גדי שמני
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ תקופת שירות, תפקידים צבאיים, מלחמות וקרבות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ עלה לישראל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| לידה |
23 באוגוסט 1959 (גיל: 66) ירושלים, ישראל |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף |
גדי שַמְנִי (נולד ב-23 באוגוסט 1959) הוא אלוף במילואים בצה"ל. כיהן בין היתר כמפקד סיירת צנחנים, כמפקד עוצבת חצי האש, כמפקד חטיבת הצנחנים, כקצין חי"ר וצנחנים ראשי, כמפקד אוגדת עזה, כראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, כמפקד פיקוד המרכז וכנספח צה"ל בארצות הברית.
ביוגרפיה
שמני נולד בירושלים לסימנטוב ושמחה שמני, שעלו מעיראק במסגרת "מבצע עזרא ונחמיה". בנעוריו למד בבית הספר התיכון על שם רנה קאסן בעיר מגוריו.
שרות צבאי
בנובמבר 1977 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים, ושובץ בגדוד 202. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. היה מפקד כיתה ויצא לקורס קציני חי"ר, שעם סיומו מונה למפקד מחלקה בגדוד 202[1]. לאחר מכן שימש סגן מפקד פלוגה ומפקד פלוגה, אותה הוביל בקרבות בביירות במלחמת לבנון הראשונה.[2] לאחר המלחמה רצה להשתחרר מצה״ל אך מפקדיו לחצו עליו להמשיך לשרת בחטיבה. גדי נישא להדס, חברתו מאז היותו מפקד כיתה בצנחנים ויצא יחד עם רעייתו הטרייה לארצות הברית לקורס השלמת הקצונה בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית - הכומתות הירוקות. לאחר סיום הקורס, בו הצטיין בתחומים רבים, חזר לשרת כמ"פ. על השפעת הקורס סיפר:
- ”חזרתי משם ישר לצידון, לפקד על פלוגה מסייעת, והרבה פעמים השתמשתי בדברים שראיתי שם. לא בדיוק בטכניקות, אלא בצורת המחשבה והיצירתיות. יום אחד, למשל, קיבלנו דיווח מלבנונים שזיהו מטען מתחת לגשר על נהר. המחבלים תכננו להוריד את כל הגשר כשעובר עליו נגמ"ש שלנו. לקחתי כמה חיילים ונסעתי לשם ברכב אזרחי. ראינו את המטען ואת החוט שהיה מחובר אליו. שכבנו על קצה החוט, בתוך סבך הצמחייה, וחיכינו. גם כשעלה הבוקר נשארנו לשכב שם. במוד הפעולה שהיה מקובל עד אז היינו אמורים להתקפל ולהביא חבלנים שיפרקו את המטען. אנחנו נשארנו עוד שעות, מוסווים בתוך השיחים, ובסופו של דבר הגיע המחבל והרגנו אותו”[3].
לאחר מכן שימש כסגן מפקד גדוד 202 תחת המג"ד אלעזר שטרן[4]. בשנים 1987 – 1989 שימש כמפקד סיירת צנחנים[5]. כמפקד הסיירת השתתף בין היתר במבצע חוק וסדר שהתנהל בכפר מיידון בלבנון[6]. בשנים 1989 – 1990 היה שמני מפקד גדוד 890 של הצנחנים[7]. מעט לפני סיום תפקידו כמג"ד, בשנת 1990, נפצע קשה כאשר הג'יפ שבו נסע התהפך והידרדר לתהום בצד הכביש בצמוד לגדר המערכת בגבול לבנון. לאחר טיפולים רפואיים ושיקום שנמשכו כשלושה חודשים שב לתפקידו כמפקד הגדוד[8]. בתפקידיו הבאים שימש מפקד גדוד בבית הספר לקצינים, מפקד חטיבה 226 חטיבת מילואים של הצנחנים בשנים 1993–1995, מפקד חטיבת יהודה בשנים 1995–1997, ומפקד עוצבת חצי האש, חטיבת צנחנים מובחרת במילואים בשנים 1997–1999, משנת 1999 עד 2001 שימש כמפקד חטיבת הצנחנים.
בשנת 2001 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי[9]. בשנת 2003 התמנה למפקד אוגדת עזה, ועמד בראשה בלחימה כנגד הטרור הפלסטיני[10]. ב-2004 שימש ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל. בספטמבר 2005 קודם לדרגת אלוף ומונה למזכירו הצבאי של ראש הממשלה אריאל שרון ובהמשך היה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושימש בתפקידו במהלך מלחמת לבנון השנייה[11].
ב-31 במאי 2007, בתום כהונתו כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה, מונה למפקד פיקוד המרכז. במהלך כהונתו אירעו לא מעט עימותים בינו לבין ציבור המתנחלים ביהודה ושומרון עקב אי נכונותו להעלים עין מפעולות נקם של מתנחלים קיצוניים בפלסטינים והוצאת צווי הרחקה לקיצוניים שבהם, בהמלצת שרות הביטחון הכללי.[דרוש מקור] באוקטובר 2009 מונה לנספח צה"ל בארצות הברית. בנובמבר 2012 סיים את תפקידו והשתחרר מצה"ל[12].
לאחר פרישתו מצה"ל
שותף עם ד"ר משה צברי בחברת GME TRUST העוסקת בניהול משברים בישראל ובחו"ל. עוד עוסקת החברה בשיפור תהליכי עבודה והטמעתם, בארגונים שונים בישראל ובעולם. בישראל מתמקדת החברה בסיוע לרשויות מקומיות במגזר המיעוטים ובפריפריה, על ידי שיפור תהליכי העבודה, תהליכי קבלת ההחלטות והובלת פרויקטים מגוונים. בשנת 2015 מונה לתפקיד ראש מטה היבשה בתעשייה האווירית.[13]
שמני משמש כיושב ראש ועד ידידי הארגון היציג של נפגעי פעולות איבה. חברי הוועד פועלים בהתנדבות לרווחת הנפגעים ומשפחותיהם.
השכלה וחיים אישיים
שמני בעל תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה מטעם אוניברסיטת בר-אילן ובעל תואר שני בביטחון לאומי מטעם אוניברסיטת חיפה.
הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל, בוגר קורס בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית בצפון קרוליינה (שמני הוא אחד הקצינים היחידים בצה"ל שהשתתף בסדנת הישרדות של יחידת העילית האמריקאית הכומתות הירוקות)[3]. ובוגר המכללה למלחמה של צבא ארצות הברית.
שמני נשוי להדס ואב לשלוש בנות ובן. שתי בנותיו הגדולות שרתו בצה״ל כקצינות.
קישורים חיצוניים
- עמוס הראל, גדי שמני מונה לאלוף פיקוד המרכז, באתר וואלה, 13 במאי 2007
- עמוס הראל, צרות של אלוף, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2008
- עפר שלח, שמני והסטירה שלא הייתה, באתר nrg, 11 בספטמבר 2009
- עמוס הראל, האלוף שמני: עלייה דרמטית באלימות המתנחלים, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2008
- יאיר אלטמן, ממוקד מטרה, כתבה באתר mnews, 21 במאי 2010
- עמוס הראל, שנית צה"ל לא ייסוג כמנוצח, באתר הארץ, 7 במרץ 2004
- יעל ליבנת, לחזור על עקבותיהם, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 27 בספטמבר 2012
- יואב זיתון, הולך הביתה: האלוף גדי שמני פורש מצה"ל, באתר ynet, 1 בנובמבר 2012
- יואב לימור, אלוף גדי שמני: "היחסים הבטחוניים עם ארצות הברית הדוקים", באתר ישראל היום, 18 בינואר 2013
- אמיר בוחבוט, "צריכים לבקש ממך סליחה", באתר nrg, 27 בנובמבר 2007
- אטילה שומפלבי, תקיפה בסוריה: "העולם מסתכל, אין חזרה", באתר ynet
- חדשות 2, אלוף פיקוד המרכז לשעבר גדי שמני: "ניסיון הפיגוע בבסיס צה"ל – עליית מדרגה בטרור", באתר מאקו, 18 באוקטובר 2013
- שמני על המשא ומתן: 'יש לנו ניסון רע עם כוחות בינ"ל', גלי צה"ל, 11.12.2013
- יוני שנפלד ומאי רש, צו אלוף, במחנה, 04.09.2013, עמודים 15-18, כפי שהועלה באתר פרש
- יואב זיתון, טרור יהודי ביצהר: "עלול להגיע לירי בחיילים", באתר ynet, 9 באפריל 2014
- עמיר רפפורט, "בשגרת המלחמה עלולות לקרות גם טעויות : לאל"ם גדי שמני שסיים השבוע את תפקידו כמפקד חטיבת הצנחנים אין נקיפות מצפון", ידיעות אחרונות 24 שעות, 21.06.2001, עמוד 9, כפי שהועלה באתר פרש
- דב גיל-הר, "אלוף הכיבוש" דבק בעמדתו: "עיסוק צה"ל בשליטה שוחק אותו ערכית", באתר וואלה, 1 בספטמבר 2016
קרולינה לנדסמן, אמנות הכיבוש על פי גדי שמני, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2016- עוזי ברוך, "הייתי אלוף הכיבוש", ערוץ 7, 31 באוגוסט 2016.
- מאמרים פרי עטו
- שתי מדינות, בקעה אחת, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2013.
- סימן עם עיפרון על המפה: המזכיר הצבאי נפרד משרון, באתר וואלה, 11 בינואר 2014.
- המפקד של כולנו, באתר ישראל היום, 12 בינואר 2014.
- גבולות 67' אינם רלוונטיים יותר, באתר הארץ, 20 בינואר 2014.
- האמת על "תוכנית קלקיליה" והצבא, באתר ynet, 23 ביוני 2017.
הערות שוליים
- ↑ יוני שנפלד ומאי רש, צו אלוף, במחנה, 4 בספטמבר 2013, עמודים 18-15, כפי שהועלה באתר פרש.
- ↑ גדי שמני, "כל דור ולבנון שלו", במחנה, 21 במאי 2010.
- ^ 3.0 3.1 יגאל מוסקו, "עשו ממנו רמבו", מוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, 1 באפריל 2005
- ↑ אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, למשכל - הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2009, עמודים 66-63.
- ↑ דורון אלמוג, "שום דבר לא עזר", במחנה, 21 במאי 2010.
- ↑ עמיר רפפורט, מחקו את הכפר, מחקו את רון ארד, באתר nrg, 19 ביולי 2008
- ↑ פליאה קטנר ועדי חכמון, "חמישים לשמונה מאות תשעים", במחנה, 20 ביוני 2003.
- ↑ יוסי יהושוע וראובן וייס, "הגדוד של המדינה", ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים, 7 באוקטובר 2011.
- ↑ עמרי אסנהיים ואלי ברדנשטיין, "לא חוזר לפני הורגת", באתר nrg, 20 בנובמבר 2004.
- ↑ אמיר זוהר, זה מה יש, ועם זה נפסיד, הארץ, 23 באוגוסט 2006.
- ↑ עפר שלח ויואב לימור, שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה, הוצאת ידיעות ספרים, 2007, עמוד 252.
- ↑ אמיר בוחבוט, אלוף גדי שמני הודיע על פרישתו מצה"ל בתום 35 שנות שרות מרשימות., באתר וואלה, 1 בנובמבר 2012.
- ↑ הדס גליקו, האלוף במיל' גדי שמני מונה לראש מטה היבשה בתעשייה האווירית, באתר כלכליסט, 1 באוקטובר 2015
| מפקדי פיקוד המרכז (פקמ"ז) | ||
|---|---|---|
|
| המזכיר הצבאי של ראש הממשלה | ||
|---|---|---|
|
מפקדי אוגדת עזה 
| |
|---|---|
|
קציני חי"ר וצנחנים ראשיים (קחצ"ר) 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבת הצנחנים 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבה 551 
| |
|---|---|
|
מפקדי חטיבת יהודה 
| |
|---|---|
|
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] גדי שמני23426635