פיקוח נפש דוחה שבת
פיקוח נפש דוחה שבת הוא שמו של מושג הלכתי הקובע כי קיימת רשות לחלל את השבת (או היום טוב) לצורך הצלת חיי אדם.
המקור בתורה
בהלכה הוזכרו שני טעמים לדין זה: הראשון במסכת שבת[1] שבה נאמר: ”רבן שמעון בן גמליאל אומר תינוק בן יומו חי מחללין עליו את השבת, אמרה תורה חלל עליו שבת אחד, כדי שישמור שבתות הרבה”. טעם נוסף הוא מהפסוק "וחי בהם", ודרשו: ולא שימות בהם, שמשם למדו שפיקוח נפש דוחה כל התורה כולה.
הביאור הלכה[2] כתב שהדין חלל עליו שבת אחת אינו רק לצורך קיום מצוות שמירת שבת אלא גם מותר לחלל שבת גם לצורך קיום שאר מצוות התורה וכמו שכתב המאירי במסכת יומא[3] שמותר לחלל שבת גם על מי שברור שלא יחיה עד שבת הבא, ”ואף על פי שנתברר שאי אפשר לו לחיות אפילו שעה אחת... שבאותה שעה ישוב בלבו ויתוודה.” מלבד זאת הוא קובע שגם ללא כלל זה, מחללים שבת על בן אדם מדין "וחי בהם" - ולא שימות בהם, גם אם לא יקיים על ידי חילול השבת שום מצווה, וכמו שכתב הרמב"ם בטעם המצווה ”שאין משפטי התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם”.
בדברי הרמב"ם[4] מפורש כי גם הכלל הראשון לבדו מועיל להתיר חילול שבת - כדי שישמור שבתות הרבה, וכתב שכתב שיש כח לבית דין לבטל מצוות עשה או לא תעשה לפי שעה, ”כדי להחזיר רבים לדת או להציל רבים מישראל מלהכשל בדברים אחרים, לפי מה שהשעה צריכה ... וכשם שהרופא חותך ידו או רגלו של זה כדי שיחיה כולו, כך בית דין מורין בזמן מן הזמנים לעבור על מקצת מצוות לפי שעה כדי שיתקיימו כולן, כדרך שאמרו חכמים הראשונים 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה'”. וכן כתב בשו"ת גינת ורדים[5] שמקור כלל זה הוא מהפסוק "עת לעשות לה' הפרו תורתך"[6]. כך כתב גם בפתחי תשובה[7] בשם ספר חומת ירושלים אודות הכלל שקבעו חז"ל שלא לבזבז יותר מחומש על קיום מצווה אחת, וסיים: ”והוא על דרך שאמרו רז"ל חלל שבת אחת כדי שתשמור שבתות הרבה”, ומדבריו נראה שגם הוא למד כסברא זו.
באופן דומה, במסכת שבת[8] מובא שמי שהלך במדבר ואיבד את מניין הימים, סופר שבעה ימים מיום ששם לב ששכח את מספר הימים, ושובת ביום השביעי, ולמרות זאת מותר לו לחלל שבת גם ביום שקבע כשבת כדי פרנסת חייו לאותו יום, ואף להמשיך בדרכו, ובחידושי רמב"ן הוסבר - "דאם ישאר במדבר לעולם יחלל שבת וימות בארץ גזרה". כמו כן בשולחן ערוך[9] נפסק שמותר לחלל שבת עבור הצלת בת יהודית מהמרת דת ושמד. וכתב המשנה ברורה: ”דכאשר תמיר הדת לגמרי, תחלל שבת ותעבוד עבודה זרה כל ימיה, ואם הוא יחלל שבת פעם אחת נקרא איסורא זוטא נגד זה”.
הצלת גוי בשבת
במשך השנים נדונה בהלכה השאלה האם מותר לחלל שבת כדי להציל לא יהודי. הפרי מגדים והמשנה ברורה החמירו בזה משום שההיתר להציל נפש באופן של מלאכה בשבת הותר למען שמירת השבת בפועל, אמנם כמה מפוסקי זמנינו כתבו להקל בזה, מפני חשש פיקוח נפש משמעותי העלול להיווצר ממצב זה, ביניהם: רבי שלמה זלמן אויירבך, רבי משה פינשטיין, והמנחת יצחק[10].
בפברואר 1966 עורר ישראל שחק דיון ציבורי, כאשר טען למקרה בו אדם דתי סירב לאפשר שימוש בטלפון שלו כדי להציל גוי ושבעקבות זאת קיבל פסק הלכה שאסר על רופא יהודי לחלל שבת כדי להציל גוי[11][12][13]. הרבנות בירושלים פרסמה בעקבות זאת את ההודעה: ”אף על פי שמעולם לא שמענו שבתי החולים בעירנו או הרופאים הפרטיים הסתייגו מלהגיש עזרה רפואית לכל פונה גם בשבתות, ולמרות שהשאלה המוזכרת במכתב כנראה לא הייתה להלכה ולא למעשה ומגמת כותב המכתב ברורה, הרינו מודיעים בזה שלא ניתן לשואל שום פסק דין בנדון והודענו לו, שהרבנות תעיין בדבר, ומצאנו שבמקום פיקוח נפש וסכנה אין הבדל בין יהודי ולא יהודי”[14].
בעקבות הפרסום דווח על מקרה בחיפה בו רוקח סירב לתת תרופות ליהודי דתי בשבת בנימוק ש”גם הדתיים לא נותנים לרפא כושי בשבת”[15][16].
רפואה בשבת
ערך מורחב – רפואה בשבת
מי שחולה חולי שיש בו סכנה מצווה לחלל עליו את השבת והזריז הרי זה משובח, והשואל רב מה לעשות במצב שיש בו חשש פיקוח נפש נחשב כרוצח, וגנאי הוא לרב שנשאל כך, כי היה לו לדרוש ברבים שאפילו ספק נפשות דוחה את השבת, כי כתוב "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם"[17], כלומר - ראה שיהא חי וודאי בעשיית המצוות ולא יבוא מהם לידי ספק סכנה[18]. עם זאת, אסור לחלל שבת על רפואה שתועלתה אינה מוכחת, אלא אך ורק על רפואה שהיא ידועה לכול[19] או על-פי רופא מומחה[20].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פקוח נפש דוחה שבת |
- חלל עליו שבת אחת באתר בית הדין המרכזי שעל ידי מכון ירושלים לדיינות
- פקוח נפש בשבת - מקור ההיתר באתר ישיבה
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"א עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"טד"ה "אלא".
- ^ פה ב
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ב', הלכה ד'
- ^ חלק אורח חיים כלל ב' סימן כ"ו.
- ^ ספר תהלים, פרק קי"ט, פסוק קכ"ו
- ^ יורה דעה קנ"ז סק"ד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ט עמוד ב'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"ו, סעיף י"ד
- ^ מקורות והרחבה באתר, שכיחא.
- ^ האם מותר לחלל השבת להצלת חיי לא יהודי?, מעריב, 16 בפברואר 1966האם מותר לחלל השבת כדי להציל לא יהודי, מעריב, 21 בפברואר 1966
- ^ ז. דויד, קצרות - לפלילים, דבר, 24 בפברואר 1966
- ^ ה. יוסטוס, פיקוח נפש, מעריב, 25 בפברואר 1966
- ^ יפורסם פסק היתר על הגשת עזרה בשבת ללא יהודי, דבר, 10 במרץ 1966
- ^ תלונה נגד רוקח על סירוב לתת תרופות לדתי בשבת, מעריב, 10 במרץ 1966
- ^ א. ארליך, מכתב למערכת - אות אזהרה, דבר, 23 במרץ 1966
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ה עמוד ב'
- ^ הגהת הרמ"א על שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנ"ה, שולחן ערוך הרב סימן שכ"ח סעיף ב'.
- ^ ר"ן פרק י"ד,[דרושה הבהרה] שולחן ערוך הרב סימן שכ"ח סעיף ב'.
