אצבע נצרים
 | |
| מפת רצועת עזה, בה מסומנת בעיגול צומת נצרים, במרכז האצבע | |
| מספר יישובים | 1 |
|---|---|
| מדינה / טריטוריה |
 ישראל |
| מועצה אזורית |
 מועצה אזורית חוף עזה |
| חבל ארץ | חבל עזה |
| על שם | נצרים, מעבר קרני, בארי |
אצבע נצרים (נקראת גם "מסדרון נצרים" ו"מסדרון קרני". במלחמת חרבות ברזל כונה אף "מסדרון בארי" ו"מסדרון בארי–נצרים") היא האצבע השנייה מצפון במסגרת תוכנית חמש האצבעות ברצועת עזה, המפרידה בין העיר עזה לנחל הבשור ומרכז הרצועה. במערב האצבע עמדה ההתנחלות נצרים, שהייתה למעשה היחידה בה, במקור תוכננו בה שלושה יישובים, אך בפועל הוקם רק אחד.
אורך האצבע כ-8 קילומטר, והיא נמתחת בין מעבר קרני לים התיכון,[1] דרך דרך צלאח א-דין, מיקומה ההיסטורי של נצרים ודרך א-רשיד. מהקצה המערבי שלה ניתן היה "לפקח" על נמל עזה.[1]
הציר שהיה בשטח אצבע זו היה עורק החיים של נצרים, והדרך הראשית בינו לבין השטחים שבצידו השני של הקו הירוק.
במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות נטשה ישראל את האצבע, ומאז כבשה אותה מחדש פעמיים: במבצע עופרת יצוקה ובמלחמת חרבות ברזל. נכון לאפריל 2024 נמצאת האצבע בשליטת צה"ל, ומשמשת חוצץ בין צפון הרצועה למרכזה ודרומה.
היסטוריה
האצבע הוקמה במסגרת תוכנית חמש האצבעות, שמטרתה לבתר את רצועת עזה לארבעה חלקים בכדי להקל על ישראל את משימת השליטה בה. אצבע זו מפרידה בין העיר עזה, שבה שוכן פלח גדול מהאוכלוסייה העזתית, לשאר הרצועה. בראשיתה תוכננו בה שלושה יישובים, אך בפועל הוקם רק אחד.
היישוב הראשון והיחיד באצבע, נצרים, הוקם בשנת 1972, בתקופת ממשלת ישראל ה-15 בראשות גולדה מאיר והמערך.[1]
באצבע היה ציר נצרים, ציר שחיבר בין מעבר קרני ליישוב נצרים. בהצטלבות בין הציר לדרך צלאח א-דין, שהייתה חלק מכביש 4, היה צומת נצרים.
לאחר הסכמי אוסלו נותרו בידי ישראל רק הציר, היישוב נצרים עצמו ומעט מסביבותיו, שהפכו למובלעת, שכונתה "מובלעת נצרים".
בציר נצרים, שהיה דרך הגישה היחידה למובלעת, והוגדר על פי הסכמי אוסלו כשטח B, ביצעו מחבלים ערבים מספר פיגועים בולטים, ביניהם פיגוע התאבדות בצומת נצרים בנובמבר 1994 שבו נרצחו שלושה חיילים.[2] בשנת 2000 אירעה בצומת פרשת מוחמד א-דורה. אזור זה, כמו גם במעבר קרני שחיבר את הציר לישראל, היה יעד מועדף לפיגועים.[3]
ב-2005 ננטשה האצבע במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות – יציאת צה"ל מרצועת עזה ופינוי כל היישובים היהודיים שהיו בה.
בסוף 2008, במהלך מבצע עופרת יצוקה, השתלטה חטיבה 401 על שטח האצבע, ובכך הפרידה בין עזה לשאר הרצועה.[4]
כיום
במלחמת חרבות ברזל, שהחלה בחודש אוקטובר 2023, כבש צה"ל מחדש את האצבע, וזאת בתחילת הלחימה ברצועת עזה.[5] הכיבוש וביתור הרצועה לשני חלקים הושלם ב-5 בנובמבר.[6] בינואר 2024 פורסם, כי צה"ל מתכוון להמשיך להחזיק באצבע לזמן של לפחות חודשים, במטרה לנתק בין חלקי הרצועה. במרחב האצבע מגננים גדודיים וחטיבתיים, שבהם כבר עברו מספר חטיבות. שוהים בהם לוחמים בין הפשיטות ברצועה ופלוגות לוגיסטיות. במגננים ערכות המתריעות במקרה של ירי פצמ"רים, ומחסות מפני ירי רקטי. במסדרון נצרים פועלת אוגדה 99.[7][8]
צבא הגנה לישראל סלל באמצעות גדוד 601 ציר חדש במסדרון, כביש 749, והקים עמדות בידוק ביטחוני לעזתים, המכונות "נקזים". ישראל לא מאפשרת מעבר צפונה דרך המסדרון, למעט לאספקה הומניטרית. הכוחות המחזיקים את האצבע צוידו באמצעים לפיזור הפגנות, על מנת למנוע כל ניסיון של חמאס או גורמים אחרים להשיב עזתים לצפון רצועת עזה,[7] ואכן, דווח על לפחות ניסיון אחד של עזתים לחזור לצפון הרצועה.[9]
צה"ל החל בהקמת בסיסים לאורך המסדרון. הונפו בו דגלי ישראל על תרנים, ולצידי כביש 749 מתבצעות עבודות חישוף במטרה לחשוף ולהשמיד פירים ומנהרות לחימה.[3]
המזח האמריקאי בעזה נמצא, בחלקו היבשתי, במסדרון נצרים, מצפון לציר הצה"לי.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אליקים העצני, נצרים -נקודה אסטרטגית, באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2003
- ^ עמוס הראל, 3 חיילים נהרגו בפיצוץ טנק נוסף בנצרים, באתר הארץ, 14 במרץ 2002
- ^ 3.0 3.1 חנן גרינווד, "היום שאחרי" כבר כאן: כך צה"ל קובע עובדות בשטח הרצועה, באתר ישראל היום, 21 במרץ 2024
- ^ יד לשריון - פארק לטרון, 10 שנים למבצע עופרת יצוקה, באתר פייסבוק, 27 בדצמבר 2018
- ^ יואב זיתון, כניסה עוצמתית, כיבוש תא השטח וטיהור המחבלים: שלבי ההתקפה במפת התמרון, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, מחבל שיימלט, ייתקל באש כבדה: צה"ל על סף כיתור מוחלט של העיר עזה, באתר וואלה!, 5 בנובמבר 2023
- ^ 7.0 7.1 יואב זיתון, הסיכונים לחטיבות שיחזיקו את פרוזדור נצרים: אתגרי המשך ביתור הרצועה, באתר ynet, 7 בינואר 2024
- ^ טל לב רם, חוזרים לגוש קטיף: המשמעות האמיתית של הפשיטה על ח'אן יונס, באתר מעריב אונליין, 22 בינואר 2024
- ^ עידן יוסף, צה"ל נערך לסכל חזרת עקורים לצפון רצועת עזה, באתר news1 מחלקה ראשונה, 23 בנובמבר 2023
