רבי שמואל אהרן לידר
 | |
| לידה |
כ"א בסיון ה'תרפ"ט ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
ל' בתשרי ה'תשע"ז (בגיל 87) בני ברק |
| מקום קבורה | פוניבז', בני ברק |
| מדינה | ישראל |
| השתייכות | חסידות סלונים |
| רבותיו | רבי איסר זלמן מלצר, רבי מרדכי חיים סלאנים, רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלונים |
| תלמידיו | הרב אשר ישעיה רוזנבוים מזוטשקא |
| חיבוריו | נטעי אשל |
| בת זוג | נחמה פערל |
| אב | יצחק דוד |
| אם | אסתר שפרינצא |
רבי שמואל אהרן לידר (כ"א בסיון ה'תרפ"ט - ל' בתשרי ה'תשע"ז) היה משפיע חסידי. מחבר ספרי 'נטעי אשל'.
ביוגרפיה
נולד בירושלים בכ"א בסיון תרפ"ט לרבי יצחק דוד לידר[1] ולאסתר שפרינצא בת רבי צבי הירש לוריא, שניהם מחסידי סלונים בטבריה. נקרא בשם 'שמואל' על שם רבי שמואל וינברג מסלונים ו'אהרן' על שם סבו רבי אהרן יוסף לוריא. למד בתלמוד תורה ובישיבת עץ חיים אצל רבי שמואל גדליה ניימן ורבי איסר זלמן מלצר, ונמנה בין היחידים שהשתתפו בשיעורים שמסר רבי איסר זלמן בביתו[2]
כחצי שנה לאחר שהוקמה ישיבת מיר בירושלים נשלח על ידי רבו רבי אפרים בורודיאנסקי[3], יחד עם קבוצה נבחרת ללמוד בישיבה החדשה, אצל רבי אליעזר יהודה פינקל ורבי יחזקאל לוינשטיין.
בבחרותו התקרב לרבי שלמה מזוועיהל, לרבי שמשון אהרן פולונסקי ולרבי יוסף צבי דושינסקי. כשביקר רבי יואל טייטלבוים בארץ ישראל - בא לשהות אצלו. במשך השנים הפך לתלמידו של רבי מרדכי חיים סלאנים, ולמד עימו בחברותא.
נישא בכ"ח באדר ה'תש"י לנחמה פערל פנינה בת רבי יחזקאל משה שטרנברג מטבריה. לאחר נישואיו נשאר לגור בטבריה, ולמד בכולל של ישיבת אור תורה הממוקם בבניין קבר רבי מאיר בעל הנס, והתקרב לרב העיר רבי אשר זאב ורנר. באותם שנים שימש כמלמד לילדים, וכמגיד שיעור לבחורים. לאחר פטירת רבו רבי מרדכי חיים סלאנים הפך לחסידו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלונים.
בשנת ה'תשט"ז עבר לבני ברק, ולמד במספר כוללים, ביניהם: כולל חזון איש וכולל חלקת יעקב. התפלל בבית מדרשו של רבי ניסים קרליץ ובשבת בבית מדרשו של רבי שלום ברנדר.
נודע בבקיאותו בתורה[דרוש מקור], וידע בעל פה ארבעת חלקי שולחן ערוך, וספרי חסידות וקבלה[דרוש מקור]. בשנת ה'תשנ"ה החל למסור שיעורים בישיבת מאור ישראל של חסידות גור בבני ברק. עם השנים הפך למשפיע חסידי, בלילי שבתות ערך 'באטע' בביתו, ובליל שישי היה מוסר שיעור בספר 'אור החיים' בבית המדרש ביליץ בעיר. כן מסר שיעורים נוספים בספרי מוסר וחסידות.
דבק ברבותיו לבית סלונים ובספריהם, במיוחד בספר "בית אברהם" של רבי אברהם וינברג (השני). דגל בשיטתו של החזון איש בהלכה ובהנהגה. עם זאת, הוא נמנע מהשתתפות בבחירות והליכה לכותל המערבי כשיטת רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
בשנת תשל"ב הדפיס את ספר אהלי שם לרבי מנחם אליעזר בעל ה'יעיר קינו' על מסכת קנים, על פי כתב יד שירש מאבותיו. לספר זה צירף הערותיו וחידושיו על מסכת ברכות בשם "נטעי אשל". בשנת תשמ"ד הדפיס חידושיו ואמרותיו של אביו בקונטרס "בית דלי".
נפטר בל' בתשרי ה'תשע"ז ונקבר בבית הקברות פוניבז' בבני ברק.
בין תלמידיו נמנים הרב אשר ישעיה רוזנבוים[דרוש מקור] האדמו"ר מזוטשקא והרב יונה זאב וינברג[4].
משפחתו
- חתנו הרב מאיר שטיגל - ר"מ ישיבת חמד לצעירים בבני ברק ומחבר ספרים[דרושה הבהרה].
ספריו
בשנת תשס"ז הדפיסו תלמידיו את שיעוריו ואמרותיו על התורה בספר "נטעי אש"ל". מדי שבוע מופץ עלון משיחותיו והנהגותיו בשם 'ויטע אשל'.
לקריאה נוספת
- משה דוד דייטש - נטעי אש, הספדים ודברי זכרון על הרב לידר, שנת תשע"ט, בני ברק.
קישורים חיצוניים
- לידר, שמואל אהרן, נטעי אש, באתר אוצר החכמה
- קובץ זכרון, נטעי אש, באתר אוצר החכמה
- לידר, שמואל אהרן, נטעי אש"ל, באתר אוצר החכמה
- מכתב ברכה לרגל נישואיו מאת האדמו"ר רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים באתר המכירות קדם
הערות שוליים
- ^ מחבר ספר 'בית דלי'.
- ^ נטעי אש, בני ברק: משה דוד דייטש
- ^ מרבני ישיבת עץ חיים
- ^ רבי שמואל אהרן לידר, נטעי אש, בני ברק: הרב משה דוד דייטש, תשע"ט, עמ' קנא