טבח פונאר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האנדרטה המרכזית בפונאר לזכר היהודים שנרצחו שם
שלט זיכרון בכניסה ליער פונאר
כתובת בכניסה לאתר הזיכרון ביער פונאר
שלט זיכרון לביקורו של משה קצב בפונאר
אחד מבורות ההריגה בפונאר

טבח פונאר (Ponary massacre) היה רצח המוני של עד 100,000 אנשים על ידי אנשי האס דה ואנשי האס אס הגרמנים ומשתפי פעולה ליטאים של המיליציה הליטאית[1][2][3][4] במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה באזור הכיבוש הנאצי "נציבות הרייך אוסטלנד". הרציחות החלו לאחר תחילת מבצע ברברוסה, ונערכו בין יולי 1941 לאוגוסט 1944 בקרבת תחנת הרכבת בפונאר, אשר כיום הוא פרוור של העיר וילנה בירת ליטא. כ-70,000 יהודים נרצחו בפונאר, ולצדם עד 20,000 פולנים[2][5] ו-8,000 שבויי מלחמה סובייטים, שרובם הובאו לשם מווילנה.[3][6]

במלחמת העולם השנייה והשואה, הפכו ליטא והמדינות הבלטיות למקומות הראשונים מחוץ לפולין הכבושה שבהם החלו הנאצים לרצוח יהודים כחלק מהפתרון הסופי. מתוך 70,000 היהודים שחיו בווילנה רק 7,000 (או 10%) שרדו את השואה.[7] מספר התושבים נכון ליוני 1941 היה 80,000 יהודים, או כמחצית מאוכלוסיית העיר.[8] לפי אנציקלופדיית השואה (אנ') מעל לשני שלישים מהם, או לפחות 50,000 יהודים, נרצחו לפני סוף 1941.[9][10]

מעשי הטבח

מעשי הטבח החלו ביולי 1941 מיד עם הגיעם של אנשי יחידת איינזצקומנדו 9 של האס אס לווילנה ב־2 ביולי 1941. רוב ההרג בוצע בפועל על ידי מחלקות מיוחדות שכללו 80 מתנדבים ליטאים. ב-9 באוגוסט 1941 הוחלפה יחידת איינזצקומנדו 9 ביחידת איינזצקומנדו 3. בספטמבר הוקם גטו וילנה. באותו החודש נרצחו במסגרת מבצע אחד 3,700 יהודים. רוב הקורבנות הופשטו לפני שנורו. מבצעי רצח המוני נוספים בוצעו במהלך הקיץ והסתיו.

עד סוף השנה נרצחו כ־50,000 עד 60,000 יהודים מווילנה. על פי אנציקלופדיית השואה נרצחו במבצעי הרצח ההמוני הללו גברים, נשים וילדים. יצחק ארד סיפק מידע המבוסס על דוחות איינזצגרופן, כרטיסי מזון והיתרי עבודה.

הקצב בו נרצחו האנשים הואט ב-1942 כאשר עבדים יהודים הופקעו בידי הוורמאכט. עם התקדמות הצבא הסובייטי ב-1943, ניסו היחידות הנאציות להסתיר את פשעיהם במסגרת מבצע 1005. שמונים אסירים ממחנה הריכוז שטוטהוף הפכו ל"לייכנקומנדו" ("יחידות הגופות"). הפועלים אולצו לחפור החוצה מהבורות גופות, לערום אותם על עצים, ולשרוף אותם. האפר נכתש, עורבב בחול ונקבר. עבודה זו נמשכה במשך מספר חודשים, והאסירים הצליחו לברוח משם דרך מנהרה שנחפרה באמצעות כפות ב-19 באפריל 1944. 11 מתוך 80 האסירים שרדו את המלחמה ועדויותיהם תרמו לחשיפת הטבח.

הקורבנות

המספר הכולל של קורבנות טבח פונאר עד סוף שנת 1944 היה בין 70,000 ל-100,000. רוב הקורבנות היו יהודים פולנים ויהודים ליטאים מהערים הפולניות והערים הליטאיות הסמוכות, והיתר היו בעיקר פולנים (כ-20 אלף) ורוסים (בערך 8,000). על פי מוניקה טומקייביץ', אשר חיברה ב-2008 ספר שעוסק בטבח פונאר, בטבח נרצחו 80,000 בני אדם, בהם כ-72,000 יהודים, כ-5,000 אסירים סובייטיים, בין 1,500 ל-2,000 פולנים, כאלף איש שתוארו כקומוניסטים או פעילים סובייטים, ו-40 צוענים.[11]

הקורבנות הפולנים כללו בעיקר אנשי אקדמיה, אנשי חינוך, כמרים וחברי תנועת ההתנגדות של ארמייה קריובה.[2][6]

טבח פונאר בתרבות

על טבח פונאר נכתב אחד משירי השואה הידועים ביותר, "פונאר" (או "שטילער, שטילער", שקט שקט). את השיר ביידיש חיבר שמריהו קצ'רגינסקי בעקבות בית בפולנית שכתב הרופא נח (לאון) וולקוביסקי, והוא הולחן על ידי בנו בן ה-12, אלכסנדר (אלק) וולקוביסקי (לימים אלכסנדר תמיר). השיר, שנכתב בגטו וילנה באביב 1943, הוא שיר ערש לילד שאביו נספה בפונאר. להלן השורות הראשונות בתרגומו העברי של אברהם שלונסקי:

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, בְּנִי נַחְרִישָׁה!
כָּאן צוֹמְחִים קְבָרִים,
הַשּׂוֹנְאִים אוֹתָם נָטָעוּ
פֹּה מֵעֲבָרִים.
אֶל פּוֹנַאר דְּרָכִים יוֹבִילוּ,
דֶּרֶךְ אֵין לַחְזֹר,
לִבְלִי שׁוּב הָלַךְ לוֹ אַבָּא
וְעִמּוֹ הָאוֹר.
הסרט "מכיוון היער" שוחרר בשנת 2004. הסרט מתעד יומן שכתב פולני בשם סאקוביץ, שגר בסמיכות לבורות ההריגה בפונאר, ומתחקה אחר האנשים שגרים בסביבה עד היום ומספרים על העבר, הרעש, הריחות וחיי היומיום שלהם באזור הבורות.[12]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • שרה נשמית, "יומן פונאר של חויטולד סוקובסקי", זמנים, 12, 1983
  • איתי בלומנטל, ynet, (חדשות בעולם), (היסטוריה), "נחשף אחרי 71 שנה : כך ברחו אסירים יהודים מהנאצים", - "יהודים היו אמונים על טשטוש העקבות הזוועה שביצעו הנאצים ביער פונאר בליטא", 29.6.2016

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טבח פונאר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ KŚZpNP (2003). "Investigation of the mass murder of Poles in 1941–1944 at Ponary near Wilno by functionaries of German police and the Lithuanian collaborationist forces" [Śledztwo w sprawie masowych zabójstw Polaków w latach 1941-1944 w Ponarach koło Wilna dokonanych przez funkcjonariuszy policji niemieckiej i kolaboracyjnej policji litewskiej]. Documents of the ongoing investigation (בפולנית). Institute of National Remembrance – via Internet Archive, 17 October 2007.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Michalski, Czesław. "Ponary — the Golgotha of Wilno" [Ponary - Golgota Wileńszczyzny] (בפולנית). Konspekt nº 5, Winter 2000–01, Academy of Pedagogy in Kraków – via Internet Archive, 24 December 2008.
  3. ^ 3.0 3.1 Kazimierz Sakowicz, Yitzhak Arad, Ponary Diary, 1941–1943: A Bystander's Account of a Mass Murder, Yale University Press, 2005, מסת"ב 0-300-10853-2, Google Print.
  4. ^ Ponary. Last accessed on 10 February 2007.
  5. ^ Niwiński, Piotr (2011). Ponary : the Place of "Human Slaughter" (בפולנית, אנגלית, and ליטאית). Warsaw: Instytut Pamięci Narodowej, Komisja Ścigania Zbrodni przeciwko Narodowi Polskiemu; Ministerstwo Spraw Zagranicznych Rzeczpospolitej Polskiej, Departament Współpracy z Polonią. pp. 25–26.
  6. ^ 6.0 6.1 Piotrowski, Tadeusz (1997). Poland's Holocaust. McFarland & Company. p. 168. ISBN 0-7864-0371-3.
  7. ^ Snyder, Timothy. The Reconstruction of Nations: Poland, Ukraine, Lithuania, Belarus, 1569-1999. Yale University Press. pp. 84–89. ISBN 0-300-10586-X – via Google Books, preview.
  8. ^ Sedlis, Steven P.; Grodin, Michael A. (2014). The Establishment of a Public Health Service in the Vilna Ghetto. Jewish Medical Resistance in the Holocaust. Berghahn Books. p. 148. ISBN 1782384189.
  9. ^ Baumel, Judith Tydor; Laqueur, Walter (2001). The Holocaust Encyclopedia. Yale University Press. p. 254. ISBN 0300138113. Also in: Shapiro, Robert Moses (1999). Holocaust Chronicles: Individualizing the Holocaust Through Diaries and Other Contemporaneous Personal Accounts. KTAV Publishing House. p. 162. ISBN 0881256307.
  10. ^ Woolfson, Shivaun (2014). Holocaust Legacy in Post-Soviet Lithuania: People, Places and Objects. Bloomsbury Publishing. p. 3. ISBN 1472522958.
  11. ^ Andrzej Kaczyński, Zbrodnia ponarska w świetle dokumentów, wyborcza.pl, 17 June 2009; accessed 8 December 2014.
  12. ^ מכיוון היער (ארכיון)


השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
Yellow star Jude Jew.svg
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005מחנה המשפחות
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואהתוכנית אירופה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן" • "הקמע"
מוזיקה ומחול "ניצול מגטו ורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"כרוניקה של גטו לודז'מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0