ג'ורג' ברקלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ורג' ברקלי
George Berkeley
George Berkeley by John Smibert.jpg
לידה 12 במרץ 1685
פטירה 14 בינואר 1753 (בגיל 67)
זרם אמפיריציזם, אידיאליזם
תחומי עניין תורת ההכרה
הושפע מ ג'ון לוק
השפיע על דייוויד יום, סמואל ג'ונסון (קולומביה), עמנואל קאנט, ג'ון סטיוארט מיל

ג'ורג' בָּרְקְלִיאנגלית: George Berkeley;‏ 12 במרץ 1685 - 14 בינואר 1753) היה פילוסוף אירי, עסק בעיקר בתאוריה שאותה כינה א-מטריאליזם (לאחר מכן נקראה אידיאליזם). את תורתו אפשר לסכם במשפט "להיות, זה להיות נתפס", שפירושו שאנחנו יכולים לדעת דברים רק על ידי החושים.

חייו

נולד בסביבות קילקני שבאירלנד. היה הבן הבכור של ויליאם ברקלי. חונך בקילקני קולג' ועבר לטריניטי קולג', דבלין. קיבל תואר מוסמך ב־1707. נשאר בטריניטי קולג' לאחר סיום התואר בתור מורה פרטי ליוונית. חיבורו הראשון היה מתמטי, אך לא זכה לפרסום. חיבורו הראשון שקיבל תשומת לב היה "Essay towards a New Theory of Vision" ("מסה לקראת תאוריה חדשה של ראייה"), שפורסם ב־1709. אף על פי שעם פרסומו המאמר היה שנוי במחלוקת, כיום מסקנותיו מקובלות כחלק מתיאורית האופטיקה. חיבורו הבא היה "עקרונות ההכרה האנושית" ( Principles of Human Knowledge, תורגם לעברית בכותרת: "עקרוני הדעת של האדם"), ויצא לאור ב־1710. מאמרו הבא, "שלושה דיאלוגים בין הילאס לפילונוס", יצא ב־1713, ובו חיזק ברקלי את טענותיו הפילוסופיות מספריו הקודמים והכניס תיקונים משניים לנקודות קודמות. התאוריה, שהכילה ביקורת נגד המטריאליזם התקבלה בבוז.

בשנת 1725 החל במיזם להקמת אוניברסיטה בברמודה מסיבות מסיונריות. ברקלי רצה להסמיך בנוסף למתיישבים האמריקאים מאירופה, גם את האינדיאנים. בעזרת כושר השכנוע שלו, הצליח ברקלי להשיג תמיכה ציבורית. בשנת 1734 מונה לבישוף קלוֹין.

בשנת 1734 פרסם את החיבור The Analyst: A DISCOURSE Addressed to an Infidel Mathematician - מסת ביקורת על עקרונות החשבון האינפיניטסימלי הסותרים, לשיטתו, את עקרונות הפילוסופיה הטבעית, שכוונה ככל הנראה לאייזק ניוטון או אדמונד היילי.

הוא נשאר בעיקר בקלוֹין עד 1752 ואז פרש ממשרתו ככומר ועבר לגור באוקספורד עם בנו. הוא נפטר מעט לאחר מכן ונקבר בקתדרלת Christ Church באוקספורד.

ברקלי הוא הפילוסוף היחיד שיש על שמו עיר אוניברסיטאית (ברקלי אשר בקליפורניה), כבוד לו זכה על שום שחזה את ההתפשטות האמריקאית מערבה, כאשר שהה באמריקה.

הגותו

ברקלי נחשב לאחד משלושת האמפריציסטים הבריטיים של העת החדשה, יחד עם ג'ון לוק ודייוויד יום והיה לפילוסוף הראשון שדגל באידיאליזם.

הפילוסופיה שלו עומדת על שני עקרונות: מצד אחד כאמפיריציסט מאמין ברקלי שנולדנו לעולם כ"טאבולה ראסה" - לוח חלק, וכל מה שיש בידינו בא לנו מהניסיון שאנו צוברים בימי חיינו. מצד שני במאמרו החשוב ביותר esse est percipi מנסה ברקלי להראות שאין שום דרך להוכיח שהדברים שאנו קולטים באמת קיימים, ואי אפשר לדבר על כך שחפץ קיים, אלא רק שהוא קיים בתפישתו של מישהו. הפילוסופיה של ברקלי - "מה שקיים הוא מה שנתפש (על ידי צופה כלשהו)", הייתה רדיקלית ונגדה את ההיגיון הפשוט. כנגד תפישה זו נמתחה ביקורת: לא רק בשל האבסורדיות שלה ("האם הירח אינו קיים כאשר אף אחד לא מסתכל עליו?") אלא גם משום שאלקים ושלפחות נפש אחת נפרדת הצופה בעולם קיימים גם מבלי שיש מישהו שתופש אותם. ברקלי עצמו, שהיה אדם דתי ואף מונה לבישוף, לא יכול היה להתמודד עם טענות אלה במסגרת הפילוסופיה שלו ולכן פתר את הבעיות הללו בכך שהצהיר שאלקים ונפש האדם קיימים אף מבלי שיהיה מישהו שתופש אותם.

עם השנים קמו פילוסופים רבים ובראשם דייוויד יום ואחריו גם עמנואל קאנט וניסו לסתור את תורתו של ברקלי, קודם כל משום שבמאמרו ניסה ברקלי לטעון שהדרך היחידה להוכיח קיומו של עצם חומרי היא על ידי כך שהעצמים שאינם פרטיים כמו: "אדום" או "גדול" יהיו קיימים בעולם האובייקטים. עם זאת, לטענתו של הפילוסוף הישראלי זאב בכלר השניים למעשה רק חיזקו את העקרונות הבסיסיים בפילוסופיה של ברקלי.

בנוסף לתקיפת הפילוסופיה של ניוטון תקף ברקלי (בחיבורו "האנליסט") גם את המתמטיקה שפיתח ניוטון - את החשבון האינפיניטסימלי. ברקלי יצא נגד השימוש באינפיניטסימלים וגדלים או תהליכים אינסופיים וטען שהם מלאי סתירות לוגיות. הוא ניסה לבסס את החשבון האינפיניטסימלי רק על גדלים סופיים, אך הצלחה במפעל זה הושגה רק במאה שבאה לאחר מכן, בזכות עבודותיהם של אוגוסטן לואי קושי, קארל ויירשטראס, ברנרד רימן ואחרים.

לקריאה נוספת

כתביו

  • ג'ורג' ברקלי, שלושה דיאלוגים בין הילאס לפילונוס, הוצאת מאגנס, עם מבוא מאת גבריאל מוקד
  • ג'ורג' ברקלי, עקרוני הדעת של האדם, הוצאת מאגנס
  • ג'ורג' ברקלי, מסה על עקרונות דעת האדם[1], תרגום: גיא אלגת, הוצאת רסלינג, 2007
  • ג'ורג' ברקלי, כללים מעשיים בנוגע לפטריוטיות (מאנגלית: אלעד אהרון), דחק ד', 2014
  • ג'ורג' ברקלי – מתוך 'אלציפרון' (מאנגלית: יהונתן דיין | אחרית דבר: גבריאל מוקד), דחק י', 2018

על הפילוסופיה שלו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשפילוסופיה של הפסיכולוגיהתאולוגיהפילוסופיה של המשפטפילוסופיה של המוזיקהפילוסופיה של הקולנוע
P philosophy1.png
זרמים/אסכולות
דאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםפילוסופיה של הדיאלוגנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסט-סטרוקטורליזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהמנציוסשו'ן קואנגג'ואנג דזהנגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים שנקרהאוגוסטינוסג'ון סקוטוס אריגנהאבן סינאאבן רושדג'ו שידוגןתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג וילהלם פרידריך הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלברטראנד ראסללודוויג ויטגנשטייןמרטין היידגררודולף קרנפקרל פופרקרל המפלז'אן-פול סארטרחנה ארנדטעמנואל לוינססימון דה בובוארוילארד ואן אורמאן קווייןאלבר קאמיג'ון רולסתומאס קוןז'יל דלזמישל פוקויורגן הברמאסז'אק דרידהמרתה נוסבאוםג'ודית באטלר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהרצון לעוצמההשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0