רבי ברוך שמואל דויטש
הרב ברוך שמואל הכהן דויטש (נולד ב-י"ג בחשוון ה'תש"ג - 1942, בני ברק), הוא ראש ישיבת באר מרדכי בירושלים, וכיהן בעבר כראש ישיבה בקול תורה. נמנה כאחד הבולטים ברבני הפלג הירושלמי.
ביוגרפיה
נולד בבני ברק, בנם הבכור של לאה (קורנליה) לבית אדלר והרב בנימין זאב דויטש, ממוצא הונגרי, ממקורביו ושומעי לקחו של מרן החזו"א, ועוזרו של הרב יוסף שלמה כהנמן "הרב מפוניבז'" כאשר משמש הוא באותם שנים כמזכיר הישיבה, ומנהל בתי אבות הידוע בבני ברק. אחיו הוא הרב אשר דויטש, מראשי ישיבת פוניבז' שבראשות הרב שמואל מרקוביץ'.
למד בפוניבז' לצעירים, שם שמע שיעורים מרבי אהרן יהודה ליב שטינמן, ולאחמ"כ המשיך בישיבה הגדולה. בעקבות רצונו להשלים פערים בסדר קדשים עבר באישור רבו הרב שך, לישיבת בריסק שם הצטרף לשיעורו של רבי יושע בער סולובייצ'יק.
נישא לאידלה בת הרב שמואל קיבלביץ ונכדת הרב שלמה זלמן זלזניק (נפטרה בשנת תשנ"ה). ובקיץ תשס"א נישא לפרידה ברכה [גודמן] בת הרב אברהם יוסף סרעברו. ועבר להתגורר במודיעין עילית לתקופה קצרה. הרב דויטש אב לשבעה ילדים ומתגורר כיום בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.
כרב וראש ישיבה
בגיל 27 נקרא על ידי רבי ברוך שמעון שניאורסון למסור שיעורים בישיבתו ישיבת טשיבין החסידית, הרב דויטש התלבט מאחר שלא התנסה במסירת שיעורים, ושאל את הרב שך שהורה לו לקבל את התפקיד באמרו "מי שנותן צמר לחייט, ומים לשואב המים, הוא נותן שיעורים למגידי השיעור".
בשנת תש"מ התמנה למגיד שיעור בישיבת קול תורה בבית וגן. במשך תקופה כיהן גם כראש ישיבה בישיבת אמרי צבי במודיעין עילית.
בשנת תש"ס סייע להקמת ארגון וכתבתם. עד היום עומד הוא בראשות החלטת חלוקת המלגות.
הרב דויטש נודע גם בבקיאותו בספרי שו"ת רבים, והוא מועסק הוא על ידי מכונים שונים כגון מכון ירושלים, המאור, אורייתא ועוד, שם משמש כמבקר ומהדיר.
בשל מוצאו ההונגרי הוא עוסק בקירוב ליהדות של יהודי הונגריה שנותרו שם. בשנת 2007 ביקר בבודפשט[1] עיר מוצאם של הוריו, הקים במקום כולל אברכים, ודרש בהונגרית לפני סטודנטים יהודיים. עוסק בלימודו גם באותם החלקים שממעטים לעסוק בהם במסגרת הלימוד הנהוג בישיבות, כגון סדר זרעים, סדר טהרות וסדר קדשים. הוא משמש כראש כולל אברכים שבו עוסקים בשעות אחר הצהריים בלימוד חלקים אלו בעיון.
עומד בראש הוועדה הרוחנית של פרויקט אוצר החכמה[2].
הרב דויטש הוא חבר הוועד של תלמוד תורה המסורה בירושלים.
מידי שנה בחג הפורים, הוא מגיע לישיבת בנין אב שבראשות הרב דוד אברהם, שם הוא מקיים סדר לימוד במשך הלילה.
ישיבת באר מרדכי
בקיץ תשע"ח הקים את ישיבת באר מרדכי לבני קיבוץ וכולל אברכים, בסיוע הרב נחום שטרן מבני ברק. שם הוא מכהן כראש הישיבה ומוסר שיעורים ושיחות. הישיבה מנתה בתחילה כ- 20 בחורים, כיום הישיבה מתרחבת גם לשיעורים נמוכים יותר, [שיעור א' ושיעור ב'] ולומדים בה כ- 80 בחורים. ו- 20 אברכים.
על רבני הישיבה נמנים בין היתר המשגיח הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי והרבנים הרב מאיר מרקוביץ בנו של הרב אליעזר מרקוביץ', הרב הרשלר בנו של הרב יהודה אריה הרשלר. וכן הרב יחיאל דזימיטרובסקי.
כיום הישיבה היא תחת ניהולו של הרב רפאל קרוסקל וממוקמת בבנין הישיבה של ישיבת עטרת ישראל לשעבר.
עמדות ופעילות ציבורית
- לצד פעילותו התורנית היה הרב דויטש שותף לפעילות ציבורית. הוא היה ממייסדי - ההתארגנות הליטאית שבישרה את הקמת מפלגת דגל התורה, היה לאחד ממקורביו הבולטים של הרב אלעזר מנחם מן שך ואף מונה על ידו למספר תפקידים ציבוריים. הוא עמד במשך שנים בראש ועדת הרבנים ("הוועדה הרוחנית") של העיתון יתד נאמן והתווה קו השקפתי שהתמקד באי-סטייה מדרכו של הרב שך. היה ממובילי ההתנגדות להקמת הגדוד החרדי נצח יהודה. לאחר פטירת הרב שך קיבל עליו את מרותו של הרב יוסף שלום אלישיב. עם הפיצול בציבור הליטאי הצטרף הרב דויטש יחד עם בנו וחתנו של הרב אלישיב, הרב משה אלישיב והרב עזריאל אוירבך לפלג בראשות הרב שמואל אוירבך[3]. תקופה קצרה לאחר הקמת היומון הפלס התמנה לכהן כראש הוועדה הרוחנית. עם זאת הרב דויטש ידוע בדעותיו הסבלניות יחסית לרבני הפלג. לא פעם נשמע מצוטט מדברי רבו מנעוריו רבי אהרן יהודה ליב שטינמן וכן מרבי חיים קניבסקי, כמה פעמים ניסה להוביל להליך פיוס אשר נבלם בסופו של דבר.
לדעת הרב דויטש מייסדי המכללות החרדיות מבקשים לעקור את החרדיות[4].
לאחר פטירת הרב שמואל אוירבך נפתחה מועצת גדולי עולם התורה, הממשיכה את דרכו של רבי שמואל אוירבך, בה נתמנה לשמש כאחד מראשיה, יחד עם אחיו הצעיר הרב אשר דויטש.
ספריו
- סדרת ברכת כהן, על התורה ומסכתות ערכין, חולין, כריתות, וכן שיעורים על מלאכות שבת, עליהם קיבל הסכמות מהרב שך והרב אלישיב.
קישורים חיצוניים
הרב דויטש דורש בסיום מסכת, סרטון באתר יוטיוב- הרב שמואל ברוך הכהן דויטש, ייחוסו באתר "קהילת צאצאי הגאון בז"ך לבונה".
הערות שוליים
- ↑ תיאור ביקורו בבודפשט
- ↑ כתבה באתר שורש
- ↑ אהרן זילבר, מי שומר על השומר?, 12 בדצמבר 2005, חדשות בחדרי חרדים
- ↑ ראובן שטיין, גדולי ישראל במתקפה חריפה נגד “מסגרות מיוחדות לחרדים”