יעקב אור
| לידה |
1946 (גיל: 77 בערך) תל אביב, ארץ ישראל |
|---|---|
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1964–2001 (כ־37 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפוריםמבצע ליטני  מלחמת לבנון הראשונההאינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה | |
| תפקידים אזרחיים | |
| האחראי על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה | |
יעקב (מנדי) אור (נולד ב-1946 בתל אביב), איש צבא ישראלי, סיים את שירותו בצה"ל בדרגת אלוף לאחר שכיהן כמתאם פעולות הממשלה בשטחים. לאחר שחרורו כיהן כאחראי על מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה וכמשנה למנכ"ל המשרד.
ילדותו
אור נולד בשם יעקב מנדלסון וגדל בתל אביב ובחולון. בראיון עמו סיפר שבנעוריו צבר "היכרות אינטימית עם בית הדין לנוער".
שירותו הצבאי
אור התגייס ב-1964 לחטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבה ושימש כמפקד מחלקה. במלחמת ששת הימים שירת כסגן מפקד פלוגה ובתקופת מלחמת ההתשה כמפקד פלוגה בלחימה בבקעת הירדן ובחצי האי סיני. לאחר שסיים תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון וגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, מונה למפקד פלוגה בבית הספר לקצינים ולאחר מכן למפקד סיירת גולני[1]. לאחר מכן השתלם אור בלימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הצטרף לחטיבת גולני, כעוזרו של המח"ט אמיר דרורי, ולחם בקרבות הבלימה ברמת הגולן[2] ובקרב על החרמון[3].
לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 17, שהועבר לבית הספר למכ"ים עם הקמתו[4]. בהמשך דרכו הצבאית שימש כמפקד גדוד בבה"ד 1, ראש ענף הדרכה במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי וסגן מפקד חטיבה במהלך מבצע ליטני. ב-1979 קודם לדרגת אלוף משנה ומונה למפקד בית הספר לחי"ר[5]. לאחר שליחות מטעם משרד הביטחון בסינגפור מונה למפקד חטיבת מילואים והשתתף בלחימה בלבנון. בשנים 1986-1984 שימש כמפקד חטיבת איו"ש[דרושה הבהרה][6]. ב-1986 מונה לעוזר ראש מחלקת מבצעים וב-1987 למפקד אוגדה 80 בפיקוד הדרום.
עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה נקרא להקים את אוגדת עזה, וב-1988 מונה לראש מטה פיקוד הדרום. ב-1990 התמנה למפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון וב-1992 עבר לאגף המבצעים במטכ"ל בו הקים את חטיבת התורה וההדרכה. בפברואר 1997 קודם לדרגת אלוף ומונה למתאם פעולות הממשלה בשטחים, תפקיד בו כיהן עד יולי 2001. במהלך תקופה זו התמודד עם פרוץ האינתיפאדה השנייה.
לאחר שחרורו
בספטמבר 2001 התמנה אור לממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה. בין הדו"חות שחיבר היו הדו"ח שעסק בתפקוד העורף במלחמת לבנון השנייה, דו"ח על התנהלות משלחת שר הביטחון אהוד ברק בסלון האווירי בפריז, דו"ח על שיטת המינויים בצה"ל, דו"ח על קליטת כיפת ברזל ודו"ח על יחידת "קיסריה" של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. בפברואר 2012 הסתיימה כהונתו, אך אור המשיך לעבוד בהתנדבות כראש הצוות שבדק את פרשת מסמך הרפז[7]. הדו"ח הסופי פורסם בינואר 2013[8][9].
על פועלו זכה באות אביר איכות השלטון לשנת 2012[10].
אור נשוי ואב לשלושה, בעל תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה.
לקריאה נוספת
- אלישיב שמשי, אליהם נשואות העיניים - על מפקדי חטיבות בשדה הקרב, הוצאת משרד הביטחון, 2006, עמודים 109-139.
קישורים חיצוניים
- יעקב אור באתר חדשות מחלקה ראשונה.
- איתמר לוין, אלוף (מיל.) מנדי אור - האחראי על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2001
- עמוס הראל, יעקב (מנדי) אור יחרוץ גורלות במערכת הביטחון, באתר הארץ, 1 בינואר 2011.
- עמוס הראל, אין אור בקצה המנהרה, באתר הארץ, 11 ביולי 2001.
- עמיר רפפורט, מורה נבוכים: העובדות בפרשת דוח הרפז, באתר nrg, 11 בינואר 2013.
עמוס הראל, האם קידומו של אלוף פיקוד המרכז נחסם מסיבות פוליטיות?, באתר הארץ, 1 במאי 2014.- לי-אור אברבך, מנדי אור: התנהלות עיתונאים בפרשת הרפז - משיקולים אישיים, באתר גלובס, 18 במאי 2014.
הערות שוליים
- ^ יעקב ("מנדי") אור (1972–1973), באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
- ^ עמית נבון, "גולני היה חייב לכבוש את החרמון", באתר nrg, 2 באוקטובר 2003
- ^ עמוס הראל, אין אור בקצה המנהרה, באתר הארץ, 11 ביולי 2001 - "באה כמעט השכינה בכבודה ובעצמה ואומרת לך שיהיה בסדר, וכעבור יומיים אתה בחרמון; נהרגים שם אנשים קרובים לך ואתה נותן פקודת נסיגה לצוותים מהסיירת שלא מזמן פיקדת עליהם".
- ^ אמיר אורן, בועז הרפז, חשוד דה לוקס, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2010.
- ^ אריאלה רינגל-הופמן, עוד לא המציאו את הכדור שיהרוג אותי, ידיעות אחרונות המוסף לשבת, 26 בנובמבר 2010, עמודים 10–11, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ שעיה סגל, אל"מ אור ההל בתפקידו כמפקד יו"ש, מעריב, 13 באוגוסט 1984
- ^ בן כספית, "חמקן", זמורה ביתן, 2013, עמודים 207-208.
- ^ עמיר רפפורט, דו"ח הרפז – הסיפור המלא, אתר Israeldefense, 11 בינואר 2013
- ^ דוח ביקורת על פרשת "מסמך הרפז"
- ^ נימוקי הוועדה
מפקדי עוצבת אדום 
| |
|---|---|
|
מפקדי אוגדת עזה 
| |
|---|---|
|
מפקדי אוגדת אזור יהודה ושומרון 
| |
|---|---|
|
| ראשי אגף, מחלקת וחטיבת ההדרכה | |
|---|---|
|
