רבי ישראל זאב גוסטמן
 | |
| מקום פעילות | וילנה, ארצות הברית, ירושלים |
|---|---|
| חיבוריו | קונטרסי שיעורים |
| תלמידיו | ראו להלן |
| תפקידים נוספים | |
| דיין, ראש ישיבה | |
הרב ישראל זאב גוסטמן (תרס"ז, 1906 – כ"ח בסיוון תשנ"א, 10 ביוני 1991) היה אחרון דייני וילנה בתקופת מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה עבר לארצות הברית, ובשנת 1971 עלה לישראל והקים בה את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. מקצת משיעוריו נדפסו בספריו "קונטרסי שיעורים" על כמה ממסכתות הש"ס.
ביוגרפיה
נולד בליטא (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית) בשנת תרס"ז (1906). כבר בצעירותו נודע כעילוי ולמד בחברותא יחד עם הרב חיים שמואלביץ בגרודנה. כן למד מפי רבי שמעון שקופ בישיבת גרודנה. בגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן שהיה ראש ישיבת רמיילס בווילנה, וחבר בית הדין של הרב חיים עוזר גרודזינסקי, גדול רבני ליטא באותה תקופה. בין האירוסין לנישואין נפטר הרב באסן והרב גוסטמן נבחר במקומו כרב וכחבר בית הדין למרות גילו הצעיר. כן היה ר"מ בישיבת רמיילס.
לאחר כניסת הנאצים לווילנה במלחמת העולם השנייה הם התעללו ברבני וילנה ובהם הרב גוסטמן, שאיבד דם רב והתעלף. לימים סיפר: "פעם אחת שכבתי בערימה של מתים וחשבתי שאני כבר בעולם האמת, יחד עם כל שאר המתים. ואז שמתי לב שרק אני זז, וידעתי שאני עדיין פה". הוא גזר את זקנו וחזר לגטו. בזמן האקציות הזהיר הרב גוסטמן יחד עם רבנים נוספים את ראש היודנראט יעקב גנס שלפי ההלכה אין הוא רשאי להסגיר יהודים לשלטון[1]. בשלב מסוים הורה לכל מי שיכול שיברח מהגטו, וכך עשה בעצמו. בנו הקטן, מאיר, נלקח מידיו באקציית הילדים ונרצח על ידי הנאצים. אשתו בתו והוא ניצלו. לימים אמר כי הבזיון הגדול בחייו היה באותו הרגע כאשר לקחו את בנו מתוך ידיו.
לאחר המלחמה חזר לווילנה ועסק בדאגה לשארית הפליטה, בסידור ענייני הדת ובהתמודדות עם הבעיות הקשות של נישואין והתרת עגונות. כשנה לאחר המלחמה בעקבות התרעה של קומיסר קומוניסטי יהודי לפיה עומדים לשלוח אותו לסיביר, ברח לצרפת בתקווה להגיע לארץ ישראל. אולם הוא לא הצליח להשיג סרטיפיקט, ובהשתדלות הרב אליעזר סילבר ואנשי אגודת ישראל בצרפת סודרה לו נסיעה לארצות הברית באוניה של הצבא האמריקאי[2]. בתיווכו של הרב משה פיינשטיין התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים בניו יורק. לאחר ארבע שנים הקים את ישיבת "נצח ישראל - וילנא רמיילס", לזכר הישיבה בווילנה.
בשנת תשל"א עלה לישראל, ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבתו בשכונת רחביה בירושלים, במבנה היסטורי הידוע כבית חבצלת. שיעוריו הצטיינו בעיון עמוק במיוחד. היה רגיל לתת שיעור בעיון בימי שני, שנמשך כארבע שעות. לשיעור זה היו רשאים להיכנס רק בני הישיבה ואורחים שקיבלו ממנו רשות מפורשת. בימי חמישי היה מעביר שיעור לאנשים עובדים ביידיש, והיה מקפיד לסיימו כעבור שעתיים כדי שיוכלו לחזור לעבודתם. את סיכומי שיעוריו הוציא כסדרת ספרים בשם "קונטרסי שיעורים". סביב ישיבתו התקבצה קהילה של תלמידי חכמים, בהם הרב אליעזר שפירא, חבר בית הדין הרבני הגדול, ושל אקדמאים, בהם פרופ' מנחם אלון ופרופ' ישראל אומן.
הרב גוסטמן נפטר בכ"ח בסיון תשנ"א (10 ביוני 1991) ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.
בתו היחידה הייתה נשואה לרב מיכל ברניקר, שעמד במקומו בראשות ישיבת "נצח ישראל" וערך והוציא לאור את סדרת הספרים של שיעורי חמיו "קונטרסי שיעורים". נפטר בתשע"ח.
יצירתו
יצירתו העיקרית בדפוס היא סדרת ספרי "קונטרסי שיעורים" על מסכתות התלמוד: גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא בבא בתרא, נדרים וכתובות.
בספריו אלו באה לידי ביטוי גישת לימוד ייחודית, המשלבת ניתוח טקסטואלי צמוד המקדים את הנחת הסברות בביאור הסוגיה, בדומה לדרך הלימוד הבריסקאית בניתוח הטקסט של הרמב"ם, אלא שהוא מרחיב את השיטה גם לספרי ראשונים אחרים.
הספר כולל שיעורים שנמסרו במשך שעות ארוכות, במערכות שאורכן מגיע לעשרות עמודים.
חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מהיורשים על פי דין.
השקפתו
הרב אליעזר מלמד מצטט בשמו שכל חייל שנהרג הוא "קדוש", ושאמרו בשמו שאם היה יותר צעיר הוא היה משתתף בעצמו במלחמת לבנון הראשונה[3].
מתלמידיו
- הרב דוד ביגמן, ראש ישיבת מעלה גלבוע
- הרב ד"ר מרדכי הלפרין
- הרב מנחם ולדמן, ראש מכון שבות עם
- הרב שמואל טל, ראש ישיבת תורת החיים.
- הרב צבי קושלבסקי, ראש ישיבת היכל התורה - פרשבורג
- פרופ' דוד הנשקה
קישורים חיצוניים
- הרב אוריאל בנר, שריד לדור דעה: הרב ישראל זאב גוסטמן זצ"ל, שביבי אור מאישיותו, באתר אסיף
- הרב אליעזר מלמד, הגאון האחרון מווילנא, בשבע
- הרב ארי קאהן, הרב והפרופסור
- הספד קצר על הרב גוסטמן, הפרדס, תמוז תשנ"א, עמוד 24
- כרטיס הקבר של רבי ישראל זאב גוסטמן, באתר הר הזיתים
ספריו
הערות שוליים
- ↑ אסתר פרבשטיין, בסתר רעם, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ב, עמ' 163
- ↑ נפתלי הירץ ליבזר, ברכתו של הרבי, עמודים 41-42
- ↑ אליעזר מלמד, "הגאון האחרון מווילנא"
ישראל זאב גוסטמן25057158