נושא בדף שיחה:ספר הישר (מקרא)/ארכיון

המעיין בגוף הערך יראה כי למרות שעל פי חז"ל ספר הישר המוזכר הוא ספר בראשית. החליטו החוקרים (על סמך?) שזהו ספר (שירה?) אבוד. (זה נשמע להם כך יותר טוב?). מקורות לקביעה הזאת? הצחקתם אותם. נייטרליות? נו באמת. המעיין בגוף הערך יחשוב שספר הישר הוא ספר אבוד. ויש איזה פי' בחז"ל שהחליט מסיבה לא ברורה לייחס את זה לספר בראשית. החלטה שכמובן אינה זכאית לאיזכור בפתיח ורק לאיזה קטע קטן בכל הערך. תוך הצגה כדעה של רש"י והרד"ק...

לפי דעתי הערך כולו דינו מחיקה והפיכה להפניה לספר בראשית. תוך שילוב הקטע הרלוונטי בתוך הערך הנ"ל (לא בדקתי אבל הגיוני שזה מופיע כבר שם). כפי שאיננו עושים ערך נפרד על כל אחד משאר השמות של ספר בראשית.

מה דעתכם מכלולאים פעילים‎‏‌‏‎‏‎‏‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‏‌‏‎‌‏‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏‎‏‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‏‌‏‌‌‏‌‌‏‌‌‏‏ ובמיוחד עורכי אספקלריה‌‏‌‌‌‌‏‎‏‌‌‌‌‌‌‌ ‌‏.

הנה לך מתוך הרלב"ג יהושע י, יב

"והנה, "ספר הישר", אחשוב שהיה נקרא כך ואבד עם הגלות, וכבר רבו בו הפירושים לרבותינו ז"ל."

מתלבט

ברור שצריך לשכתב את הערך הזה מהיסוד.

מתלבט האם להפוך אותו להפניה, נראה לי תלוי האם תהיה בזה הרחבה תורנית יותר מהמצב הקיים כעת - לא מכיר את הנושא מספיק.

ותודה מקוה!

ראשית כל, לערך הנוכחי אין זכות קיום במתכונתו. לפרשנותם של אנשי האקדמיה אין שום מקום ולדעתי יש למחוק את כל הקטע, למרות הביסוס שהם מצאו לעצמם בדברי המדרש אותו ניתן להסביר בצורה אחרת, ואין צריך לומר שלא להקדים את דבריהם לדברי חז"ל.

השאלה היא האם לחלק בערך בו מקושר ספר הישר עם ספר בראשית אין חשיבות. הרי מי שיחפש את 'ספר הישר' בדרך כלל לא יודע על הקשר שלו עם ספר בראשית ולא נכון להפנותו מיד לספר בראשית בלי שום הסברים.

השאלה אם להפוך את הערך לקצרמר תוך השמטת הפיסקאות של אנשי האקדמיה, או לחילופין ליצור פיסקה בערך 'ספר בראשית' אליה להוסיף את הקשר לספר הישר.

מעדיף את האפשרות השניה שלך. ליצור הפניה לספר בראשית#ספר הישר

תיקנתי לפי דבריו של שמש מרפא, לכאורה אפשר להשאיר הכל על מכונו.

אני חושב עדיין שזה נקרא להפוך עובדות - גמרא מפורשת רש"י והרד"ק - לדעות. (זה נראה כעת עדיין כאפשרות צדדית). ודעות - דיוק במדרש ופירוש של הרלב"ג - לעובדות. וכל זה למה? כי זה נשמע למאן דהו הרבה יותר אקזוטי ספר שירה עברי קדום שאבד. אין "הוכחות" הרי לכך. אף אחד מהם לא ראה את הספר הנ"ל. הנתונים שהיו לפניהם ניצבו גם לפני רש"י והרד"ק. אז על סמך מה מפרשנים החוקרים האקדמים המהוללים כך?

נקודה נוספת ההופעה בתרגום השבעים היא עוד נדבך בדמיונות הנ"ל. וד"ל.

זה לא אקזוטי אלא פשוטו של מקרא. (דרכו של הרלב"ג בפירושיו קרובה עד חופפת לאבן עזרא). אני מבין וגם שותף להסתייגות שלך מהצורה שנכבתב הערך במקור, כאילו האקדמיים מהעיקר וחז"ל הטפל, אבל זה לא מצדיק 'לעומתיות'. אין מקרא יוצא מידי פשוטו.

אז מהיום כל פעם שיש לנו מחלוקת הרלב"ג עם שאר המפרשים נציב את דעתו כעובדה ואת החולקים עליו כדעה?

והנה ציטוט מתוך המכלול:נקודת מבט נייטרלית: "הציגו בצורה מדויקת את החשיבות היחסית של דעות מנוגדות. וודאו שדיווחים של דעות סותרות בנושא מוצגים באופן ובמידה יחסיים לרמת התמיכה שלה זוכות דעות אלה בין ציבור הלומדים, ושאין הם מציגים רושם כוזב של שוויון, או נותנים משקל לא הוגן לדעה מסויימת. לדוגמה, לכתוב ש"לפי רבי ימות המשיח שלשה דורות, אך רבי הלל חולק ואמר שאין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי חזקיה ", תיצור מצב של שוויון בין דעת הרוב (שיש משיח לישראל) עם דעת של מיעוט זעיר (רבי הלל), על ידי כך, שהוצג תומך אחד בכל דעה ולהצגת כל דעה הוקדש בגוף הערך בדיוק משפט אחד."

אני לא חושב שזה דומה. יש כמה רבדים לפסוק, יש פשט ודרוש וגם רמז וסוד. ובסדר הזה.

הגמרא ניתנת לפירושים שונים. לא ברור מדברי הגמרא שהכוונה לסדר בראשית.

את כל זה ניתן לכתוב. לצטט את הגמרא, לכתוב מה נראה מפשוטו של מקרא, לכתוב את דבר חז"ל. אם הכל קיים במקורות שמסרו את ספר בראשית ואת המידע על ספר הישר, אין צורך להוסיף ניחושים נוספים.