוצרים להוצאת ספרי בית שומרי אמונים, ומונה על ידי חברי מכון ההוצאה לאור לנשיא המכון.
    • נכדו הרב אהרן גלדציילר[5], כיהן כמנכ"ל הישיבה בחיי סבו ולאחר פטירתו מכהן כראש ישיבת שומרי אמונים - "חוקי חיים"[6]. נכד זה גם הקים חצר משלו לאחר פטירת סבו[7].
    • נכדו הרב פנחס שלום גלדציילר חתנו של הרב מאיר לוסטיג[8] פתח גם הוא חצר משלו בבית המדרש "א ווארעמע וינקעל" ברמה ד' בבית שמש.

שיטתה של החסידות

בחסידות "שומרי אמונים" נשמרת שיטתו של האדמו"ר הזקן בכל הנוגע לצורת התפילה. התפילה בבתי המדרש של החסידות אורכת שעות רבות. החסידות שומרת על סגירות יחסית, ועיקר צמיחתה נובע מריבוי טבעי ומהצטרפותם של מעטים מתלמידי הישיבה שבמקורם אינם מבני החסידות.

אחד המנהגים הבולטים של החסידות היא כאשר יוצאים האדמו"ר עם קהל החסידים למעמד הנקרא "קציר חטים" כאשר כל התהליך נעשה בעבודת יד, ואת החטים שומרים במחסן מיוחד עבור אפיית מצות.

על פי תקנת רבי אברהם חיים, מתאספים החסידים אחת לחודש (ביום שני הקודם לראש חודש) ללימוד משותף של 5 שעות רצופות בבתי המדרש, זאת בשל הבטחת רבי אברהם חיים כי מי שישתתף בסדרים אלה "לא יחסר לו לא ברוחניות ולא בגשמיות ויוכל לפעול כל משאלות ליבו מהקב"ה".

מאפיין נוסף הוא ההקפדה על הלימוד בסדר חק לישראל, כפי שעורר רבות רבי אברהם חיים בשיחותיו הכלליות והפרטיות.

היחס למדינת ישראל

בשונה מגיסו (חתן אביו) רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן, שכתלמיד שיטת סאטמר נודע כמתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל ונמנה עם חוגי העדה החרדית, חלק ממוסדות שומרי אמונים מקבלים תקציבים ממשלתיים[9]. רבי אברהם חיים לרוב לא היה מביע דעה לגבי ההצבעה בבחירות, מכיון שהיה חסיד של האדמו"ר מבעלז ואביו רבי אהרן נפטר עוד לפני קום המדינה, רבים מחסידיו משתתפים בבחירות לכנסת. בבחירות לכנסת ה-25 בתשפ"ג הצביע לראשונה נכדו האדמו"ר הנוכחי מבני ברק.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסכת שבת דף קי"ט
  2. ^ יונה גרין, 'שומרי אמונים' • בחדרי חרדים חושף: פרטי הצוואה, באתר בחדרי חרדים, 4 בספטמבר 2012.
  3. ^ אבל בעולם החסידות: הרבי משומרי אמונים זצ"ל נפטר מקורונה, באתר בחדרי חרדים, 13 באוגוסט 2020
  4. ^ בעיקר חסידי אחיו הרב שלמה מירושלים, שהורה לחסידיו להתפלל שם.
  5. ^ בן הרב אורי גדלציילר, האדמו"ר מסאמבור. היה נשוי בזיוו"ר לבת דודו רבי רפאל אהרן ראטה.
  6. ^ שם הישיבה הוסב על שם האדמו"ר לאחר פטירתו.
  7. ^ יעקב אבוביץ, ‏הילולת הרה"ק בעל שומר אמונים אצל נינו ראש הישיבה, באתר JDN‏, מערץ 28, 2015
  8. ^ משב"ק האדמו"ר משומרי אמונים בני ברק
  9. ^ לעומת זאת, כוללי אברכים של קהילות שומרי אמונים בירושלים ובאשדוד אינם מתוקצבים מכספי הממשלה