א-תל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א-תל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מיקום

א-תלערבית: التل) הוא אתר ארכאולוגי קדום הנמצא כק"מ מצפון מערב לעיירה דיר דיבוואן וכ-2.5 ק"מ דרום מזרחית לביתין. רבים מזהים אותו עם העיר 'העי' המקראית. בתל מצויים שרידיה של עיר גדולה ומבוצרת ובה ממצאים רבים מתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה (התקופה הכנענית) ומתקופת הברזל (תקופת ההתנחלות).

היסטוריה וממצאים

בין השנים 1933-1936 בוצעו חפירות באתר בהן נחשפו חומות עיר קדומה, שרידים של מצודה, שיירי מקדש כנעניים, קברים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה וכן שרידים מעטים מתקופת הברזל הקדומה.[1]

על פי הממצאים שהתגלו באתר, העיר הוקפה בשלוש חומות המרוחקות 17 מטרים זו מזו, כאשר גובהה של זו המזוהה עם תקופת הברונזה התיכונה היה 4 מטרים.

בתל מצויים שני מקדשים, האחד נמצא בצד המערבי של התל, לצד החומה השנייה, וזמנו מתוארך לתקופת ברונזה תיכונה. הכניסה למקדש הייתה מדרום והיו בו שני מקטרים בכניסה לקודש, ומשם פניה מערבה, שם הוצבה מצבה. המקדש השני נבנה בשתי תקופות במהלך תקופת הבורנזה המוקדמת, הנראה כבניין מלבני, מעט מערבה ממרכז התל, שבמרכזו בסיסי עמודים מלבניים.[2][3]

זיהויו עם העי

הראשון שניסה לזהות את העי היה אדוארד רובינסון, שבביקורו בארץ ישראל בשנת 1838, חיפש את העי בשטח שממזרח לבית אל (שזיהויה המקובל הוא כפר ביתין) והתלבט בין חרבת אֶ-תֵל, התל המרשים ביותר באזור ששטחו מאה דונם בקירוב, ועליו ערמות אבנים גדולות, ותל מדרום לו שהוא לא ציין את שמו, אך על פי התיאור זיהה אותו אולברייט כחרבת ח'ין[4]. משלא מצא סימנים לחורבות בא-תל, החליט רובינסון לזהות את העי בחורבות שמדרום לו. זמן קצר לאחר מכן ביקר במקום צ'ארלס ויליאם מרדית ון דה ולדה שזיהה את העי בא-תל. ויקטור גרן הסכים עם קביעתו של רובינסון בדבר מיקומה של העי המקראית בחרבת ח'ין, אך בטעות כינה את המקום בשם חירבת אלכּדירה, הנמצאת בסמוך[5][6].

בשנת 1869 זיהה צ'ארלס וילסון את העי באֶ-תֵל ולזיהוי זה הסכימו גם קלוד קונדר ורוב החוקרים שבאו לאחריהם. עם זאת, היו כאלו שדבקו בזיהוי של רובינסון, בהם שארל קלרמון-גנו. משנתגלה ששם התל מדרום לא-תל הוא חרבת ח'ין, שצלילו דומה ל"העי", חזר בו קלוד קונדר ועבר לתמוך בזיהוי בח'רבת ח'ין. זיהויים נוספים היו ברמון ובחרבת אל-האייה (Hirbet el-Haiyeh) אך אלו לא זכו לתמיכה ונזנחו. אולברייט ערך בא-תל סקר חרסים ומצא כמעט אך ורק חרסים כנעניים מתקופת הברונזה, ללא חרסים מהתקופה הישראלית. הוא הסיק שא-תל הוא בוודאות האתר של העי הכנענית. לטענתו, העי הישראלית הוקמה בסמוך למקום בעוד העי עצמה נשארה חרבה, כדברי הפסוק ביהושע "תל עולם שממה עד היום הזה"[7].

במטרה לחקור את אתר אֶ-תֵל השיגה יהודית מרקה-קראוזה מימון מהברון רוטשילד ורישיון חפירות מממשלת המנדט[8]. עונת חפירות ראשונה התקיימה במשך כשישה שבועות בספטמבר-אוקטובר 1933, על ידי יהודית מרקה-קראוזה ושמואל ייבין. עונת חפירות שנייה התקיימה ביולי 1934 על ידי מרקה-קראוזה וויליאם פוקסוול אולברייט[9]. עונת חפירות שלישית החלה בספטמבר 1935[10][11]. ממצאים מהחפירות הוצגו בתערוכה במקווה ישראל שנפתחה בנוכחות הנציב העליון בינואר 1936[12]. החפירות העלו עיר מוקפת חומות מתקופת הברונזה הקדומה, בעלת ארמון, מאגר מים, מקדשים, ובתים רבים[13]. העיר חרבה בשנת 2200 לפנה"ס בערך. מאז ועד למאה ה-12 לפני הספירה האתר לא היה מיושב ואז נוסד בו כפר קטן בעל 12 דונם, שנעזב במאה ה-11 לפני הספירה[14].

ממצאיה של יהודית קראוזה עוררו בשעתו סערה גדולה משום שהם אינם עולים בקנה אחד עם הכרונולוגיה המסורתית. במכתב שכתבה בנושא לפרופסור שמואל קליין הציעה החוקרת עצמה אפשרות שלמרות שהזיהוי של העי כא-תל נראה כמתבקש, לאור הממצאים הוא שגוי. אפשרות נוספת שהיא מעלה היא שלמרות שהעי המקורית חרבה מאות שנים לפני כיבוש יהושע, מפאת חשיבותה ההיסטורית כיבושה נחשב לציון דרך בכיבוש הארץ על ידי ישראל למרות שאז היה מדובר ביישוב קטן ולא משמעותי. בניסיון ליישב את ממצאיה של קראוזה עם התנ"ך, הציע הרב יהודה לנדי כי העי נבנתה לראשונה באיזור א-תל, אולם לאחר חורבנה הראשון נבנתה העי מחדש כעיר קטנה יותר באיזור ח'רבת אל-מקטיר הסמוכה כ-2 ק"מ לא-תל וזו העיר שכבש יהושע[15].

חלק מהחוקרים שהסיקו שזיהוי א-תל עם העי הוא שגוי סברו שיש לזהות את א-תל עם העיר הכנענית "בית און" שהייתה חרבה בזמן מלחמת יהושע ושימשה רק כנקודת ציון, בעוד שהעי היה יישוב קטן ששכן בסמוך לתל, ואולי נקרא על שמו[16]. כראייה לזיהוי זה מביא יואל אליצור את העובדה שא-תל גדול פי שניים משטח התל המזוהה עם גבעון בסתירה לכתוב ביהושע[17] שגבעון הייתה גדולה מהעי[18].

הערות שוליים

  1. על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, עי, באתר דעת - אנציקלופדיה יהודית
  2. על פי מחקרי עמית הורן, דודו, יותם משה הלפרין, שלום יוסף, יוסף רוטשטיין., ח'רבת א-תל (העי?), באתר עמוד ענן, ‏6 בספטמבר 2023
  3. העי, באתר עלמפה
  4. 645854/225604 רשת ישראל החדשה
  5. 645220/225629, רשת ישראל החדשה
  6. Grintz, Jehoshua M. "" 'AI WHICH IS BESIDE BETH-AVEN " A Re-examination of the Identity of 'Ai." Biblica 42, no. 2 (1961): 201–216. Accessed March 30, 2020
  7. Albright, W. F. 1924, Appendix V-Ai And Beth-Aven, AASOR Vol. IV. pp. 141–142
  8. רשיונות לחפירות, דבר, 27 בינואר 1935
  9. שמואל ייבין, החפירות בארץ ישראל בשנת תרצ"ד, הארץ, 14 בספטמבר 1934
  10. החפירות הארכיאולוגיות בארץ ישראל בשנת תרצ"ה, דואר היום, 27 בספטמבר 1935
  11. החפירות בעי, הארץ, 17 באוקטובר 1935
  12. נפתחה התערוכה של חפירות עי, דבר, 15 בינואר 1936
  13. י. צדקוני, החפירות בא-תל, דבר, 19 בפברואר 1934
  14. The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, Carta, January 1993, p. 37–40
  15. הרב יהודה לנדי, ערכה של ארץ ישראל, כיבוש העי.
  16. יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, מוסד הרב קוק, תשנ"ח 1998, עמ' 132; יהודה אליצור, ‏"ויצא מבית אל לוזה": למהלכו של גבול בנימין-אפרים, באתר "דעת"
  17. ספר יהושע, פרק י', פסוק ב'
  18. יואל אליצור, "מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא, עמ' 19–30
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

א-תל40983109