ישיבת ברכת משה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מוסד לימודי
פרמטרים ריקים [ סגל הוראה, חלוקה מבנית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ סוג מוסד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| קובץ:ישיבת מעלה אדומים.jpg | |
 אתר מורשת עולמית | |
|---|---|
| השתייכות |
ישיבות הסדר ציונות דתית |
| תקופת הפעילות | ה'תשל"ז–הווה |
| מייסדים |
הרב חיים סבתו הרב יצחק שילת |
| בעלי תפקידים | |
| ראש ה | הרבנים נחום אליעזר רבינוביץ', חיים סבתו ויצחק שילת |
| תלמידים | |
| כ-250 | |
| מיקום | |
| מיקום | שכונת מצפה נבו, מעלה אדומים |
| קואורדינטות | 31°47′25″N 35°18′02″E / 31.7902570°N 35.3005323°E |
| אתר האינטרנט של הישיבה | |
|
(למפת הרי ירושלים רגילה)   ישיבת ברכת משה | |
ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים. בראשות הישיבה עומדים הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת.
היסטוריה
הישיבה נוסדה בשנת ה'תשל"ז (1977) במישור אדומים על ידי הרב סבתו והרב שילת, אז שני רבנים צעירים יוצאי ישיבת הכותל, ביוזמת הרב אריה בינה, ראש ישיבת נתיב מאיר וכן על ידי הרב יצחק ספיר ומוני בן-ארי[1]. את התרומה הראשונית להקמת הישיבה תרמה תנועת המזרחי בצפון אמריקה מתוך עזבונם של משה וברכה גירשבוים, ומכאן שם הישיבה.
כעבור תשע שנים עברה הישיבה לשכונת מצפה נבו שבמעלה אדומים. בשנותיה הראשונות של הישיבה עמדו בראשה הרב סבתו והרב שילת, אשר מפאת גילם הצעיר לא ראו עצמם כראויים לתואר "ראש הישיבה". בשנים תש"מ-תשמ"א ניתן השיעור הכללי בישיבה על ידי דוד הנשקה (כיום פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן). בשנת תשמ"ג הגיע לעמוד בראשות הישיבה הרב נחום אליעזר רבינוביץ'. בכ' תמוז תשע"ה מונו שוב הרב סבתו והרב שילת לראשי הישיבה לצדו של הרב רבינוביץ ולבקשתו.
לאחר שנים רבות בהן מסר הרב רבינוביץ את השיעור הכללי בישיבה, החל משנת תשע"ו מוסרים את השיעור ברוטציה שבועית הרב סבתו, הרב שילת והרב יונתן רוזין. בישיבה פועל כולל הלכה בראשות הרב אלישע אבינר.
בין הר"מים בישיבה: הרב אליהו ליפשיץ, הרב צביקה שמשוני, הרב ישראל רוזנברג, הרב אברהם וולפסון, הרב צביקה הבר, הרב אפרים ולץ חתנו של הרב יעקב אלעזר שפירא ועוד. המנהל החינוכי הוא הרב אליאב פלהיימר.
במשך עשרות שנים למדו תלמידי הישיבה לתואר ראשון בחינוך במכללת ליפשיץ בירושלים. לאחר מיזוג המכללה במכללת הרצוג מתקיימים הלימודים בקמפוס המכללה באלון שבות.
ספריית הישיבה החדשה נתרמה לזכרו של סגן משנה יובל הימן, צוער בקורס קצינים שנפל במהלך מבצע צוק איתן והיא משמשת ספרייה תורנית עירונית. בספרייה, נכון ל-2017, כ-12,000 כותרים. בית מדרש חדש ובו כ-300 מקומות נחנך בשנת תשס"ד.
בשנת 2010 למדו בישיבה כ-250 תלמידים ועוד כ-70 היו בשירותם הצבאי. נכון לשנת תשע"ז לישיבה כ-1,900 בוגרים. מנהל הישיבה וראש מכון מעליות הוא הרב גלעד גרוס.
דרכה של הישיבה
הישיבה מדגישה את העיסוק במשנתו של הרמב"ם, בעיקר בשל דרכם של ראשי הישיבה, הרב רבינוביץ והרב שילת. עם זאת, בישיבה ישנן גישות נוספות, וצוות הרבנים התחנך בבתי מדרש מגוונים בתוך הציונות הדתית. לצד לימודי גמרא בעיון ישנם גם שיעורי מחשבה, תנ"ך, הלכה וחסידות. הישיבה מעודדת חשיבה רציונלית ופתוחה. רוב בוגריה ממשיך לאחר הלימודים בישיבה ללימודים אקדמיים.
בעבר לימדו בישיבה הרב אלחנן סמט, הרב יאיר דרייפוס, הרב חנן פורת, הרב חגי לונדין, הרב אלישע וישליצקי, הרב שלמה לוי, הרב חיים וידל, הרב מאיר שפיגלמן, הרב ד"ר צמח הלפרין ועוד.
בימים הנוראים, מתקיימות בישיבה תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ומוסף. זו הישיבה הראשונה בישראל שבה מתקיימות תפילות מעין אלו[דרושה הבהרה]. גם הסליחות נאמרות בישיבה בנוסח אשכנזי-ספרדי משולב הכולל שינויים נוספים הנובעים מתוך דרכו של ראש הישיבה הרב רבינוביץ'. כך למשל במקום "מידת הרחמים עלינו התגלגלי" נאמר: "מידת הרחמים עלינו נגלגלה".
פרסומים
ביטאון הישיבה, "מעליות", מונה שלושים כרכים של מאות עמודים כל אחד. בקובץ מאמרים בנושאים מגוונים. בשנים האחרונות יוצא לאור הקובץ "מדברה" ובו עיונים וחידושים על המסכת הנלמדת.
הישיבה מוציאה עלון תלת שבועי בשם "עולה מן המדבר", שבו מאמרים של רבני הישיבה, תלמידיה ולעיתים גם בוגריה, בענייני הלכה, תנ"ך, מחשבה ועוד. בעבר יצאה גם חוברת חצי שנתית, "השכל הפועל", ובה קטעי שירה, ספרות ומסות.
עלון בוגרים מצומצם יותר, "לעילא", נשלח בתפוצת מיילים לבוגרי הישיבה.
לישיבה אתר אינטרנט ובו שיעורים המועברים בישיבה. נכון ל-2017 נמצאים באתר כ-15,000 שיעורים בנושאים שונים, 5,500 מהם כוללים טקסט ובו סיכום השיעור. באתר פירושים על כל ספר משנה תורה לרמב"ם שכתבו אברכים ותלמידים בישיבה, מאמרים, סיכומי שיעורים, עלוני בוגרים ותלמידים ועוד.
הוצאה לאור
ליד הישיבה פועלת הוצאת הספרים "מכון מעליות". המכון מוציא לאור בעיקר ספרים שנכתבו על ידי רבני ובוגרי הישיבה ובמסגרתו יצאו לאוד כ-100 כותרים. במסגרת המכון יצאו ויוצאים לאור בין היתר:
- ספרי ראש הישיבה, הרב רבינוביץ', ובהם פירוש יד פשוטה על היד החזקה לרמב"ם
- ספרי הרב אלחנן סמט בתנ"ך: "עיונים בפרשות השבוע", "פרקי אליהו" ו"פרקי אלישע"
- הוצאה מחודשת של פירוש הרלב"ג על התורה
- "תורת אמך" על סוגיות במסכת ברכות, מאת הרב אליהו ליפשיץ, ר"מ שיעור ב'
- פירוש "פקודי ישרים" על ספר המצוות לרמב"ם
- פירוש לפירוש המשנה לרמב"ם, עם תרגום חדש, הערות מרחיבות, עיונים ועוד. עד כה יצאו מסכתות ברכות, פאה, עבודה זרה וגיטין (בעריכתו של הרב פרופ' דרור פיקסלר), "תיקון משנה" למסכתות עבודה זרה והוריות (בעריכת הרב יצחק שילת), ועוד
- "תקראו אׂתם" - מאמרים ושיחות למועדים מבית ישיבת 'ברכת משה' מעלה אדומים, מעלה אדומים תשע"ז
בוגרים נוספים של הישיבה הלכו בדרכו של הרב סבתו וכתבו יצירות ספרותיות העוסקות בשירות הצבאי ובשותפות במערכות ישראל[2].
מבוגרי הישיבה
- הרב חגי לונדין - ר"מ בישיבת אפיקי דעת בשדרות ומרצה לענייני יהדות
- ד"ר שמואל פאוסט - עורך בעיתון מקור ראשון
- הרב פרופ' דרור פיקסלר - מרצה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן
- פרופ' אריה רייך - משפטן ישראלי, ראש הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן
- מיכאל שיינפלד - סופר
- אליעזר שפירא - במאי ותסריטאי
- שמוליק קליין - משורר, עורך, עיתונאי ויועץ תקשורת
- עמנואל בן סבו - סופר ופובליציסט
- פרופ' יובל סיני - נשיא מכללת אורות ישראל
- הרב רמי רחמים ברכיהו - רב היישוב טלמון ורב משטרת ישראל
- הרב גבריאל גולדמן - רב היישוב כפר אדומים
- הרב ירון בן דוד - רב קיבוץ בארות יצחק
- הרב יוסף פרנקל - ראש הישיבה התיכונית במעלה אדומים
- הרב יוני רוזנצוויג - ראש ישיבת ישיבת שבות ישראל לשעבר
- הרב שאול יונתן ויינגורט - ראש ישיבת שבות ישראל לשעבר
- הרב משה כהן - רב היישוב מעון ולשעבר ראש הכולל בישיבת שבות ישראל
- ד"ר דניאל רייזר - מומחה לקבלה, מיסטיקה וחסידות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 40 שנה לישיבת ברכת משה במעלה אדומים, אתר ערוץ 7
- ^ דב שוורץ (הציונות הדתית ורעיון האדם החדש, ישראל (כתב עת) 16, 2009 עמוד 154), ציין בהקשר זה את: חיים סבתו, תיאום כוונות, תל–אביב 1999; מיכאל (מיקי) שיינפלד, בא מלבנון: בכל מקום שהם, תל–אביב 2007; עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, תל–אביב 2008; יאיר אנסבכר, כצל ציפור, תל–אביב 2009.