המשרד לשיתוף פעולה אזורי

המשרד לשיתוף פעולה אזורי

מידע כללי
תאריך הקמה	1999
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	אופיר אקוניס
תאריך כניסה	6 ביולי 2020
מנכ"ל	ד"ר יוסף דרזנין
http://www.morc.gov.il

המשרד לשיתוף פעולה אזורי (או המשרד לפיתוח אזורי) הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על תכנון וקידום פרויקטים שונים של שיתוף פעולה אזורי בין ישראל לרשות הפלסטינית, ירדן, מדינות ערביות אחרות וטורקיה בתחומים של תעשייה והיי-טק, חקלאות יבשתית וימית, תיירות, איכות הסביבה ועוד.

הרקע להקמת המשרד

המשרד נוצר לאחר בחירתו של אהוד ברק לראש ממשלת ישראל ב-1999. בראש המשרד עמד בראשיתו השר שמעון פרס. ליד המשרד פעלה ועדת שרים לשיתוף פעולה אזורי שהוקמה באמצע אוקטובר 1999. עם הקמתו הופקד המשרד על עבודת המטה לגיבוש עמדת ישראל בנושא שיתוף הפעולה האזורי, ייזום פרויקטים אזוריים ובעקבות אישורם על ידי ראש הממשלה, תיאום ביצועם על פי העניין.

פעולות המשרד עם הקמתו

המשרד עסק ברשימה ארוכה של פעולות בתחום המדיניות והפרויקטים. מבין הפרויקטים יש לציין את : תעלת הימים - 'מובל השלום' מים סוף לים המלח הנמצא בבדיקת היתכנות על ידי הבנק העולמי ומלווה על ידי וועדה משותפת לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית; פרויקט דרך הבשמים (ישראל) שהסתיים בהכרת הערים העתיקות בנגב כמורשת עולמית בשנת 2005; פרויקט המעבר הקבוע שעדיין נמצא ברשימת הנושאים להסכם עם הפלסטינים; הסכמי Qualified Industrial Zones (בראשי תיבות QIZ) עם ירדן ומצרים. לפי הסכמים אלה יזמים המקימים מפעלים ליצוא לארצות הברית באזורי תעשייה מסוימים פטורים ממכס בארצות הברית, אם עומדים בתנאים של רכישה של תשומות בהיקף מסוים מישראל. לפי הסכמים אלה מעסיקים המפעלים המורשים עשרות אלפי עובדים בירדן ובמצרים ומייצאים סחורות בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה. בנוסף לפרויקטים הגדולים בוצעו עשרות פרויקטים קטני היקף המתקיימים עד היום כמו: הסדרי עבודה של 300 עובדים יומיים ירדניים באילת; שיתוף פעולה בין חקלאי הערבה ועמק הירדן בירדן ובישראל בנושאי גידולים חקלאיים, בארות מים והגנת הצומח כולל על ידי הדברת הזבוב הים תיכוני וגידול תנשמות; שיתוף פעולה עם חקלאי עזה בנושאי וטרינריה, הגנת הצומח, איכות התוצרת, שיווק ויצוא תוצרת חקלאית וכולי; 'הצל ליבו של ילד' - מפעל של ניתוחי לב של ילדים פלסטינים עם מומים מולדים מעזה; שיתוף פעולה עם ירדן בנושא ניקוי הירדן הדרומי.

בניתוח לאחר מעשה מתברר שהפעילות של שיתוף הפעולה האזורי נתקלה בקשיים גדולים שבלמו את היקף וקצב שיתוף הפעולה. תהליך השלום לא חלחל מלמעלה למטה והרעיונות לפרויקטים היו של מתכננים לא מהעולם העסקי הפרטי והציבורי. לא בכל המקרים היו אינטרסים ברורים שהיו זקוקים לפרויקטים בטווח הבינוני והקצר. היו גורמים בולמים נוספים ביניהם: גורמים פוליטיים שהיו חסרי אמון בתהליך השלום ונחיצותו; גורמים ביטחוניים שחששו מפני החשיפה לסיכונים המתלווה לפעילות כלכלית משותפת או פתיחה חופשית יותר של הגבולות; אינטרסים משוריינים של עובדים או גורמים בענפים שהיו נחשפים לתחרות עם גורמים כלכליים מעבר לגבול; פעילות סיכול מוגברת של משרדי הממשלה שבטריטוריה שלהם היו הפרויקטים והיעדר יכולת פוליטית להתגבר על הקשיים ולגיס את המשאבים המתאימים; ופעילות סיכול מוגברת של משרד האוצר שחשש מהפריצה התקציבית האפשרית מפרויקטים חדשים. הבלימה של התפתחות הפרויקטים הייתה משני צידי הגבול. הגורמים השותפים מעבר לגבול נבלמו: על ידי הדעה שהפרויקטים מקדמים נורמליזציה עם ישראל לפני שהבעיה הפלסטינית נפתרת; על ידי גורמים כמו האחים המוסלמים שהתנגדו לתהליך השלום ונלחמו עם מבצעי הפרויקטים; ועל ידי הבירוקרטיה.

מבנה המשרד

אבי גיל ביחד עם רפי בנבנשתי עסקו בשנים 1999–2000 בבניין המשרד ובגיבוש תוכנית העבודה, המבנה והתקציב. אבי גיל התמנה למנכ"ל המשרד ורפי בנבנשתי ליועץ מיוחד לשר ואחראי לפעילות יחידות המשרד עם הקמתו. בשנת 2001 מונה למנכ"ל מג'לי והבה – לימים אחראי על שיתוף הפעולה האזורי כסגן שר במשרד ראש הממשלה. עם הקמתו מחדש בשנת 2009 בעקבות הקמת הממשלה ה-32 הוקצו למשרד 8 עובדים. בממשלות ה-32 ו-33 מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל היה אחראי גם כמנכ"ל רשמי של המשרד לשיתוף פעולה אזורי מכיוון שהשר סילבן שלום עמד בראש שני המשרדים. בממשלה ה-34 המשרדים הופרדו מבחינת האחריות המינסטריאלית. בשנת 2017 מונה ד"ר יוסף דרזנין למנכ"ל המשרד. למשרד הוקצב תקציב של כ-50 מיליון ש"ח. כיום מונה המשרד שלושה אגפים, ובהם תחום פרויקטים וכלכלה, מחקר ופיתוח ותעלת הימים.

שרי המשרד לשיתוף פעולה אזורי

לאחר הקמת הממשלה ה-29 מונתה לתפקיד ציפי לבני. עם הצטרפות מפלגת המרכז לקואליציה, מונה רוני מילוא לתפקיד, ולבני נאלצה לכהן כשרה ללא תיק, עד מינויה לשרת החקלאות ופיתוח הכפר. עם הקמת הממשלה ה-30 בוטל המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד לפיתוח הנגב והגליל, שבראשו עמד המשנה לראש הממשלה שמעון פרס. עם הקמת הממשלה ה-31 נשמעו קולות להחזרת התפקיד, ואף בחודשים הספורים בהם כיהן ראלב מג'אדלה כשר בלי תיק הוא הופקד על שיתוף הפעולה האזורי כשר בלי תיק. עם הקמת הממשלה ה-32 המשרד הוקם שנית, ובראשו עמד המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום, שכיהן בו גם בממשלה ה-33. בממשלה ה-34 השר הממונה על המשרד היה ראש הממשלה בנימין נתניהו תחתיו כיהן ח"כ איוב קרא כסגן שר במעמד שר. בינואר 2017 החליפו השר צחי הנגבי. למשרד הוקצו 25 עובדים.

שם	תמונה	תפקיד	תחילת הכהונה	סיום הכהונה	מפלגה
שמעון פרס		השר לשיתוף פעולה אזורי	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	ישראל אחת
ציפי לבני		השרה לשיתוף פעולה אזורי	7 במרץ 2001	29 באוגוסט 2001	הליכוד
רוני מילוא		השר לשיתוף פעולה אזורי	29 באוגוסט 2001	28 בפברואר 2003	מפלגת המרכז
אהוד אולמרט		השר לשיתוף פעולה אזורי	21 במרץ 2007	31 במרץ 2009	קדימה
סילבן שלום		השר לשיתוף פעולה אזורי	31 במרץ 2009	14 במאי 2015	הליכוד
בנימין נתניהו		השר לשיתוף פעולה אזורי	14 במאי 2015	26 בדצמבר 2016	הליכוד
צחי הנגבי		השר לשיתוף פעולה אזורי	26 בדצמבר 2016	17 במאי 2020	הליכוד
גלעד ארדן	קובץ:Gilad Erdan Knnesset member.jpg	השר לשיתוף פעולה אזורי	17 במאי 2020	5 ביולי 2020	הליכוד
אופיר אקוניס		השר לשיתוף פעולה אזורי	6 ביולי 2020	מכהן	הליכוד

סגני שרים:

שם	תמונה	תחילת הכהונה	סיום הכהונה	מפלגה
איוב קרא	‏	19 במאי 2015	20 בינואר 2017	הליכוד

מיזמים של המשרד

• שיתוף פעולה בין ישראל לירדן לקידום חקלאות ידידותית לסביבה - המשרד בראשות השר צחי הנגבי מוביל פרויקט צפרות משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, שמטרתו לסייע לחקלאים בצד הישראלי והירדני, לעודד חקלאות ידידותית לסביבה ולהגביר את התיירות בצפון.
• פרויקט שיקום נהר הירדן הדרומי - בשנת 2010 מקדם המשרד לשיתוף פעולה אזורי בראשות השר צחי הנגבי ובשיתוף המשרד להגנת הסביבה-פרויקט לשיקום נהר הירדן בשיתוף פעולה עם ממלכת ירדן, כאשר בשלב ראשון ישוקם הקטע המשותף לשתי המדינות, ובהמשך כל מדינה תגבש תוכנית ממוקדת יותר לצד שלה.
• פרויקט תעלת הימים - המשרד אחראי על הפרויקט המכונה "תעלת הימים", שמטרתו להוביל מים מהים התיכון (ומים סוף) לים המלח וזאת במטרה לייצב את מפלס ים המלח, לייצר חשמל ולהתפיל מי ים.
• מימון כבאיות להתנחלויות - בשנת 2011 העביר השר שלום תקציבים לרכישת 12 רכבי כיבוי אש והצלה למעלה אדומים, אריאל, גבעת זאב, בית אל, אפרת, גוש עציון, מועצה אזורית בנימין ובקעת הירדן.
• פרויקט שער הירדן - פרויקט תשתיתי-קרקעי בין ישראל וממלכת ירדן, המוקם מכוח החלטת ממשלה 4705 (נג/36) מיום 31 במאי 2012, ובהמשך להסכם הבילטרלי בדבר אזורי תעשייה מוכרים מיום 16 בנובמבר 1997 ובהתאם להסכם השלום שנחתם בין ישראל לירדן בשנת 1994 והחלטת ממשלה מס' 1036 מיום 11.12.13. מטרתו - הידוק הקשרים הכלכליים בין המדינות, באמצעות הקמת אזור תעשייה, מסחר ותעסוקה, הממוקם משני צדי הירדן ומחובר באמצעות גשר, אשר יקדם פעילויות מסחר וכלכלה בין ישראל וירדן, בין ישראל ומדינות ערב ובין ירדן ואירופה, והכול באמצעות הסקטור הפרטי.
• שיפוץ והרחבת מעבר אלנבי - בשנת 2018 הורחב מעבר הגבול בגשר אלנבי, במסגרת השיפוץ הוקם משקף מכולות למעבר, הכפלת יכולת הבידוק של המכולות העוברות במחסום מ-100 ל-200 ביום, תכנון טרמינל נכנסים חדש והרחבת חדר האוכל לעובדי המסוף, שיפוץ והרחבת שני אולמות היוצאים במעבר.
• הקמת טרקליני עסקים בגבולות - הקמת 3 טרקליני עסקים במעבר שער אפרים, במעבר תרקומיא ובמעבר גלבוע. בכל אחד מהמעברים צפויים לקום אודיטוריום וחדרי ישיבות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28940817המשרד לשיתוף פעולה אזורי