רבי חיים שאול גריינימן
 | |
| הרב חיים גריינימן | |
| לידה |
ט"ו בטבת תרפ"ו וילנא |
|---|---|
| פטירה |
כ"א בניסן תשע"ה בני ברק |
| מקום פעילות | בני ברק, ישראל |
| השתייכות | יהדות חרדית, חוג חזון איש |
| תחומי עיסוק | לימוד, הלכה, חינוך, גמרא, רפואה |
| רבותיו | רבי אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש" |
| חיבוריו |
חידושים וביאורים
|
רבי חיים שאול גריינימן (א' בניסן תרפ"ו - כ"א בניסן תשע"ה) היה רב ופוסק הלכה ליטאי. נחשב לאחד מממשיכי דרכו של דודו, החזון איש, ומנהיגה של קהילה בולטת מחוג חזון איש. מחבר סדרת הספרים חידושים וביאורים.
ביוגרפיה
נולד בווילנה לרב שמואל גריינימן ולצביה, בתו של הרב שמריהו יוסף קרליץ, רבה של קוסובה, ואחותו של החזון איש - הרב אברהם ישעיהו קרליץ. יחד עמו נולד אח תאום, פנחס דוד. בברית המילה היה החזון איש הסנדק שלו, והרב ברוך דב ליבוביץ הסנדק של אחיו. שמו השני שאול הוא על שם הסבא הרב שאול קצנלבוגן. רבו הראשון היה דודו, הרב יצחק קרליץ בקוסובה. בשנת תרצ"ה עלו בני המשפחה לארץ ישראל יחד עם סבתם אמו של החזון איש שעלה לארץ שנתיים קודם לכן, והתגורר בבני ברק, והוא שפנה למשה פרוש שסידר עבורם את אשרת העלייה.
זמן מה לאחר עלייתם ארצה, נסע אביו לארצות הברית לצורך פעילות ציבורית, שם סייע בביסוסה של מתיבתא תפארת ירושלים. בזמן היעדרותו בילו ילדיו חלק ניכר מזמנם בבית דודם החזון איש. למד בישיבת תפארת ציון שאביו היה נשיאה, ובישיבת לומז'ה, שבה למד כחברותא עם הרב שמואל רוזובסקי שגם הכין אתו את דרשת בר המצוה שלו[1]. טקס בר המצווה שלו התקיים באולם הישיבה. לאחר מכן למד בישיבת חברון.
בשנת תש"ז נישא לחנה דבורה, בתו של הרב ישראל שלום לוריא (רוטמן), ר"מ ומשגיח בישיבת תורת חיים ומו"צ בעדה החרדית. מסדר הקידושין היה הרב איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו התגורר בשכונת כרם בירושלים כשמונה שנים ולמד בישיבת מיר. עמד בקשר עם הרב מבריסק, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק[2].
בתקופה זו נסע לבני ברק מדי שבוע כדי להתייעץ עם דודו החזון איש בסוגיות שלמד. הוא צירף אליו ירושלמים אחרים שהיו לתלמידי החזון איש (בהם: רבי יהודה שפירא, רבי חיים ברים ורבי משה יהושע לנדא). בספרו הראשון של הרב גריינימן, "כלילא דוורדא", מופיעות הערותיו של החזון איש, ובראש הספר הראשון של סדרת "חידושים וביאורים" שלו מופיע מכתב ארוך בנושא הלכתי שכתב לו. החזון איש שימש סנדק לבנו הבכור בברית שהתקיימה בירושלים[3].
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תשט"ו, עבר להתגורר בבני ברק בה נותרה אמו האלמנה.
הנהגת קהילתו
במשך השנים הפך למנהיג קהילה גדולה ההולכת בשיטת החזון איש. עם קהילה זו נמנו הרבנים רבי יחזקאל ברטלר ורבי יהודה בויאר. במשך שנים נמנה הרב גריינימן עם מתפללי בית הכנסת לדרמן, ובשנות ה-תש"ם הקים בסמוך בית מדרש עצמאי. במשך תקופה ארוכה למד בימות השבוע במושב תפרח כדי שלא יוטרד מעול השואלים שבבני ברק.
הרב גריינימן נחשב ליועץ מומחה בענייני רפואה, והיה מצוי בקשר עם רופאים בישראל ובחו"ל. בין הנועצים בו היה אלימלך פירר. יעץ גם בענייני חינוך, נושאים כלכליים ועוד.[דרוש מקור] נועצו בו גם פוליטיקאים, בהם אריה דרעי. על מקורביו נמנים גם הרב שלמה משה עמאר[4] והרב יצחק שלמה זילברמן[5].
הרב גריינימן היה בעל השפעה על הקהילה החרדית בזכרון יעקב ובתפרח, ישיבת סלבודקה בבני ברק וישיבת "זיכרון מיכאל" בזכרון יעקב, ארגון "ערכים" וסמינר אור החיים בבני ברק לבנות מעדות המזרח. יזם את הקמת המתיבתות שהיו הבסיס של הישיבות הספרדיות שצמחו בעשורים האחרונים.
מאז פטירת החזון איש נטל חלק משמעותי בהנהגת הציבור הליטאי, כולל במערכות ציבוריות כמו גיוס נשים ובחירות. ועוד, כדרכו של החזון איש נמנע מלחתום על כרוזים ולהשתתף בכנסים ופעילותו התמקדה מאחורי הקלעים. לדברי הרב נתן זוכובסקי לפני כניסת אגודת ישראל לממשלת בגין, התייעץ שלמה לורנץ עם הרב גריינימן והוא השפיע על ההחלטה להתנגד לקבלת תפקידי סגני שרים[6]. בבחירות לעיריית בני ברק שהתקיימו ב-ה'תשל"ח תמך בשמואל וינברג מתנועת פא"י לראשות העיר, וברשימתו של וינברג אף נמנה אחד ממקורבי הרב גריינימן, הרב יצחק כהן. ה"סטייפלער" והרב שך התנגדו בתוקף למהלך, הדבר פגע במעמדו הציבורי מחוץ לקהילתו. עם זאת, הוא המשיך בפעילות ציבורית, בין היתר במאבקים הציבוריים של חילולי קברים, ניתוחי מתים, פרסומי תועבה ופתרונות טכנולוגיים לשבת[דרוש מקור].
הנדבן יעקב הלפרין קבע בצוואתו כי קבוצת תלמידי חכמים יוסמכו לקבוע מה לעשות בהקדשותיו. לאחר פטירת הרב יעקב ישראל קנייבסקי נותר הרב גריינימן היחיד מקבוצה זו, וממילא בעל הסמכות במוסדות ההקדש של הלפרין ובהם בית הקברות שומרי שבת. בשנת תשע"א הורה לפרק אוהל שבנו אלמונים מעל קברו של החזון איש.
נפטר בשביעי של פסח תשע"ה בביתו בבני ברק ונקבר בבית הקברות שומרי שבת. מסע ההלוויה, שבו השתתפו עשרות אלפי בני אדם[7], נערך יומיים לאחר פטירתו בשל החג והשבת שלמחרתו. בעקבות לקחי אסון רמיסת המלווים בהלווייתו של הרב שמואל הלוי וואזנר, שהתקיימה שבוע לפני כן, תוגברה האבטחה לאורך מסע הלוויה וצומצמה כניסת אנשים למתחם הקבורה[8].
משפחתו
ילדיו
מבניו:
- הרב יצחק דוד (נפטר ב' בתמוז תשפ"ב) מחבר הספר "הישג יד".
- הרב יוסף, ראש כולל וילנה, ורב "בית המדרש הגדול" של הקהילה.
- הרב אברהם ישעיהו (מכונה הרב אי"ש), ממלא מקומו בהנהגת הקהילה[9]..
- הרב שמואל, חתנו של רבי מרדכי מן, מרבני הקהילה.
- הרב יעקב, ר"מ בישיבת בית מאיר בתפרח.
- הרב מאיר - מו"ל ספרי ה"חדושים ובאורים".
- הרב אליהו, ראש ישיבת בית מאיר בתפרח.
מחתניו;
- הרב יוסף חיים בן-דב, ראש ישיבת זכרון מיכאל ומרבני הקהילה.
- הרב ישראל מנחם הירשפלד ראש ישיבת "דרכה של תורה" ומראשי ישיבת זכרון מיכאל.
- הרב שמואל חיים חברוני ראש ישיבת תהילת שלמה לצעירים ומחבר ספר "הליכות מרדכי".
אחיו
גיסיו
- רבי בנימין ביינוש פינקל - ראש ישיבת מיר.
- רבי אברהם יעקב זלזניק - ראש ישיבת עץ חיים.
- רבי יוסף ליס[10].
- רבי חיים אהרן טורצ'ין, ראש "הישיבה למצוינים".
מתלמידיו
- רבי יהודה בויאר
- רבי יצחק מאיר רוטנברג
- רבי אריה שכטר
- רבי שלום מאיר יונגרמן
- הרב משה חיים בויאר
- הרב אליהו פוזן
- הרב אברהם צבי וויל
- הרב צבי אשר פרידמן
- הרב פנחס איתן
ספריו
- חידושים וביאורים - סדרת ספרים של חידושי סוגיות בשיטת הלימוד של החזון איש, הכוללת חידושים על כל מסכתות התלמוד והמשניות, כולל סדרי זרעים וטהרות.
- כלילא דוורדא על הלכות בית הבחירה לרמב"ם.
- קיצור הלכות תרומות ומעשרות, שביעית, חלה, נדה (יצא לאור על ידי הרב יהודה בויאר).
- מכתבי התעוררות, מכתביו בנושאים שונים. יצא על ידי משפחתו לאחר פטירתו, סיוון תשע"ה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משה ויסברג, בן של החזון איש פרופיל מקיף לדמותו של מנהיג, באתר בחדרי חרדים, 11 באפריל 2015
- כיכר השבת, צפו: מסע הלוויית הגר"ח גריינמן זצ"ל בדרך לבית החיים, באתר כיכר השבת, 12 באפריל 2015
- ישי כהן, ש"ס אבלה על פטירת הגר"ח גריינמן: "גאון הדור", באתר כיכר השבת, 12 באפריל 2015
- אתי קצבורג, הרב חיים גריינמן: גדול בתורה, גדול ברפואה, גדול בעזרה לזולת, באתר וואלה!, 12 באפריל 2015
- ד"ר יעקב אלטמן, השתדל להיות אי"ש, באתר ערוץ 7, 16 באפריל 2015
- הרב יהושע ענבל, לדמותו של חדושים וביאורים, בתוך חצי גבורים כרך ז תשע"ו.
- עץ המשפחה באתר "תולדות ושורשים"
"מילי דהספידא" קונטרס הספדים אודותיו לקריאה באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ ראש הישיבה, ספר הביוגרפיה על הרב שמואל רוזובסקי, עמ' 119
- ^ הרב סולובייצ'יק מינה את הרב גריינימן הצעיר לתוקע במניין שלו בראש השנה, וכן שימש אצלו בעל קורא בקריאת המגילה בפורים.
- ^ הייתה זו הפעם היחידה שבה החזון איש עלה לירושלים למטרת סנדקאות.
- ^ הרב עמאר אמר • ראיון חג נדיר עם הראשון לציון, באתר בחדרי חרדים, 13 באפריל 2014
- ^ היתה להם קירבה משפחתית, וכן לשניהם היו משפחות ברוכות ילדים, והם היו משוחחים בענייני חינוך.
- ^ יתד השבוע גיליון 177, ב' בתמוז תשע"ה, שיחה עם הרב נתן זוכובסקי.
- ^ ישראל כהן, רבבות בהלוויית הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל • תיעוד, באתר כיכר השבת, 12 באפריל 2015
- ^ המשטרה והמארגנים לא לוקחים סיכונים, והלוויית הגרח”ש גריינמן תתקיים רק מחר, באתר jdn; ישראל כהן, רק מאות בקבורת רבי חיים גריינמן זצ"ל • צפו בתיעוד, באתר כיכר השבת, 12 באפריל 2015
- ^ ישראל כהן, ה'ממשיך': הבן רבי אברהם ישעיהו גריינמן מזכרון יעקב, באתר כיכר השבת, 12 באפריל 2015
- ^ נשא את אלמנתו של רבי אברהם יעקב וויינר
