רבי שמואל טוביאס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמואל טוביאס
ציור של רבי שמואל טוביאס
ציור של רבי שמואל טוביאס
לידה ז' אלול תרע"ד
פטירה י"א תשרי תשנ"ד
מקום פעילות רומניהרומניהישראלישראל פיאטרה ניאמץ, רומניה והרצליה, ישראל
השתייכות יהדות רומניה
תחומי עיסוק רב
בת זוג פריידא
אב רבי שלמה טוביאס
ארון הקודש בבית הכנסת העתיק, הבנוי כולו עץ, בפיאטרה ניאמץ

רבי שמואל טוביאס (ז' אלול תרע"ד - י"א תשרי תשנ"ד) היה רב העיר פיאטרה ניאמץ ברומניה, והאחרון בשושלת רבני משפחת טוביאס שכיהנו ברומניה. לאחר שעלה לארץ כיהן כרב שכונת שביב, הרצליה.

ביוגרפיה

העיר פיאטרה ניאמץ
תחנת הרכבת של פיאטרה ניאמץ

נולד בז' באלול תרע"ד לרבי שלמה טוביאס, רב העיר צ'יק סערדא ברומניה. למד אצל סבו רבי טוביה אריה טוביאס אב"ד בערא, ואבי סבו רבי יואל טוביאס אב"ד פיאטרה. למד גם בישיבתו של רבי יהודה לייב צירלסון בקישינב. כשחזר לביתו למד אצל רבי חיים מרדכי רולר רב העיר טרגו ניאמץ הסמוכה. קיבל היתר הוראה מרבי דוד שפרבר אב"ד בראשוב, רבי יואל אשכנזי רבה של יאסי, ורבי חיים יהודה לעבל רבה של פיאטרה.

רבו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש שידכו עם פריידא בת הנגיד חיים רוזנברג מפיאטרה, ונישא בליל בדיקת חמץ י"ד בניסן תרצ"ח. למחרת נישואיו נסע עם אשתו להשתתף בליל הסדר אצל רבו, שהבטיח לו כי שכר דמי השדכנות יהיה שכל בניו ילכו בדרך הישר.

כיהן כרב העיר פיאטרה ניאמץ תחת השלטון הקומוניסטי ומסר נפשו למען חיי הדת בעיר. כשהאדמו"ר מסקולען רבי אליעזר זוסיא פורטוגל נעצר, אסף כסף עבור שחרורו, על אף הסכנה שבדבר. ידידות גדולה שררה בינו ובין הרבי מסקולען, ובין היתר הושיב הרבי מסקולען בית דין מיוחד שיגזרו עליו להושיעו ולהצילו מצרה שנקלע אליה[1].

בחודש אלול תשכ"ג נעצר עם בנו הרב מנחם מענדל בבוקרשט על ידי המשטרה החשאית הרומנית הסקוריטטה באשמת ריגול לטובת מדינת ישראל, והחרימו ממנו את כתביו עם חידושיו בכל חלקי התורה.

רבותיו ברומניה היו: רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש, ואחריו חתנו רבי יצחק מבוהוש - ת"א. נסע גם לרבי אברהם מתתיהו משטפנשט, רבי אברהם יעקב ה"אביר יעקב" מסדיגורה, רבי יעקב אלימלך פנט מדעעש, רבי יצחק אייזיק ווייס מספינקא, רבי אהרן ראטה מסאטמאר, ורבי אליעזר פיש מביקסאד.

בארץ ישראל

שכונת שביב בהרצליה

בחול המועד סוכות תשכ"ד קיבל אישור יציאה מרומניה, ולאחר שנפרד מכל בני עירו בשבת פרשת וירא, יצא לווינה משם הגיע לארץ בחודש חשון.

בערב פסח הראשון אחר עלייתו לארץ, נתמנה לרב שכונת שביב (כיום יד התשעה) בהרצליה, שם כיהן במשך שמונה עשרה שנים וחולל מהפכה רוחנית. בתקופה הראשונה עד שבנה מקווה בשכונה, הלך בכל שבת ברגל במשך שעה עד העיר רעננה כדי לטבול.

בשנת תשכ"ה פתח ישיבה בשם "באר חיים מרדכי" על שם רבו, בשיטת לימוד ייחודית של לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ואכן רוב תלמידי הישיבה קיבלו היתר הוראה. חלק מתלמידיו שם היו רבי רפאל אהרן, רבי שלמה ורבי יעקב יצחק ראטה, בני ידידו האדמו"ר משומרי אמונים.

בב' בתמוז תשכ"ו הדפיס את ספרו "ילמד ענוים" על דרך הלימוד שהנהיג בישיבתו. בשל חובות שהצטברו נאלץ לסגור את הישיבה לאחר כמה שנים.

בערב פסח תשמ"ב עבר לגור בבני ברק ופתח שם בית מדרש, כשהוא ממשיך להגיע לשביב בכל שבוע לענות לבני קהילתו על שאלותיהם ולדרשות.

רבותיו בארץ היו רבי ישראל אלתר מגור שכיבדו מאד, וכן רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים. למד הרבה בספרי רבי נחמן מברסלב וספרי בעל השומר אמונים[2], וספרים אלו מלאים בהערותיו.

הדפיס את ספרי רבו רבי חיים מרדכי רולר בהלכה ובאגדה עם הערותיו.

נפטר בי"א תשרי תשנ"ד[3] ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים, קרוב לציון רבי יצחק פרידמן מבוהוש.

נכדו הרב אברהם יעקב סלמון הדפיס מדברי תורתו בחמש קובצי "שלהבת שמואל" שהוציא לזכרו, ובחודש סיון תשע"ח הדפיס מחדש את ספרו ילמד ענוים.

צאצאיו

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בדידי הוי עובדא, ש.ד. פריעדמאן, ברולקין תשע"ז, עמ' 426.
  2. ^ ראו קטע מתוך מכתב שכתב להרב גמליאל הכהן רבינוביץ: אמנם מה שאני יכול להגיד הוא שכבוד מעלתו יקיים עשה לך רב וקנה לך חבר במה שיקח את ספר הקדוש שלחן הטהור לרב ולחבר טוב, ואז יצליח אי"ה בכל מעשי ידיו. את הספר הזה חיבר הרה"ק בראשונה, ולדעתי ראשון הוא ותחילה לאלו הרוצים לעלות ממיצר לים החכמה. בכל יום ילמוד עמוד אחד בהתעוררות, וירגיל עצמו לומר התפילות ההכנות לאכילה לנטילת ידיים ולברכת המזון.
  3. ^ יום ההילולא של רבו רבי מנחם מנדל מבוהוש.
  4. ^ ראה אגודת קדושת ציון