מרכז חסידי ויז'ניץ

הרב מנחם מנדל הגר

מרכז חסידי ויז'ניץ היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ. את הענף הקים רבי מנחם מנדל הגר, בנו הצעיר של רבי משה יהושע הגר. מרכז החצר בבני ברק שבישראל. ב-2016 מנתה החסידות 660 בתי-אב בישראל ובעולם. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל כ986 בעלי זכות בחירה.

הרקע לפילוג בויזניץ

בח' בתמוז ה'תשכ"ט מינה רבי חיים מאיר הגר את נכדו הרב ישראל הגר, לרב בית הכנסת של חסידי ויז'ניץ במרכז בני ברק. לאחר פטירת האמרי חיים בשנת ה'תשל"ב, מונה הרב ישראל לרב ואב"ד קריית ויז'ניץ בבני ברק במקום אביו שהתמנה לאדמו"ר. בתקופה זו ישב גם כדיין בבית הדין, וייצג את אביו באירועים בולטים, ונסע לחו"ל לגיוס כספים למוסדות.

בשנת ה'תשמ"ד הרחיק הישועות משה את רבי ישראל ממשרתו בקריית ויז'ניץ, ובשנת ה'תש"ן מינה אביו במקומו את אחיו הצעיר, הרב מנחם מנדל הגר, כרב ואחראי על מוסדות החסידות. הדבר גרם גם לקרע בין דודו רבי מרדכי הגר מויז'ניץ מונסי, שתמך בו, לבין אביו. בין השנים ה'תשמ"ד-ה'תשס"ב סבל הרב ישראל הגר מהתנכלויות, וניסה כמה פעמים לפייס את אביו. באותן שנים פתח בית כנסת קטן ברחוב רש"י בבני ברק.

אישים במגזר החרדי ניסו להביא לפיוס בין האב ובנו, בהם הרב שמואל הלוי וואזנר, אחותו של הרב ישראל הגר הרבנית שרה רוקח ובעלה האדמו"ר מבעלז, אך מי שנחשב כאדם העיקרי שהביא להחזרתו הוא חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ אמיד מלונדון. גם הרבנית שיינדל, אשתו השנייה של האדמו"ר שנישאה אליו בתש"ס עודדה את המהלכים להשבת הבן.

בתחילת שנת ה'תשס"ב הודיע הישועות משה על החלטתו להחזיר את רבי ישראל למקומו המרכזי בחסידות ויז'ניץ, ועל העברת סמכויות השליטה של מוסדות ויז'ניץ לידיו של חיים משה פלדמן. הסוגיה פילגה את חסידי ויז'ניץ לשני מחנות. כאשר רוב החסידים הלכו עם הרב ישראל, ומיעוטם תמכו ברב מנחם מנדל, שפתח חצר נפרדת בפאתי קריית ויז'ניץ.

הקמת חצר מרכז חסידי ויזניץ

בשנת תשס"ד, כשמונה שנים לפני פטירת אביו, שכר רבי מנחם מנדל מבנה בקריית ויז'ניץ וקרא לו בשם "היכל ברוך", הוא החל לערוך בו "באטעס" ותפילות עצמאיות, ובכך הקים למעשה חצר נפרדת כמעט לחלוטין מזה של אביו שכבר נחלש באותן שנים, אם כי היה ממשיך להגיע למעמדים אצל חצר האב. במקביל רכש שטח גדול ברחוב עזרא, סמוך לקריית ויז'ניץ, לצורך בניית קריה למוסדותיו ובשנת תשס"ט חנך במקום בית כנסת גדול, תלמוד תורה וישיבות. על בניין בית הכנסת נכתב "מרכז חסידי ויז'ניץ", כינוי שבהמשך הפך לסימן היכר של חצרו ('מוסדות ויז'ניץ מרכז'). לאחר פטירת אביו בתשע"ב החל לכהן כאדמו"ר.

חסידיו מכונים "הייליגערס" או "מנדליסטים" על שם רבם רבי מנדל. הכינויים נוצרו ברחוב החרדי בכדי להבדילם משאר חסידי ויז'ניץ.

קהילות וארגונים

בית המדרש, הישיבה והתלמוד תורה של החצר נמצאים ברחוב שלמה המלך בבני ברק. קהילות ומוסדות חינוך נוספים של החצר קיימים באשדוד, אלעד, בית שמש, ירושלים, לונדון, אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק, וויליאמסבורג, לייקווד ומונסי.

החסידות מפעילה קו מידע טלפוני בשם "קול ויז'ניץ" על ידי ברוך ויינברגר. בנוסף יש קווי מידע פנימיים אליהם מחוברים רק אנשי החסידות.

לחסידות קופת צדקה בשם "חיים בחסד".

ע"פ הוראת האדמו"ר לומדים ונבחנים החסידים באופן קבוע בספר "מנחת חינוך", כמו"כ הוקם מכון הנקרא "מנחת חינוך - ישועות משה" המוציא לאור את את הספר "מנחת חינוך המבואר - ישועות משה".

בחודש סיוון תש"פ הקים האדמו"ר מערך התנדבותי להוזלת הוצאות החתונה לחסידיו ובין היתר הכשיר את היכל הטישים בחסידות לאולם שמחות.

שוואנצונעס

מעמד י"ב שבט תשס"א

השוואנצונעס היא השיטה המרכזית של חסידות מרכז חסידי ויז'ניץ. והיא מכונה אצלם "השיטה הקדושה".

במרכז השיטה עומדת התבטלות החסיד לרבו באופן מוחלט. על פי השיטה, כל חיי החסיד סובבים סביב האדמו"ר והוא חייב לראות את עצמו כ'זנב' לאדמו"ר, וזאת על פי המשנה במסכת אבות והוי זנב לאריות. על פי השיטה, השוואנצונעס היא קב חומטין, על פי המובא בתלמוד בבלי על יראת שמים, שהיא המשמרת את התורה והמעשים הטובים, כקב חומטין המשמר את התבואה. כלומר: שהשוואנצונעס משמרת את התורה והמעשים הטובים.

בי"ב בשבט תשס"א נאם האדמו"ר הרב מנחם מנדל בנוכחות אביו רבי משה יהושע בעל הישועות משה בפני אברכי הכוללים, שם דיבר לראשונה על עניין חיזוק ההתבטלות לאביו, לאחמ"כ דיבר אביו וחיזק את דבריו.

השיטה קיבלה את שמה בדרשה שנשא האדמו"ר לחסידיו בארצות הברית בתמוז ה'תשע"ח בנאום זה לימד את חסידיו את המנון השיטה והורה להם לשיר זאת מדי יום לאחר תפילת שחרית, מילות השיר: "די שיטה הקדושה, פון די הייליגע ישועות משה דהיינו שוואנצונעס". בהמשך הוסיף "דהיינו קב חומטין, דהיינו שוואנצונעס", (בעברית: השיטה הקדושה של בעל הישועות משה הקדוש, דהיינו קב חומטין (הכוונה ליראת שמים) דהיינו הזדנבות). ואף הלחין שיר נוסף המרחיב ומבאר את עקרונות השיטה, והורה לשוררו לפני הקידוש, לפני תקיעת שופר, לפני תפילת נעילה, ובשעת החופה. כחלק מהשיטה מעודד האדמו"ר את לימוד "אגרת הרמב"ן" וכן את שער הענווה בספר חובות הלבבות, המבטאים את עניין ההתבטלות.

בפי החסידים נקרא האדמו"ר הייליגע רבי (בעברית: הרבי הקדוש), ומכאן הכינוי "הייליגע'רס" (כלומר: אותם שקוראים לרבם הייליגע), כמו כן מקובל בחסידות שבזמן שהותו למנוחה בשווייץ סופרים את הימים עד שובו של האדמו"ר חזרה ארצה.

במסגרת שיטה זו חוגגים את יום י"ב שבט כראש השנה לחסידות לציון וביסוס ה"שיטה הקדושה"., ליום זה נערכים החסידים בכינוסים מיוחדים, התוועדויות ועוד. כמו כן במשך השנה נערכות שבתות גיבוש וכנסים במסגרת שיטה זו.

התנגדות

השיטה זכתה להתנגדות חזקה מצד חסידות ויזניץ המרכזית על ייחוס השיטה לבעל הישועות משה, ואף ברשתות החברתיות הורבה לעג רב על השיטה.

עם פרסום השיטה בשנת תשע"ח עזבו קבוצה מהחסידים את החסידות, ביניהם גם מי שהיה איש אמונו ומקורבו של האדמו"ר, הרב יעקב ולצר, שבעקבות כך הוחזר ע"י האדמו"ר רבי ישראל הגר לתפקיד מזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. פורש נוסף הוא הרב אריה הגר, שהחל לכהן לאחר פרישתו כאדמו"ר מאנטניא-הורדנקה, וכן הרב פנחס ניימן.

חסידים ידועים

• הרב יוקל ווייס - ראש הישיבה
• הרב יעקב יצחק קליין.
• הרב ישראל גרינברגר - מחבר שו"ת שובה ישראל. דומ"צ בקהילת מרכז ויזניץ באלעד ובפתח תקווה.
• הרב דוד משה סגל
• הרב פישל ויזל

קישורים חיצוניים

• כתבה מתוך העיתון הדיגיטלי שחרית
• ילדי החסידות שרים את שיר השוואנצונעס באוהל אדמור"י החסידות באתר יוטיוב
• האדמו"ר שר עם חסידיו את השיר האיטי לפני חופה באתר יוטיוב
• ההמנון מושר בחתונת החסידים באתר יוטיוב
• ריקוד "השוואנצנים" כבש את פוניבז' באתר כיכר השבת