רבי ישראל מרדכי טברסקי
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים [ חסידות, צאצאים, הקודם, מספר בשושלת, תחילת כהונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
ז' בסיון תרפ"ט ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
כ"ב בסיוון תשס"ד (בגיל 74) ירושלים |
| מקום קבורה | אוהל אדמו"רי רחמסטריווקא בהר הזיתים |
| מקום פעילות | ירושלים |
| מקום מגורים | ירושלים |
| חיבוריו | דברות מרדכי |
| בת זוג | שרה גרינא |
| אב | רבי יוחנן טברסקי |
| אם | אסתר רבקה |
רבי ישראל מרדכי טברסקי (ז' בסיוון תרפ"ט – כ"ב בסיוון תשס"ד) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא בישראל. היה נחשב בציבור החסידי כאחד מגדולי האדמו"רים.
תולדותיו
נולד לרבי יוחנן (ר' יוחנטש'ה) ולרבנית אסתר רבקה בת הרב נחמן יוסף ווילהלם. באותו זמן שהה רבי אברהם וינברג מסלונים בארץ, והוא כובד במילה. אבי סבו, רבי מנחם נחום (בן רבי יוחנן הראשון מרחמסטריווקא) כובד בסנדקאות. נקרא ישראל על שם הבעל שם טוב שנפטר בחג השבועות[1]. ועל שם בן דודו של סבו, רבי מרדכי מזלטיפולי שנפטר שבועיים קודם ללידתו.
למד בחיי עולם ולאחר מכן בישיבת שפת אמת. היה נוהג ללמוד בלילות במספר בית מדרש, בשביל שלא יבחינו שלומד שעות רבות. נישא לבתו של רבי סנדר אורי, חסיד רחמסטריווקא שהיה צאצא של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב[2]. לאחר חתונתו המשיך ללמוד בהתמדה שעות ארוכות והיה יכול לשבת קרוב ליממה רצוף בבית המדרש.
לאחר פטירת סבו רבי דוד (שהיה אדמו"ר יחד עם אחיו רבי אברהם דב עד לפטירת האחרון בשנת תש"ה) קיבל אביו את אדמו"רות רחמסטריווקא עד לפטירתו בשנת תשמ"ב. לאחר מספר שנים רבי ישראל מרדכי עזר לאביו לפתוח את ישיבת מאור עיניים-רחמסטריווקא.
לאחר פטירת אביו סירב לקחת את האדמו"רות ברצותו להמשיך בסדר לימודו כרגיל אך קרוב משפחתו רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקה זקן אדמו"רי טשרנוביל הכריחו לקחת את האדמו"רות באומרו "בין אם ירצה ובין אם לא, יתמנה". כמו כן התבטא עליו:"אף אם היה משמונת בניו של המגיד מצ'רנוביל לא היה מתבייש מהם". הקוויטל הראשון שקיבל היה מחמיו. במקביל קיבל את האדמו"רות אחיו רבי חי יצחק חתנו של רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא שהיה עד אז ראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא. כשאחיו היה מגיע לישראל היו מנהלים את הטיש יחד, שניהם ערכו קידוש ואמרו תורה ואת הזמירות שנהגו האדמו"רים להגיד בעצמם אמר רבי חי יצחק. בישיבת מאור עיניים מינה את אחיו לנשיא הישיבה יחד איתו (בלוגו של הישיבה כתוב 'בנשיאות האדמו"רים שליט"א').
אף בהיותו אדמו"ר רוב יומו עסק בלימוד וכך קרא לחסידיו להקדיש את זמנם ללימוד. היה מסיים את הטיש בליל שבת מוקדם ומיד פונה ללימודו, והיה מורה שמי שרוצה ללמוד שלא יגיע לטיש.
בשנת תשנ"א חלה ונחלש ובהמשך נאלץ להתנייד עם כסא גלגלים עד סוף ימיו. בסוף ימיו החלה החסידות לפרוח ומנתה מאות חסידים, כמו גם בחורים רבים מהישיבה שנהפכו לחסידיו. נפטר ביום ו' כ"ב בסיוון תשס"ד ונקבר באוהל אדמו"רי רחמסטריווקא בהר הזיתים.
משפחתו
רוב משפחתו חסידי רחמסטריווקא, חלקם נושאים במשרות בחסידות.
ילדיו:
- רבי דוד טברסקי. האדמו"ר הנוכחי בישראל. חתנו של רבי משה ניישלאס רבו של שיכון סקווירא.
- חתנו הרב שמואל אבא טברסקי, בנו של בן דודו הרב יעקב טברסקי.
- חתנו הרב דוד יצחק יעקב בידרמן, בן רבי נחמן בן רבי אלתר מלעלוב.
- הרב נחמן יוסף טברסקי. נהפך לחסיד חב"ד ומכהן כר"מ באהלי תורה בקראון הייטס. חתנו של רבי משה אשכנזי.
- חתנו הרב יהושע מנחם שטרן בנו של רבי יצחק יהודה גאב"ד ביליץ. רב החסידות בבני ברק.
- חתנו הרב שלמה טייטלבוים, מכונה האדמו"ר מאלעסק.
- חתנו הרב בן ציון רבינוביץ', משפיע בישיבת מאור עיניים ובישיבת שערי תורה.
קישורים חיצוניים
- שלמה קוק, האדמו"ר מרחמיסטריווקא, באתר nrg, 13 ביוני 2004
הערות שוליים
