חסידות שומרי אמונים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר הזקן רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים"
רבי אברהם חיים ראטה האדמו"ר מ"שומרי אמונים"
האדמו"ר משומרי אמונים ירושלים הרב שלמה ראטה
אדמו"ר משומרי אמונים בני ברק הרב רפאל אהרן ראטה
אדמו"ר משומרי אמונים אשדוד הרב גדליה משה ראטה

חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים רבי אברהם חיים ראטה ושימש כאדמו"ר שלה.

לחסידות שכונה סמוך לשכונת מאה שערים בירושלים, הנקראת קריית שומרי אמונים, ובסמוך לה בית מדרש תלמוד תורה וישיבה קטנה. בעיר בני ברק יש לחסידות בית מדרש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

רקע

אביו של הרב אברהם חיים, הרב אהרן ראטה, הקים בשנת תרפ"א את קהילת "יראי ה'" בעיר סאטמאר שברומניה, כחבורת אברכים שאין להם בעולמם אלא תורה ותפילה. בשנת תרפ"ח עלה הרב אהרן לארץ ישראל וייסד בית מדרש בשכונת מאה שערים. עקב שימת הדגש המיוחדת בקהילתו על עניית אמן בקול רם, שינה רבי אהרן בשנת תרצ"ג את שם חבורת חסידיו לשומר אמונים, זאת על פי מאמר חז"ל[1]: "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים - אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן".

הרב אהרן נפטר בו' בניסן תש"ז. כשנה לאחר פטירתו התפלגו תלמידיו לשניים. רובם בחרו בחתנו המנוח הרב אברהם יצחק קאהן, שהקים את חסידות תולדות אהרן. תלמידים אחרים קיבלו כרבם את הרב אברהם חיים ראטה, שירש את בית מדרשו של אביו.

חסידות שומרי אמונים

האדמו"ר רבי אברהם חיים שכונה תחילה האדמו"ר מברגסז, היה חתנו של רבי מרדכי גולדמן מזוועהיל. הוא נודע כבעל תפילה בעל קול ערב, לפי נוסחו וניגוניו של אביו.

בתחילת שנות ה-תש"ך, הקים האדמו"ר את קריית שומרי אמונים בין השכונות הירושלמיות הוותיקות מאה שערים ובית ישראל, סמוך לשער מנדלבוים, בה אף ייסד תלמוד תורה וישיבות. בשנת תשל"ו עבר לעיר בני ברק, שם התגורר במשך רוב ימות השנה ובה הקים בית מדרש והעביר לשם את ישיבותיו. מדי שנה חזר לירושלים ושהה בביתו שבמרכז החסידות מראש חודש אלול ועד חודש חשון הכולל את תקופת החגים בחודש תשרי, כמו כן ברוב השנים שהה בירושלים גם בימי הפורים וחג השבועות, לשם מגיעים חסידיו מהארץ ומחו"ל. חלק מחודשי החורף עשה האדמו"ר בדירת הקיט שלו במושב תפרח ובה מקווה פרטי ובית מדרש. נפטר בה' באלול תשע"ב.

בשנת תשס"ד - נפתח בית המדרש של החסידות בעיר אשדוד, שם שימש בנו רבי אהרן כרב הקהילה, ובשנת תשס"ח - הקימה החסידות בית מדרש גם בעיר בית שמש. בסוף עשור ה-תש"ס נפתחה מחדש ישיבה קטנה של החסידות בירושלים.

האדמו"ר ה'חוקי חיים' ביקר פעמים רבות בבתי מדרשיו בבית שמש ובאשדוד בימות החול אולם נמנע לשבות שם בשבתות מחשש עינא בישא כאשר אדמו"ר בא בימים עורך שבת בערי פריפריה.

לאחר פטירת רבי אברהם חיים התמנו ארבעת בניו לאדמו"רים, על פי צוואתו:[2]

  • בנו הגדול הרב רפאל אהרן שהוכתר בשנת תשל"ו לרב הקריה בירושלים וכיהן גם כרב בית הכנסת באשדוד. מונה לאדמו"ר בבני ברק.
  • בנו הרב גדליה משה, חתנו של רבי אליעזר זאב מראחוב, מונה לאדמו"ר באשדוד.
  • בנו הרב שלמה, חתנו של רבי שלום יהודה גרוס - האדמו"ר מהאלמין, מונה לאדמו"ר בירושלים.
  • בנו הרב יעקב יצחק, חתנו של רבי יצחק אייזיק שנעבאלג מזידיטשויב, מכהן כאדמו"ר בקריית גת.
  • נכדו הרב אהרן געלדציילער הוא ראש ישיבת "חוקי חיים - שומרי אמונים"

שיטתה של החסידות

בחסידות "שומרי אמונים" נשמרת שיטתו של האדמו"ר הזקן בכל הנוגע לצורת התפילה. התפילה בבתי המדרש של החסידות אורכת שעות רבות. החסידות שומרת על סגירות יחסית, ועיקר צמיחתה נובע מריבוי טבעי ומהצטרפותם של מעטים מתלמידי הישיבה שבמקורם אינם מבני החסידות.

אחד המנהגים הבולטים של החסידות היא כאשר אחת לשנתיים-שלוש, יוצאים האדמו"ר עם קהל החסידים למעמד הנקרא "קציר חטים" כאשר כל התהליך נעשה בעבודת יד, ואת החטים שומרים במחסן מיוחד עבור אפיית מצות בשנים הבאות.

אחת לחודש (ביום שני הקודם לראש חודש) מתאספים החסידים ללימוד משותף של 5 שעות רצופות בבתי המדרש, על פי תקנת ה'חוקי חיים' שייסד את זה בחייו ואף היה משתתף בסדרי לימוד אלה, ה'חוקי חיים' הבטיח כי מי שישתתף בסדרים אלה "לא יחסר לו לא ברוחניות ולא בגשמיות ויוכל לפעול כל משאלות ליבו מהקב"ה".

עוד מהמאפיינים הבולטים של החסידות, מלבד ההקפדה של ה'חוקי חיים' ובהמשך בניו האדמו"רים, שכל החסידים ישתתפו מדי יום בשיעורי תורה ברבים, הקפיד מאד ה'חוקי חיים' שכל חסיד ילמד בכל יום ב"חק לישראל" והיה מעורר על כך מדי חול המועד בשיחה השנתית לקהל החסידים, ובפרטיות לכל אברך.

יחס למדינת ישראל

להבדיל מהחתן של גיסו רבי אברהם יצחק קאהן, שכתלמיד שיטת סאטמר נודע כמתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל ונמנה עם חוגי העדה החרדית, מוסדות שומרי אמונים נהנים מתקציבים ממשלתיים. רבי אברהם חיים היה חסיד של האדמו"ר מבעלז ולא היה מביע דעה לגבי ההצבעה בבחירות, ואביו ר' אהרן נפטר עוד לפני קום המדינה וחלק מחסידיו בעיקר תושבי בני ברק משתתפים בבחירות לכנסת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מסכת שבת דף קי"ט
  2. יונה גרין, 'שומרי אמונים' • בחדרי חרדים חושף: פרטי הצוואה, באתר בחדרי חרדים, 4 בספטמבר 2012