שיחה:ישעיהו ליבוביץ/ארכיון

עורכי אספקלריה‌‏‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‏, הבן אדם היה כופר בעיקרי האמונה, לדעתי צריך לתת לכך אזכור בפתיח.

(למשל, בפתחי מוזכר המשפט הבא: "נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית"." - ובשונה מויקיפדיה העברית, מידע יותר חשוב הוא זהותו האמונית או זהותו האזרחית)

טיפלו כבר רבות בערך הזה.

מתוך הפתיח: בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא עיקרי האמונה, שברבים מהם לא האמין.

איני מומחה לעניני ליבוביץ, אבל ההתרשמות שלי היא שלא מדוייק לומר שהוא ממש כפר בעיקרים. הוא היה יותר מבולבל מאשר כופר, ובהגות שלו מצויות סתירות לרוב. יש טוענים שהוא לא הצליח לפשר בין הלב לשכל, או כל טיעון מפולפל אחר.

מה שברור שהוא חיפש תמיד התנסחויות פשטניות ופרובוקטיביות, וככה שניתן בהחלט לחלץ ממנו בקלות משפטים כפרניים. אבל לקבוע שהוא באמת היה כופר וסבר ממש כמו המשפטים שהוא הנפיק, זה כבר צעד נוסף (ובכלל, נראה לי שויקיפדיה כדרכם ניסו להפוך אותו לכופר גדול ממה שהיה).

כל זאת מבלי גרם אחד של הזדהות עם שיטתו או האישיות שלו. אבל העובדות צריכות לבוא על דיוקן. ואם מישהו מכיר הגדרה נכונה יותר וביכולתו לתת לה סימוכין, יבורך.

לא חושב שזה נכון. הייתה לו משנה סדורה, שכלו היה אלוהיו והמדע תורתו. את הכל הוא ניסע לכופף אליהם, ולשם כך הוא הפשיט את התורה מכל דבר שיכול להביע עמדה על המציאות באיזשהי דרך, והשאיר אותה כאיזשהי קודקס חוקים תיאורטי שאין בה אלא המוסר בלבד.

באופן כללי, הנכתב בערך לגבי אמונותיו הוא לא מוויקיפדיה.

אם תראה את הגירסאות הקודמות של הערך (אני כיום לא יכול לראות אותם) תראה שהערך מוכר לי עוד מצורתו הויקיפדית. ולגבי זה התייחסתי.

את הדברים שלי כתבתי על פי עדויות מבני המשפחה שלו שקראתי בעבר.

המשנה שלו כפי שהיא מוצגת כפילוסופיה מסודרת (ואז היא אפיקורסית פר אקסלנס) לא ממש הולכת ביחד לענ"ד עם הדקדוק שלו במצוות, ולכן הזדהיתי מאוד עם תאוריית הבלבול שקראתי בשם בני המשפחה. ואת נוכחות הסתירות במשנתו כתוב גם בערך הנוכחי.

כאמור אין בכך דעה נחרצת, כי אני לא מספיק בקי. מדובר בהתרשמות אישית ממה שנקלט אצלי.

אגב, באותו דור היו עוד טיפוסים כאלו. זה נבע מכך שאנשים מבתים יראי שמים מאוד אימצו תפיסות אקדמיות, ומאידך לא פיתחו מרד ושנאה כלפי המסורת, והתוצאה היתה תערובת כלאיים משונה של אדם מדקדק במצוות ומאידך מצדד בביקורת המקרא. לפעמים הם עצמם הודו בחוסר העקביות שלהם.

קראתי פעם על פרופסור חיות (נכדו של מהר"צ חיות) שדיקדק במצוות, והורה על ביקורת המקרא. וכששאלוהו על כך תירץ בכמה מהלכים דחוקים... והצד השווה הוא בלבול (לא במובן שלא אדם שמחשבותיו אינן סדורות, אלא שהוא פשוט לא מסוגל ליישר את כל מאפייני האישיות שלו לקו אחיד).

ועוד אגב, זו המציאות אצל אחוז ניכר מבין החילונים כהיום, גם משכילים. מקטני אמונה - מאמין ואינו מאמין.