רבי נתנאל מקינון

רבינו נתנאל מקינון

לידה	י"א ד'תתק"ל לערך
נרצח	י"א ה'י"ד
מקום פעילות	שינון, צרפת
תחומי עיסוק	ראש ישיבה בקינון
חיבוריו	תוספות, פירוש לברייתא דרבי ישמעאל
השתייכות	בעלי התוספות
רבותיו	רבי יהודה שירליאון, רבנו תם, רשב"ם, ריב"ם
אב	יוסף או אברהם
ילדים	רבי יוסף מקינון

רבי נתנאל מקינון (מכונה גם רבנו נתנאל, הקדוש רבנו נתנאל, או בראשי תיבות הקר"ן) היה רב ופייטן מבעלי התוספות, עמד בראשות ישיבה בקינון.

תולדות חייו

שנת לידתו אינו ידועה בבירור, רבי שמחה בונם דוד סופר משער שנולד סביב שנת ד'תתק"ל אך דעה זו אינה מוסכמת.

ישנם הערכות שונות מה הוא שמו של אביו, באוצר הגדולים כתב ששם אביו הוא אברהם, אך הרב סופר כתב ששם אביו הוא יוסף, ובנו של רבי נתנאל רבי יוסף מקינון נקרא על שמו.

למד אצל רבי יהודה שירליאון, רבנו תם, רשב"ם וריב"ם. התכתב עם רבי יחיאל מפריז.

אף שמקובל להוסיף את תואר הקדוש למי שנהרג על קידוש השם, הרב סופר סבור שהעדר שמו מרשימות ההרוגים על קידוש השם מורה שתואר "הקדוש" ניתן לו עקב חסידותו ופרישותו.

האוצר הגדולים כותב בשם רבי אליה קפסאלי שבשנת ה'י"ד התרחש פוגרום בישיבתו של רבי נתנאל, ועל פי זה העלה השערה שייתכן שרבנו נתנאל עצמו נהרג באותו פוגרום.

תורתו

חיבר תוספות על הש"ס, ופירוש על ברייתא דרבי ישמעאל, אך שני חיבורים אלו אבדו.

מוזכר פעמים רבות בספרי הראשונים, כגון ספר הכריתות, ארחות חיים, כל בו, מרדכי, רקנאטי, שיטה מקובצת, סמ"ק, תלמידי רבנו יונה ועוד.

בין פסקיו הבולטים הוא שאסור לקחת באריסות בית מרחץ מנכרי, כמו כן נהג שלא לאכול סעודת הבראה.

חיבר מספר פיוטים, ביניהם שיר ייחוד לכל יום יום מימות השבוע.

משפחתו

בנו היה רבי יוסף מקינון, אביהם של רבי אליעזר מקינון (אלעזר), רבי יעקב מקינון (השני) ורבי נתנאל מקינון (השני).