אראל סג"ל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־22:59, 31 באוקטובר 2020 מאת ישע (שיחה | תרומות) (הגהה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת

פרמטרים ריקים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אראל סג"ל
לידה 14 בספטמבר 1970 (גיל: 53)
ירושלים, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק איש תקשורת ופובליציסט, שדרן רדיו
מעסיק גלי צה"ל, ערוץ 20, מקור ראשון
סוג כתב פובליציסט וסאטיריקן

משה אראל סג"ל (נולד ב-14 בספטמבר 1970) הוא עיתונאי, סאטיריקן, בעל טור, איש תקשורת, שדרן רדיו ופובליציסט ישראלי. גדל בבית דתי לאומי, יצא בשאלה, היה פעיל שמאל, ולימים חזר בתשובה.

ביוגרפיה

סג"ל נולד בירושלים, בנם של עורכי הדין נחמה וזלמן סג"ל, משפחה דתית-לאומית. דודניו הם האחים ישראל סגל והרב דן סגל. למד בבתי הספר התיכוניים הדתיים תיכון הימלפרב ותיכון הרטמן בירושלים. בגיל 14 הוריו התגרשו, וכחלק ממרד נעורים הפך סג"ל לפעיל שמאל ויצא בשאלה[1]. אחרי רצח יצחק רבין ומה שסגל ראה כעוינות ציבורית נגד "הכיפות הסרוגות", שינה סג"ל את עמדותיו הפוליטיות וחזר להיות ימני, תהליך שהושלם מאוחר יותר יחד עם חזרתו בתשובה, בעקבות תוכנית ההתנתקות ואירועי עמונה.

בשנת 1988 התגייס לצה"ל, ושירת בחטיבת גולני. בגולני עבר סג"ל מסלול הכשרה כלוחם[2]. לאחר מכן שירת כמדריך בגדוד 17[3] ולבסוף שירת במרפאת בה"ד 3.

לאחר שירותו הצבאי עבד כמאבטח ברובע המוסלמי בירושלים, ובתקופה מסוימת בשירותי הובלות בניו יורק.

סיים לימודי קולנוע בקמרה אובסקורה.

ב-2002 כתב את הספר "מיומנו של פסיכופת" שמאגד סיפורים קצרים, ושערוריות.

סג"ל הוא חבר בלהקת הרוק נאג' חמאדי, המורכבת מעיתונאים ואנשי תקשורת ישראלים. סג"ל הוא בסיסט הלהקה.

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 הוצב במקום התשיעי ברשימת "שחר עושים חינוך" למועצת העיר מודיעין.

ב-5 בדצמבר 2013 הותקף פיזית על ידי פעיל זכויות בעלי החיים גארי יורופסקי. התקיפה עוררה מהומה גדולה ודיונים רבים בתקשורת ובציבור על מגמת הטבעונות בישראל, ועל אופן הפעולה של יורופסקי[4][5].

בעקבות פציעתו הקשה של אביו בתאונת דרכים[1] החל סג"ל בתהליך חזרה בתשובה, שהתחזק עוד יותר בעקבות תוכנית ההתנתקות. בעקבות הפינוי האלים בעמונה החל סג"ל לחבוש כיפה לראשו[1].

בינואר 2015 הוצע לסג"ל שריון ברשימת הליכוד לכנסת ה-20, אך הוא בחר להמשיך בעבודתו העיתונאית[6].

סג"ל מתגורר במודיעין-מכבים-רעות. נשוי ואב לארבעה[1].

בעיתונות הכתובה

בשנות ה-90 של המאה ה-20 התפרסם סג"ל בזכות טורו ההומוריסטי שנקרא "אופנת סג"ל". בתחילה עסקו הטורים של סג"ל בעיקר בספורט, אך עם הזמן החל לעסוק גם באגדות אורבניות וסיפורי מעשיות הומוריסטים. טורים אחרים עסקו גם בענייני ספורט (ובעיקר בבית"ר ירושלים אותה אוהד סג"ל), פוליטיקה (סג"ל מזוהה עם הימין הפוליטי) ודת.

משנת 1999 כתב סג"ל טור הומוריסטי בעיתון "מעריב", שהיה לעיתים בוטה או פוגעני. במהלך תקופה מסוימת התנצח עם כתבים אחרים בעיתון ועם קוראיו על משמעות ההומור ואופן הבעת דעותיו. הטור ב"מעריב" עסק באגדות אורבניות. בשנת 2008 הפסיק את כתיבת הטור במעריב, ועבר לכתוב אותו במקור ראשון. לטענתו, עיתון "מעריב" לא רצה לאפשר לו לכתוב על דעותיו הפוליטיות.

סג"ל חזר לכתוב טור שבועי במוסף "סוף השבוע" של מעריב באוגוסט 2009. ב-2011 עבר לכתוב טור שבועי ב"מוספשבת" של מעריב בשם "סג"ל בדרכים". בכתיבתו נפגש סג"ל עם אנשים שונים ובירר באמצעותם סוגיות פוליטיות שעל הפרק (למשל: הוא ליווה את חברי ארגון השומר החדש בלילה של פעילות, ראיין את זוהיר אנדראוס בקשר לאינתיפאדה אפשרית של ערביי ישראל וערך שיחה עם עורך הדין אלדד יניב שהקים את השמאל הלאומי). מאוחר יותר חזר לטור שבועי ב"סופשבוע". בשנת 2012 כתב סג"ל מספר טורים גם במוסף הספורט של "מעריב". בעשור השני של המאה ה-21 כתב סג"ל גם טורי פובליציסטיקה במדור הדעות של "מעריב" וטורי פרשנות המופיעים בקונטרס הראשי.

בעקבות המשבר ב"מעריב" ב-2014, שבו העיתון כמעט נסגר ורבים מעובדיו פוטרו, הפסיק סג"ל לכתוב ב"מעריב" ועבר לכתוב באתר האינטרנט "מידה". מאז שנת 2015, לסג"ל היה טור שבועי במוסף "יומן" במקור ראשון. בינואר 2017 עזב את מקור ראשון ועבר לכתוב טורי פרשנות במגזין סופ"ש של אתר וואלה NEWS. בפברואר 2018, הודיע בשידור חי שאינו עובד באתר יותר[7].

ברדיו ובטלוויזיה

בנוסף לכתיבתו הגיש סג"ל תוכנית בשם "סג"ל עצבני" בתחנת הרדיו "רדיו ללא הפסקה" בה הביע את דעתו על אירועי השעה וניהל שיחות עם מאזינים. משנת 2007 עבר להגיש תוכנית בוקר יחד עם לינוי בר גפן וגל גבאי ב"רדיו 99".

ביוני 2006 הנחה סג"ל את אולפן המונדיאל של צ'רלטון בצוותא עם עורך הדין ארי שמאי, ואנשי הספורט בוני גינצבורג ואריה מליניאק.

כמו כן הנחה סג"ל מדי שבוע תוכנית באתר מכון מאיר יחד עם הרב אורי שרקי שעסקה בנושאים העולים מפרשת השבוע.

בעבר עבד כמחליף בתוכנית האקטואליה של בן כספית ועמנואל רוזן ב"רדיו ללא הפסקה".

בשנת 2011 החל להשתתף בפאנל התוכנית "הינשופים" בהנחיית רוגל אלפר בערוץ 8. בנוסף, נבחר להשתתף כאחד ממגישי "ערב חדש"[8] והצטרף לפאנל התוכנית "שער השבת" של ערוץ הספורט[9].

בשנת 2014 החל להנחות את תוכנית הטלוויזיה "הפטריוטים" בערוץ 20[10].

עד 2016 הגיש סג"ל תוכנית יומית בת-שעתיים בשם "לא סותם ת'פה" ברדיו "גלי ישראל". התוכנית עסקה בענייני אקטואליה ובה כל יום בשבוע שידר מגיש אחר (כגון שמעון ריקלין, חיים לוינסון וגלית דיסטל-אטבריאן) לצד סג"ל. בתוכנית ניתנה חשיפה לסיפורים שלא זכו לסיקור בתקשורת המיינסטרים, כגון אלימות ופעולות לא חוקיות של ערבים נגד יהודים, ואפליה של מערכת החוק והמשפט נגד יהודים. התוכנית כללה דיאלוגים בין סג"ל למגיש השני וראיונות עם אנשים בנושאים שעל סדר היום. בתוכנית הביע סג"ל דעות ימניות מובהקות ותמיכה בממלכתיות. התוכנית סיימה את שידוריה עם מעברו של סג"ל לגלי צה"ל.

באפריל 2016 החל סג"ל להגיש תוכנית אקטואליה יומית בת-שעה בגלי צה"ל בשעה 11:00 בבוקר, בעלת אופי זהה לתוכנית שהגיש בגלי ישראל. בנוסף לאקטואליה כוללת התוכנית הומור ועיסוק בנושאי תרבות כמו שירה, מוזיקה ולימוד ערבית מדוברת. תוכניתו של סג"ל היא אחת התוכניות הפופולריות והמואזנות ביותר בגלי צה"ל. שיעור ההאזנה לתוכניתו באמצעים דיגיטליים (מחשבים, טאבלטים ואפליקציית גל"צ לטלפונים חכמים) הוא הגבוה ביותר בקרב תוכניות האקטואליה וכפול מזה של תוכניתו של רזי ברקאי.[11] ב-26 בפברואר 2018 הודיע סג"ל בשידור על עזיבת גלי צה"ל. החל מאפריל הוא יגיש תוכנית אקטואליה ברדיו 103FM.[12]

ב2019 עבר לתאגיד השידור,והל להגיש תוכנית זוגית עם קלמן ליבסקינד

קריירה מוזיקלית

סגל ולהקת נאג' חמאדי מופיעים בבית הנשיא בחלוקת פרס ירושלים לאחדות ישראל, יוני 2017

סגל חבר בלהקת העיתונאים "נאג' חמאדי", שבה חברים גם דרור פויר, דרור גלוברמן, אור הלר וטל לזר[13]. באוקטובר 2014 הוציאה הלהקה את הסינגל הראשון "אל תלכי לישון"[14] שהלחין סג"ל למילים של חברי הלהקה. הסינגל הוא חלק מאלבום הבכורה, "להיטי הזהב ששינו את העולם (חלק א')" שיצא לאור שנה לאחר מכן.

אופי כתיבתו

סג"ל ידוע בזכות הטורים השבועיים שלו, שהחלו ככפולת עמודים בחלק הספורט של מקומוני ידיעות אחרונות, עברו למקומוני מעריב, הפכו לטור בעל עמוד אחד במוסף "סופשבוע" של "מעריב", אחר כך הופיעו ככפולת עמודים במוסף "יומן" של מקור ראשון, ושוב בטור בן עמוד אחד ב"סופשבוע" של "מעריב".

בתחילה עסקו הטורים של סג"ל בעיקר בספורט, אך עם הזמן החל לעסוק גם באגדות אורבניות וסיפורי מעשיות עם פואנטה מצחיקה, שרובם נסובו סביב פשע, טיפוסים מוזרים ומיוחדים, מפסידנות והווי האשפתות ברובעי העוני והסמטאות של ניו יורק ותל אביב. טורים אחרים עסקו גם בענייני ספורט (ובעיקר בבית"ר ירושלים אותה אוהד סג"ל), פוליטיקה (סג"ל מזוהה עם הימין הפוליטי) ודת. בעקבות תאונת דרכים[דרושה הבהרה] בה נפגע אביו[1], החל לכתוב גם בענייני דת ואמונה, תוך שהוא נוקט בגישה אוהדת למסורת וליהדות[15] ובסופו של דבר חזר בתשובה.

כתיבתו של סג"ל מתאפיינת בהומור, אסוציאטיביות, שימוש באנקדוטות ומשלים, ושימוש במטאפורות ודימויים יצירתיים. בעבר השתמש סג"ל בדימויים רבים מעולם הפוליטיקה והעולם התחתון ולעיתים אף דימויים מלוכלכים הרומזים למעשי כיעור והפרשות גופניות. מאז שהחל בתהליך של חזרה בתשובה הפחית סג"ל את השימוש בדימויים אלה. לעיתים קרובות משלב סג"ל בכתיבתו ציטוטים ומובאות של אישים היסטוריים - כולל שירה עברית קלאסית וארון הספרים היהודי - כאשר הציטוטים קשורים לנושא הטור. ברבים מהטורים כתב סג"ל על פרשיות היסטוריות אקסצנטריות ומוזרות מנקודת מבטו הייחודית וקישורם באופן אקטואלי לימינו (בדרך כלל בתור משל).

סג"ל כותב גם טורים פוליטיים, חלקם במסגרת הטור השבועי שלו אך אחרים פורסמו גם בעיתון הראשי (חלק החדשות) בתגובה לפרשות אקטואליות בוערות, וחלקם במדור הדעות. בטוריו הפוליטיים מביע סג"ל דעות ימניות ממלכתיות לצד כעס על הצביעות והסטנדרטיים הכפולים לתפישתו של השמאל בישראל והתקשורת.

ידוע באהדתו לקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

ביקורת

ב-4 במאי 2016, בעקבות דבריו של סגן הרמטכ"ל, יאיר גולן, בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה ה'תשע"ו במכון משואה, בהם אמר בין היתר: "אם יש משהו שמפחיד אותי בזיכרון השואה, הוא זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90 שנה ומציאת עדות להם כאן בקרבנו כיום"[16]. דברים שעוררו ביקורת רבה[17]. צייץ סג"ל בחשבון הטוויטר שלו: "על פי דבריו, אני מבין שסגן הרמטכל שלנו הוא סגן הרמטכל של הוורמכט"[18]. אחר כך התנצל[19].

בפברואר 2020 הושעה משידור תכניות בתאגיד כאן בעקבות סרטון שהופץ בו נראה שר יחד עם העיתונאים שמעון ריקלין וינון מגל את השיר שבחי ירושלים יחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בטענה שדבר זה מהווה תעמולת בחירות, דבר הנוגד את תקנון תאגיד השידור הציבורי שקובע סייגים לעיתונאים בנוגע לתעמולת בחירות. מהלך זה זכה לתמיכה רבה מצד מפלגות השמאל ולגינויים רבים מהצד הימני של המפה. כשהעיתונאי קלמן ליבסקינד הודיע שלא יגיש את תכניתו עד שאראל סגל יוחזר לשידורים בתחנה.

קישורים חיצוניים

כתבות

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 נבו זיו, חטיבת אראל, באתר ynet, 15 באפריל 2016.
  2. ^ אראל סג"ל, ריקושט: לא תאמינו איך ניצל אראל סג"ל מהפיגוע בקו 405, באתר nrg‏, 24 באפריל 2011.
  3. ^ עפרה לקס, "עניין אישי" עם אראל סג"ל, באתר ערוץ 7, 23 במרץ 2013.
  4. ^ אראל סג"ל, ההתנהגות החייתית של גורו הטבעונות, nrg מעריב, 8 בדצמבר 2013.
  5. ^ אראל סג”ל VS ”המערכת”: הגיש תלונה במשטרה נגד יורופסקי על תקיפה, וואלה!, 8 בדצמבר 2013.
  6. ^ עמית סגל, ‏אראל סג"ל לנתניהו: לא אצטרף לליכוד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 בינואר 2015‏.
  7. ^ צפו: אראל סג"ל מתפטר בשידור חי מ'וואלה', באתר "סרוגים", ח' באדר התשע"ח, 23 בפברואר 2018
  8. ^ ערן סויסה, ב"ק, סגל וקוולר ל"ערב חדש", באתר nrg‏, 20 ביולי 2011.
  9. ^ דוד אברהם, אראל ממפעל הפיס, נענע10, 02/08/2011
  10. ^ ערוץ 20 - ד"ר עשהאל לובוצקי בתוכנית הפטריוטים, אראל סג"ל, יוטיוב, 9 בדצמבר 2014.
  11. ^ גלעד צוויק, נתוני ההאזנה של גל”צ נחשפים: אראל סג”ל הפופולרי ביותר בפער גדול, באתר מידה, 10 בינואר 2018.
  12. ^ אראל סג"ל עוזב את גלי צה"ל - יחזור לשדר ב-103FM, באתר גלובס, 26 בפברואר 2018.
  13. ^ גל אוחובסקי, ‏נאג' חמאדי: "שבעים אחוז מהזמן אנחנו רבים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 במרץ 2012‏
  14. ^ הסינגל "אל תלכי לישון" של נאג' חמאדי
  15. ^ אראל סג"ל ליונתן שם אור: "כשתהרוג את ילדיי תעשה את זה בעדינות, שלא יכאב להם!" - ראיון ברדיו ללא הפסקה
  16. ^ הנאום באתר הארץ
  17. ^ אריאל כהנא, נתניהו נגד יאיר גולן: "דבריו גורמים לזילות השואה", באתר nrg, ‏8/5/2016
  18. ^ הציוץ בטוויטר
  19. ^ בגלל גל"צ? סג"ל צייץ ביקורת והתנצל, באתר חדשות סרוגים, ‏05.05.16, כ"ז בניסן ה'תש"ע
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0