קונפוציוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונפוציוס
Confucius statue in beijing (cropped2).jpg
לידה 551 לפנה"ס
פטירה 479 לפנה"ס (בגיל 72 בערך)
זרם קונפוציאניזם
תחומי עניין מדע המדינה, אתיקה
השפיע על מנזיוס, זנג טסה, ין יואן, טו ווי-מינג, ג'ואנג דזה

קונפוציוס (גרסה לטינית של שמו הסיני; שם משפחה: קונג 孔, שם פרטי: צ'יו 丘, כינוי: ג'ונג ני 仲尼 (בסינית: 孔夫子; בפין-יין: Kǒng Fūzǐ, קוֹנְג-פוּ דְזְה, 551 לפנה"ס - 479 לפנה"ס[1]), מגדולי הפילוסופים של סין ובעל השפעה מכרעת על תרבותה.

קונפוציוס לא השאיר אחריו כתבים, אך תלמידיו הרבים אספו את דבריו לספר שתורגם לעברית בשם "המאמרות", או "האנלקטים". תורתו מדברת על היות האדם מוסרי, ועל תכונותיו של אדם מוסרי. קונפוציוס שם דגש רב על החינוך, והאמין כי המנהגים הם אלו המעצבים את האדם והופכים אותו למוסרי.

חייו

על פי המסורת נולד קונפוציוס בשנת 551 לפנה"ס בעיר צ'ופו, אז בירת מדינת לוּ וכיום שייכת לנציבות ג'ינינג, בדרום מערב מחוז שאנדונג שבמזרח סין. לפי האגדה, ניבא צ'ילין (יצור מהמיתולוגיה הסינית) שבפיו לוח ירקן את בואו לעולם.

קונפוציוס התייתם מאב בגיל שלוש וגדל עם אמו הענייה. בגיל 19 התחתן ונולד לו ילד אך נישואיו לא עלו יפה. מסופר שקונפוציוס עבד כרועה צאן, רועה בקר, פקיד ומנהל חשבונות. בהיותו בן 23 נפטרה אימו, והוא התאבל עליה במשך שלוש שנים.

קונפוציוס מונה לשר המשפטים במדינה בה נולד וגדל והנהיג רפורמות רבות במחוז. הוא מלא את תפקידו באופן שהיטיב עם התושבים, אך התפטר בגלל תפקוד לקוי, לדעתו, של דוכס מדינת לוּ. לאחר מכן יצא למסע ברחבי סין בחיפוש אחר מקום שיוכל להנהיג על פי עיקרי אמונתו. משלא מצא, חזר למדינתו. קונפוציוס היה ידוע בתשוקתו לידע ולכן ייסד בית ספר לנערים שנועד ללמד דרכי התנהגות.

קונפוציוס נפטר בגיל 72[2] מבלי שהשאיר אחריו כתבים. הוא נקבר בבית הקברות קונג לין שבמחוז צ'ופו.

תורתו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קונפוציאניזם

תורתו של קונפוציוס עוברת על הגבול שבין דת לבין משנה פילוסופית. הקונפוציאניזם עוסק בפילוסופיה בתחום תורת המוסר, תורת המשפט וענייני חברה-פוליטיקה. הקונפוציאניזם עוסק גם בשאלות תאולוגיות-פילוסופיות כגון קיומם של חיים לאחר המוות. קונפוציוס שם דגש על חשיבה ולמידה עצמאית של תלמידיו, ולא על טקסים או חוקים קבועים וכן הוא אינו עוסק בטקסים דתיים, ואין לו אנשי דת.

כיום, תורתו זו של קונפוציוס מהווה את הבסיס המוסרי-תרבותי והאינטלקטואלי (ברמה הפילוסופית) של רוב מדינת סין ועוד במקורות אחרים שהושפעו ממנה.

אתיקה

מבחינה מוסרית הדגיש קונפוציוס את עדיפותה של דוגמה אישית על פני מערכות חוקים מוגדרות ומוכתבות. לרוב, קונפוציוס מעביר את מסריו באמצעות משלים וכפלי משמעויות, ולא באמצעות חוקים מוגדרים. על כן, את דבריו יש להבין בהקשרם המקורי, ולא לפרשם כלשונם.

משפט ידוע שלו הוא "כלל הזהב" הידוע - ואהבת לרעך כמוך. קונפוציוס שם דגש רב על התייחסות הוגנת והדדית בין אנשים ועל משפטים כגון "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".

קונפוציוס, בדומה לקאנט, הדגיש את היושר, הידע והרצון הטוב כמפתח לפעולה נכונה. מכאן שפעולה היא טובה רק אם היא נובעת מרצון טוב, שנובע מידע (למשל, פעולה לא מכוונת שגרמה לטוב לא תיחשב ל"מעשה טוב". לימוד וצבירת ידע חשובים, על פי קונפוציוס, גם למען התפתחות והעשרה אישית.

תכונותיו וחובותיו המוסריות של "איש המעלה"

  • רן - "חסד" או "אנושיות" היסוד המוסרי העיקרי - הפך מילה נרדפת למוסר.
  • ג'ה - "בינה", "דעת" - שכל ישר, תבונה, הבחנה בין הטוב לרע.
  • סיאו - כיבוד האבות - במקור מושג זה התייחס לפולחן אבות המשפחה, אך הקונפוציאניזם הרחיב את משמעותו גם לכיבוד הורים.
  • לי - "טקס" (במקור - "להקריב") - החובה לדבוק בכללי הטקס נובעת מהיותם חלק מחוכמתם של "החכמים הקדמונים".
  • נאמן, מסור ומתחשב, פועל על פי תחושת צדק.
  • רחב אופקים, ביקורתי.
  • עליו להשקיע בטיפוח עצמו (מבחינה רוחנית) למטרת שירות ציבורי - תפקידו האולטימטיבי.

חוק ופוליטיקה

עמדותיו של קונפוציוס בנושא פוליטיקה נבעו מעמדותיו בנושא מוסר. קונפוציוס טען שמערכת החוקים צריכה להתבסס על המוסר הטבעי של בני האדם, כלומר על נטיותיהם הטבעיות של הבריות. הוא התנגד לחוקים שאינם מתבססים על ההיגיון, ולחוקים שנאכפים בעיקר באמצעות פחד.

קונפוציוס טען שהציות לחוק צריך לנבוע מתחושת אשמה, אך המונח בפיו דמה יותר ל"חובה מוסרית". על פיו, כאשר אדם מרגיש אשמה כשהוא אינו מציית לחוק, העונש מגיע עוד לפני הפשע.

הנוסטלגיה והשאיפה לעבר רווחת מאד בתורתו הפוליטית של קונפוציוס. הוא שאף לחזור לתקופת מנדט השמים, ולהביא שלום ושגשוג לעולם.

קונפוציוס אומנם תמך בשלטון הקיסרות הסינית אך בכתביו ניתן למצוא עדויות רבות להגבלות על השלטון, והדגיש את חשיבות ההנהגה הנכונה. קונפוציוס טען שאם הקיסר מנהיג כשורה, הצורך בפקודות מתמעט. קונפוציוס השווה בין יחסי קיסר-נתין ליחסי אב ובנו, ושם דגש על כבוד הדדי והתייעצות.

מורשתו

קברו של קונפוציוס

הקונפוציאניזם, תורתו של קונפוציוס, היא אחת מהתורות החשובות ביותר בפילוסופיה המזרחית, וקונפוציוס נחשב עד היום לאחד מהפילוסופים הסינים החשובים ביותר, ואחד ממעצבי התרבות הסינית.

עם השנים דחק הקונפוציאניזם אסכולות פילוסופיות אחרות בסין, כמו המוהיזם והלגליזם, ונהיה לאסכולה העיקרית בסין ובמזרח בכלל. הקונפוציאניזם הפך במשך השנים לשילוב בין דת לאסכולה פילוסופית, ובמשך שנים רבות היא נחשבה ל"דת המדינה" בסין.

שליחיו של קונפוציוס הפיצו ופירשו את דבריו, וחלקים רבים מתורתו פורשו בדרכים שונות על ידי חסידיו. לדוגמה: טענתו של קונפוציוס כי טבע בני-האדם זהה בלידתם הביאה לפיצול האסכולה - מנג-דזה (מנציוס) שטען כי טבע האדם טוב מיסודו, ושון-דזה שטען כי טבע האדם רע מיסודו.

באלף השני לספירה, הוקם זרם חדש בסין- הנאו-קונפוציאניזם. הנאו קונפוציאניזם שילב בין תורתו של קונפוציוס לבין הטאואיזם והבודהיזם. מקים הזרם היה הפילוסוף הסיני ג'ו שי. לאחר מותו של ג'ו שי הפך הנאו קונפוציאניזם לפרשנות המקובלת ביותר של תורתו של קונפוציוס. תורתו של קונפוציוס החלה גם להתפשט לעולם המערבי הודות לפעולתם של ראשוני הסינולוגים. בלט במיוחד מיקלה רוג'רי, מיסיונר איטלקי שתרגם רבים מכתביו של קונפוציוס ללטינית.

במאה ה-20, בעקבות המהפכה התרבותית של מאו דזה-דונג בסין, ירדה קרנו של הקונפוציאניזם, והוא הפסיק להיות הזרם העיקרי בסין. למרות זאת, גם כיום הקונפוציאניזם עדיין נלמד על ידי פילוסופים מערביים ומזרחיים כאחד.

קברו של קונפוציוס בצ'ופו הפך לאתר תיירות תרבותית, ואף מוקד עלייה לרגל עבור רבים. כיום פועלים למעלה מ-2,000 מקדשים קונפוציאניים ברחבי סין.

מכון קונפוציוס הוקם על שמו וזכרו של קונפוציוס, תחת משרד החינוך הסיני ובעל שלוחות ברחבי העולם כולו. המכון מספק תוכניות ללימודי התרבות והשפה הסינית, כולל התרבויות השונות הקיימות בה. בנוסף, מספק המכון מלגות לימודים מלאים חינם לתלמידים שונים מרחבי העולם.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אמירה כץ (תרגום, מבוא והערות), מאמרות קונפוציוס, הוצאת מוסד ביאליק

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Riegel 2012, online
  2. ^ "Confucius (Stanford Encyclopedia of Philosophy)". Plato.stanford.edu. Retrieved 2010-11-07.


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשפילוסופיה של הפסיכולוגיהתאולוגיהפילוסופיה של המשפטפילוסופיה של המוזיקהפילוסופיה של הקולנוע
P philosophy1.png
זרמים/אסכולות
דאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםפילוסופיה של הדיאלוגנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסט-סטרוקטורליזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהמנציוסשו'ן קואנגג'ואנג דזהנגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים שנקרהאוגוסטינוסג'ון סקוטוס אריגנהאבן סינאאבן רושדג'ו שידוגןתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג וילהלם פרידריך הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלברטראנד ראסללודוויג ויטגנשטייןמרטין היידגררודולף קרנפקרל פופרקרל המפלז'אן-פול סארטרחנה ארנדטעמנואל לוינססימון דה בובוארוילארד ואן אורמאן קווייןאלבר קאמיג'ון רולסתומאס קוןז'יל דלזמישל פוקויורגן הברמאסז'אק דרידהמרתה נוסבאוםג'ודית באטלר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהרצון לעוצמההשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0