הוליזם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוליזם (מיוונית: όλος; שלם, כולל) הוא הרעיון שתכונות מערכת לא יכולות להיקבע או להיות מוסברות אלא רק על ידי סך כל המרכיבים שלה. המילה, יחד עם התואר הוליסטי, נטבעו על ידי יאן סמאטס בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20. במילון אוקספורד, סמאטס מגדיר את ההוליזם כ"נטייה בטבע ליצור שלם שהוא גדול מסכום חלקיו על ידי אבולוציה יצירתית".
הוליזם מוגדר לעיתים כהיפוכו של הרדוקציוניזם, למרות שתומכי הרדוקציוניזם המדעי טוענים כי מוטב להתייחס אליו כאל היפוכו של הרדוקציוניזם התאוותני. אפשר להנגיד אותו גם עם אטומיזם. כמה מבקרים טוענים שהוליזם הוא ניסיון למיזוג בין רעיון הבריאתנות לבין רעיון האבולוציה.
השטח של חשיבת מערכתית התפתח בשנים האחרונות כדי להתמודד עם מספר גדול של נושאים תוך שימוש במושגים הוליסטיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האוניברסיטה הפתוחה, רשימת ספרים להרחבת הדעת למתענינים בתואר שני - המחשבה הביולוגית, כדאי להתחיל עם ספרו (1986) של ריצ'רד דוקינס, השען העיוור (תרגום ב-1993 עמנואל לוטם), הוצאת דביר, תל אביב (בעברית בעיקר, מרבית הספרים מתורגמים)
