אברהם הירשזון
| לידה |
11 בפברואר 1941 (גיל: 83) תל מונד, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| סיעה | הליכוד, ליכוד-גשר-צומת, הליכוד-צומת, קדימה | ||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
|
| |||||
| |||||
אברהם הירשזון (נולד ב-11 בפברואר 1941) הוא פוליטיקאי ישראלי ששימש כחבר הכנסת וכשר מטעם מפלגת הליכוד ובהמשך מטעם קדימה. שימש גם כמזכ"ל הנוער הלאומי, יו"ר קופת חולים לאומית ויו"ר הסתדרות העובדים הלאומית. ב-2009 הורשע בעבירות של גניבה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד,[1] ונידון לחמש שנים וחמישה חודשים של מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי וקנס כבד. בינואר 2013 סיים לרצות את מאסרו.
ביוגרפיה
הירשזון נולד ב-1941 בתל מונד. סבו, הרב דוד הירשזון, עלה בשנת 1934 לארץ ישראל מצ'רנוביץ', שהייתה שייכת אז לרומניה, ורכש חלקת אדמה בתל מונד.
שימש מזכ"ל הנוער הלאומי בשנים 1970–1992. בשנת 1981 נבחר לכנסת העשירית ברשימת הליכוד. התפטר לאחר חצי שנה כשהצטרף להסתדרות העובדים הלאומית. בשנת 1987 יזם וניהל את פרויקט "חידון הגבורה היהודית", מפעל זיכרון לאומי להנצחת הגיבורים היהודיים בתקופת השואה. בכנסת השלוש עשרה נבחר שוב ברשימת הליכוד והמשיך לכהן גם בכנסות הבאות.
בשנים 1992–1996 היה חבר ועדת החינוך והתרבות, חבר ועדת הכספים, יושב ראש תת-הוועדה לענייני רשויות מקומיות, חבר הוועדה לביקורת המדינה, יושב ראש תת-הוועדה לביקורת המדינה, יושב ראש תת-הוועדה לביקורת המדינה בנושא זכויות קרבנות השואה, יושב ראש השדולה הירוקה בכנסת, ראש לובי תל אביב.
בשנת 1995 החל לכהן כיו"ר הסתדרות העובדים הלאומית. יזם ועמד בראש "מצעד החיים" לשליחת בני נוער יהודיים לסיורים במחנות ההשמדה בפולין, ויושב-ראש קופת חולים לאומית.
בשנים 1996–1999 היה חבר ועדת העבודה והרווחה, חבר ועדת הכספים, חבר ועדת הכלכלה, יושב ראש השדולה הירוקה בכנסת, יושב ראש ועדת הכנסת להשבת הרכוש היהודי. בשנים 1999–2003 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת, חבר ועדת הכלכלה, חבר בוועדת הכספים, חבר בוועדת הכנסת, חבר בוועדת החקירה למשק המים, יושב ראש הוועדה להשבת הרכוש היהודי. בכנסת ה-16 התמנה ליו"ר ועדת הכספים.
בין 2003 עד תחילת 2005 כיהן כיו"ר ועדת הכספים וב-10 בינואר 2005 החליף את גדעון עזרא בתפקיד שר התיירות, ובתחילת 2006 כיהן בנוסף כשר התקשורת.
עם הקמתה של מפלגת קדימה בסוף נובמבר 2005, פרש מהליכוד, הצטרף למפלגה החדשה, ונבחר מטעמה לכנסת ה-17.
במהלך כהונתו כשר התיירות עודד והשפיע על מדיניות שמים פתוחים אותה ניסה ליישם, והצליח במספר מקרים.[דרוש מקור] בנוסף לחץ בעיקר על חברות טיסה זרות שיחזרו לטוס לישראל, חלקן לראשונה וחלקן לאחר שהפסיקו בשנת 2000 עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, והצליח בכך.[דרוש מקור] ניסה לעודד מספר פרויקטים תיירותיים, כקזינו באילת ומרכז אוונגליסטים על שפת הכנרת, אשר יישומם נכשל.
הביא לפרסום לראשונה של חוברת זכויות ניצולי השואה (כארבעים שנה לאחר הפעלת חוק נכי רדיפות הנאצים). זכה בעתירה לבג"ץ נגד שר האוצר שהביאה לתיקון משמעותי בגובה קצבת הנכות המשולמת לניצולים. עתירה זו מהווה נדבך חשוב במסקנות הוועדה לזכויות ניצולי השואה בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר.
הביא לתיקון אפליה של נכי רדיפות הנאצים שהיו בגרמניה "ביום הקובע" (1.1.1947) ותיקן עוול של עשרות שנים בעניין זה. היה שותף למאבק הבינלאומי בבנקים השווייצרים, שהביא לגילוי חשבונות רדומים והשבת נכסים ליורשי הנספים. כמו כן היה חבר בוועדה הבינלאומית ההומניטרית לסיוע לניצולי שואה נזקקים, שחילקה כספים לכשלוש מאות אלף ניצולי שואה נזקקים ברחבי העולם מקרן מיוחדת שהוקמה על ידי השווייצרים.
היה שותף להקמת ועדת ג'נרלי למבוטחי חברת הביטוח ג'נרלי מתקופת השואה, וכן הנציבות הבינלאומית לתביעות ביטוח מתקופת השואה (ICHEIC).
כהונתו כשר האוצר
עם השבעת הממשלה ה-31, ב-4 במאי 2006, מונה לשר האוצר.
כשר האוצר הביא לאישור בכנסת של תקציב המדינה לשנת 2007 ללא עיכובים, לראשונה מזה שנים רבות ולאחר שחברות הקואליציה ויתרו על דרישותיהן בסך כמה מיליארדי ש"ח.[דרוש מקור] התקציב עמד מחד בסימן מלחמת לבנון השנייה, לאחר שהמלחמה גררה הוצאות המוערכות בכ-13 מיליארד ש"ח, הן כפיצויים לתושבי הצפון והן לחיזוק ולשיקום צה"ל, ומאידך בצמיחה גבוהה של 5% בשנת 2006 וגידול בהשקעות זרות בישראל.[2]
בפברואר 2007 הציג הירשזון את התוכנית הכלכלית המשמעותית הראשונה בתפקיד, שמטרתה צמצום פערים חברתיים ועידוד תעסוקה.[3] התוכנית כללה חמישה עקרונות, והיא אושרה בממשלה:[4]
- מס הכנסה שלילי
- פנסיית חובה לכל עובד
- הגברת האכיפה על שכר המינימום על ידי הגדלת כמות הפקחים מעשרות בודדות ללמעלה ממאה
- שינוי שווי השימוש ברכב צמוד
- סבסוד צהרונים ומעונות יום להגברת השתתפות נשים בשוק העבודה
מרבית סעיפי התוכנית הוגשמו בהדרגה במהלך כהונתו של הירשזון כשר האוצר ולאחריה.
הרשעתו בפלילים
ב-20 במרץ 2007 נחקר הירשזון במשטרת ישראל. לאחר החקירה נטען בעיתונות כי עלו נגדו חשדות הקשורים לקבלה שלא כדין של כספים במסגרת פעילותו בהסתדרות העובדים הלאומית ובעמותת ניל"י הקשורה אליה, מתן הלוואה לאיש ציבור בכיר, וקבלת ההחזר בהמחאות דחויות שלא נגבו, שימוש שלא כדין בכספים ובמשאבים הקשורים במצעד החיים, והעסקת עובד זר ללא היתר.[5] הירשזון הכחיש את כלל הפרסומים, ועל אף זאת השעה עצמו מהתפקיד ב-22 באפריל ל-3 חודשים.[6] מאז כיהן כשר בלי תיק, עד התפטרותו מהממשלה ב-1 ביולי 2007. ב-4 ביוני 2008 הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט המחוזי בתל אביב באשמת הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים. בכתב האישום נטען שהירשזון גנב ארבעה מיליון שקלים מכספי הסתדרות העובדים הלאומית, שאת רובם נטל לעצמו. ב-8 ביוני 2009 הרשיע אותו בית המשפט בשישה סעיפים ובהם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.[7] ב-24 ביוני נגזר דינו לעונש מאסר בפועל של חמש שנים וחמישה חודשים, מאסר על תנאי של שנה וקנס של 450,000 ש"ח.[8] הירשזון הגיש ערעור לבית המשפט העליון, אך ערעורו נדחה. ב-1 בספטמבר 2009 נכנס לכלא חרמון לרצות את עונשו. לאחר ניכוי שליש מתקופת המאסר שנקבעה לו, שוחרר מכלאו ב-16 בינואר 2013.[9]
הירשזון השיב להסתדרות העובדים הלאומית את הכספים שלקח ממנה, אך פקיד השומה קבע להירשזון שומה לשנים 2000–2005, בה בכל שנת מס התווספה להכנסתו חמישית מסכום הגניבה – כהכנסה מעסק, החייבת במס.[10] בנוסף נקבע כי בהיותו עסק, היה על הירשזון לנהל פנקסים, ומשלא עשה כן הוטלה עליו תוספת מס.[11] הירשזון ערער לבית המשפט המחוזי על החלטת פקיד השומה, וטען כי במהלך שנת 2009 השיב סך כולל של 1,730,000 ש"ח, ויש לאפשר לו לנכות סכום זה כהוצאה בייצור הכנסתו בשנים שבהן נזקפו להכנסתו סכומי הגניבה, וציין כי בשנה שבה השיב את הכספים אין לו כל מקורות הכנסה מהם יוכל לנכות את כספי ההשבה באותה שנה. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי אין מקום להתחשבות באי-קיומם של מקורות הכנסה למערער בשנת ההשבה שמהם יוכל לנכות את סכום ההשבה כהוצאה. עם זאת קיבל בית המשפט את ערעורו של הירשזון בעניין החובה לנהל פנקסים ביחס לכספי המעילה,[12] וביטל את הקנס שהוטל עליו בגין אי-ניהול פנקסים. הירשזון ערער לבית המשפט העליון, ושם נפסק, בפסק דין הירשזון-דמארי, שיש להתיר קיזוז מההכנסה בשנים הנ"ל של חצי מסכום ההשבה. פקיד השומה ביקש דיון נוסף בפסק דין זה, ובדיון הנוסף נקבע שאין להתיר קיזוז כלשהו של כספי הגניבה מול כספי ההשבה.[13]
משפחתו
הירשזון אלמן, אב לשלושה בנים. בנו הבכור עופר הירשזון הוא איש עסקים הפעיל בשוק ההון[14].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אברהם הירשזון, באתר הכנסת - אברהם הירשזון, באתר כנסת פתוחה
- תני גולדשטיין, תכירו: שר האוצר הבא, אברהם הירשזון, באתר ynet, 28 באפריל 2006
- אשכול כתבות על פרשת הירשזון, nfc
הערות שוליים
- ^ ורד לוביץ', בית המשפט קבע: אברהם הירשזון גנב, באתר ynet, 8 ביוני 2009
- ^ אין הפתעות: תקציב המדינה לשנת 2007 בהיקף כ-294 מיליארד שקל עבר..., גלובס, 4 בינואר 2007
- ^ צבי לביא, הירשזון: מס הכנסה שלילי כבר השנה בכמה מקומות, באתר ynet, 29.01.07
יוסי גרינשטיין, תוכנית צמצום הפערים החברתיים של האוצר, באתר nrg מעריב, 29 בינואר 2007 - ^ צעדים לצמצום הפערים החברתיים והגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, החלטה מספר 1134 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה
- ^ אפרת וייס וצבי לביא, בין החשדות: הירשזון קיבל כספים במזומן, באתר ynet, 21 במרץ 2007
- ^ נועם שרביט, מזוז אינו רואה דחיפות מיוחדת בהשעיית הירשזון או בהתפטרותו - כל עוד החקירה בעיצומה, באתר גלובס, 25 במרץ 2007
- ^ עפרה אידלמן ותומר זרחין, שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, הורשע בעבירות של גניבה, באתר הארץ, 8 ביוני 2009
- ^ מיכל שפירא, גזר הדין של הירשזון: 5 שנים ו-5 חודשים בכלא, באתר nrg, 24 ביוני 2009
- ^ הבוקר: אברהם הירשזון ישתחרר מהכלא, באתר ynet, 16 בינואר 2013
- ^ לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה
- ^ לפי סעיף 191 לפקודת מס הכנסה
- ^ זאת כיוון שאין לצפות מאדם שיוציא חשבונית מס על פעולת גניבה שלו.
- ^ מלכה רדוזקוביץ', העליון ביטל את הלכת הירשזון: לא יקזז הפסדו מהשבת הגניבה, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2017
דנ"א 2308/15 פקיד השומה רחובות ופקיד השומה כפר סבא נ' אילנה דמארי, אבישי דמארי ואברהם הירשזון, ניתן ב-12 בספטמבר 2017 - ^ נתן שבע, עופר הירשזון לא חוזר לבורסה, באתר הארץ, 11 ביוני 2008
עדי בן ישראל , עופר הירשזון יוצא מחילן טק: מוכר החזקותיו לשותפו באום, באתר גלובס, 30 באפריל 2010
| שרי האוצר בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי הדואר | מרדכי נורוק • יוסף בורג • ישראל ברזילי • בנימין מינץ • אליהו ששון • ישראל ישעיהו-שרעבי • אלימלך-שמעון רימלט | 
|
| שרי התקשורת | שמעון פרס • אהרן אוזן • יצחק רבין • מנחם בגין • מאיר עמית • יצחק מודעי • יורם ארידור • מרדכי צפורי • אמנון רובינשטיין • גד יעקבי • רפאל פנחסי • משה שחל • שולמית אלוני • לימור לבנת • בנימין בן אליעזר • ראובן ריבלין • אריאל שרון • אהוד אולמרט • דליה איציק • אברהם הירשזון • אריאל אטיאס • משה כחלון • גלעד ארדן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • איוב קרא • דודי אמסלם • יועז הנדל • איתן גינזבורג • יועז הנדל • שלמה קרעי | |
| שרי התיירות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי האוצר בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי התקשורת בממשלות ישראל
- שרי התיירות בממשלות ישראל
- חברי כנסת מטעם הליכוד
- חברי כנסת מטעם רשימת הליכוד-גשר-צומת
- חברי כנסת מטעם הליכוד-צומת
- חברי כנסת מטעם קדימה
- פוליטיקאים ישראלים שהורשעו בדין
- מורשעים בעבירות מסוג סחיטה, מרמה ועושק בישראל
- אישי ציבור ישראלים שהוטל עליהם מאסר
- ישראלים שהורשעו ברישום כוזב במסמכי תאגיד
- פעילי הסתדרות העובדים הלאומית
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- חברי הכנסת החמש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השבע עשרה
- סגל לאומית שירותי בריאות
- תל מונד: אישים
- ילידי 1941