רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב
 | |||||
| רבי אלתר ישראל שמעון מנובומינסק | |||||
| לידה |
1874 חשוון ה'תרצ"ג מינסק מזובייצקי  האימפריה הרוסית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 1933 (בגיל 59 בערך) ו' בטבת ה'תרצ"ג ורשה  פולין | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בוורשה | ||||
| מדינה | פולין | ||||
| מקום פעילות | פולין הקונגרסאית, הרפובליקה הפולנית השנייה | ||||
| תקופת הפעילות | המאה ה-20 – הווה | ||||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||||
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, אדמו"ר | ||||
| תלמידיו | הלל צייטלין פישל שניאורסון, אברהם יהושע השל | ||||
| בני דורו | רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי יוסף יצחק שניאורסון, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר | ||||
| חיבוריו | "תפארת איש" | ||||
| בת זוג | פייגא דינה בת ררבי ברוך מאיר טברסקי | ||||
| אב | רבי יעקב פרלוב (הראשון) | ||||
| אם | חוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב | ||||
| צאצאים | רבי נחום מרדכי פרלוב, רבי יוסף פרלוב, ועוד | ||||
| |||||
רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב (בכתיב יידי: פּעֶרלאָוו, שמו הפרטי מוכר גם בקיצור (ראשי תיבות) "אי"ש"; חשוון ה'תרל"ה, 1874 - ו' בטבת ה'תרצ"ג, 4 בינואר 1933) היה האדמו"ר השני מנובומינסק, מהאדמו"רים הבולטים שבתקופת מלחמת העולם הראשונה ומראשי אגודת ישראל בפולין. היה תלמיד חכם מפורסם ומקובל, ושימש כראש ישיבה בנובומינסק. התפרסם במיוחד בדרך עבודתו את ה' ובדרכו בחסידות.
ביוגרפיה
נולד בנובומינסק (כיום מינסק-מזובייצקי) כבן בכור לרבי יעקב מנובומינסק ולחוה בת רבי לייבוש ליברזון מפרוסקורוב. בחשוון ה'תרנ"ג נשא את פייגא דינה, בתו של רבי ברוך מאיר טברסקי מאזרניץ. לאחר נישואיו התגורר בתחילה בסמוך לחמיו, כפי שהוסכם בין המחותנים, אולם לקראת חג השבועות שאחר החתונה הוא הוזמן על ידי אביו לבוא אליו לחג, ולאחר החג התעקש אביו שיישאר לגור לצִדו. חמיו שהתנגד למהלך, סירב לשלוח לבני הזוג את הנדוניה שהתחייב, ואביו מימן אותה מכספו[1]. עם הקמת הישיבה בנובומינסק בשנת ה'תרנ"ו התמנה על ידי אביו לעמוד בראשותה. בשנתיים האחרונות לחיי אביו היה כותב את דברי תורתו, מהם הודפס לאחר מכן הספר "שופרא דיעקב".
באדר ה'תרס"ב נפטר אביו, וכבנו הבכור ירש את האדמו"רות בנובומינסק, והיה לממלא מקומו הראשי. שני אחיו הצעירים ממנו, רבי יהודה אריה מוולדובה ורבי שלמה חיים מבולחוב, החלו לכהן אף הם כאדמו"רים. תחת הנהגתו עמדה גם הישיבה שהקים אביו, בה למדו מאות בחורים, ואשר בראשה עמד עוד בחיי אביו מאז הקמתה.
נחשב לבקי גדול בחלקים רבים בתורה וכן נחשב למקובל. כאביו, היה לומד משניות בכל יום ובכל חודש סיים את "ששה סדרי משנה". היו לו שיעורי תורה רבים מדי יום בקביעות. גדלותו התורנית הוערכה גם על ידי ליטאים[2]. שיחותיו היו עשירות בציטוטים רבים, ולעיתים ארכו כשלוש שעות. היה מתפלל ברגש רב. נהג בפרישות וסיגופים, ואכל פעמיים ביממה, ב-14:00 בצהריים וב-2:00 לאחר חצות. על סיגופיו ומיעוט אכילתו אמר מקורבו, פרופ' פישל שניאורסון, כי גופו ניזון בעיקר מהמזון הרוחני שלו: תורתו ותפילתו[3]. בלט גם במידת אהבת ישראל, ומסופר כי מעולם גם לא נזף ביהודי. לטישים שערך היו באים גם חסידי חצרות אחרות[4]. בן אחותו, אברהם יהושע השל, התחנך אצלו בילדותו לאחר שהתייתם מאביו, בין מקורביו שהושפעו ממנו היו רבנים כמו רבי אברהם ויינברג, רבי צבי יחזקאל מיכלזון, ורבי מאיר שפירא מלובלין, ואישי-רוח אחרים, בהם פישל שניאורסון והלל צייטלין.
במלחמת העולם הראשונה, בניגוד לרבים מיהודי פולין, הביע אהדה לאימפריה הצארית וסירב בתחילה לעזוב את נובומינסק על אף שרוב הרבנים והאדמו"רים עברו מהעיירות הקטנות לערים הגדולות. בחנוכה ה'תרע"ה עבר לוורשה, לאחר שהוזהר כי הוצא עליו צו מעצר על ידי הרוסים כבן ערובה. הוא נשאר בוורשה גם לאחר סיום המלחמה, עד לפטירתו[5].
עם הקמת אגודת ישראל בפולין, היה מתומכיה הגדולים וצורף כחבר מועצת גדולי התורה, אם כי מיעט להשתתף באסיפות מטעמה. קשר קשרי ידידות עם רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (האדמו"ר מאלכסנדר), רבי יוסף יצחק שניאורסון (האדמו"ר מחב"ד), רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר (האדמו"ר מראדזין) ורבי אברהם מרדכי אלתר (האדמו"ר מגור). בשנת תרפ"א, הוא והאדמו"רים רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי מאיר יחיאל הולשטוק (האדמו"ר מאוסטרובצה) ורבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, שלחו מכתב לרבי אברהם יצחק הכהן קוק על התנגדותם לתרומה לקק"ל[6].
נפטר בוורשה בו' בטבת ה'תרצ"ג. בהלווייתו השתתפו אלפים רבים[7]. נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה (חלקה 57, שורה 8), ועל קברו הוקם אוהל.
אשתו פייגא דינה נספתה במיידאנק בכ"ג באלול ה'תש"ג עם כמה מבני משפחתה.
ספריו
הותיר כעשרה חיבורים בכתב יד, מהם הודפסו:
- תפארת איש - על הגדה של פסח, ורשה תרצ"ג.
- תפארת איש - מאמרי חסידות לשבתות ולמועדים
משפחתו
- בנו רבי נחום מרדכי - חתן רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב. היגר לארצות הברית בחיי אביו, והקים בית כנסת בשם "עדת יעקב" בלואר איסט סייד, במנהטן. לאחר פטירת אביו כיהן שם כאדמו"ר, והיה מראשי אגודת ישראל באמריקה.
- בתו שיינדל ברכה - נישאה לרבי נתן דוד מביאלה-לונדון, בן רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ משדליץ (נפטרה י"א אייר תשכ"ג).
- בתו שפרה - נישאה לבן-דודה רבי אברהם יצחק טברסקי מלונדון, בן רבי משה מרדכי טברסקי מלובלין.
- בנו אהרן - חתן רבי מרדכי ישראל טברסקי מחאטין (אחי אמו). היגר לארצות הברית, והיה פעיל בפיתוח החסידות בה.
- בתו ינטל - נישאה לרבי יהודה אריה (ליב), בן רבי יעקב יוסף ספרד מקינייב (היא ובעלה נספו במיידאנק, בכ"ג באלול ה'תש"ג).
- בתו שרה - נישאה לרבי משה אייכנשטיין, בן רבי יהושע העשיל מחודורוב.
- בתו נחמה - נישאה לרבי יואל טייטלבוים-הלברשטאם, בן רבי שלום מפיקלו ונכד רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסיגט.
- בתו דבורה - נישאה לרבי אליעזר אייכנשטיין, בן רבי חיים יוסף בן רבי מנשה מריישא.
- בנו יעקב - נספה במיידאנק עם אמו ואחותו בכ"ג באלול תש"ג.
- בנו רבי יוסף - חתן רבי אליעזר שלמה מוואלמין. מילא את מקום אביו באדמו"רות נובומינסק. נפטר ביום השחרור ממחנה ברגן בלזן, בב' באייר ה'תש"ה, בגיל 29.
- בתו מלכה - נספתה רווקה במיידאנק בכ"ג באלול ה'תש"ג.
גלריה
האוהל כפי שצולם לפני שיפוץ ושחזור המבנה. 2010
האוהל בבית הקברות היהודי בוורשה, לאחר שיפוצו בשנת 2011. תמונה משנת 2012.
האוהל הקטן שבחזית הוא שעל קבר רבי שלמה חנוך רבינוביץ מראדומסק
פתח האוהל. מעל הפתח השלט: "צ"ק הרה"צ מוהר"ר אלטער ישראל שמעון זצ"ל בן הרה"צ מוהר"ר יעקב זצ"ל מנאוואמניסק / נלב"ע ו' טבת תרצ"ג / תנצב"ה"
האוהל מצדו האחורי. תחילת 2011. מימינו נראה האוהל בו נקבר מחותנו רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב
קבר רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק. תחילת 2011, לפני שיפוץ המבנה.
קישורים חיצוניים
- אלתר ישראל שמעון ממינסק-מזובייצקי, בוויקיפדיה הפולנית
- אדמו"ר רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק, באתר mytzadik
- כרטיס קברו, באתר cemetery.jewish
- אשר זלקא ראנד, "הרב ר' אלטר ישראל שמעון פערלאוו זצ"ל", בתוך: תולדות אנשי שם, ניו יורק תש"י, עמ' נ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- אהרן פרלוב, "התפארת איש מנאוואמינסק זי"ע", בתוך: זכרונם לברכה - א', ירושלים תש"ע, עמ' תרכ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, חלק א', ירושלים תשמ"ו, עמ' ר"כ, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- א. חסיד, "קדוש ייאמר לו", בתוך: המבשר, מוסף תורני, גיליון 209 (מקץ), ירושלים תשע"ג, עמ' ט"ז-י"ח, באתר אוצר החכמה
- אברהם מרדכי אלתר, "אוהל נובומינסק", בתוך: בדרכי ווארשא האבלות, תל אביב תשס"א, עמ' 420, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הרב יהודה אלטוסקי, "דער נאוואמינסקער רבי ז"ל", בתוך: הגיוני יהודי - א', תרצ"ה - תשי"ט, עמ' 168, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הרב אברהם יצחק ברומברג, "האדמו"ר ר' אלתר ישראל שמעון פרלוב", בתוך: מגדולי החסידות - חלק כ' (נסכיז, לכוביץ, קיידנוב, נובומינסק) ירושלים תשכ"ג, עמ' ק"מ-קנ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- "תפארתו של אי"ש: מסיפורי בית נאוואמינסק, מעטו של הרה"ק אדמו"ר ר' נחום מרדכי פערלאוו מנאוואמינסק זצ"ל", בתוך כתב עת היכל הבעש"ט - כח, ניו יורק תשס"ט, עמ' קט"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ספריו
- הגדה של פסח תפארת איש, וורשה תרצ"ג, באתר היברובוקס.
- תפארת איש, ירושלים תשכ"ט, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ מנשה אונגר, ספר קדושים, ניו יורק תשכ"ז, עמ' 244, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ רבי נחום מרדכי פרלוב, "מנהגי אאמו"ר", בתוך: תפארת איש, ירושלים תשכ"ט, עמ' שצ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ מנשה אונגר, ספר קדושים, ניו יורק תשכ"ז, עמ' 249, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ מנשה אונגר, ספר קדושים, ניו יורק תשכ"ז, עמ' 246, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות, חלק כ' (נסכיז, לכוביץ, קיידנוב, נובומינסק), ירושלים תשכ"ג, עמ' קנ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ בן ציון שפירא (עורך), אגרות לראי"ה, מכתב קצ"ט, ירושלים תש"ן, עמ' ש"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ לפי דער מאמענט, "דאס לעבן אין ווארשא", ז' בטבת תרצ"ג, עמ' 5, סך המלווים עמד על רבבה.
