י"ב באדר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדר א'
אדר ב'
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' אדר א'
אדר ב'
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
י"ב באדר הוא היום השנים-עשר בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים-עשר בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.
חגים ומועדים
- בזמני קדם היו בני הכפרים יכולים להקדים את קריאת המגילה ליום זה אם הוא חל ביום הכניסה (ימי שני וחמישי בהם היו בני הכפרים מגיעים אל העיר המחוזית, לצורכי מסחר או ענייני מינהל).
אירועים היסטוריים
- יום חנוכת בית המקדש השני שבנה הורדוס
- ה'תש"ב - תחילת הקמתו של מחנה ההשמדה סוביבור
- ה'תש"ח (אדר א') - חיילים בריטים מפוצצים מכונית תופת ברחוב בן יהודה בירושלים ומביאים למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130
- ה'תשי"ד (אדר ב') - טבח מעלה עקרבים
- ה'תשנ"ב (אדר א') - צה"ל מחסל את עבאס מוסאווי, מזכ"ל החזבאללה, לאחריו יתמנה לתפקיד חסן נסראללה
- ה'תשנ"ב (אדר ב') - 22 הרוגים ו-252 פצועים, בפיצוץ מכונית תופת מול שגרירות ישראל בבואנוס איירס, על ידי ארגון הג'יהאד האיסלאמי
- ה'תשנ"ו - 19 ישראלים נרצחים בפיגוע התאבדות של חמאס באוטובוס מספר 18 בירושלים
- ה'תשס"א - אריאל שרון מציג את ממשלתו בפני הכנסת, ומתחיל לכהן כראש ממשלת ישראל
נולדו
- ה'ר"ל - רבי אליהו בחור בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש (נפטר ה'ש"ט)
- ה'תרס"ג - הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (מבוסטון) (נפטר ה'תשנ"ג)
- ה'תרצ"ט - אדיר זיק, איש תקשורת דתי לאומי.
נפטרו
- ג'תתע"ח[1] – פפוס ולוליאנוס[2] .
- ה'תרכ"ב (אדר ב') רבי וידאל קואינקה, מקובל, מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ולאחר מכן ראש "מדרש החסידים חסד אל" ומחבר ספרי קבלה.
- ה'תרע"ו (אדר א') – רבי מרדכי רוזנבלט, ידוע כרבי מרדכי מאושמינה על שם העיר אושמינה הסמוכה לוילנה שבה כיהן כרב.
- ה'תרע"ט (אדר א') – רבי שלמה מייער, אדמו"ר, מייסד חסידות סאסוב.
- ה'תרע"ט – רבי אלתר טפליקר, רבי משה יהושע בזשיליאנסקי
- ה'תרפ"ז (אדר א') – רבי אהרן הורוביץ, מייסד שושלת חסידות בייטש והאדמו"ר הראשון בשושלת.
- ה'תרצ"ב – רבי יהושע שפירא, האדמו"ר השני מבלאז'וב ובעל ה'קרן ישועה'
- ה'ת"ש – רבי אברהם אלנדאף, ממנהיגי קהילת יהודי תימן בארץ ישראל
- ה'תש"ד – עמנואל רינגלבלום, היסטוריון ופוליטיקאי יהודי-פולני (נולד ה'תרס"א)
- ה'תשי"ז (אדר ב') – ישראל קסטנר, חבר ועד ההצלה בבודפשט בזמן השואה (נולד ה'תרס"ו)
- ה'תשכ"ד – רבי בן ציון ליכטמן, רבה הראשי של הקהילה היהודית בביירות בירת לבנון, ואב בית הדין. מחבר סדרת הספרים "בני ציון".
- ה'תשל"ז – רבי יוסף אדלר, נודע בכינוי הרב מטורדה, רב בטרנסילבניה ובירושלים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
- ה'תש"ם - יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, מראשי תנועת העבודה, ראש ממשלת ישראל בפועל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל (נולד ה'תרע"ט)
- ה'תשנ"ח – הרב חיים דוד הלוי, הרב הראשי לתל אביב-יפו (נולד תרפ"ד)
- ה'תשנ"ט - ארז גרשטיין, מפקד חטיבת גולני ויחידת הקישור ללבנון (נולד ה'תש"ך)
- ה'תשס"ה – רבי נפתלי צבי הלברשטאם, האדמו"ר מבאבוב.
- התשע"ד – מאיר הר ציון
- ה'תשע"ו (אדר ב') – רבי אליהו עצור, ר"מ בישיבת פורת יוסף, רב שכונת קטמונים, ראש ישיבת "אהל מועד" וראש אבות בתי הדין בירושלים.
- ^ על פי הנחת רבי יצחק אייזיק הלוי.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ב', הלכה י"ב; מסכת מגילה, פרק א', הלכה ד'.