עומר (יישוב)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־08:14, 24 באפריל 2018 מאת עידו (שיחה | תרומות) (גרסה אחת של הדף wikipedia:he:עומר_(יישוב) יובאה: ייבוא מוויקיפדיה העברית: ראה רשימת התורמים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עומר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה פיני בדש
גובה ממוצע[1] ‎331 מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2025 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 8,215 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 8,084 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 199
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.0% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 451 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 190
תחום שיפוט[2] 18,230 דונם
    - דירוג ארצי 85
(למפת באר שבע רגילה)
 
עומר
עומר
31°16′06″N 34°51′01″E / 31.2682697496722°N 34.8501699579459°E / 31.2682697496722; 34.8501699579459
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[3] 		9 מתוך 10
    - דירוג ארצי 5
מדד ג'יני
לשנת 2019[2] 		0.4728
    - דירוג ארצי 22
לאום ודת[2]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 4.8%
גילאי 5 - 9 7.6%
גילאי 10 - 14 9.5%
גילאי 15 - 19 9.2%
גילאי 20 - 29 12.3%
גילאי 30 - 44 13.1%
גילאי 45 - 59 18.4%
גילאי 60 - 64 4.6%
גילאי 65 ומעלה 20.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 1
–  על-יסודיים 2
תלמידים 1,694
 –  יסודי 776
 –  על-יסודי 918
מספר כיתות 56
ממוצע תלמידים לכיתה 29.8
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל עומר נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
http://www.omer.muni.il

עומר (עֹמֶר) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל, קרובה לבאר שבע. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1974.

היסטוריה

מושב עומר הוקם בשנת 1949 כמושב שיתופי בידי חיילים משוחררים. בעקבות בעיות כלכליות החליט המושב להיות מושב עובדים והצטרף לתנועת המושבים, אולם לאחר זמן מה החליטו חברי המושב להצטרף ליישובי מפ"ם. רוב תושבי המושב לא עבדו בחקלאות אלא עבדו בעבודות חוץ, רבים מהם במפעלי סדום. המושב עצמו היה מוזנח ביותר[4]. בשנת 1960 נטלה על עצמה רסקו לשקם את המושב. החברה קיבלה לידיה את נכסי המושב ואדמותיו[5], נטעה כרם, שיפצה את בתי המושב והביאה למושב מתיישבים חדשים, בהם עובדי הסוכנות ועולים בני המעמד הבינוני מארגנטינה[6]. חלק מאדמות המושב הקצו להקמת כפר עירוני של משקי עזר שבתחילתו כלל 60 יחידות דיור[7] ובנייתו החלה בשנת 1962[8]. בתחילה נקרא הכפר העירוני "מבוא ערד"[9].

באפריל 1964 התקיים טקס הנחת אבן פינה לשיקום המושב[10]. בעקבות זאת היה עומר למשאת בעלי המעמד באזור באר שבע[11] ול"סביון" של האזור[12]. המושב השתייך לאיחוד החקלאי[13]. בשנת 1969 נחשב בית הספר במושב לבית ספר מעולה[14]. בשנת 1970 התגוררו במושב כ-1000 תושבים בכ-250 משפחות[15]. בשנת 1972 בנתה רסקו מאות בתים נוספים במקום[16].

בספטמבר 1974 חתם שר הפנים שלמה הלל על הפיכת עומר למועצה מקומית תוך הפיכת חברי הוועד המקומי למועצה המקומית[17].

ראש המועצה הראשון של עומר היה בצלאל גבר ומשנת 1990 מכהן בתפקיד ראש המועצה פיני בדש.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2025 (אומדן), מתגוררים בעומר (יישוב) 8,215 תושבים, מתוכם 8,084 תושבי ישראל (מקום 199 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.0% בשנה‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 80.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 18,024 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[18]

  • אולם הקולנוע ומועדון החיילים בעומר
    אולם הקולנוע ומועדון החיילים בעומר
  • אולם הספורט בעומר
    אולם הספורט בעומר
  • כיכר בעומר (הכניסה לבית הספר היסודי "עומרים")
    כיכר בעומר (הכניסה לבית הספר היסודי "עומרים")

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

פארק התעשייה בעומר

פארק התעשייה בעומר שוכן צפונית-מערבית ליישוב, חוצץ בין היישוב לבין באר שבע. הפארק מנוהל על ידי מנהלה ומיועד לתעשיות עתירות ידע ונקיות, תוך שמירה על איכות הסביבה ומניעת מפגעים. בשל כך שעומר מסווגת כאזור פיתוח תעשייה בדרג א', זכאים המשקיעים במקום למירב ההטבות המוענקות מכוח החוק לעידוד השקעות הון. במקום פועל גן תעשייה, מרכז תוכנה, מרכז הנדסי מרכז קונגרסים, קריית חינוך, המוזיאון הפתוח עומר ומוזיאון ארכאולוגי. עם החברות הפועלות בפארק נמנות קבוצת ברן, מפעלי תובלה, נגב מינרלים תעשייתיים, לוצאטו את לוצאטו ועוד.

ספורט

בעומר מתגורר ההלך האולימפי שאול לדני.

שחייה

בעומר גדלו ושחו שני שחיינים אולימפיים, גיא ברנע ואמרי גניאל. נוסף עליהם, מתגוררים ביישוב שחיינים אלופי ישראל אמיר גניאל, זיו קלונטרוב, איתי גורביץ' ומיקה רבינוביץ'.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עומר (יישוב)

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  3. ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  4. ↑ מושב נהרס בגלל פוליטיקה, מעריב, 26 באוקטובר 1954
  5. ↑ סכנת נישול מהאדמות לוותיקי מושב עומר, על המשמר, 9 באוגוסט 1961
  6. ↑ רסקו משפצת את מושב עומר, דבר, 11 ביולי 1960
    רסקו בבאר שבע, דבר, 15 בינואר 1960
  7. ↑ כפר עירוני יוקם בנגב, דבר, 7 בפברואר 1962
  8. ↑
    שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
    שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
    שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ]         רסקו, בתים בודדים, מעריב, 24 בספטמבר 1963
  9. ↑ בניית מבוא ערד תתחיל בחודש הבא, על המשמר, 7 במרץ 1962
  10. ↑ אבן פינה לשיקום מושב עומר, דבר, 9 באפריל 1964
  11. ↑ קשיים בנוה נוי, דבר, 7 באפריל 1965
  12. ↑ משולם עד, סביון ממזרח לבאר שבע, דבר, 23 בפברואר 1966
  13. ↑ שלמה גבעון, רוח קרבית בבני שמעון, מעריב, 3 בינואר 1965
  14. ↑ אנשי מושב תאשור החליטו לשלוח ילדיהם לבה"ס בעומר, דבר, 2 ביוני 1969
  15. ↑ שלמה גבעון, הועד נבחר פה אחד, מעריב, 21 ביולי 1970
  16. ↑ עליית מחירים בבאר שבע, דבר, 7 במרץ 1972
  17. ↑ בקיצור, שר הפנים, דבר, 19 בספטמבר 1974
  18. ↑ פרופיל עומר (יישוב) באתר הלמ"ס


דגל ישראל
דגל ישראל
מחוז הדרום
נפות נפת אשקלון • נפת באר שבע
מפת מחוז הדרום
מפת מחוז הדרום
ערים אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות
מועצות מקומיות חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע
מועצות אזוריות אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר
מועצה מקומית תעשייתית נאות חובב
מועצות אזוריות שבוטלו אבו בסמה
יישובים לשעבר כרמון • נוה יאיר • אשלים
יישובים עתידיים דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר


אזורי תעשייה בישראל
אזורי תעשייה מעלות (מעלות-תרשיחא) • מגדל תפן (חבל תפן) • צ.ח.ר (ראש פינה) • צ'ק פוסט (חיפה) • אלון תבור (עמק יזרעאל) • קריית ספיר (נתניה) • הרצליה פיתוח (הרצליה) • כפר סבא • נווה נאמן ׁ(הוד השרון) • פארק שרונים (הוד השרון) • עבר הירקון (תל אביב-יפו) • BBC בני ברק • סגולה (פתח תקווה) • קריית אריה (פתח תקווה) • קריית מטלון (פתח תקווה) • חולון • מתחם האלף (ראשון לציון) • מרכז עינב (מודיעין-מכבים-רעות) • עטרות (ירושלים) • הר חוצבים (ירושלים) • תלפיות (ירושלים) • הר טוב • (מטה יהודה) • עד הלום (אשדוד) • שער הנגב וספירים (מועצה אזורית שער הנגב) • תימורים (קריית מלאכי) • עידן הנגב (רהט) • אופקים • באר שבע • עמק שרה (באר שבע) • קריית יהודית (באר שבע) • אבשלום (חבל שלום) • נאות חובב • דימונה • מישור רותם (מישור ימין) • מצפה רמון
פארקי תעשייה רמת דלתון (דלתון) • בר לב (אחיהוד) • משגב • קדמת גליל (טבריה) • ציפורת (נוף הגליל) • שגיא 2000 (מגדל העמק) • מת"ם (חיפה) • צבאים (בית שאן) • יקנעם • מבוא כרמל (רמות מנשה) • קיסריה • עמק חפר • יורופארק (יקום) • לב הארץ (כפר קאסם) • אפק (ראש העין) • עתידים (תל אביב-יפו) • אזורים (פתח תקווה) • חמן (חבל מודיעין) • (נתב"ג) • שורק (ראשון לציון) • פלמחים • קריית ויצמן (נס ציונה) • מודיעין • מלחה (ירושלים) • כנות (גדרה) • ראם (בני עי"ש) • קריית גת • נעם (נתיבות) • גב ים נגב (באר שבע) • עומר • שחורת (אילת)
אזורי תעשייה ביהודה ושומרון שח"ק (גוש שקד) • ניצני שלום (שומרון) • בראון (קדומים) • ברקן • אריאל מערב (אריאל) • שער בנימין (מטה בנימין) • מישור אדומים (מעלה אדומים)
אזורי ופארקי תעשייה עתידיים רמת בקע • צומת שוקת • מעבר תרקומיא • עירון • גבעת ברנר • רג"מ • בוסתני חפץ • שער הירדן • שער שומרון
אזורי תעשייה לשעבר קריית המלאכה (תל אביב-יפו) • ארז (מעבר ארז) • קרני (מעבר קרני) • נווה דקלים • קטיף • ימית • אופירה
מרחב עורפי חוף שמן • איירפורט סיטי
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עומר_(יישוב)&oldid=382915"