הרב יואל טוביאס (השני)

שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הרב יואל טוביאס

לידה	י"ד בטבת ה'ת"ש (גיל: 85) פיאטרה ניאמץ, רומניה
מדינה	ישראל
מקום פעילות	שיכון ו', בני ברק
מקום מגורים	בני ברק
תחומי עיסוק	רבנות, קירוב רחוקים
השתייכות	חסידות רוז'ין ורבני רומניה
רבותיו	אביו רבי שמואל טוביאס, רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען, רבי שלום דרמר, רבי שמעון זאב מילער.
בת זוג	הרבנית רחל טוביאס
אב	רבי שמואל
אם	הרבנית פרידא טוביאס
תפקידים נוספים
יו"ר התאחדות הרבנים יוצאי רומניה בישראל, יו"ר האגודה לשימור בתי העלמין ברומניה.

הרב יואל טוביאס (נולד - י"ד בטבת ת"ש) הוא רב ממוצא רומני מרבני משפחת טוביאס מכהן כרב ואב"ד שיכון ו' בני ברק.

ילדותו ברומניה

נולד בעיר פיאטרה ניאמץ ברומניה, לרב העיר רבי שמואל טוביאס, ולפרידא. בילדותו למד בעיקר עם אביו והצטרף אליו אל כל מסעותיו לצדיקי הדור וגדולי הרבנים דאז, וזכה להתברך מפי רבי משה יהודה לייב מפאשקאן, כמו כן ראה הרבה פעמים את רבי חיים מרדכי רולר גאב"ד ניאמץ.

בגיל 11 נסע לדעעש ללמוד תורה אצל רבי שמעון זאב מילר אב"ד אראד. לאחר שחזר אל בית אביו בפיאטרא, למד אצל רבי שלום דרמר שהיה רב בניאמץ, קשר עז התקשר רבי יואל עם הרב דרמר וגם לאחר עלייתם לארה"ק, המשיך רבי יואל להגיע לביתו בקרית גת ללמוד תורה מפיו. בתקופה זו התקרב לרבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען, שהיה מחבבו ומכבדו^{[דרוש מקור]}, זאת כהמשך לקשרי הידידות עם אביו רבי שמואל, אשר בין היתר אף הבריח אוכל ושתיה אל הרבי מסקולען לתוככי בית הכלא ברומניה כאשר שהה בו, ואף גייס כספים לשחרורו. רבי יואל הרבה לשהות במחיצתו, מה שאפשר לו לקבל ממנו תורה ויראת שמים והרבה סיפורי קודש על צדיקי בית רוזי'ן. כך גם קיבל רבי יואל ממנו הרבה ניגוני קודש ואף נוסח תפילתו של רבי יואל בנויה אף היא בחלקים רבים כפי ששמע מהרבי מסקולען טרם עלותו מרומניה.

נישואיו

בשנת תש"כ נשא את רחל (נולדה - י"ב בשבט תרצ"ט) בת רבי לוי יצחק שטיינמץ רבה של אויבער-ווישווא ברומניה, ורב העיר קיסריה. רבי לוי יצחק היה מראשוני תלמידי רבי אליעזר הגר מויז'ניץ, כמו"כ היה רבי לוי יצחק היה נכד רבי לוי יצחק מבארדיטשוב ובנו רבי מאיר מבארדיטשוב ובעל הצמח ד' לצבי ורבי יהודה כהנא הלר בעל קונטרס הספקות.

לאחר נישואיו עמד רבי יואל לצד של אביו בכל עניני הרבנות, וכאשר בכל שאלה שהגיעה לפתחו היה אביו משתף אותו בכל המו"מ ההלכתי ומכוונו בהשתלמות מעשית בענייני הוראה, לרבות בבדיקת כשרות המקוואות ושאר עניני העיר והגלילות כמו עריכת ברית מילה לילדי ישראל וסידור חופה וקידושין או עריכת גיטין וכדו'. בתקופה זו גם הוסמך להוראה ע"י רבו הרב שמעון זאב מילער מאראד, וכן ע"י הרב יצחק מאיר מארילוס אב"ד באקו.

בארץ הקודש

בחודש חשון תשכ"ד עלה לארץ ישראל יחד עם משפחת אביו, כאשר שניים מילדיו כבר נולדו ברומניה. לאחר עלייתו לארץ התמנה לכהן כראש ישיבת קרעטשניף בכפר אתא, אח"כ עבר לבני ברק ולמד בכולל הלפרין בזכרון מאיר, בהמשך אף הוסמך שוב להוראה ע"י רבי אברהם צבי ווייס רבה של נוה אחיעזר בבני ברק, וכן מהרב אברהם משה באב"ד רב ביפו.

בהתגוררו בשיכון ו' עמד לצדו של הרב יעקב צבי שמוקלר שכיהן אז כרב השכונה (רבי יואל כבר הכיר את הרב שמוקלר עוד מתקופת היותו ברומניה), ולאחר תקופה קצרה מינהו הרב שמוקלר באופן רשמי לאור חולשתו וזקנותו, לכהן כמו"צ השכונה ולסייע בעדו בכל עניני הרבנות.

רבנות שיכון ו'

בשנת תשל"ב לאחר פטירת הרב שמוקלר, בחרו בו וועד הקהילה למנותו כרב ואב"ד השכונה, לאחר המלצתו של הרבי מסקולען מאז החל רבי יואל את רבנותו ופעילותו בשכונה. בחודש סיון תשס"ו הקים רבי יואל את ארגון "בית שמואל" עזרה וסיוע לנוער במצוקה, דרכו יכול היה להשפיע רבות על צביונם הרוחני של בני הנוער תושבי השכונה, במסגרת הארגון היו נמסרים שיעורי תורה לבני נוער תוך הדרכה וליווי אישי לנוער מתמודד.

בהמשך התמנה רבי יואל לעמוד בראש הנהלת מוסדות 'חסד לאברהם' שהקים הרבי מסקולען לקירוב בנים ובנות לתורה - יחד עם אשתו הרבנית ששימשה כמדריכה ומחנכת, רבי יואל זכה לאימון רב מצד הרבי מסקולען כאשר מתוקף תפקידו היה אמון ומופקד ישירות על דרך החינוך וההדרכה של כל מוסדות חסד לאברהם על כל סניפיה ואגפיה השונים, כמו"כ שאר עניני המוסדות נעשו בפיקוחו והשגחתו בגיבוי ותמיכה גלויה של הרבי מסקולען. כאשר היה מגיע הרבי מסקולען לישראל כמה פעמים בשנה, היה רבי יואל מצטרף אליו יחד עם בניו לנסיעותיו בערי השדה, בהמשך אירחו רבי יואל בביתו בשיכון ו' כמה ימים.

רבי יואל פעל רבות כדי לסגור את רחוב קהילות יעקב לתנועה בשבתות ומועדי ישראל, למרות היותו רחוב המשמש כמבוא וגשר מבני ברק לתושבי רמת גן, לימים התבטא רבי יעקב לנדא רבה של בני ברק, כי "העיר בני ברק חייבת לו [לרבי יואל] הכרת הטוב בכך שאין חילולי שבת ברח' קהילות יעקב"^{[דרוש מקור]}.

דעתו של רבי יואל בענין מכירת חמץ היא, כי יש להחשיב את המכירה לקנין גמור ולא כהערמה, כך גם הוא נוהג שלא לאפשר מכירת חמץ דרך הטלפון, בטענה כי חסר בגמירות דעת של הקנין ועוד, בנוסף לכך תיקן רבי יואל כי במוצאי החג כאשר הרב קונה את החמץ מן הגוי, יקנה זאת מן הגוי בשטר מכירה מיוחד כמו שעושים בערב החג כאשר הגוי קונה את החמץ מהרב, ולא ע"י ביטול המכירה למפרע או קנין כל דהו. מנהג זה עורר הדים לאור החידוש שבדבר וכי לא היה נהוג כך כל השנים, אך רבי שמואל הלוי וואזנר צידד בעד המנהג ואף שיבחו ואף התחיל בעצמו להשתמש בשטר זה שתיקן רבי יואל.

במרוץ השנים שימש רבי יואל כראש כולל לאברכים בכמה מקומות, ביניהם כולל ויזניץ בנתניה, כולל זוטשקא בתל אביב, כולל תומר דבורה בבני ברק ועוד.

במשך שנים משמש רבי יואל רב הממונה ושליח מערכת הכשרות של בד"צ חוג חתם סופר פתח תקוה להפרשת תרומות ומעשרות ביקבי ברקן אשר בקיבוץ חולדה, כמו"כ הוא מעורב בשאר ענייני ההשגחה ביקב.

פועלו למען יהדות רומניה

רבי יואל מחזיק בקשרים ענפים עם יהודי רומניה כמעט בכל קהילה וקהילה עיירה ועיירה, ומדריך אותם לתורה ומצוות כפי דרגתם, רבי יואל נוסע תכופות למסעות חיזוק ברחבי רומניה שם הוא מחזק את בני הנוער ואת אנשי הקהילות בתורה והלכה, לצד זאת פעל רבי יואל רבות למען בניית מקוואות טהרה במקומות רבים ברחבי רומניה שלא היה בהם מקווה טהרה (בין היתר בקלוז', יאס, באהוש, גרויסוורדיין, בדעעש ועוד).

בשנת תשנ"ד (1994) לאחר פטירת הרב הראשי לרומניה ד"ר דוד משה רוזן, עלה שמו של רבי יואל כמועמד ראוי למילוי משרת הרב הראשי לרומניה, אך רבי יואל עצמו מיאן בכך בטענה שאינו רוצה לעזוב את קהילתו בשיכון ו'.

התאחדות הרבנים יוצאי רומניה

בנוסף לכך יזם רבי יואל והקים יחד עם כמה רבנים ואדמו"רים עולי רומניה, את 'התאחדות הרבנים יוצאי רומניה בארה"ק' אשר הוא עומד בראשו, הגוף מאגד תחתיו שלושים וששה אדמור"ים ורבנים יוצאי רומניה, במטרה לרכז את כל עניני ההלכה וההדרכה לעולי רומניה בארץ ולאלו שעדיין נותרו ברומניה, בין היתר הגוף דואג לשלוח חזנים ליו"ט לקהילות ברומניה, וכן לשלוח שוחטים יראי שמים לקהילות ברומניה.

האגודה לשימור בתי העלמין ברומניה

כמו"כ הקים רבי יואל את 'האגודה לשימור בתי העלמין ברומניה', אגודה זו מטרתה היא לשמור על כבוד בתי העלמין ברחבי רומניה (מעל 860 במספר) מפני בזיון והשחתות או כוונות פינוי מטעם הממשלה וכדו', וזאת על ידי בניית חומות מסביב לבית העלמין ושכירת שומרים והעמדתם בכל בית עלמין, כאשר השומר גם דואג על ניקיון בית העלמין והתחזוקה השוטפת, באגודה זו חברים בין היתר רבי אהרן רוטר, רבי חיים יהודה דייטש רב קהילת חוג חתם סופר פתח תקוה, ח"כ לשעבר הרב שמואל הלפרט ועוד, רבי יואל בקשריו המסועפים עם הגורמים הבכירים בפרלמנט הרומני, אף יזם פגישה בין בכירי מערכת השלטון ברומניה בהם, נשיא רומניה, ראש ממשלת רומניה, שר התרבות הרומני, ראש הסנאט וראש האופוזיציה בפרלמנט הרומני, שגריר ישראל ברומניה מר סנדו מזור. בה סיכמו על קידום חוק שימור בתי עלמין, הצעת החוק נותנת הכרה רשמית מטעם הממשלה בבתי העלמין היהודיים כאתר שימור המוגן בחוק מפני הריסה או השחתה, לבסוף התקבלה הצעת החוק והכנסה לספר החוקים הרומני.

ארגון תמי"ר

בכ"א באדר תשמ"ז הקים רבי יואל את עמותת תמי"ר (ת'רבות מ'ורשת י'הדות ר'ומניה), במשך שנים רבות קיימה הארגון שיעורי תורה חיזוק וקירוב ליהודים יוצאי רומניה בארה"ק, כמו"כ פעל מכון הוצאה לאור במסגרת הארגון בו הוציאו לאור את ספריהם וחידושי תורתם של חכמי רומניה, וכן תירגומים שונים של ספרי קודש לשפה הרומנית עבור יהודי הקהילות ובני הנוער ברומניה, בין היתר פעל הארגון כי גם בני הנוער ברומניה ישתתפו במבחן העולמי של דיני השמיטה במסגרת קרן התרבות של דגל ירושלים , לימים הפסיק הארגון את פעילותו הרשמית עקב קשיים כלכליים.

בירור יהדות

רבי יואל נודע כמומחה לבירור יהדות בעיקר אצל עולי רומניה, בתי הדין מפנים רבים מעולי רומניה לקבל ממנו חוות דעת הלכתית אודות כשרות ייחוסם. בהמשך אף הוכר רשמית ונבחר ע"י ועדה של דיינים ונציגי הרבנות הראשית כ'מברר חיצוני' לבית הדין בענייני עולי רומניה במשך השנים כבר הנפיק רבי יואל מתחת ידו מאות חוו"ד הלכתיות בענייני יוחסין לבתי הדין השונים.

מחזיר עטרה ליושנה

רבי יואל היה שותף פעיל ומרכזי יחד עם אחיו הרבנים, למען ייסוד בנין בית המדרש הגדול והמוסדות של חסידות בוהוש, ובמשך שנים רבות היה הוא זה שעמד בראש מסע ההתרמות למען ייסוד המוסדות, בין היתר בלט הנאום שנשא באמצע הטיש של ט"ו בשבט בשנת תשל"ב אצל האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש, מהלך בלתי נפוץ בקרב חסידים בכלל ובקרב חסידי בוהוש בפרט בו נואם אחד מן החסידים בפניו של האדמו"ר. באותה שנה ייסד את הכולל ללימוד הוראה בביהמ"ד בוהוש בתל אביב אשר אף עמד בראשו, ובשנת תשל"ט עבר הכולל ללמוד בביהמ"ד בוהוש בבני ברק. לאחמ"כ מינה את בנו רבי אברהם יהודה לעמוד תחתיו בראשות הכולל, תפקיד אותו ממלא עד היום.

בנוסף לייסוד ובנין המוסדות בבני ברק, היה רבי יואל פעיל מוביל ומרכזי בשיקום מחדש של בניני החסידות בעיר באהוש ברומניה, בשנת תשס"ה יזם רבי יואל מהלך היסטורי וחסר תקדים של שיפוץ גדול ונרחב הכולל שחזור מדויק של המבנה ההיסטורי של בית הכנסת העתיק, בניית מקוה טהרה חדש, ושחזור הציורים המפוארים שצוירו על קירות בית הכנסת, כמו"כ נכלל במהלך זה שיקום וחידוש בית העלמין העירוני בו נטמן האדמו"ר רבי יצחק פרידמן מבוהוש יחד עם בניו ממשיכי דרכו וכמה מנכדיו.

כמו"כ פעל רבי יואל להחיות מחדש את פעילות של כולל רומניה בארה"ק, כיום הוא משמש כחבר נשיאות והנהלה וכנאמן ההקדש של כולל רומניה בארה"ק.

רבי יואל הוא גם ממקימי ומחברי "ועד חסידי שטפנשט", המנציחים את זכר אדמו"רי בית שטפנשט.

חיבוריו

רבי יואל עדיין לא הוציא לאור עולם את חידושיו הרבים, אך מנהגו הקבוע הוא לסדר כל חידוש ודבר תורה שעולה במחשבתו ולהעלותו ע"ג הכתב, לאחרונה עמלים תלמידי חכמים וכמה מצאצאיו על הכנת חידושי תורתו להדפסה.

צאצאיו

• הרב אברהם יהודה, ראש כולל להוראה ודומ"צ דקהל חסידי בוהוש, ודיין בבית דין צדק בני ברק, ומו"צ בבית הוראה של רבי משה שאול קליין.
• חתנו הרב שלמה פרידמאן ראש כולל תפארת ישראל בק"ק אמונת ישראל בארה"ב.
• חתנו הרב יצחק אהרן איזראעל (בן רבי משה אליהו), ר"מ בישיבת סלבודקה, ובישיבת מהרי"ט דסאטמאר.
• הרב חיים מרדכי, רב הצעיר ודומ"צ שיכון ו' ב"ב, וראש כולל 'עמל התורה' דחסידי בוהוש.
• חתנו הרב פרץ טוביה שטיינמץ ראש כולל ויז'ניץ באלעד, ומו"צ בבית הוראה של הרב יעקב מאיר שטרן.
• חתנו הרב מרדכי צבי שמרלר (בן רבי אליהו שמואל שמרלר) ר"מ בישיבת צאנז בנתניה.
• חתנו הרב שלמה קליין (בן רבי משה שאול קליין) רב הקהילה החסידית בעמנואל, ודיין בבית דין צדק בני ברק.
• חתנו הרב ברוך פלדמן ר"מ בויזניץ, ומג"ש דף היומי בביהמ"ד המרכזי שיכון ו'.

קישורים חיצוניים

• רבי יואל טוביאס, באתר JDN
• חסידות לא אימרה נאה בלבד, שיחה בעלון שיחת השבוע, באתר חב"ד.
• חתונה בבית העלמין כסגולה לעצירת המגיפה, אתר במה.
• הספד על רבי אברהם צבי וויס גאב"ד נוה אחיעזר ב"ב, אתר קול הלשון.
• נס בתנור, סיפור נס משפחתי, באתר חב"ד נתניה.