שיחה:ספר הישר (מקרא)/ארכיון

אני חושב שבאנציקלופדיה יהודית יש מקום גם לפרשנות על פי תורת החסידות והקבלה, ולא רק לפירוש על פי הנגלה. להזכירכם: חלק הסוד והחסידות הוא אחד מארבעת חלקי הפרד"ס, וניתנו מסיני יחד עם הדרש והפשט.

הקבלה איננה 'פרשנות'. הקבלה היא רובד עמוק של כל התורה, ולא באה לפרשה.

הקבלה מלבישה את רעיונותיה על מושגים מהפסוקים. הפירוש שהבאת מקומו בערך קו אמצעי.

כך גם החסידות הלבישה את רעיונותיה על הפסוקים. רק שהם עשו זאת בדרך של 'דרש'.

הרב הבקיא שליט"א, האם בתורת הקבלה והחסידות "ספר הישר" שכתבת הכוונה ככינוי לתורה כולה, או שזה מתייחס לספר הישר שמוזכר בפסוקים הללו?

או שזה מתייחס למושג אחר. עד שלא תביא משהו המפרש פסוק ספציפי - הרי זה הגדרה כללית 'ספר הישר' כמו 'קליפת נוגה'.

ספרא, ההגדרה "מלבישה את רעיונותיה" היא גישה לא נכונה, שמתייחסת לפירושי תורת הקבלה כרעיונות שניסו למצוא להם אחיזה כל שהוא בפסוק. אך על פי דעת המקובלים, הרעיון המרכזי והעיקרי שאותו בא הפסוק להביע הוא דווקא הרעיון הקבלי העמוק, ורק בגלל שיש אנשים שעדיין לא הגיעו לדרגת עולם האצילות, אנשים פשוטים שמבינים בקוגל וטשלונט, אז הקב"ה "הלביש" כלומר כיסה את הרעיונות הקבליים במושגים פשוטים ושווים לכל נפש, שהעומק שלהם הוא הרעיון העמוק הקבלי.

מישהו, על פי תורת החסידות ספר הישר הוא כינוי לדרך התורה שאותו הנחילו האבות הקדושים לבניהם, וככל הנראה הכוונה היא לאותו חלק אצילי של התורה שהיה ביד האבות הקדושים, ועדיין לא "נתלבש" בגדרי העולם, וכידוע תורות אדמור"י חב"ד על המדרש שעבודת האבות נמשל לריח וכמ"ש לריח שמניך טובים, מכיון שהתורה היתה בידם בדרגה אצילית (של עולם האצילות) שעדיין לא באה לידי ביטוי בעולם הגשמי, עד מתן תורה.

הסיפא בדבריך היא זו שעונה על הרישא.

ברור שכשהקבלה אומרת שמושג קבלי מסויים הוא הפירוש לפסוק מסויים - הרי זו פרשנות קבלית. וזה מעולה.

אולם כאשר הקבלה לוקחת מושג שאיננו יודעים את זה מהפסוק או לא, איננו אומרים על דעת עצמנו כי זה הוא פירוש לפסוק. הגם שזה חידוש מצוין לקשר בין המושג הקבלי לפסוק. אולם, המכלול איננו ספר חידושים.

למשל בקטע שהבאת על 'ספר הישר' אין כל אזכור למינוח המקראי 'ספר הישר', לא ניתן לומר כי הם מפרשים כך את ספר הישר שבמקרא, כשאין כל יחס מצידם לפסוק. לכן כשתביא קטע המפרש את הפסוק הזה גופו באופן קבלי - אז ניחא.

המעיין בגוף הערך יראה כי למרות שעל פי חז"ל ספר הישר המוזכר הוא ספר בראשית. החליטו החוקרים (על סמך?) שזהו ספר (שירה?) אבוד. (זה נשמע להם כך יותר טוב?). מקורות לקביעה הזאת? הצחקתם אותם. נייטרליות? נו באמת. המעיין בגוף הערך יחשוב שספר הישר הוא ספר אבוד. ויש איזה פי' בחז"ל שהחליט מסיבה לא ברורה לייחס את זה לספר בראשית. החלטה שכמובן אינה זכאית לאיזכור בפתיח ורק לאיזה קטע קטן בכל הערך. תוך הצגה כדעה של רש"י והרד"ק...

לפי דעתי הערך כולו דינו מחיקה והפיכה להפניה לספר בראשית. תוך שילוב הקטע הרלוונטי בתוך הערך הנ"ל (לא בדקתי אבל הגיוני שזה מופיע כבר שם). כפי שאיננו עושים ערך נפרד על כל אחד משאר השמות של ספר בראשית.

מה דעתכם מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏‌‌‏‌‌‏‌‌‏‏ ובמיוחד עורכי אספקלריה‌‏‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌ ‌‏.

הנה לך מתוך הרלב"ג יהושע י, יב

"והנה, "ספר הישר", אחשוב שהיה נקרא כך ואבד עם הגלות, וכבר רבו בו הפירושים לרבותינו ז"ל."

מתלבט

ברור שצריך לשכתב את הערך הזה מהיסוד.

מתלבט האם להפוך אותו להפניה, נראה לי תלוי האם תהיה בזה הרחבה תורנית יותר מהמצב הקיים כעת - לא מכיר את הנושא מספיק.

ותודה מקוה!

ראשית כל, לערך הנוכחי אין זכות קיום במתכונתו. לפרשנותם של אנשי האקדמיה אין שום מקום ולדעתי יש למחוק את כל הקטע, למרות הביסוס שהם מצאו לעצמם בדברי המדרש אותו ניתן להסביר בצורה אחרת, ואין צריך לומר שלא להקדים את דבריהם לדברי חז"ל.

השאלה היא האם לחלק בערך בו מקושר ספר הישר עם ספר בראשית אין חשיבות. הרי מי שיחפש את 'ספר הישר' בדרך כלל לא יודע על הקשר שלו עם ספר בראשית ולא נכון להפנותו מיד לספר בראשית בלי שום הסברים.

השאלה אם להפוך את הערך לקצרמר תוך השמטת הפיסקאות של אנשי האקדמיה, או לחילופין ליצור פיסקה בערך 'ספר בראשית' אליה להוסיף את הקשר לספר הישר.

מעדיף את האפשרות השניה שלך. ליצור הפניה לספר בראשית#ספר הישר

תיקנתי לפי דבריו של שמש מרפא, לכאורה אפשר להשאיר הכל על מכונו.

אני חושב עדיין שזה נקרא להפוך עובדות - גמרא מפורשת רש"י והרד"ק - לדעות. (זה נראה כעת עדיין כאפשרות צדדית). ודעות - דיוק במדרש ופירוש של הרלב"ג - לעובדות. וכל זה למה? כי זה נשמע למאן דהו הרבה יותר אקזוטי ספר שירה עברי קדום שאבד. אין "הוכחות" הרי לכך. אף אחד מהם לא ראה את הספר הנ"ל. הנתונים שהיו לפניהם ניצבו גם לפני רש"י והרד"ק. אז על סמך מה מפרשנים החוקרים האקדמים המהוללים כך?

נקודה נוספת ההופעה בתרגום השבעים היא עוד נדבך בדמיונות הנ"ל. וד"ל.

זה לא אקזוטי אלא פשוטו של מקרא. (דרכו של הרלב"ג בפירושיו קרובה עד חופפת לאבן עזרא). אני מבין וגם שותף להסתייגות שלך מהצורה שנכבתב הערך במקור, כאילו האקדמיים מהעיקר וחז"ל הטפל, אבל זה לא מצדיק 'לעומתיות'. אין מקרא יוצא מידי פשוטו.

אז מהיום כל פעם שיש לנו מחלוקת הרלב"ג עם שאר המפרשים נציב את דעתו כעובדה ואת החולקים עליו כדעה?

והנה ציטוט מתוך המכלול:נקודת מבט נייטרלית: "הציגו בצורה מדויקת את החשיבות היחסית של דעות מנוגדות. וודאו שדיווחים של דעות סותרות בנושא מוצגים באופן ובמידה יחסיים לרמת התמיכה שלה זוכות דעות אלה בין ציבור הלומדים, ושאין הם מציגים רושם כוזב של שוויון, או נותנים משקל לא הוגן לדעה מסויימת. לדוגמה, לכתוב ש"לפי רבי ימות המשיח שלשה דורות, אך רבי הלל חולק ואמר שאין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה ", תיצור מצב של שוויון בין דעת הרוב (שיש משיח לישראל) עם דעת של מיעוט זעיר (רבי הלל), על ידי כך, שהוצג תומך אחד בכל דעה ולהצגת כל דעה הוקדש בגוף הערך בדיוק משפט אחד."

אני לא חושב שזה דומה. יש כמה רבדים לפסוק, יש פשט ודרוש וגם רמז וסוד. ובסדר הזה.

הגמרא ניתנת לפירושים שונים. לא ברור מדברי הגמרא שהכוונה לסדר בראשית.

את כל זה ניתן לכתוב. לצטט את הגמרא, לכתוב מה נראה מפשוטו של מקרא, לכתוב את דבר חז"ל. אם הכל קיים במקורות שמסרו את ספר בראשית ואת המידע על ספר הישר, אין צורך להוסיף ניחושים נוספים.