ריבוע המזבח

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריבוע המזבח
(מקורות עיקריים)
Atlit Detainee Camp 22.jpg
מקרא ספר שמות, פרק ל', פסוק ב'
תלמוד בבלי מסכת סוכה, דף מ"ט ותוס' שם ; מסכת זבחים, דף נ"ד ו-דף נ"ט עמוד ב' ו-דף ס"ב עמוד ב' ו-דף ק"כ  ; מסכת חולין, דף י"ז עמוד ב' ו-דף י"ח

ריבוע המזבח היא החובה לרבע את המזבח החיצון והמזבח הפנימי באופן מדוייק מכל צדדיו, ורק באופן זה המזבח כשר.

המקור בתורה

וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁטִּים חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁלשׁ אַמּוֹת קֹמָתוֹ

חובה זאת היתה גם במזבח שבמשכן, ואף באוהל מועד שבגלגל ובמשכן נוב, אך לא בבמת יחיד, כמובא בברייתא: קרן וכבש ויסוד וריבוע בבמה גדולה, ואין קרן ויסוד וכבש וריבוע בבמה קטנה”[1]

פסול מזבח שאינו מרובע

מקור הפסול

מזבח שאין לו ריבוע פסול להקרבה[2]. במקור הדברים נאמר בגמרא[3] שלומדים זאת מהפסוק ”וזבחת אליו את עולותיך ואת שלמיך וגו'"”, וקשה: ”וכי עליו אתה זובח?” הלא השחיטה מתבצעת סמוך למזבח ולא על גביו! ”אלא בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר”. הכוונה במילה "עליו" היא במצב שהוא בחזקתו הקודמת[4].  

פסול זה קיים גם בקרנות המזבח, שגם עליהם להיות מרובעים לחלוטין, כמו המזבח עצמו, ודין זה נלמד מסברה[5].

שיעור הפסול באבני המזבח

בשיעור הפגימה נאמר בתלמוד[6]: ”אמר רבי שמעון בן לקיש: שלש פגימות הן, פגימת עצם בפסח, פגימת אוזן בבכור, פגימת מום בקדשים, ורב חסדא אמר אף פגימת סכין”[א], ”וכולן פגימתן כדי פגימת המזבח”. וכמה פגימת המזבח "כדי שתחגור בה צפורן". הכוונה היא שאם אדם בודק את שטח המזבח בציפורנו, ומחמת עומק השריטה שבמזבח ציפורנו מתעכבת באותה שריטה ואינה מחליקה הלאה, נחשבת פגימה זאת כחסרון באבני המזבח והוא נפסל.

שיעור הפסול בסיד

בשיעור הפסול במקרה של חסרון בסיד, נחלקו התנאים: רבי שמעון בן יוחאי אומר טפח, רבי אליעזר בן יעקב אומר כזית”[7] התוספות מסבירים שלכל אחד מהשיטות, כל עוד לא נחסר בשיעור האמור מהסיד, נחשב עדיין המזבח למרובע[5].

מזבח הזהב

גם למזבח הזהב היו 4 קרנות, וכנאמר בפסוק: אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו[8], וגם בו היה כלל זה שמזבח שאין לו ריבוע פסול.

הלכות נוספות

כבש המזבח

כבש המזבח, ואף השני כבשים קטנים שהיו יוצאין מן הכבש[ב] היו מובדלין מן המזבח כמלא נימא (רוחב של שערה). לפי רב יהודה הסיבה היא מכיון שנאמר "סביב" כלומר שיהיה ניתן לסובב את המזבח, ורבי אבהו אמר שהמקור הוא מהחיוב "רבוע", ואם הכבשים צמודים למזבח נמצא שאין הוא רבוע. הוא הסביר שמהמילה "רבוע" לבד היה ניתן לחשוב אולי שמדובר בצורת מלבן שגם הוא מרובע מצד זויותיו, אך דין זה נשלל מהנאמר "סביב", ולעומת זאת מהמילה סביב לא ניתן ללמוד שהמזבח היה מרובע, מכיון שגם הוא אם עגול הוא שווה מכל רוחותיו, ולכן נאמרו שניהם.[9].

יסוד המזבח

לפי דעה אחת המזבח לא היה מרובע בחלקו התחתון, וכמופיע בברייתא: ”היסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב, אוכל בדרום אמה אחת, ובמזרח אמה אחת”. כך דעתו של רב שסובר שהמשמעות של הברייתא כפשוטה, שהיסוד היה בנוי רק באמה אחת מצד דרום ואמה אחת מצד מזרח, ולמרות שבמקום זה אין המזבח מרובע - אין בכך פסול[10]. לעומת זאת לפי לוי היסוד הקיף את כל המזבח, רק שבצדדים שהיו בחלקו של יהודה (דרום ומזרח) לא היו מבצעים את זריקת הדם[ג] מכיון שזאת מתבצעת רק בחלקו של בנימין[11].

הרחבות וביאורים

  1. ^ בגמרא מוסבר כי אין מחלוקת על תוספת זאת רק שריש לקיש אינו עוסק בכלל זה בדיני חולין
  2. ^ שבהן פונים ליסוד המזבח ולסובב
  3. ^ ולשיטתו הכוונה במילות הברייתא "אוכל..." היא בזריקת הדם שנחשב האכלה למזבח

הערות שוליים