רבי שמואל אליהו קהאן
| פטירה | תש"א |
|---|---|
הרב שמואל אליהו הלוי קהאן (מבוטא: קגן; כ"א בשבט תרמ"ט, 23 בינואר 1889 - תש"א, 1941) היה רבן של קרוגלה, סטארי-דורוגי (אנ') ואוּרֶצֶ'ה (אנ') שבבלארוס, בה שימש למעלה מעשרים שנה, עד הירצחו בשואה יחד עם בני קהילתו[1]. גיסו של החזון איש.
ביוגרפיה
נולד בדוקור לראשה-גולדה ולשלום קהאן, חסיד חב"ד [1]. בהיותו בן שתים עשרה נסע למינסק, שם למד בישיבתו של הרב חיים שלמה גולובנציץ[1]. כעבור זמן עבר ללמוד בישיבה בשקלוב אצל הרב פסח פרוסקין[1], ומשם עבר לישיבת סלובודקה שם למד אצל הרב משה מרדכי אפשטיין ועמד בקשר עם ראש הישיבה הסבא מסלבודקה[1].
בשנת תר"ע, בהיותו בחור בן עשרים ואחת, פרסם חידושי תורה בקובץ יגדיל תורה שיצא לאור בסלוצק בעריכת הרב איסר זלמן מלצר והרב משה בנימין טומשוב[2]. הרב מלצר גם הסמיכו לרבנות[1].
במשך תקופה שהה בכווידאן שליד וילנה ולמד בחברותא עם החזון איש. החזון איש שידך לו את אחותו בדאנה, ונישואיהם התקיימו בשנת תרע"ד (1914) בקוסובה, בה כיהן ברבנות חותנו הרב שמריהו יוסף קרליץ[1].
לאחר נישואיו מונה לרבה של קרוגלה, ובהמשך כיהן כרב הקהילה בסטארי-דורוגי (אנ').
בשנת תרע"ח נקרא לכהן כרבה של אוּרֶצֶ'ה (אנ') שבפלך מינסק. תחילה שימש כרב הקהילה החסידית, אך בראשית שנות ה-1920 חדלו רבני קהילת המתנגדים לכהן, עקב מעבר לרבנות אחרת והגירה, ומאז שימש כרב יחיד של כלל הקהילות בעיר[3]
הוא כיהן במשרה זו במשך למעלה מעשרים שנה, עד השואה. ערב המלחמה מנתה הקהילה היהודית באורצ'ה כ-979 נפשות, מתוך 5,591 תושבי המקום[4].
במהלך מלחמת העולם השנייה סירב להצעות להימלט ולהציל את עצמו, ובחר להישאר עם בני קהילתו[1]. בשנת תש"א (1941) נרצח יחד עם רעייתו ובני קהילתו בידי הנאצים[1].
אילן יוחסין
לקריאה נוספת
- שלמה כהן, רבי שמואל־אליהו הלוי קאהן - תורתו אומנתו, בתוך:פאר הדור א, בני ברק, תשכז, עמ' קט"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 שלמה כהן, רבי שמואל־אליהו הלוי קאהן – תורתו אומנתו, בתוך:פאר הדור א, בני ברק, תשכ"ז, עמ' קט"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ שמואל אליהו הלוי קאהן, יגדיל תורה – שנה שנייה (תרע"א), גיליון כ"ז, סימן פ"ח, תרע"א, סימן פ"ח
- ↑ ב"פאר הדור" (שלמה כהן, בני ברק תשכ"ז, כרך א, עמ' קט"ז) נכתב כי נתמנה לרב כל הקהילות לאחר פטירת רב קהילת המתנגדים. בפועל, שני הרבנים המתנגדים – ר' בן ציון צוויק (שמונה בהמשך לרבה של אסיפוביצ'י; ראו "פנקס סלוצק ובנותיה", עמ' 185) ור' דוב בער אפעלמאן (עזב את הרבנות ב־תרפ"א והיגר לארה"ב בתרפ"ב; ראו "תולדות אנשי שם", ראנד, עמ' 4; וכן אתר Kevarim) – חדלו מלכהן עקב מעבר או הגירה. מאז שנות ה-1920 שימש כרב יחיד של כלל הקהילות בעיר במשך למעלה מעשרים שנה.
- ↑ מפקד האוכלוסין בברית המועצות 1939 – סוציולוגיה דמוסקופ
שמואל אליהו קהאן41818389Q12411797