באקה אל-גרבייה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף באקה אל גרבייה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
באקה אל-גרבייה
Coat of arms of Baqa al-Gharbiyye.svg
Baqa el gharbiya 2007 04 14.jpg
שם בערבית باقة الغربية
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ראיד דקה
גובה ממוצע[1] ‎67 מטר
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 31,946 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 72
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.7% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,577 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 58
תחום שיפוט[2] 8,930 דונם
    - דירוג ארצי 138
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
4 מתוך 10
    - דירוג ארצי 181
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3720
    - דירוג ארצי 204
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.3%
גילאי 5 - 9 9.6%
גילאי 10 - 14 9.8%
גילאי 15 - 19 10.7%
גילאי 20 - 29 17.9%
גילאי 30 - 44 18.9%
גילאי 45 - 59 15.0%
גילאי 60 - 64 3.2%
גילאי 65 ומעלה 5.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 9
–  על-יסודיים 9
תלמידים 7,055
 –  יסודי 3,581
 –  על-יסודי 3,474
מספר כיתות 272
ממוצע תלמידים לכיתה 27.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל באקה אל-גרבייה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.baqa.co.il

בָּאקַה אל-גַֿרְבִּיָּהערבית: باقة الغربية, תעתיק: "בַּאקַה אלעַ'רְבִּיַּה", משמעות השם: "באקה המערבית") היא עיר בצפון השרון בסמוך לקו הירוק. הוכרזה כעיר בשנת 1996.

בשנת 2003 אוחדה באקה אל-גרבייה עם ג'ת והוקמה עירייה חדשה בשם "באקה-ג'ת". בחקיקה שתוקפה מ-1 בנובמבר 2010 בוטל האיחוד.[4]

היסטוריה

ממזרח לבאקה אל-גרבייה (באקה המערבית) שוכן היישוב באקה א-שרקייה (באקה המזרחית). שני היישובים הוקמו במאה ה-17 כשני כפרים נפרדים[5]. תושבי הכפר השתתפו במרד הערבי הגדול (1936–1939), וביולי 1938 נערכה בכפר פעולת תגמול בריטית שבמהלכה נהרסו בו עשרות בתים של חשודים בטרור. בשנות הארבעים עבדו תושבי הכפר[6], ביחד עם כפרים סמוכים ופועלים יהודים, בקמפים (מחנות הצבא הבריטי) ובראשם במנחת עין שמר (שנקרא בשעתו RAF Ein Shemer).[7] עם קביעת הקו הירוק לאחר מלחמת העצמאות, הפריד הגבול בין שני היישובים: באקה אל-גרבייה בצד הישראלי של הגבול ובאקה א-שרקייה בצד הירדני של הגבול.

לאחר מלחמת ששת הימים נוצרו מחדש קשרים בין שתי ה"באקות", המזרחית והמערבית, אולם אלו התערערו עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה, כיוון שתושבי באקה א-שרקייה השתתפו באינתיפאדה, בשעה שתושבי באקה אל-גרבייה, שהם אזרחים ישראלים, נמנעו מכך. לאחר חתימת הסכמי אוסלו הוכפפה באקה א-שרקייה לרשות הפלסטינית. כיום מפרידה גדר ההפרדה בין שתי ה"באקות", ולפיכך שוב נוצר ביניהן מחסום פיזי, לראשונה מאז יוני 1967.

4 מתושבי העיר חטפו, עינו והוציאו להורג את החייל משה תמם באוגוסט 1984. לתמם עצר רכב קורטינה ובו ארבעת המחבלים: איברהים ראוק באדסה, וליד נימר עסעד דקה, ראש החוליה איברהים נאיף אבו מוך ורושדי חמדון אבו מוך; כולם חברי החזית העממית לשחרור פלסטין מבאקה אל גרביה, שהוטל עליהם לחטוף חייל ישראלי ולהעביר אותו לסוריה. החיפושים אחר תמם ארכו ארבעה ימים. ב-10 באוגוסט 1984 נמצאה גופתו על ידי חקלאי ערבי בפרדס סמוך ליישוב מבוא דותן שצפון השומרון, עם סימני חבלה קשים שהעידו על התעללות בסכין. תמם היה שעון על עץ זית היות שרוצחיו הניחוהו כך על מנת לשוות לו מראה של אדם ישן. בחזהו היה נקב של כדור חודר, ופצע יציאה בשמאל גבו.

שירותים

באקה אל-גרבייה נחשבת למרכז עירוני עבור הכפרים השכנים: כפרי זמר, מיסר, אום אל קוטוף, ג'ת וישובים שונים אחרים בוואדי עארה. בעיר שוכן בית הדין השרעי האזורי והיא אף מהווה מקום מושב נוסף לבית הדין השרעי לערעורים. בעיר ניתנים שירותי בריאות של קופות החולים כללית, מאוחדת ולאומית, ומכבי וכן מרכזי טיפת חלב לבריאות האם והתינוק ובנוסף, מרכז רפואי מקומי בשם "אלנור" (مركز النور).

חינוך ותרבות

בעיר 9 בתי ספר יסודיים, 4 חטיבות ביניים, 4 בתי ספר תיכוניים, בית ספר אזורי לחינוך מיוחד, בית ספר למחוננים ומכללת אלקאסמי ללימודים אקדמיים בחינוך (B.Ed). כמו כן ישנה המכללה להכשרת הנדסאים בתחומי מדעי המזון והביוטכנולוגיה. בבאקה ישנו מרכז פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) אזורי מקיף שבו יש חומרי עזר הדרושים למורה בית ספר כמו קלטות, תוכניות לימודים וסרטים לימודיים.

בבאקה פועל מזה שנים רבות מתנ"ס (מרכז קהילתי) תחת השם "עמותת בית אלשביבה". המתנ"ס עובד בקשר ישיר עם בתי הספר היסודיים בעיקר ונחשב לאחד המתנ"סים המובילים במגזר הערבי ובאזור השרון. בעיר פועל המרכז הקהילתי "נאדי הדאיה" (نادي هداية) המקיים פעילויות חינוכיות וחברתיות למגוון רחב של אוכלוסיות, ומקיים הרצאות שבועיות במגוון רחב של נושאים שמעניינים את החברה.

ספריית באקה אל-גרבייה כוללת 66 אלף ספרים ויש לה מעל ל-10 אלף מנויים.

תעסוקה

תושבי באקה אל-גרבייה מתפרנסים בעיקר מתעשייה ומעט מחקלאות, ורוב תושביה עובדים בערים הסמוכות או במגוון רחב של עבודות בתל אביב, חיפה, גוש דן והשרון.

ספורט

לעיר באקה אל-גרבייה יש קבוצת כדורגל שמשחקת בליגה א'. בשנת 2016 קבוצת הכדורגל הפועל באקה הגיע לסיבוב ח' בגביע המדינה בכדורגל אך הפסידה 0–3 להפועל אשקלון.[8]

אתרים בעיר

  • באר באקה (ביר באקה): באר עתיקה בעומק 37 מטרים שראשיתה בתקופה הכנענית ושימשה עד לשנות ה-50 של המאה ה-20 להשקיית שדות ולשתייה. בעיר עדיין מוכרים שירים עממיים שחוברו סביב הבאר ובטקסים הקשורים בה ומצביעים חשיבותה ומעמדה של הבאר בחיים במקום. עם חיבור העיר למערכת המים של חברת מקורות בשנות ה-50, הפסיקה הבאר לשמש את תושבי העיר ולאחר תקופה קצרה נאטמה ונקברה תחת ערימות אשפה. בשנת 2005, התאגדה קבוצת תושבים בשם "ידידי ושכני באר באקה" בכוונה להציל ולשקם את הבאר. הקבוצה בראשות איברהים מוואסי ששימש בשעתו כמנהל אגודת המים העירונית, אספה תרומות בסכום של כ-40 אלף שקלים לשיקום הבאר וסביבתה והמקום הפך לשטח ציבורי פתוח. במהלך עבודות שתילת הדקלים באתר, נחשפה שוקת עם טיח על בסיס חרס האופיינית לטכנולוגיית הבנייה מהתקופה הכנענית. הבאר מוזכרת בכתביו של הגאוגרף המוסלמי אל-מרקיזי שאף מציין שהמקום נקרא כבר בשנת 1265 בשם באקה אל-גרבייה. בסמוך לבאר ניצבת היום "אבן הכלה" שאליה הייתה מביאה החמות את כלתה הטרייה במהלך החודש הראשון לנישואיה.
  • ביר בורין: באר מים עתיקה ששימשה עד לשנות ה-50 להשקיית שדות ומטעים של תושבי היישוב. היום נמצאת במרכז העיר.
  • מקאם אל-עג'מי: מקאם הממוקם בלב השכונה הצפונית א-שמייה. המבנה המתנשא לגובה של כ-5 מטרים, מתוארך למאה ה-16 ועל פי המסורת הוקם כזיכרון ללוחם שהגן על הכפר מפני הכובש הצלבני. בשנת 1995 שופץ המבנה כחלק מפרויקט שיקום שכונות.
  • רחוב אל-קודס: רחוב המסחר הראשי של באקה אל-גרבייה. עד לאחרונה נקרא היה הרחוב על שם חיים ויצמן, אך במסגרת שינוי שמות הוענק לרחוב הראשי של העיר השם אל-קודס. הרחוב חוצה את העיר מצפון לדרום ואורכו מגיע ל-3.8 ק"מ.

ראשי מועצה ועירייה

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באקה אל-גרבייה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרבייה וג'ת) התש"ע-2010, ס"ח 2256 מיום 29.7.2010
  5. ^ מפת האזור עם סימון שני הכפרים, 1918 (באנגלית). המפה הוכנה על ידי צבא בריטניה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  6. ^ מפות הכפר, העתקי שמש שהוכנו על ידי מחלקת המדידות של ממשלת המנדט, 1932, 1946, באתר הספרייה הלאומית, ארכיון עזרא רוטמן, מפות מדידה - אזור חדרה וחיפה, מפות מס' 12 ו- 13
  7. ^ Roy Marom, RAF Ein Shemer: A Forgotten Case of Jewish and Arab Work in a British Army Camp in Palestine during the Second World War, War & Society 39, 2020-07-02, עמ' 189–209 doi: 10.1080/07292473.2020.1786889
  8. ^ עמרי מנהיים, ‏מסינדרלה לנסיכת המגזר? הסיפור של באקה אל גרביה, באתר ערוץ הספורט, ‏12 בינואר 2016


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0