שיחה:הרב מרדכי גנוט/ארכיון

על שום מה?

כבר דנו על זה בדף השיחה.

בקצרה אומר שהוא דמות תורנית, ומוסר שיעורים רבים במקצועות תורניים שונים.

אמנם הנושא עדיין לא הוסכם, והוחלט שיעמוד להצבעה כאשר יעבור הערך למרחב.

כפי שהבטחתי הנושא כעת עומד לדיון.

אכתוב את עמדתי בקצרה.

הרב גנוט מפורסם כתלמיד חכם עם עמדות מענינות בשלל נושאים. אמנם עיקר פרסומו הוא בנושאי אסטרונומיה, אך לא כמומחה לפן המדעי מקצועי, שכאלה יש רבים בישראל, אלא כמומחה לפן התורני באסטרונומיה, ומומחה לביאור סוגיות בש"ס הנוגעים לאסטרונומיה, מומחיות שללא ספק איננה רק מכח בקיאותו המדעית אלא באותה מידה מכח בקיאותו התורנית.

לכן לעניות דעתי ראוי לו תואר הרב בשם הערך, אך אשמח לשמוע דעות נוספות.

מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏‌‌‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏ וספרא דעתכם?

בעד

בעד תואר הרב

בעד חזק לתת ליהודי תלמיד חכם שאף תחום התמחותו היא בחלקה הגדול תורנית תואר הרב

מיותר לציין שהוא תלמיד חכם מבוהק שסיים את הש"ס מלא פעמים וגם ד' חלקי שלחון ערוך וכן הרמב"ם

למה לא מציינים שהוא יודע להשיב רוב הפעמים שתשאל אותו איפה המקור יענה לך ממש תשובה ברורה

אם תביא מקור נוסיף

בדידי הוי עבודא

מקור חלש

העובדות הללו ידועות גם לי, אבל באנציקלופדיה לא נהוג לכתוב בלי מקור ודאי לא כשמדובר בשבחים על אדם כלשהו.

מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏‌‌‏‌‌‌‌‌‌‏‏ מוזמנים להוסיף ולהרחיב

הרב גנוט הוא תלמיד חכם

???

מה זאת ההגדרה הזאת? ומי הכתיר אותו?

מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏‌‌‏‌‌‌‌‌‌‏‏

בקצב בו המכלול מפתח ערכים, גם גנוט זכאי כנראה לערך...

נרדמנו בשמירה.

בזמן שכל רבי'לה זכאי לערך ועל הדרך גם בניו, או לחילופין כל מק"ק גם נכנס לרשמית האישים המוערכים באנציקלופדיה בזכות איזה ספר שהוציא לחתונת בתו, הרי שמדוע גנוט לא יהיה זכאי לערך?!

הרי הוא משמש ברבנות ביהכנ"ס של מלון ויז'ניץ...

ייתכן מאוד שזכאי לערך בשל פרסומו. אלא שכרגע אין בשר בערך. רוב הפרטים לא אנציקלופדיים או כפולים מול הערך לוח דבר בעתו.

מדובר בטיוטה ראשונית ביותר, שנפתח במרחב משתמש. מה אתם מצפים? שברגע פתיחת הטיוטה כבר יהיה בו את כל החומר?!

מרדכי עציון, כנראה שממך מצפים ליותר...

יושב: בנוגע להיותו תלמיד חכם אני מסכים עם זה שהתואר אולי לא אינציקלופדי וצריך למצוא תואר אחר, אבל עצם היותו גאון עצום ידוע ומפורסם

אתה יודע כמה גאונים אני מכיר?

גאונות היא זכאות לערך? מהיכי תיתי?

אנו חייבים לשנן היטב - לא כל מי שיקבל כתבה בעיתון אחר פטירתו שתתאר את מעלותיו הטובות, אף אם הוא באמת היה צדיק קדוש וגאון אדיר, זכאי לערך במכלול. כאן אנציקלופדיה, לא עיתון.

אף אחד לא ניסה לטעון אף לרגע שכל תלמיד חכם זכאי לערך

השאלה היא אם כבר כותבים ערך על יהודי שהוא ללא ספק תלמיד חכם והוא מוגדר בפתיח כאסטרונום ותו לא זה נראה לי לא לעניין (אל אף שאין ספק שזכאותו [אם קיימת] לערך היא רק משום כך)

נ.ב.להזכירך בדיון על זכאותו לערך לא הבעתי את דעתי לחיוב

לא התכוונתי אותך אישית אלא את הרעיון.

לצערי, משום מה לאחרונה ישנם עורכים המקדמים במרץ רב כתיבת ערכים על אישים או אובייקטים שאינם זכאים לערך. אין לי מושג מה בוער להם להפוך את האנציקלופדיה כאן לבדיחה.

במצב הנוכחי, הייתי ממליץ על מדיניות שתגביל עורך חדש עד מספר מסוים של עריכות או עד תקופת הסתגלות כלשהי מליצור ערכים חדשים, אלא שיוכל רק לערוך ולשפץ את הקיימים או לייבא מוויקיפדיה בלבד. זה אמנם לא אידיאלי מי יודע מה, אבל לענ"ד אין ברירה.

מפעילי מערכת‌‏‌‌‏

אף שתהיה בזה תועלת, לדעתי יהיה בזה יותר נזק.

דויד חשבתי על רעיון פשוט.

צריך לתכנת שכל מי שמנסה לכתוב ערך חדש, יקפוץ לו הודעה שמפנה אותו למדיניות כתיבת אישים, והמלצה לפתוח דיון חשיבות מקדים.

חשבתי לייצר דפים מיוחדים לדיוני החשיבות המקדימים, אבל מקוה כתב שאפשר לפתוח דף שיחה לדף לא קיים, ואז תייג שם את מכלולאים פעילים.

אתה רוצה להוסיף משפט בפסקה "לפני פרסום ערך חדש" בהנחיות שכתובות ברבוע של "הגעתם לדף שעדיין איננו קיים במכלול" שמופיע בעריכה דף חדש במכלול?

דויד רעיון מצוין!

אפשר גם לעשות שם אפשרות אוטומטית ליצור דף שיחה לשם התייעצות.

רעיון מעולה. בהדגשה.

כעת אני רואה שכתוב למטה בריבוע אדום "שימו לב: עריכתכם תפורסם מיד כשתלחצו על כפתור השמירה. לפני כן, ודאו כי הטקסט ראוי לפרסום, תואם את ההשקפה התורנית, אינו מכיל שגיאות, אין בו תוכן פוגעני, אינו מפר זכויות יוצרים ומתאים מבחינת רף החשיבות. ערך שלא יעמוד בכך עלול להימחק."

זה מספיק? יש שם גם קישור להמכלול:הבהרת חשיבות ששם יש קישור לעקרונות שאנו בונים כעת

חשוב הדגשה יתירה.

לא. הניסיון מוכיח שמכלולאים מתחילים בטוחים שהתוכן שלהם ראוי.

צריך שיהיה כתוב מפורש "מומלץ להתייעץ לפני יצירת ערך חדש בהמכלול:דלפק ייעוץ, כיוון שערכים עלולים להימחק מחוסר חשיבות.

אם יש אפשרות "ליצירת דף שיחה לצורך דיון על חשיבות הערך שברצונכם לכתוב", זה הכי טוב. צריך בשביל זה שע"י הלחיצה על הקישור יווצר דף "שיחת:...""

הוספתי קטע, ד"ה "כדאי לוודא שיש חשיבות לערך". הביעו דעתכם.

חושב שזה מצוין.

הבעיה היא שלמכלול יש אינטרס מובהק שיהיו בו עוד ועוד עורכים ולפעמים יש כאלו שאכן נכנסים כדי ליצור ערך מסוים אך אז נהנים ונשארים ואם תחסום אותם מיד בהתחלה אתה עלול להפסיד עורכים מצוינים

לא אמרתי לחסום, רק לחסום אפשרות כתיבת ערכים חדשים ומיותרים בלי התנסות והבנת רוח האנציקלופדיה.

שתבין אם חשיבותו הוא בשל היותו חוקר, אז משמיטים את תפקידיו התורניים והוא אפילו לא זוכה לתואר, ראה משה גפני ואריה דרעי. ולכן יש להשמיט מהפתיח את כל השאר.

כאן אני חושב שזכאי לתואר, כי הוא מתעסק באסטרונומיה בעיקר מהפן התורני.

לכאורה הניסוח הנכון זה: מומחה חרדי לאסטרונומיה, בדגש על אסטרונומיה תורנית.

זה לא ניסוח אנצי'.

התואר "רב" שניתן לרבי חיים קנייבסקי אינו יכול להיות שווה ערך למי שמתעסק באסטרונומיה מאיזה פן שיהיה.

אבל התואר רב שניתן למשה בלוי, כן יכול להיות שווה ערך. [וגם לאחיו].

מחילה, אבל לא הבנתי אותך

יהודי תלמיד חכם שבמקרה או שלא עוסק בנושא כלשהו והוא נחשב כמומחה ובשל כך זכאי לערך יש להשמיט את כל תאריו מפני שזכאותו לערך היא אינה גדולתו בתורה ? אתמהה

אגב בערך על ישעיהו הבר אני רואה שנהגו אחרת אל אף ששם זה בולט אף יותר שזכאותו לערך אין לה אפילו זיקה עם עובדת היותו תלמיד חכם

אלו הכללים, מה לעשות.

אכן, בערך על הרב הבר יש להשמיט משם הערך את התואר רב כפי הכללים במכלול, משום שפרסומו הוא רק בעקבות פעילותו ובשום אופן לא בגלל תורתו. יש כללים - חייבים להיצמד אליהם.

בערך הרב הבר - דומני ששוררת הסכמה בדף השיחה שם.

הסכמה וודאי שאין, יעויי"ש, ובכל מקרה יש כללים ורק לפיהם נקבע שם הערך.

אם פרסומו איננו בגלל תורתו, הוא אינו מוכתר בתואר רב/רבי בשם הערך לפי הכללים.

לא הבנתי שאתה מדבר אלי.

הסכמה התכוונתי להסרת התואר.

לצערי אין הסכמה שם. עיי"ש.

אבל לפי הכללים כך יש לנהוג.

כשיש מחלוקת איך לפרש את הכללים הדבר נקבע בהצבעה או בבוררות.

חבל שיש מתכחשים לכך.

הכללים כתובים בצורה מפורשת. לא יודע למה יש כאלו שלא יודעים לקרוא או לא מבינים עברית. אין מה לפרשן בהם ואין מה לחלוק. הכל כתוב ברור.

עברת על הכללים?

עברתי על הכללים ישר והפוך.

א. לא כל מי שחולק עליך בפרשנות לא יודע לקרוא [ואני לא אוהב את הנימה השחצנית].

ב. הכללים לא גוברים על קונצנזוס של מכלולאים, מלבד בקווי היסוד של המכלול.

א. אשמח לשמוע על מה נסובה המחלוקת. [לא התכוונתי אותך אלא מכלולאים אחרים שלא מעניין אותם האינציקלופדיה אלא תחושות הבטן שלהם, והם הצליחו להוציא אותי משלוותי, לצערי. איני שחצן ב"ה, אתה יכול לבדוק בדיונים בהם השתתפתי. אני מקבל דעות אחרות בכובד ראש ודן בהן, אבל רק כאשר הן טענות ענייניות ולא רגשניות וסברות אישיות, בפרט לא כאשר הן חוזרות על עצמן בעיקשות].

ב. מניין לך זאת?

א. אני נוטה לחשוב, [למרות שאני פתוח לשמוע את החולקים] שגם אילולי לוח דבר בעתו, היה נשוא הערך מפורסם בשל שיעוריו הרבים בפרט במקצוע האסרונומיה מהזוית התורנית, וכן בקיאותו ויצירתיותו בשלל נושאים תורניים [כך לדוגמא ראה בערך אגרות שניות] וחלקו בעריכת ספרים שונים. אם זה נכון אזי ודאי זכאי לתואר.

לעומת זאת יש טוענים שכל זכאותו היא בגלל הלוח. אם כך הרי שמוציא לוח זה לאו דוקא תפקיד תורני, למרות שגם בכה"ג יש לדון, שאולי לוח זה הוא יצירה תורנית, אבל אני נוטה שלא.

ב. בעקרונות היסוד מבואר שעקרונות היהדות של המכלול אינם יכולים להשתנות בקונסנזוס העורכים. משמע שכל דבר אחר כן יכול להשתנות. אמנם זה לא כתוב מפורש, ואשמח שיעלה לדיון באולם הדיונים.

א. פרצת לדו שיח ביני ובין ספרא בעניין הרב הבר. לא על הרב גנוט.

ב. אסביר לך - עקרונות היהדות לא ישתנו גם אם תהיה הצבעת מדיניות לשינוי המדיניות הקיימת. כל השאר יכולים להשתנות בקונצוזוס מדיניות או הצבעת מדיניות.

אין הכוונה על קונצנזוס ספציפי לערך מסויים, וודאי שלא על הצבעה במקרה שאין הסכמה כללית בין כולם כמו כאן.

זה בדיוק מה שאני מסופק. הייתי פותח דיון באולם הדיונים, אבל ההיענות שם נמוכה בדרך כלל.

אתה יכול להפנות אותי לקישור עקורונות היסוד שהזכרת?

ראה בסקריפט "קוי היסוד של המכלול" מיד לאחר ארבעת עקרונות היסוד.

עברתי על זה.

מהיכי תיתי לומר שקונצנזוס מקומי גובר על הכללים? זאת טעות גמורה.

עיין שם בקישור שמפנה לדף הזה ותראה כתוב מפורשות שברגע שיש מדיניות קיימת חייבת להיות הצבעת מדיניות חדשה בכדי לשנותה בעלת תוצאה של רוב מיוחס (65% ממשתתפי ההצבעה). רק במקרה שזה לא קשור למדיניות, אלא למשהו מקומי או לויכוח ספציפי בנושא שאינו מעוגן בכללים (כגון על תוכן הערך, שם הערך או דיון מחיקה) רק אז יש לפתוח הצבעה נקודתית.

אני מסכים עקרונית, אבל כולנו יודעים כמה המדיניות שווה כשזה מגיע להצבעה, ומלבד זאת המדיניות מאוד ניתנת לפרשנות.

המדיניות שווה וגוברת על כל הצבעה לא חוקית ככל שהיתה או שישנה (לא מכיר ולא זכורה לי הצבעה ספציפית על נושאים המעוגנים במדיניות). לא ידוע לי אחרת.

אשמח אם תסביר לי מה ניתן לפרשנות מכל מה שציטטתי לך ממבנה הבסיס וכללי המכלול, או לחילופין תן לי פרשנות אחרת.

השאלה עם רבי עמרם בלוי הוא מנהיג תורני או השקפתי זה שאלה פרשנית

השאלה אם הרב גנוט מוכר כמומחה תורני או מומחה אסטרונומי זה שאלה פרשנית

ולכן נראה לי פשוט שבשביל במקרים כאלו בדיוק כתבו את שיטת המחלוקת וההצעה.

סתם בשביל הדוגמא, כתוב מפורש במדיניות שהצבעת מחיקה זהו צעד קיצוני שננקט רק כאשר ברור ללא ספר שהערך אין לו שום מקום בהמכלול.

אם אתה עוקב אחרי דיוני חשיבות, אתה יודע כמה מתחשבים במדיניות החשובה הזו.

אין כאן שום שאלה של פרשנות אלא של מציאות.

מה הוא היה במציאות? היה בעל השקפה - אינו זכאי לפי הכללים לתואר רב. היה מורה הוראה או מנהיג - זכאי. מי שטוען שהוא היה מנהיג תורני יש לו להביא מקור לדבריו. לא ברור לי איזה פרשנות מצאת כאן.

כנ"ל גנוט. אם הוא דמות תורנית - מגיע לו הרב. אם לא - לא. יש להביא מקורות לתורתו. פשוט וקל!

דיון מחיקה הוא נושא בפנ"ע ואיני רוצה להיכנס אליו עכשיו כדי לא לחרוג מהנד"ד.

אשמח אם תביא לעיוני הצבעה אחת לפחות שלא הייתה לפי הכללים.

יש משפט עתיק: "המציאות תלויה בעיני המתבונן". ודי בהערה זו.

אחר משפט כה מוחץ, אני מקבל את דבריך.

ובמילים אחרות: המציאות, למרות שהיא מציאות, ישנם כאלו שרואים אחרת ממה שהיא באמת, וכלשון משפט עתיק אחר: לא נותנים למציאות לבלבל את העובדות...

לא קראתי את המציאות כפי שהיא בעיני, בנושא ר"ע בלוי, אלא כפי שהיא משתקפת במקורות (עיתוני התקופה למשל). בדר"כ מי שטוען שהמציאות היא אחרת, ולא מצליח לבסס את דבריו עפ"י מקורות מוסמכים, עונה למשפט אותו ציינת...

אם יש לך תשובה עניינית לטענותי אשמח לקבלה.

במקרה הזה אני צופה מהצד.

יש כאן שתי בעלי דין, שכל אחד מהם טוען שהוא בסך הכל מתכתב עם המציאות ועם מקורות מעיתוני התקופה, והשני רק מתבצר בעמדתו ללא מקורות.

מה מצופה ממני?

לצחוק...

לא הבנתי?....

מצאת מקור/עיתון כלשהו מהתקופה ההיא שנותן לר"ע מעמד תורני? הפנה אותי אליו בבקשה.

היו כאן כמה מובאות שאין ביניהן לבין מעמדו התורני כל קשר שהוא.

יש כאן מחלוקת איך לפרש את הכללים, וכשהערך יעבור למרחב נפתח בהצבעה.

על מה המחלוקת? יש כללים ברורים ומפורשים.

אסביר בקצרה, אבל בבקשה להשאיר את הויכוח לאחר כך.

יש טוענים, שנשוא הערך מוכר כדמות תונית בנושאי אסטרונומיה, ולעומת זאת יש טוענים שהוא מוכר כדמות מקצועית בנושאים תורניים.

דמות תורנית בנושא אסטרונומיה? לא ידעתי שאסטרונומיה הוא מקצוע תורני...

אתה מכובד ללמוד מסכת ראש השנה, ורמב"ם הלכות קידוש החודש.

גם חשבון הוא מקצוע תורני? הרבה ממסכתות הש"ס עמוסות בחשבונאות...

אסטרונומיה הוא מקצוע ככל המקצועות ויש מקומות שנצרך להשתמש בו ללימוד התורה כמו חשבון וכמו דקדוק וכמו שאר המקצועות...

אענה לך בדיון שיפתח בהמשך השבוע עם העברת הערך למרחב.

להתראות.

ומניין לך שהערך בעל חשיבות לעבור למרחב הערכים?

או שאולי על זה הדיון...

כמובן שזה ייעשה או בהסכמה או בהצבעה.

בדיוק כך.

ע"פ הקריטריונים, אם החזון איש היה ראוי לערך בגלל יותו חבר כנסת, הוא לא היה זוכה לתואר הרב, אא"כ כך כולם קוראים לו בשפת היום יום.

בבקשה, אל תגרום מהומה להדגשת עמדה.

אל תשווה שום גדול לחוקר תורני ת"ח.

ודאי שאיני משווה. ציטטתי את המדיניות ככתבה.

עיין שם בדף שיחה. הרוב סבור שאינו זכאי ל"רבי". אולי צריך לבצע.

רבי עמרם בלוי היה מנהיג תורני של קהילה גדולה, ולא מנהיג פוליטי. אחיו רבי משה - אכן היה רק מנהיג פוליטי, וכמו יעקב רוזנהיים.

יש רק הבדל אחד

בנוגע לחבר כנסת או כל מי שלא יהיה עובדת היותו חבר כנסת אין לה כל קשר עם עובדת היותו אישיות תורנית

מה שאין כן בנוגע לנשוא הדיון

אני חושב שכאן המצב דומה יותר לר' עמרם, כיוון שחשיבותו אינו רק בגלל הידע האסטרונומי [כמוהו יש מאות בארץ] אלא בגלל ההקשר התורני.

אתה טועה. לולא הלוח - הוא לא חשוב. הוא לא היה מפורסם. הלוח הוא זה שהחשיב אותו וגם הידע האסטרונומי שלו.

הלוח זה יצירה תורנית

לא נכון. זאת הטעיה. הלוח איננה יצירה תורנית. היא יצירה תרבותית חשובה, עם דברי תורה. כמו המוספים התורניים של העיתונים.

חלק מתכני הלוח הם יצירות תורניות בהחלט כמו מאמריו בתחילת הלוח

כמו המוספים התורניים של העיתונים.

לדעתך המוספים התורניים הם בסך הכל מוספים תרבותיים ?

כן. לא יצירות תורניות.

טוב, לא יודע. אחרי ההצבעה על הכנסת הערך למרחב הערכים, נעשה הצבעה על התואר הראוי לו.

לגבי משה בלוי, אין שם דף שיחה בכלל.

כתבתי את זה על ישעיהו הבר.

אם אני אפתח דיון במשה בלוי, זה יחשב התרסה?

רגע רק שאני יבין הדיון פה בינינו הוא על הכינוי רב בשם הערך

או על הזכרת תארים ופעולות תורניות בפתיח (שזה מה שאני בקשתי) ?

אם תקביל ליעקב רוזנהיים - לא. לא חושב שיעורר התנגדות.

כך עשיתי. מוזמן להצטרף

שם הערך. בגוף הערך משתמשים בכינוי המקובל ביום יום.

לגבי התארים בפתיח זה נושא אחר, ושם אני מסכים עם ספרא, שהפתיח צריך לכלול את סיבת זכאותו בערך. במקרה שלנו עובדת היותו מומחה חרדי לאסטרונומיה, בדגש על אסטרונומיה חרדית.

עובדת היותו מג"ש לדף היומי זה פרט מחייו, ולא לפתיח.

אכן מיותר.

כרגע אין בערך כלום. כל פרטים היבשים יכולים להיכנס אחר כבוד לערך על הלוח

ייתכן אך הרב גנוט מוכר כאסטרולוג החרדי המפורסם ביותר וזאת מלבד פירסומו הגדול אך ייתכן שיכול להיכנס בתוך הערך של הלוח אבל זה ודאי שאם לא היה ערך של לוח היה זכאי לכתיבה עליו

תיקון טעות אסטרונום ולא אסטרולוג.

והוא לא אסטרונום, כי אם מומחה לאסטרונומיה.

אני חושב שמי שמומחה לאסטרונומיה הוא אסטרונום

גם באתרים השונים הוא מופיע כ"אסטרונום חרדי".

לדבריך כל מי שמומחה להוראה הוא רב, גם בלי הסמכה?!

כמו בכל דבר, גם במדע, צריך הסמכה. יש מושג אוטודידקטיות, וככזה הוא חוקר ומדען מעולה.

בתואר זוכה כל מי שהוסמך לכך. גם אם אנו מתנגדים למוסד הבוחן או לעקרונות לפיהם מסמיכים אסטרונומים.

צודקים אסטרונום

אני חושב שמקובל לקרוא לחוקר אסרונומיה אסטרונום.

בשונה מרב או דוקטור שהם תארים שמתקבלים בהסמכה.

כמובן שלא אכתוב עליו שהוא בעל תואר שני באסטרונומיה

ראה גם אסטרונום.

הוא שם דבר גם בעולם החילוני בין מומחי האסטרונומיה, ואגב הוא מוכר כת"ח עצום, ואדם מקורי ביתר.

האם אתה מכיר אותו ברמה שתוכל להעשיר את הערך עליו? האם יש לך תמונה חופשית?

במילים פשוטות. אין הסמכה לאסטרונומיה. לא קיים!

יש הסמכה לדוקטור באסטרונומיה. [הכל למיטב ידיעתי הדלה].

טוב, אין גם הסמכה למתמטיקה. רק לדוקטור. (לא חייב דו"ר, מספיק תואר ראשון).

טוב מה זה משנה....

ואגב הערך נראה סביר אולי אפשר להופכו לקצמר

בעיקרון אתה צודק. אבל כיוון שכבר יש ערך על הלוח, אם הערך עליו לא יהיה עם מספיק תוכן חדש, שני הערכים יאוחדו.

רלוונטי לדעתכם להוסיף לקטע "ספריו" פסקה על כך שכתב קונטרס בשם "שלוש שנים במחיצת בית יהודה" על רבי יהודל'ה מדז'יקוב ?

ראו כאן מקור

כן

128 עמ'. קונטרסון.

128 עמ' זה לא כזה קצת, ומי שמוציא קונטרס כזה זה מעיד משהו על אישיותו החסידית.

זה קטעי יומן, לא מעבר...

באתר הספרייה הלאומית אני רואה שהוא גם ערך או הגיה עוד כמה ספרים

מי שיוכל להעיף מבט ולראות אם יש שם עוד משהו שאפשר להוסיף לערך יבורך

להלן הקישור

מרדכי עציון

לעניות דעתי הפתיח בניסוחו הנוכחי לא מגדיר אותו נכון

אם לא נוח לך עם ההגדרה תלמיד חכם או חוקר תורני תמצא משהו אחר, אבל לתמצת את האיש כאסטרונום ותו לא זה קצת נראה לי לא לעניין, מה גם שהאיש מימיו לא למד אסטרונומיה בצורה מדעית.

הניסוח צריך להיות "חוקר אסטרונומיה מזוית יהודית-תורנית".

הפרטים "חסיד ויזניץ" ו"מגיד שיעור בדף היומי" אין מקומם בפתיח.

הפתיח צריך לתמצת איך האיש מוכר בציבור.

ההגדרה תלמיד חכם איננה מקובלת במכלול, ואילו אסטרונום חרדי זה לא בושה. הוא למד אסטרונומיה בצורה אקסטרנית ע"י שיטוט בספרייה הלאומית ועוד.

לגבי חוקר תורני אין לי התנגדות עקרונית, אבל איני יודע כמה זה מקובל.

ודאי שבגוף הערך אפשר להוסיף שהוא מתעסק בתחומים תורניים רבים, ולהביא בהערה את כל הספרים שהוא היה שותף בעריכתם מאתר הספרייה הלאומית.

כרגע הדבר החשוב ביותר זה להוסיף כמה שיותר צבע בערך, ופרטיםביוגרפיים מענינים, כיון שאם לא, אז זה כנראה ישולב עם הערך על הלוח, ואז כל השיונים שלנו יהיו דיוני סרק.

מסכים עם ספרא.

מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏‌‌‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏, האם יש למישהו תמונה חופשית של הרב מרדכי גנוט?

למה אתה לא הופך את זה לערך? מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏‌‌‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏ מה דעתכם?

זה עדיין לא בשל.

תוך כשבוע אני מאמין שיהיה בשל.

תבין [גם לגבי מקומות אחרים...] תמיד עדיף לגמור כל מה שאפשר לגמור לפני שמעבירים למרחב הערכים.

אני התחלתי לעבוד על כרטיסיה

???

ראה דוגמא טיוטה:רבי חיים מיליקובסקי

בגדול נראה לי שכל מה שהיה אפשר למצוא באינטרנט כבר הוספתי לערך

אם כן צריך להבריש את הנוסח לראות שאין ניסוחים לא ברורים או כפולים, ואז לבקש העברה.