רמת החייל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רמת-החייל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רמת החייל
מידע
עיר תל אביב-יפו
שטח 381 דונם
אוכלוסייה 4,250 (2,012)
שכונות נוספות בתל אביב-יפו
רחוב ק"ם בשנת 1951. ניתן להבחין בשורת הבתים המקוריים, כאשר הם עדיין לא מחוברים לרשת החשמל.
אזור רמת החייל מסומן על גבי מפה

רמת החייל היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב; אחת משכונות עבר הירקון. סמוך לשכונה ממוקם אזור תעשייה עבר הירקון, המהווה מרכז לחברות היי-טק שונות, ומכונה לעיתים גם הוא בשם "רמת החייל".

שם השכונה

שמה של השכונה ניתן לה להנצחת חיילי צה"ל שלחמו במלחמת העצמאות. במשך שנים רבות הייתה מחלוקת סביב שם השכונה. רבים כתבו את שמה בטעות עם גרשיים ("רמת החי"ל"), מתוך הנחה שהשכונה נקראה על שם הבריגדה היהודית, שכונתה גם "חטיבה יהודית לוחמת", או בראשי תיבות – "חַיִ"ל". טעות זו אף התקבעה בשילוט רשמי של העירייה. בשנת 2010 קבעה ועדת השמות של עיריית תל אביב-יפו, בעקבות בדיקה בארכיונים, כי השם הנכון הוא רמת החייל, ללא גרשיים[1].

לפני הקמת השכונה

במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, על רכס הכורכר שעליו נצבת היום רמת החייל, היה מוצב עות'מאני, ח'ירבת הדרה[2], שקיבל את שמו מהשם הערבי של גשר עשר טחנות, גִ'סְר אֶל-הַדָּאר (גשר שאון המים), עליו עברה דרך יפו-שכם ההיסטורית. המוצב חלש על מעבר הירקון בעשר טחנות, ואיפשר תצפית על הנחל עד מוצאו לים. המוצב היה חלק ממערבו של נדבך ההגנה שפרסו הטורקים בסוף 1917 מצפון לירקון[3], טרם צלח חיל המשלוח המצרי של הבריטים את הירקון והתייצבה הגזרה המערבית של קו שתי העוג'ות. את העמדה הזו לכדה, בלילה הסוער שבין ה-20 ל-21 בדצמבר 1917, חטיבה 155 מן הדיוויזיה ה-52 הסקוטית בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ון היל, לאחר שצלחה את הירקון בתל ג'רישה. עמוד הזיכרון בצומת הרחובות אבא הלל ובן-גוריון ברמת גן מנציח את פועלה של החטיבה במבצע הצליחה.

חירבת הדרה היא גם אתר ארכאולוגי. יעקב קפלן, שערך חפירה ארכאולוגית במקום בשנת תש"י (1950), קבע כי היו בו יישוב, חווה חקלאית וקברים מן התקופה הרומית הקדומה ועד לתקופה הערבית הקדומה[4]. שנים אחר כך, בחפירה שנערכה בסמוך, נמצא קבר שומרוני מהמאה הרביעית והחמישית לספירה[5].

תולדות השכונה

שכונת רמת החייל נוסדה לאחר מלחמת השחרור, בשנת 1949. השכונה נבנתה על ידי חברת "דיור למשוחררי מלחמה" עבור נכי מלחמת השחרור, משוחררי צה"ל.

בתחילה, סרבה עיריית תל אביב-יפו לספח את השכונה לשטח שיפוטה המוניציפלי, אף על פי שהשכונות השכנות לה, צהלה ושיכון דן, נכללו בשטחה של תל אביב. עיריית רמת גן שביקשה לספח את רמת החייל לשטחה, דאגה לצורכי השכונה, סללה כבישים, סיפקה מים, אספה אשפה וכו'. לבסוף, הורה משרד הפנים לספח את השכונה לתל אביב.

בשכונה לא היו שירותים בסיסיים, ולכן התושבים נאלצו להשיג את השירותים הבסיסיים בשכונות סמוכות. הילדים שהיו בגיל בית הספר הלכו לבתי הספר שבשיכון דן. תחנת טיפת חלב לא הייתה. העירייה הפנתה את התושבים לתחנת טיפת חלב במעברת יד המעביר (היום שכונת נווה שרת).

לשכונה היה ועד שדאג, לאחר מאבקים קשים, להשיג שירותים שונים כמו גן ילדים, בית ספר, צרכניה, ושירותי בריאות. בתחילת 1952 נפתחה במקום תחנת טיפת חלב. יותר מאוחר, נפתחה כיתת לימוד בצריף קטן ברח' ק"ם, שהתרחב לשני צריפים ובהמשך נבנה בית ספר רמת החייל. ב-1958 נפתח גן ילדים מעבר לרחוב מול בית הספר. לאחר מכן כבישים נסללו, אספקת המים והחשמל הוסדרו ותחבורה ציבורית הגיעה לשכונה. נפתח סניף של קופת חולים כללית. ברח' הראל הוקצה שטח מיוחד שייעודו היה אספקת מזון לציבור ונפתחה הצרכניה שתושבי השכונה קנו את המניות שלה. עם השנים הצרכניה הפכה לסופרמרקט שמשרת עד היום את התושבים. הודות לסעדיה שושני, שהיה ראש מחלקת הגינון בעירייה, זכתה השכונה לגן ציבורי שנקרא על שמו "גן שושני". גן זה אף זכה לאחר הקמתו בפרס על יופיו.

בשכונה פעל קולנוע "רם" (במקומו עומד בשנות האלפיים בניין בן שלוש קומות ברח' מרכוס, מול הסופרמרקט). לידו פעל בית קפה. המקום המה אנשים שהגיעו גם מחוץ לשכונה בעיקר במוצאי שבת. בית הקולנוע נסגר בשלהי שנות ה-60 בעקבות ירידה משמעותית במספר המבקרים בו עם כניסת שידורי הטלוויזיה.

בשכונה פעל סניף של תנועת הנוער "המחנות העולים" שבוגרים רבים משורותיה הצטרפו לגרעיני הנח"ל כשירות בצה"ל, ומאוחר יותר נפתח סניף של תנועת הצופים הפועל בשכונה עד היום.

בהמשך נבנה המרכז הקהילתי "בית קמחי", ששימש מרכז לפעילות חינוכית ותרבותית לילדים, נוער ומבוגרים. מנהלת הרובע התיישבה במקום ולמרות התנגדות הוועד והתושבים הוחלט בשנת 2004 על פעילותו במתכונת מאד מצומצמת. הוועד ממשיך[דרושה הבהרה] במאבק נגד סגירתו של בית קמחי.

מוסד מיוחד ומצליח למען התושבים הוותיקים הוא מועדון "בית קוסאר" שהוקם למען בני הגיל השלישי. מתקיימת בו פעילות מגוונת חברתית ויצירתית ורבים מוותיקי השכונה מבקרים בו.

מאפייני השכונה וגבולותיה

גבולות השכונה הם רחוב דבורה הנביאה מצפון, רחוב משמר הירדן ממערב, רחוב ראול ולנברג ממזרח. השכונה שוכנת בסמוך לשכונות שיכון דן, ישגב, נווה שרת, צהלה, ולאזורי התעשייה קריית עתידים ואזור תעשייה עבר הירקון (המכונה גם "אזור תעשייה רמת החייל"). שטח השכונה 685 דונם.

רחובות מרכזיים

שמות הרחובות בשכונה מספרים את סיפור מלחמת השחרור וממחישים את הקשר של תושביה הראשונים למפעל הקמת המדינה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמת החייל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נועה קושרק, עיריית ת"א הכריעה: רמת החי"ל היא בעצם רמת החייל, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2010
  2. ^ המופע הכתוב הראשון בו שובש שם המקום ל'חרבת חדרה' הוא, ככל הנראה, עמוד הזיכרון לזכר הצליחה לצד דרך אבא הלל סילבר ברמת גן. חקלאי שייח' מוניס שעיבדו אדמות במקום כינו אותו הדרה, הגשר הסמוך על הירקון בעשר טחנות נקרא, ג'יסר אל הדאר, ומשום מה, בכתבי חוקרי המקום, היהודים, הוא מכונה, "חדרה". במפות הבריטיות, מפת ה-PEF לדוגמה, המקום מכונה Hadrah אולם לא ניתן לשלול ש-H כיסתה על העדרה של הח' בשפתם ולאו דווקא לרמז על ה'
  3. ^ במערב, תל א-רקיה - בסיס המודיעין לשעבר על רכס הכורכר מעל חוף תל ברוך, דרך תל קסילה, שייח' מוניס, שכונת גבעת הפרחים בנאות אפקה ב', תל א-נוריה הוא שיכון דן, עבור בח'ירבת הדרה, ועד תל אל מוחאמר (תל קנה), במזרח
  4. ^ שירות הידען, ‏באר גדולה ומרשימה בת כ-1,400 שנה נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ברמת החיל, באתר "הידען", 6 בפברואר 2014
  5. ^ חפירת הצלה ברמת החיל, תל אביב, שלום ינקלביץ, ינואר 2004, בתוך פרסומי חפירות יישומיות, המכון ללימודי ים על שם רקנאטי


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0