ברכת האילנות
שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה
פרמטרים ריקים [ שם הסוגיה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| תלמוד בבלי | מסכת ברכות, דף מ"ב עמוד ב': "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם[1], וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת[2] (וְנָאוֹת), (כְּדֵי) לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם" |
|---|---|
| משנה תורה | שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות אהבה.משנה תורה לרמב"ם, הלכות אהבה, פרק ברכו"ת, הלכות י'–י"ג |
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ו |
.jpg)
בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא ברכה הנאמרת אחת לשנה בחודש ניסן על אילנות מאכל המלבלבים ומוציאים פרחים. נהוג לברכה על שני אילנות מאכל לפחות, ומברכים אותה אף בתוך שלש שנות ערלה. מטרת הברכה להודות לבורא על היופי והשפע שברא בעולמו.
האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר בָּרוּךְ שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת להִתְנאוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם
רקע
ברכה זו מקבילה, מבחינה "טכנית", לשאר ברכות הראייה שתקנו חז"ל לברך על הראייה או חוויה של תופעת טבע מיוחדת. ברכות אלו כוללות ברכות על הרים וגבעות, על ברקים ורעמים, על הים הגדול, וכך הלאה. באותה מידה, מברכים על התופעה של לבלוב העצים.
אמנם בתלמוד לא מבואר במפורש מה טעם הברכה, אך הדבר מופיע בכמה מהראשונים[3], למשל, אצל ר' אהרן ב"ר יוסף הלוי (הרא"ה): וקבעו ברכה זו לפי שהוא ענין בא לזמן והוא ענין מחודש, שאדם רואה עצים יבשים שהפריח הקדוש ברוך הוא.
הרא"ה מתאר את החידוש שחל בעצים הנשירים, המתעוררים משלכת החורף ומחדשים את פעילותם לקראת בא האביב. לבלוב העלווה הוא השינוי המשמעותי בהפיכת העצים ה"יבשים" לירוקים ורעננים. הברכה היא לא על הופעת הפרי, אלא על עצם ראית השינוי וההנאה הנגרמת מיופים של העצים וההתחדשות בטבע המרחיבה את נפשו של האדם.
אולם כיון שיש מיני אילנות שאחר השלכת, צמיחת הפרחים קודמת ללבלוב העלים (כמו אפרסק ושקד), הרחיב הרמב"ם[4] את מועד הברכה גם בשלב הנצת העלים וגם בשלב הנצת הפרחים לכל אילן שהיה קודם לכן יבש, וכתב: "היוצא לשדות ולגנות בימי ניסן וראה אילנות פורחות ונצנים עולים מברך ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות נאות כדי להתנאות בהן בני אדם".[5]
מעיקר הדין, כשאר ברכות הראייה, כשם שאין חובה לטוס לשווייץ כדי לברך על ראיית האלפים, כך אין חובה ללכת ולראות עצים מלבלבים כדי לברך עליהם. מכאן כתבו כמה פוסקים שאנשים אינם רגילים בדרך כלל לברך ברכה זו. אולם, מצאנו פוסקים המרבים בשבח ברכה זו, ומזכירים שמנהג תלמידי חכמים להקפיד לברך את הברכה אחת בשנה[6].
ואולם, ברכת האילנות קיבלה סימן נפרד (רכ"ו) בעל סעיף בודד בשולחן ערוך. דבר נוסף המאפיין אותה, משאר הברכות הוא עיסוק רחב בהיבטים קבליים של הברכה.
נוסחאות הברכה
ישנן נוסחאות נוספות, שיש בהם שינויים : בנוסח השולחן ערוך "דבר" מתחלף ב"כלום" ועל כך יש שהתנגדו בתקיפות, "ואילנות טובות ונאות כדי" מתחלף ב"אילנות טובים", ויש המשמיטים את המילים "ונאות" ו"כדי".
דינים באמירת הברכה
הברכה נאמרת על עצי פרי בלבד ולא על עצי סרק.
מתי מברכים
אף שישנה דעה שאפשר לברך כל השנה על עצים מלבלבים, נפסק שניתן לברכה רק בחודש ניסן - לפי חלק מהפוסקים, המשנה ברורה פוסק שבמידה ופרי העץ לא גדל לגמרי, ניתן לברך גם לאחר חודש ניסן. ויש אומרים שאם רואה את העץ לאחר שגדל הפרי פטור מלברך, בגלל הכלל של ספק ברכות להקל.
כמו כן מדינות בהם הלבלוב מתקיים בחודש אחר בשנה יברכו בעת הלבלוב שהוא "ימי ניסן" שלהם.
יש אומרים[7] שאין מברכים ברכה זו בשבת וביום טוב, אלא בחול.
כמות העצים הנדרשת
על פי הכלל מיעוט רבים שניים, יש שכתבו שיש לברך לכתחילה על יותר מעץ אחד[8]. מנגד, אחרים כותבים שדי בעץ אחד אפילו לכתחילה, והשימוש בלשון רבים ("עצים") משמש כלשון גנרית בלבד, כפי שאנו מוצאים במקומות נוספים[9].
בשו"ת רבבות אפרים (ח, עז) מעיד שראה את רבי משה פיינשטיין מברך על אילן אחד.
ברכה בשבת
יש אומרים שאפשר לברך את ברכת האילנות בשבת אולם יש מן הפוסקים שאסרו למשל בספר כף החיים[10] כותב שאין לברך ביום השבת, מחשש שהמברך עלול לקטוף פרי מהעץ.[11] הרב עובדיה יוסף דחה חשש זה.[12] וכך דעת חלק מהפוסקים.[13]. אך הרב מרדכי אליהו חשש לדעה זו וכתב שאין לברך ברכת האילנות בשבת.[14]
ברכת נשים
אף על פי שנשים לא מקיימות מצוות שהזמן גרמן, יש פוסקים שכתבו כי נשים כן מברכות ברכת האילנות, ולשיטה זו, ברכת האילנות לא מוגדרת מצווה שהזמן גרמה, משתי סיבות:
- לפי רוב הפוסקים, מותר לברך את הברכה גם לאחר חודש ניסן, ויוצא אם כן שאינה תלויה בזמן, אלא בתופעה של הלבלוב.[15]
- גם לפי הדעה שאין לברך אלא בניסן, ההגבלה אינה קשורה ל"זמן גרמה", מפני שהיא תלויה בתופעת טבע ולא בתקופת השנה.[16] בנוסף, לא מדובר ב"מצווה" אלא בברכת הראייה, והכלל של "זמן גרמא" אינו חל עליה.
אך לדעת הרב מרדכי אליהו כיון שיש בדבר מחלוקת אם זה נחשב למצות עשה שהזמן גרמא, נשים ספרדיות לא תברכנה. במקום זאת הוא הציע פתרון אחר, האשה תשמע את הברכה מבעלה, והוא יכוין להוציאה ידי חובה, והיא תכוין לצאת בברכתו, וכך תוכל לקיים מצוה זו[17].
קישורים חיצוניים
- ברכת האילנות, באנציקלופדיה יהודית "דעת".
- הלכות ברכת האילנות באתר כיפה
- ברכת האילנות, באתר הידברות
הערות שוליים
- ↑ בהרבה סידורים הנוסח הוא שלא חסר בעולמו 'דבר'
- ↑ יש גורסים אילנות טובים
- ↑ חידושי-הרא"ה למסכת ברכות, ירושלים תש"ס לברכות מג ע"ב (עמ' שמ); חידושי הריטב"א לברכות, מהדורת הרב מ' הרשלר, ירושלים תשמ"ד לברכות מג ע"ב (עמ' רצה); ר' בצלאל אשכנזי, שיטה מקובצת לברכות מג ע"ב. שתי הפסקאות וההערה מתוך
- ↑ ברכות י,יג. וראה פירושו של ר"י קאפח שם. וכ"כ הסמ"ק (מצוה קנא) - "ורואה אילנות מפריחין וניצנין עולים"; ור' דוד אבודרהם (ברכת הראייה השבח וההודאה) - "הרואה אילנות פורחים וניצנים עולים בשדות בימי ניסן מברך וכו' "
- ↑ פרופסור זהר עמר במאמרו "הגדרת הלבלוב לעניין ברכת האילנות". ראו גם לפרופסור יהודה פליקס במאמרו "מונחי פריחה והנצה במקורות".
- ↑ עיין הלבוש סימן רכו, ערוך השולחן, שם, ואשל אברהם (בוטשטש, שם)
- ↑ כף החיים מציין בספרו "ונראה שלפי המקובלים שעל ידי ברכת האילנות בורר ניצוצי קדושה מן הצומח, יש איסור בורר בשבת, ולכן אסור לברך ברכת האילנות בשבת וביו"ט." ועיין עוד ב[1], [2],[3]
- ↑ עיין מורה באצבע קמח; שו"ת ציץ אליעזר, שם; הליכות והנהגות, שם
- ↑ עיין במשנה, ברכות נד, א, שם מבואר שמברכים על ההרים וגו' והמדבריות, כולם בלשון רבים, למרות שכמובן מברכים גם על הר אחד ומדבר אחד
- ↑ רכו, ד
- ↑ הרב חיים פלאג'י הביא מנהגים שונים בהלכה זו, וכתב שהמנהג בקושטא (כיום איסטנבול) היה לברך בשבת, ואילו המנהג באיזמיר היה שלא לברך בשבת (ספר מועד לכל חי א, ח)
- ↑ שכן בתלמוד (סוכה לו, ב),מבואר שמותר להריח הדס המחובר לקרקע בשבת, למרות שאסור להריח אתרוג שמחובר לקרקע. ההבדל בין השניים הוא ביחס לאתרוג יש חשש שהמריח יתלוש את האתרוג, שעיקר שימושו לאכילה, ואילו ביחס להדס אין חשש כזה, כיון שעיקר שימושו לריח – וניתן להריח אותו גם בהיותו מחובר, ואין חשש שיתלוש הלכה זו מוזכרת בשולחן ערוך אורח חיים שלו, ומכאן עולה שגם ביחס לברכת האילנות מותר לברך על אילנות בשבת, ואין לחשוש שמא יבוא לקטוף את הפרי שבינתיים אינו אלא פרח; עיין בהרחבה בשו"ת יחווה דעת א, ב
- ↑ עיין ספר וזאת הברכה, עמוד קנז; הליכות והנהגות לרב אלישיב, הובאו דבריו בהגדה של פסח, מהדורת רא"ם
- ↑ מאמר מרדכי למועדים ולימים פרק ב סעיף ד; ועיין במאמר הבא באתר כיפה דעות הפוסקים בהרחבה.
- ↑ אור לציון ג, ו, א
- ↑ טורי אבן, מגילה כ, ב
- ↑ מאמר מרדכי למועדים ולימים פרק ב סעיף יז
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.