רבי מנחם קרקובסקי
| לידה |
1870 ה'תרכ"ט וילקובישק |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1929 (בגיל 59 בערך) י"ד בחשוון ה'תר"ץ וילנה |
| למד ב | ישיבת וולוז'ין |
| מקום פעילות | רוסיה הלבנה, ליטא |
| תחומי עיסוק | הלכה, דרוש |
| תפקידים נוספים | רב בטימקוביץ' חסלביץ' ונובהרדוק, ראש ישיבה בנובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בווילנה. |
| רבותיו | הרב אליעזר לנדא, הרידב"ז, הנצי"ב, הרב חיים סולובייצ'יק |
| בני דורו | הרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב חנוך הניך אייגש |
| חיבוריו | "עבודת המלך" |
| בת זוג | בדנה (פיינשטיין) |
| אב | צבי הירש |
| צאצאים | רב אהרן, רב ד"ר יששכר בער |
| חותנים | רבי אליהו פיינשטיין |
הרב מנחם קרקובסקי [קראקאווסקי] (ה'תרכ"ט, 1870 – י"ד בחשון ה'תר"ץ, 17 בנובמבר 1929) היה רבן של טימקוביץ' (רו') חסלביץ' ונובהרדוק, מורה צדק ומגיד מישרים בוילנה וראש ישיבת "תורה ודעת" בנובהרדוק.
ביוגרפיה
נולד בווילקוביסק לאביו ר' צבי הירש, מצאצאי הרב דניאל מהורדנא והרב צבי הירש הורוויץ (בעל "חמדת צבי"). למד מפי רבני העיר, ר' אליעזר לנדא ויעקב דוד וילבסקי, ומפי ר' מאיר רבינזון, רבה של קרוקי. למד בישיבת וולוז'ין מפי הנצי"ב, היה מקורב גם לר"מ הרב חיים סולובייצ'יק, והיה בין העוזרים לו בהכנת השיעורים[1]. בשנת ה'תרנ"ה התמנה לרב בטימקוביץ' שבפלך מינסק (סמוך לסלוצק). בהמשך התמנה לרב בחסלביץ'. בשנת ה'תרע"א (1910) נבחר לכהן כרבה של נובהרדוק, לאחר כשלוש שנים שבהן לא היה רב קבוע בעיר (מאז פטירת הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין). כשנה לאחר בואו לנובהרדוק, ייסד בה את ישיבת "תורה ודעת", ששילבה לימודי חול לצד לימודי קודש. בתחילה, יועדה הישיבה לצעירים בלבד, משום שבעיר התקיימה כבר ישיבה ותיקה של תנועת המוסר בראשות הרב יוסף יוזל הורוביץ ("הסבא מנובהרדוק"), אך בהמשך, בעקבות חיכוכים חוזרים ונשנים עם "הסבא מנובהרדוק", פתחה הישיבה את שעריה גם בפני תלמידים בוגרים, שלמדו תורה בלבד. בין שתי הישיבות נוצרה יריבות קשה, ותלמידי "הסבא מנובהרדוק" היו משדלים בחורים שהגיעו לעיר כדי ללמוד בישיבת הרב קרקובסקי לעבור לישיבתם[2]. החיכוכים הביאו את ישיבתו של הסבא מנובהרדוק לחפש מקום חלופי, רעיון שלא התגשם לבסוף. לאחר כשלוש שנות מחלוקת, שככה המחלוקת והושג שלום בין שתי הישיבות.
בשנת ה'תרע"ח עזב את נובוגרודק מסיבות שאינן ידועות, ועבר לוילנה, שם התמנה למגיד מישרים ושימש כמורה צדק. בווילנה עסק רבות בצרכי ציבור, לצד הרב חיים עוזר גרודזנסקי, בין השאר היה ממייסדי ועד הישיבות ומראשיו[3], מיוזמי "ועידת החינוך" בה'תרפ"ד ונשיאהּ, והיה ראש המדברים בכל אספת רבנים שהתקיימה בווילנה, ובפרט באספת הרבנים הגדולה באייר ה'תרפ"ח.
נפטר לאחר מחלה במוצאי שבת, י"ד בחשוון ה'תר"ץ. בעיר וילנה שם נקבר.
ספריו
- עבודת המלך - על משנה תורה לרמב"ם. ה'תרצ"א. כתב היד הכיל חיבור על כל משנה תורה, אך שרד רק הפירוש לספר המדע, והשאר אבד בתקופת השואה. ספר זה הוא סנונית ראשונה בספרות הרבנית לשימוש בדפוסים ישנים וכתבי יד להבנת דברי הרמב"ם[4], וכן במדרשים שראו אור לראשונה בתקופתו (מכילתא דרשב"י ומדרש תנאים שהודפסו בשנים ה'תרס"ה וה'תרס"ח בהתאמה על ידי הרב דוד צבי הופמן) כדי לאתר את מקורותיו של הרמב"ם[5].
- ארזי הלבנון - דרשות מתקופת כהונתו כמגיד בווילנה. ה'תרצ"ו.
מאמריו הופיעו בעיתוני התקופה, הפלס, המודיע דאס ווארט ועוד.
מכתבו נגד קידושין על תנאי הודפס בקונטרס "אין תנאי בנשואין"[6].
משפחתו
נשא את בדנה, בתו של הרב אליהו פיינשטיין מפרוז'ין. גיסו היה הרב משה סולובייצ'יק, אביהם של הרבנים אהרן סולובייצ'יק ויוסף דוב סולובייצ'יק. הרב משה פיינשטיין היה בן-דודתה של אשתו.
בנו אהרן היה מראשי המזרחי בווילנה, שעבר בשנת ה'תרפ"ט לאגודת ישראל בעקבות תמיכת המזרחי ברב יצחק רובינשטיין למשרת רבה של וילנה אל מול הרב גרודזינסקי. נספה, יחד עם אמו ומשפחתו בטבח פונאר. בנו אנטול טולה קרקובסקי ברח ליער ממצעד המוות בדרך לפונאר והצטרף מאוחר יותר לפרטיזנים. לאחר המלחמה למד רפואה בז'נבה ועלה לארץ ישראל. פרופסור טולה קרקובסקי היה רופא עור בכיר בבית החולים איכילוב ואף היה מנהל מחלקת עור של בית החולים.
בנו השני יצחק היה קצין בצבא הפולני ובשנת 1928 התחתן עם טניה לבית גולדברג. הם סיימו לימודי אוניברסיטה בעיר טולוז ועלו לארץ ישראל בשנת 1935. הם התגוררו בפרדס חנה מספר שנים ועברו לגור עד יום מותם בעיר פתח תקווה.
בנו הצעיר יששכר דב (בערל) היגר לצרפת לפני פטירת אביו והוציא לאור את ספרי אביו. היה לו דוקטורט בפילוסופיה והוא היה מרצה בסורבון בצרפת. הוא היה עורך של עיתון יהודי בצרפת. לאחר פטירתו הוציאו לקט מכתביו על פרשיות התורה. הוא גם לימד לימודים תורניים בסמינר לרבנים בפריז.
לקריאה נוספת
- הרב דוד קמנצקי, הגאון רבי מנחם קרקובסקי - מ"מ ומו"צ בווילנא וקשריו עם רבנו חיים עוזר, בתוך "תבונות" ב, ניסן ה'תשע"ה, עמ' תתה-תתמו.
- שמואל נח גוטליב, אהלי שם עמ' 78.
- שערי ציון חוברת היובל שנה י גיליון א-ד (תשרי טבת תר"ץ) עמ' קי.
- משה צינוביץ, אישים וקהילות תל אביב ה'תש"ן, עמ' 205–207.
- הרב איתם הנקין, תערך לפני שלחן, עמ' 175–185.
- יהדות ליטא ג, תל אביב ה'תש"ך, עמ' 88.
קישורים חיצוניים
- הרב מנחם קרקובסקי באתר 'אשי ישראל'.
הערות שוליים
- ^ הרב אליהו אהרן מילייקובסקי, "ציון לנפש חיה", בתוך "אהלי אהרן", חלק ב, תל אביב ה'תרצ"ו, עמ' רה
- ^ ראו למשל בהישיבה הק' "תורה ודעת" בנאווארהדאק, הצפירה, י"ב בתשרי ה'תרע"ד, עמ' 4; תשובה, הצפירה כ"א באלול ה'תרע"ג עמ' 4; וכן בעדותו של הרב אברהם יפה'ן, חזיתיה מאחורי בתוך: "ספר זיכרון - זכור לאברהם", בני ברק ה'תשל"ב, עמ' ז. עם זאת, הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו, שהיה מתלמידי ישיבת הסבא מנובהרדוק, לימד בראשית ימיה של ישיבת הרב קרקובסקי ("מנובהרדוק דרך מנטרה לירושלים" עמ' יג
- ^ ראו "אגרות רבנו חיים עוזר" חלק ג' עמ' תלט ואילך
- ^ הוא מתאר ששלח את אחיינו, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק לברלין לצורך מציאת כתבי יד. הוא עושה שימוש נרחב בדפוס קושטא ה'רס"ט וונציה ה'תק"ב
- ^ הרב יצחק רפאל, "חושף מקורות הרמב"ם", בהקדמה ל"עבודת המלך" מהדורת מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשל"א.
- ^ וילנה תר"ץ, עמ' כ
